ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד גודי גודי :

בפני כבוד ה רשמת בכירה ענת דבי

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.גודי גודי
2.סקוריטס סוכנות בטוח בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 20.1.16 בכפר סבא.

התובעת הייתה במועד התאונה מבטחת רכב מ.ר. 44-349-12 (להלן: "רכב התובעת").
לרכב התובעת נגרמו נזקים אשר בגינם הוכרז הרכב אובדן להלכה, זאת כעולה מחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. התובעת פיצתה את מבוטחה בגין הנזקים שנגרמו עקב התאונה והגישה תביעת שיבוב זו.

כתב התביעה הוגש כנגד נתבע 1 בשם "גודי" וכנגד נתבעת 2, אשר הייתה מבטחת משאית מ.ר.
72-536-70 (להלן: "רכב הנתבעים") במועד התאונה.

בכתב התביעה נטען, כי התאונה ארעה בעת שרכב התובעת נסע בנתיבו כדין ורכב הנתבעת הגיח במהירות בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת.

2. נתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה ובו טענה כי איננה יודעת מיהו אותו "גודי" שהינו הנתבע 1. כמו כן, טענה הנתבעת, כי הנתבעת פעלה כחברת ביטוח סבירה ועשתה כל שביכולתה על מנת לברר את הכיסוי הביטוחי וחבותה , אולם המבוטחת בכוונת מתכוון נמנעה מלשתף פעולה ולהעביר את פרטי הנהג אשר נהג ברכב במועד הרלבנטי.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה העתק פניות שנעשו על ידה למבוטחתה לצורך קבלת פרטי הנהג וגרסה.

כמו כן, צרפה הנתבעת דו"ח חקירה של חוקר מטעמה, אשר פעל על מנת לברר פרטים אודות נסיבות התאונה וזהות הנהג.
מדו"ח החקירה עלה, כי בתחילה לא איתר הח וקר את נהג הרכב. החוקר שוחח עם בעל המשאית והלה מסר לו כי שם הנהג הינו גנאדי, כי הוא איבד את כל פרטיו של הנהג, אך יש בידיו מספר טלפון של הנהג. מנהל החשבונות של המבוטחת מסר לחוקר כי גנאדי עבד בחברה זמן קצר וכי לא שמר את פרטיו. החוקר שוחח טלפונית עם הנהג גנאדי והלה מסר כי דיווח למעסיקתו על התאונה ומ ילא טופס הודעה. גנאדי סרב למסור מספר ת.ז או צילום רישיון נהיגה. החוקר שוחח בשנית עם המבוטח, אשר אישר כי זכור לו שגנאדי מילא טופס הודעה בגין התאונה, אך לא ידוע לו היכן הטופס. החוקר ניסה לאתר את פרטיו של גנאדי באמצעות האינטרנט, אך לא עלה בידו.

מסקנתו של החוקר הייתה, שקיים חשד כי מי שנהג על משאית המבוטחת היה נהג לא מורשה או ללא רישיון נהיגה תקף למועד התאונה. החוקר המליץ לנתבעת 2 לפנות למבוטח בכתב באמצעות סוכן הביטוח וזאת לצורך השלמת החקירה. החוקר סיים את הדו"ח בהצהרה כי הוא ממתין להמשך הנחיות של הנתבעת 2.

הנתבעת טענה לאור האמור, כי פעלה בשקידה רבה וראויה על מנת לבדוק את הכיסוי הביטוחי ואת חבותה, לרבות פרטי הנהג, אך עקב חוסר שיתוף פעולה מטעם המבוטחת, לא עלה הדבר בידה ומשכך היא פטורה מחבות.

3. בדיון, העיד נהג התובעת . הנהג הסביר בעדותו כי לאחר התאונה יצאו הנהגים מן הרכבים ונהג הנתבעים לא היה דובר עברית ולכן לא ניתן היה להחליף עמו פרטים. על כן, רשם את פרטי בעל הרכב ואת שם הנהג ששמו היה גנאדי.

מטעם הנתבעת העיד החוקר הפרטי, מר יהודה דרור, אשר דו"ח החקירה שלו צורף לכתב ההגנה. החוקר נחקר בחקירה נגדית ואישר כי ממועד עריכת הדו"ח בשנת 2016 ועד למועד הדיון, לא נעשתה פעולת חקירה נוספת. החוקר נשאל האם יש ממצא פוזיטיבי המבסס את החשד שהופיע במסקנות דו"ח החקירה והשיב, כי מדובר במקרה קלאסי של מבטחת שמתחמקת לאורך הרבה זמן ממתן פרטים ועצם ההתחמקות מבססת חשד כי לא היה לנהג כיסוי ביטוחי. יש לציין , כי החוקר אישר כי פנה טלפונית למבוטח אך לא ניגש פיז ית למשרד י המבוטח ת על מנת לנסות לקבל פרטים. החוקר אף אישר כי אף שסביר כי החברה המבוטחת ניהלה יומני עבודה מה ם ניתן היה לדלות את פרטי הנהג במועד התאונה, ה רי שאיננו בטוח כי כלל ביקש את יומני העבודה.
החוקר אישר כי שוחח עם גנאדי בטלפון והנ"ל לא הכחיש את האירוע.

4. הצדדים סיכמו טענותיהם כדלקמן:

ב"כ התובעת טען, כי מבירור שערך החוקר מטעם נתבעת 2 עם מבוטחה נמצא כי אכן ארע מקרה ביטוח (סעיף 5.1 לדו"ח החוקר) וכי נהג הנתבעת אף מילא טופס הודעה כנדרש אולם טופס זה אבד למבוטח. לאור האמור, נטען כי לתובעת יש יריבות ישירה מול נתבעת 2, ללא קשר לנתבע 1 אשר נהג ברכב.

ב"כ התובעת טען, כי נתבעת 1 הבהירה בסיכומיה כי אינה טוענת להסרת כיסוי ביטוחי ומשכך, חובה עליה לשלם את הסכומים הנתבעים בגין הנזק שנגרם בתאונה. עוד נטען, כי דו"ח החקירה אינו עדכני ואף לא בוצעה ע"י החוקר עבודה יסודית. נטען עוד , כי היה על הנתבעת לזמן את מנהל המבוטחת לעדות ולגבות ממנו את הגרסה באשר לאופן קרות התאונה ו את זהות הנהג, דבר אשר לא נעשה בפועל.

ב"כ נתבעת 2 טען, כי בקרות אירוע ביטוחי חובה על המבטח לדווח על מקרה התאונה מיד לאחריה ובתוך זמן סביר וכן לשתף פעולה בדמות העברת מסמכים ונתונים רלבנטיים. במקרה דנן, המבוטח לא מסר טופס הודעה ולא דיווח בכל צורה שהיא על התאונה ובכך הכשיל את הנתבעת מלברר את חבותה לפי הפוליסה. נטען, כי הנתבעת פעלה באופן פוזיטיבי על מנת לנסות לברר את חבותה ובין היתר שלחה מיילים ומכתבי התראה וכן הפעילה חוקר פרטי, אך מאמצים אלו העלו חרס.

הודגש, כי הואיל ומדובר בתאונה בה הייתה מעורבת משאית (קרי , רכב שמשקלו מעל 3.5 טון), הרי שפוליסת הביטוח של משאית הנתבעת איננה הפוליסה התקנית. בשל כך, נטען כי הוראות הפוליסה התקנית לעניין היריבות הישירה של הניזוק מול חברת הביטוח של הרכב המזיק, אינן חלות במקרה דנן.

הנתבעת הדגישה, כי לא הסירה כיסוי, אלא טענתה היא, כי התובעת לא הוכיחה את מקרה הביטוח שכן לא הוכח שבמשאית נהג אדם שמלאו לו 24 שנים מיום התאונה והוא בעל ותק של נהיגה לסוג המשאית מעל שנתיים (כנדרש בפוליסה). כמו כן, לא הוכח כי הנהג אחז ברישיון בתוקף.

נטען, כי התובעת לא הוכיחה כי גנאדי, נתבע 1, נהג במשאית בזמן התאונה. על כן, נטען כי יש לדחות את התביעה.

דיון:

5. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר התרחשות התאונה נשוא התביעה בין רכב התובעת ומשאית אשר הייתה מבוטחת במועד זה ע"י נתבעת 2.

נתבעת 2 טענה כי הואיל ומדובר במשאית, המבוטחת בפוליסה שאינה תקנית, הרי שהוראות הפוליסה התקנית לעניין היריבות הישירה של הניזוק מול חברת הביטוח של המזיק, אינן חלות במקרה דנן.

אין בידי לקבל טענת הנתבעת, שכן הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 יוצרות יריבות ישירה בין הניזוק לבין חברת הביטוח שביטחה את המזיק :

"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי."

6. משמוסכם בין הצדדים כי התרחשה תאונה בין רכב התובעת לבין משאית הנתבעת וגרסת התובעת באשר לאופן קרות התאונה, המקימה את אחריותה של הנתבעת לפצות את התובעת לא נסתרה, עובר הנטל לנתבעת להוכיח מדוע לא חלה עליה חובה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו בתאונה.

מצאתי, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל.

אציין כבר עתה, כי מדו"ח החקירה עלה, כי הנהג מילא הודעה לאחר התאונה, אך ההודעה אבדה. משכך, בכל הנוגע לגרסה באשר לאופן קרות התאונה, לא ניתן לומר כי קיים חוסר שיתוף פעולה של המבוטחת. לכל היותר מדובר באי סדר אצל המבוטחת, אשר בגינו אבד טופס ההודעה שמסר גנאדי.

מאידך, מדו"ח החוקר אכן מתקבל הרושם כי בעלי התפקידים אצל המבוטחת לא שיתפו פעולה בכל הנוגע למסירת פרטיו המלאים של גנאדי. בנסיבות אלו, על הנתבעת להוכיח כי פעלה בשקידה סבירה על מנת לברר את העניין.

לעניין זה, העיד החוקר בבית המשפט ו מחקירתו הנגדית הסתבר כי מאז הפעולות שנעשו בשנת 2016 ועד היום לא נעשו פעולות נוספות. זאת ועוד, גם הפעולות שנעשו ב – 2016 היו מוגבלות ולא מספקות. החוקר לא פנה פיזית למשרדי המבוטחת וגם לא דרש את מסמכי ההעסקה (כמו: תלושי משכורת) או יומני עבודה של המבוטחת על מנת לקבל את פרטי הנהג שנהג ברכב בזמן התאונה . הראיה לכך כי מדובר בפעולות חלקיות בלבד היא, כי בסיפא לדו"ח ציין החוקר כי יש ל השלים את החקירה וכי הוא מצפה להוראות נוספות מן הנתבעת.

כמו כן, היה מצופה מן הנתבעת כי, בנוסף לאמור לעיל, תזמן את בעלי התפקידים אצל המבוטחת לעדות בבית המשפט על מנת לקבל את פרטי ו האישיים של הנהג שנהג ברכב במועד התאונה . גם דבר זה לא נעשה.

לאור כל אמור, אני קובעת כי הנתבעת 2 לא פעלה בשקידה סבירה על מנת לברר את חבותה.

7. פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת (משאית) אינה פוליסה התקנית ועל כן, ניתן לחייב את נתבעת 2 – המבטחת רק בס כום העולה על סכום ההשתתפות העצמית, בסך 6,000 ₪, הנקוב בפוליסה (לסוגיה זו התייחסתי בפסק דין מיום 30.11.17 בתא"מ שלום הרצליה 34277-01-16).

8. סוף דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את התביעה ומחייבת את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 17,211 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.3.17, אגרה בסך 748 ₪, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
הואיל ופרטי נתבע 1 אינם ברורים - התביעה כנגד נתבע 1 נמחקת.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק דין לצדדים.

ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: גודי גודי
שופט :
עורכי דין: