ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו חיון נגד בנק הפועלים תל מונד :

לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר

המבקש:
אליהו חיון

נגד

המשיבה:

  1. בנק הפועלים תל מונד
  2. שלומי חיון

החלטה

רקע וטענות הצדדים-
בפני בקשה מטעם המבקש להארכת המועד לצורך הגשת בקשה לביטול פסק הדין, וביטול פסק הדין שניתן כנגדו, במעמדו כערב, במעמד צד אחד, ביום 07.08.18 (כנגד המבקש , חיון אליהו) וזאת בהעדר הגשת בקשת רשות להגן מטעמו במועד שנקבע לכך על פי הדין.
המבקש טען בתצהיר שצורף לבקשתו לבקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, וכן לבקשה לביטול פסק הדין, בתמצית, כדלקמן-
המשיבה החתימה את המבקש על כתב ערבות תוך שהיא מסתירה ממנו כי המשיב 2 נקלע לקריסה כלכלית ואי יכולת פירעון, מידע זה היה מצוי בידיעת המשיבה והיא נמנעה מלגלות מידע זה למבקש.
לטענת המבקש, אם המשיבה הייתה מוסרת לו את המידע הנ"ל עובר לחתימתו, הרי שלא היה חותם על כתב הערבות לטובת המשיב 2.
לטענת המבקש, עם קבלת התביעה פנה אל ב"כ המשיבה בדרישה לגילוי מסמכים טרם הגשת בקשת רשות להתגונן בהתאם להלכת הילולים. אך, בטרם ניתן מענה כמוסכם הגישה המשיבה בחוסר תום לב קיצוני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.
לטענת המבקש, ישנן טענות הגנה טובות והתנהלות הבנק בעניין ניהול ההליך והניסיון לגנוב פסק דין מחייבים את ביטולו.
מנגד, לטענת המשיבה, המבקש אינו מכחיש בשום שלב את חתימתו על גבי מסמכי ההלוואה, ומודה מפורשות בתצהירו כי הוא זה שחתם על אותם מסמכי ערבות.
לטענת המשיבה, רק בחלוף שישה חודשים מיום מסירת כתב התביעה ובחלוף כחודשיים מיום מתן פסק הדין, המבקש עותר בבקשה לביטול פסק דין. ועל כן, יש לדחות את בקשתו על הסף.
דיון והכרעה-
מאחר שהמבקש לא מכחיש את חוקיות מסירת כתב התביעה לידיו ומודה בקבלתו, עסקינן בבקשה לביטול פס"ד עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש ולא בבקשה לביטול פס"ד מחובת הצדק. יש אפוא לבחון את שאלת התקיימותם של שני התנאים הרלוונטיים.
תקנה 214 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היא המסגרת הדיונית בסוגיה של ביטול פסק דין, ותקנה 201 לתקנות אלה קובעת מתי ניתן לבטל את פסק הדין במקרה שבו ניתן פסק דין באין רשות להתגונן.
כידוע, הסמכות לבטל פסק דין נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר פסק הדין אינו פגום, ואין חובה עליו לעשות כן. לעניין שיקול הדעת, על בית המשפט לשקול שני מבחנים:

סיבת מחדלו של המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן.
סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.

התשובה לשאלה השנייה היא החשובה ביותר (ראה ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397). אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין מחדלו יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בנוגע לסיכויי ההצלחה, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. לעניין זה ראו: בספרו של כבוד השופט אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, הוצאת סיגא, מהדורה שביעית, תשמ"ג-2003, עמ' 283-282.

הלכה פסוקה היא כי "בבוא ביהמ"ש לשקול מתן רשות להתגונן, עליו להניח כי העובדות שהמבקש טוען להן אומנם נכונות, ובהנחה זו - עליו לבדוק האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית , ולו אף בדוחק. עם זאת , יש וההנחה העובדתית הנטענת - תקרוס אל מול חומר הראיות כולו , כפי שהובא בפני ביהמ"ש, ושבחינתו איננה מצריכה אפילו בחינת שיקולי מהימנות - וכאשר איננו נדרשים להכרעה בין גירסאות נוגדות , אלא עניין לנו בגירסה אחת מופרכת מעצמה.
ראה: ע"א 469/87 - יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל . פ"ד מג(3), 113.

בענייננו, פרק הזמן שבין המועד בו נודע למבקש על פסק הדין ובין המועד בו הוגשה הבקשה דנן, חלה פגרת הקיץ של בתי המשפט ופגרת סוכות. ומכאן שהמבקש הגיש את הבקשה במועד הקבוע לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מסקנתי היא אפוא, כי אין לדבר על זלזול של המבקש בהליך המשפטי, גם אם יש בהתנהלותו משום מחדל ופגם, יש מקום לאפשר למבקש לרפא מחדלו זה בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.

אשר לסיכויי ההגנה, המבקש טוען כי לא ידע על מצבו של הלווה בטרם חתם על כתב הערבות ואילו היה יודע לא היה חותם ולכן טענות ההגנה שהעלה המבקש מצריכות בירור עובדתי לגופו של עניין המצדיק ביטול פסק הדין.

אי לכך, בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי, מן הראוי להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש מתוקף שיקול דעת הנתון לבית המשפט וליתן לו את יומו בבית המשפט.

לסיכום, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות התובעת בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים.

לא ישולמו ההוצאות תידחה הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו חיון
נתבע: בנק הפועלים תל מונד
שופט :
עורכי דין: