ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבי נשא חן נגד ניר שנידרמן :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע-המבקש

גבי נשא חן

נגד

הנתבע-המשיב

ניר שנידרמן

החלטה

בבקשה למתן פטור מאגרה

כתב התביעה
ביום 19/11/18 הגיש המבקש כנגד המשיב, תביעה כספית על סך כולל של 217,013 ₪. המבקש מבסס את תביעתו על הטענה כי נגרמו לו נזקים כספיים בגין ייצוג רשלני של המשיב שהינו עו"ד במקצועו.

הבקשה לפטור מאגרה
בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש את הבקשה דנן לקבלת פטור מתשלום אגרת התביעה עקב מצבו הכלכלי ,בהתאם להוראות תקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

בו ביום 19/11/18 , הוריתי למבקש להגיש את כל המסמכים הנדרשים לצורך הנחת הבסיס העובדתי והמשפטי הנדרש לצורך הכרעה בבקשתו. [ ראה תא (רח') 42551-11-18 גבי נשא חן נ' ניר שנידרמן (פורסמה בנבו )]

ביום 06/12/18 הגיש המבקש בקשה במסגרתה ביקש לקבל פטור חלקי מאגרת התביעה. לטענתו, הוא מתקשה בהשגת מסמכים שחלקם מצויים את הנתבע. המבקש לא פירט באילו מסמכים מדובר ומדוע איננו יכול להשיגם ממקורות אחרים.

דיון והכרעה
תשלום האגרה הוא תשלום חובה המוטל בפתיחת הליך על כל מתדיין בהתאם לתקנות האגרות, היטיב לסכם זאת בית המשפט העליון ברע"א 7659/14 מדינת ישראל-משטרת ישראל נ' עובד רופל (פורסם במאגרים משפטיים, 11.2.2015):

"נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (סעיף 2(ג) לתקנות האגרות). רציונל מרכזי העומד בבסיס תפיסה זו הינו מניעת פתיחתם של הליכי סרק (רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, [פורסם בנבו] פסקה 9 והאסמכתאות שם (21.9.2010))... וכן יש שיקול דעת לבית המשפט להעניק פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה לבעל דין אשר עומד בשני תנאים מצטברים (סעיף 14(ג) לתקנות האגרות): (א) אין ביכולתו הכלכלית לשלם את האגרה (להלן: התנאי הכלכלי); (ב) ההליך המשפטי בו החל מגלה עילה (להלן: התנאי המשפטי).בבחינת התנאי המשפטי של עילת התביעה, אין בית המשפט נכנס לעמקם של דברים והבחינה היא לכאורית על מנת לוודא כי אין מדובר בהליך חסר סיכוי. במסגרת התנאי הכלכלי, מחויב בעל הדין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, להביא הוכחות הכוללות תיעוד ואסמכתאות לאי יכולתו ( בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 6-5 (21.7.2014) (להלן: עניין גורנשטיין); בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (3.6.2012)). (ההדגשות אינן במקור והן שלי א.ד)

כך גם בסעיף 14(א) לתקנות האגרות:
"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

כאמור לעיל, על המבקש מוטל הנטל להוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה וכן שההליך מגלה עילה. נטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפי המבקש ועליו להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלום האגרה (ראה: בש"א (י-ם) 128/89 מצא נ' מצא, (פורסם במאגרים משפטיים, 29.5.89)).

המבקש צירף לבקשתו פרוטוקול דיון מבית הדין הרבני ממנו עולה לכאורה כי הוא אמור לקבל כספים בגין חלקו בדירת המגורים המשותפת לו ו לרעייתו. בנסיבות אלו, כשהמבקש עתיד לקבל כספים, הוא יוכל להשתמש בהם כדי לשלם את אגרת התביעה. נוסף על כך, המבקש לא הגיש את כל המסמכים הנדרשים בהתאם להחלטה הנ"ל ודי בכך כדי לדחות את בקשתו למתן פטור מאגרה .

מעבר לכך, השיקול השני החשוב יותר שיש לבחון בעת מתן הכרעה בבקשה למתן פטור מאגרה, הינו האם ההליך מגלה עילה (ראה רע"א 4083/15 יעקב בוסירה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים משפטיים, 23.8.2015)).

עיינתי בכתב התביעה שלדברי המבקש הוכן על ידו, בהעדר יכולת כלכלית לשכור שירותי עו"ד. כתב התביעה אינו ערוך בצורה מקצועית ואין בו תשתית ראייתית משפטית מספקת לצורך הוכחת עילת התביעה בכלל ותביעה בגין רשלנות מקצועית בפרט. מה גם שסבורני כי המבקש איננו מסוגל לייצג את עצמו בתביעה דנן.

סוף דבר
מן המקובץ עולה כי המבקש לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח קיומם של שני התנאים הנדרשים לצורך קבלת פטור מאגרה ולפיכך הבקשה לפטור מאגרה נדחית. המבקש ישלם את האגרה בגין התביעה עד ולא יאוחר מיום 25/01/19 .

בשלב זה , כל עוד לא שולמה אגרת התביעה, הנתבע פטור מהגשת כתב הגנה. כתב הגנה יוגש על ידי הנתבע בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת התובע על תשלום האגרה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבי נשא חן
נתבע: ניר שנידרמן
שופט :
עורכי דין: