ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רובן שיליאן נגד ד.ס רהיטי יוקרה בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. רובן שיליאן
  2. דליה שיליאן

נגד

משיבה
ד.ס רהיטי יוקרה (2001) בע"מ

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא מיום 3.5.18 (כבוד השופטת מ. גרינברג) אשר דחה את תביעת המבקשים כנגד המשיבה וחייב אותם בתשלום הוצאות בסך 1,500 ₪.

רקע ופסק דינו של בימ"ש קמא-

2. כאמור בפסק הדין, ביום 14.3.17 רכשו המבקשים מהמשיבה מערכת ישיבה (סלון), ולאחר שמצאו בה פגם ביקשו להשיבה. לאחר דין ודברים הוסכם כי המערכת תוחלף באחרת, מדגם שונה, תוך שהמבקשים בחרו את הדגם, הצבע, ומידת קשיות המזרן. נוכח העובדה כי המערכת יוצרה באיטליה המתינו המבקשים להגעתה כשלושה חודשים. המשיבה הסכימה כי בכל תקופת ההמתנה ישתמשו המבקשים במערכת הראשונה שסופקה להם, וכן נשאה המשיבה בעלות הובלת המערכת השנייה- החדשה.

ביום 6.6.17 סופקה המערכת השנייה. לטענת המבקשים היא הגיעה עם פגמים וע"כ החליטו כי הם אינם מעוניינים בה, אלא בהשבת כספם וביטול העסקה. המשיבה דחתה את בקשתם מאחר ולא הסכימו לאפשר את בדיקת הפגמים הנטענים. המשיבה טענה עוד כי מדובר במערכת סלון שיוצרה במיוחד עבור המבקשים וע"כ אין הם זכאים לביטול העסקה.

3. כתב התביעה הוגש ביום 4.7.17, וביום 30.11.17 הורה ביהמ"ש על הגשת חוות דעת, אלא שחוות דעת לא הוגשה והמבקשים תקנו את תביעתם, חזרו בהם מכל טענה ביחס לליקויים במוצר שסופק להם, וטענו כי עומדת להם הזכות לבטל את העסקה על פי דין.

המשיבה חזרה על טענתה כי מדובר בהזמנה מיוחדת, עובדה שהמבקשים היו ערים לה שהרי המתינו להספקת מערכת הסלון משך חודשים. עוד ביקשה המשיבה לציין כי אפשרה למבקשים להשתמש כל אותם חודשי המתנה במערכת הסלון הראשונה וכן הובילה את הסלון השני לביתם של המבקשים ללא עלות, דבר שהיה כרוך בהובלה תוך טיפוס במדרגו ת לקומה ה 16.

4. בית משפט קמא דן בשאלה האם עומדת למבקשים זכות לביטול העסקה לרכישת מערכת הסלון השנייה. צויין כי כפי שנטען בכתב התביעה המקורי, כך גם בהודעת הביטול ציינו המבקשים כי עילת הביטול היא פגמים ש התגלו בספות שסופקו להם, אך לא אפשרו למשיבה לבדוק פגמים נטענים אלה. כך גם בדיונים הראשונים נטען אך ורק לפגמים בספות. שינוי החזית בא רק במסגרת כתב התביעה המתוקן לאחר שלא הוגשה חוות דעת עליה הורה כאמור בית המשפט. נקבע, כי התנהלות זו מלמדת על חוסר תום לבם של המבקשים , אשר פעלו בניגוד להוראת סעיף 17 לחוק המכר המחייב קונה ליתן למוכר הזדמנות נאותה לבדיקת הממכר. המבקשים לא הביאו כל ראיה לקיומם של פגמים במערכת הסלון השנייה, לא המציאו חוות דעת ואף תמונות לא הציגו. המסקנה הנובעת מהתנהלות זו הינה כי לא היו פגמים במערכת הסלון השנייה שסופקה למבקשים והמדובר בטענות שווא. בית המשפט הדגיש את העובדה לפיה המשיבה הלכ ה כברת דרך לקראת המבקשים בכך שאפשרה להם לעשות שימוש במערכת הסלון הראשונה ונשאה בעלויות אספקת המערכת השנייה. משלא הוכחה אי ההתאמה עליה בססו המבקשים את תביעתם המקורית וכאשר הטענה החלופית בדבר אי התאמה עלתה בשלב מאוחר, דין התביעה להידחות בשל כך בלבד.

עוד הוסיף בית המשפט, למעלה מן הצורך, כי גם דין הטענה שנטענה בכתב התביעה המתוקן לפיה עומדת למבקשים הזכות לבטל את הע סקה אף ללא קשר לפגמים הנטענים- דינה להידחות אף היא, לאחר שהמבקשים לא עמדו בתנאים המפורטים בסעיף 2 לתקנות ובסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן. בית המשפט קבע אמנם כי אין מדובר בסלון שיוצר בייצור מיוחד (ר' עמ' 5 לפסק הדין, שורות 20-21) , אך בד בבד קבע כי המבקשים לא עמדו בתנאים המפורטים בסעיף 14ו(א) לחוק הגנת הצרכן ותקנה 2(1) לתקנות, לפיהם על מנת שתעמוד למבקשים זכות הביטול נדרשים שני תנאים: האחד, הטובין הוחזרו תוך 14 יום; השני, הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם כל שימוש. בעניינינו, הטובין לא הוחזרו ונעשה בהם שימוש מחודש יוני 2017- כעשרה חודשים.
לפיכך, כאמור, נדחתה התביעה.

תמצית טענות הצדדים-

5. לטענת המבקשים, שגה בית משפט בפסק דינו: המבקשים אינם יכולים להחזיר את מערכת הסלון בעצמם וע"כ הודיעו למשיבה שתבוא לקחתה; על פי לשון החוק אין חובה על הצרכן להחזיר בכוחות עצמו את הסחורה שרכש ; החוק אינו דן באופן ההחזרה , ומכל מקום, יש לבחון אי שימוש במוצר משך 14 יום ולא מ- 10 חודשים כפי שנקבע בפסק הדין.

6. לטענת המשיבה, פסק הדין נכון ולא נפלה בו כל טעות: מדובר במוצר שהוצא מאריזתו והורכב בבית המבקשים ולא ניתן לבטל את העסקה. כל זאת לאחר שמלכתחילה נטען שיש פגמים במוצר אך לא התאפשר למשיבה לב דוק את הפגמים הנטענים. בנסיבות אלו אכן דין התביעה היה להידחות כפי שנקבע בפסק הדין.

דיון והכרעה-

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

8. כידוע, תתערב ערכאת הערעור בפסק דין הניתן בבית משפט לתביעות קטנות רק בהתקיים שני תנאים: מדובר בשאלה עקרוני, ונמצא כי חלה טעות על פניו של פסק הדין. ר' רע"א 9162/16 יוגב עזרא נ' הזנק להצלחה, מיום 5.1.17; רע"א 1231/17 ישי רז נ אימפרשן מדיה בע"מ, מיום 20.04.17.

בעניינינו, שני התנאים אינם מתקיימים: אין מדובר בשאלה עקרונית, אלא בסכסוך עיסקי שגרתי בין ספק ללקוח.
כך גם לא מצאתי כי נפלה טעות על פניו של פסק הדין. ההיפך הוא הנכון. פסק הדין מפורט ומנומק היטב.

9. עסקינן במבקשים אשר הודיעו בתוך המועד הנקוב בחוק על ביטול עסקה בשל פגם בממכר, תוך שהם אינם מאפשרים למשיבה לבדוק את הממכר, אף שהחוק מחייב את הצרכן לאפשר זאת לספק. לא זו אף זאת, גם לאחר שבית המשפט קבע כי יש למנות מומחה, לא צייתו לכך המבקשים. המבקשים שינו עמדתם וטענותיהם ובמסגרת כתב תביעה מתוקן טענו לעילה אחרת לביטול העסקה, כאשר המועד להודעה מסוג זה חלף זה מכבר, וכאשר בכל אותו הזמן הם עושים שימוש בממכר.

בנסיבות אלו, צדק בית המשפט במסקנתו לפיה אין מקום לקבל את טענות המבקשים.

10. לא מצאתי ממש בטענת המבקשים לפיה הם פטורים מהשבת הממכר למוכר (ע"פ טענתם החדשה בכתב התביעה המתוקן). לשונו של החוק ברורה: סעיף 14ה(א)(2) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן "חוק הגנת הצרכן") חל על מכר מרחוק, ואינו חל בעניינינו. סעיף 14ה(ב)(2) לחוק הגנת הצרכן חל בעניינינו, ועל פיו על הצרכן להחזיר הממכר "לעוסק במקום עסקו". המבקשים לא פעלו כנדרש, וגם על פי טענתם לא מצאתי כעמידו את המוצר לרשות המשיבה באופן מפורש תוך קביעת תאריך שעה ומקום. עוד אוסיף כי ממילא , מלכתחילה ועד להגשת התביעה המקורית, השיח בין הצדדים נבע מתלונה על פגמים וכתשובה לכך ביקשה המשיבה, כדין, לבדוק את המוצר דבר שלא התאפשר לה ע"י המבקשים. העילה החדשה בדבר זכות כללית לבי טול העסקה עלתה על הפרק בשלב מאוחר יותר ובשלב זה לא עלתה עוד דרישה ספציפית לאיסוף המוצר. בשלב זה, כקביעת בית המשפט, נשעה שימוש במוצר, הוא לא נמצא עוד באריזתו, וע"כ לא עומדת למבקשים הזכות לבטל עסקה זו.

11. לכל אלה יש להוסיף את העובדות שהמבקשים מעדיפים להתעלם מהם: אין מדובר במערכת סלון ראשונה המסופקת להם. המדובר באספקה שנייה כאשר בכל הזמן שחלף בין אספקת המערכת הראשונה לשנייה התאפשר למבקשים להשתמש במערכת הראשונה. מדובר בהובלה שנייה ופינוי אחד (של המערכת הראשונה). אכן, טענה לפיה ניתן לבטל את הע סקה "סתם כך" ללא כל עלות, תוך התבססות על כך שלא נעשה שימוש במוצר, אינה יכולה להתקבל.

12. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רובן שיליאן
נתבע: ד.ס רהיטי יוקרה בע"מ
שופט :
עורכי דין: