ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית נצרת עילית נגד וג'יה נסיירי :

בפני כבוד ה שופטת דוניא נסאר

מאשימה

עיריית נצרת עילית

נגד

נאשמים
וג'יה נסיירי

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 6.11.18, בהעדר התייצבות לדיון בעניינו.

רקע וטענות הצדדים

למבקש ניתן דוח חניה ביום 13.2.18, בגין העמדת רכבו באופן שיש בו כדי לעכב או להפריע לתנועה. כנגד המבקש הוגש כתב אישום לאחר שהגיש בקשה להישפט.

המבקש לא התייצב לדיון בעניינו ועל כן, נדון בהעדרו, הורשע ונגזר עליו לשלם קנס בסך של 350 ₪.

ביום 13.11.18, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין במסגרתה טען כי לא התייצב לדיון, מחמת מצב רפואי לקוי ותמך את טענותיו באישור מחלה מיום 7.11.18, שנחתם ע"י רופא כללי.

המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי אין סיבה מוצדקת לבטל את פסק הדין היות והמבקש זומן לדיון כדין, מה גם שלא יגרם עיוות דין למבקש כתוצאה מאי ביטול פסק הדין. המאשימה טענה עוד , כי האישור הרפואי שצורף לבקשה, נושא תאריך מאוחר לדיון וכי הוא לא נערך בהתאם לפקודת הראיות. עוד נטען כי האישור הרפואי אינו מפרט את הסיבות שמנע ו מהמבקש להתייצב לדיון ולכן אין מקום לבטל את פסק הדין.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מן הנימוקים הבאים:

סעיף 130(ח) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 קובע לאמור :

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם נתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין..."

כלומר לפי לשון הסעיף, בית המשפט רשאי לבטל הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא בפני הנאשם, בהתקיים אחד משני תנאים: (א) קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון; (ב) עיוות דין שייגרם לנאשם באם לא יבוטל פסק הדין.
בהקשר זה נפסק ברע"פ 9141/01 סוראיה איטליא נ. מדינת ישראל, נז(6) 793 [2003]):
"על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק הדין, ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא, שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון...
יחד עם זאת, כאמור, גם בנסיבות אלה, אם מוכיח המבקש - וזו האפשרות השניה – שאי היעתרות לבקשתו עלולה לגרום עיוות דין, דין בקשתו להתקבל. כך לדוגמא, אם לא התייצב נאשם למשפטו עקב שיכחה גרידא אולם מבקשתו עולה באופן חד משמעי כי בתאריך שבו מיוחסת לו עבירת תנועה כלל לא שהה בתוך גבולות המדינה, בנסיבות אלה, החלטה שלא לבטל את פסק הדין תגרום למבקש עיוות דין שכן אין כל ספק כי דיון ענייני באישום היה מוביל למסקנה שיש לזכותו."
נראה כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי מתקיים אחד מהתנאים הקבועים בדין שיצדיקו את ביטולו של פסק הדין.

קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, האמנם?

ראשית, עיון בנט המשפט מעלה כי המבקש זומן לדיון כדין בדואר רשום עם אישור מסירה, מה גם שהמבקש לא העלה טענות באשר לזימונו שלא כדין.

שנית, לא עלה בידי הנאשם להוכיח כי אי התייצבותו נבעה מסיבה מוצדקת. האישור הרפואי שצורף אינו מהוה תימוכין לטענותיו לפיהן סבל מהרעלה וכאבי בטן. האישור הרפואי מתייחס רק ליום הדיון ולא עולה ממנו מדוע ביום הדיון נבצר ממנו מבחינה בריאותית להתייצב.

האם יגרם עיוות דין לנאשם במידה ולא יבוטל פסק הדין?

סבורני כי התשובה לשאלה זו שלילית.

המבקש לא הוכיח כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהרשעתו.

המבקש לא טען כי אי ביטול פסק הדין יגרום לו לעיוות דין ולא צירף תצהיר או ראיה אפשרית לכך.

נוסף לכך, הנאשם לא מסר גרסה ולא פירט את העובדות שבגינן נעברה העבירה ולא הצביע על טענת הגנה ממש ית וראויה.

יש לציין כי המדובר בגזר דין המשית על המבקש תשלום קנס של 350 ₪ וקשה לראות בגזר הדין, ככזה שגורם לעיוות דין למבקש.

משלא מצאתי כל נימוק שיהיה בו כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין, הריני דוחה את הבקשה.

גזר הדין מיום 6.11.18 נותר על כנו.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית נצרת עילית
נתבע: וג'יה נסיירי
שופט :
עורכי דין: