ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירביט חברה לביטוח בע"מ נגד איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערערים

1.שירביט חברה לביטוח בע"מ
2.שמעון עוזני
ע"י ב"כ עו"ד אסף חן

נגד

המשיבים

1.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
2.ציון קדוש
ע"י ב"כ עו"ד משה גולני

בית משפט קמא נימק כדבעי את פסק דינו. ציין כי מהעדויות שנשמעו בפניו לא ניתן לומר שעד אחד הוא מהימן או משכנע יותר וניכר שכל העדים מאמינים סובייקטיבית בדברים שלהם.

פסק דין

1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד הרשם הבכיר אבי כהן) מיום 22/6/18 בתא"מ 43672-09-17.

2. עניינו של ההליך קמא בתביעה כספית בסך 55,351 ₪ שהוגשה על ידי המשיבים (להלן גם: "התובעים") נגד המערערים (להלן גם: "הנתבעים") ותביעה שכנגד בסך 8,440 ₪ שהוגשה על ידי המערערים נגד המשיבים בגין נזקים שאירעו לכלי רכב בתאונת דרכים מיום 22/4/17 (להלן: "התאונה").
תאונת הדרכים אירעה בצומת מרומזרת וכונתה "תאונת רמזורים". הן נהג התובעים והן נהג הנתבעים סברו כי דווקא נהג הצד שכנגד נכנס לצומת בניגוד לאור אדום שדלק ברמזור שבכיוונו.

3. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13/6/18 נשמעו עדויות ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.
ב"כ התובעים הצהיר בפתח ישיבת ההוכחות כי זימן לדיון באמצעות בית משפט עדה שהיתה עם נהג התובעים ברכב במועד התאונה אך זו (חברתו לשעבר של התובע) לא התייצבה וממילא לא ראתה את התאונה כיוון ש"התעסקה בטלפון" וכן היה ברכב אדם נוסף שאין לתובעים כיום את פרטיו (בין היתר בשל כך שאותה חברה לשעבר אינה משתפת פעולה).

4. ב"כ הנתבעים - המערערים הודיע כי זימן 3 עדים. הנהג מטעמו ורעייתו וכן עדה נוספת שצוינה בטופס ההודעה מטעם הנתבעים אך זו מסרה שאין בפיה בשורה בנוגע לשאלה – מי עבר במופע אור אדום ולכן היא לא מעוניינת להתייצב לדיון.
העדים נשמעו. שני הצדדים לא הגישו חוות דעת מומחה אשר תתמוך בתוכנית הרמזורים ולאחר הגשת סיכומים ניתן פסק דין ביום 22/6/18 ולפיו התקבלה תביעת התובעים ונדחתה תביעת הנתבעים.

בית משפט קמא נימק כדבעי את פסק דינו. ציין כי מהעדויות שנשמעו בפניו לא ניתן לומר שעד אחד הוא מהימן או משכנע יותר וניכר שכל העדים מאמינים סובייקטיבית בדברים שלהם.
בית משפט קמא התייחס לשוני אשר הוגדר על ידו "מסוים ומטריד" בין עדויות ההגנה לבין עצמם אך לא ביסס דווקא על שוני זה את הכרעתו.
נקבע כי שני הצדדים התנהלו דיונית באופן בעייתי ומשונה בכך שנמנעו מלהציג ראיות קיימות ואפשריות.
כך למשל התובעים – המשיבים לא העידו את שני נוסעי הרכב שהיו בעת התאונה יחד עם התובע וזאת "ללא צידוק של ממש".
לא הציגו חוות דעת של בוחן תאונות לצורך ניתוח ופיענוח של תוכנית רמזורים וגם לא הציגו צילומים שצילם נהג רכב התובעים בזירת התואנה.
ובאשר לנתבעים – המערערים, גם הם לא הציגו את הצילומים שנהג רכב הנתבעים צילם בזירת התאונה.
נקבע כי תצלומי הנתבעים כן נשתמרו וכן היו זמינים במועד המשפט ולמרות זאת, ב"כ הנתבעים בחר שלא להגיש את אותם צילומים לעיני בית משפט שלא כמו תצלומי התובעים שכנראה לא נשתמרו במועד המשפט.
נקבע כי גם הנתבעים לא הזמינו ולא הציגו חוות דעת של בוחן תאונות.
נקבע, כי קיים מחדל גדול וחמור של הנתבעים – המערערים בנסיבות ,שהוא זה אשר מטה את הכף לחובת הנתבעים ,וזאת באי העדת עדה שאמורה להיות עדה נטראלית שפרטיה ידועים,.הולכת רגל, מזדמנת וניטראלית שראתה את התאונה ואשר לכאורה במועד התאונה תמכה בגרסת הנתבעים.
עדה זו בתכתובת שהוצגה (נ/3) לא היתה מעוניינת לבוא ולהעיד וכתבה לב"כ הנתבעים כי העדות שלה יכולה לפגוע בנתבעים.
בית משפט קמא סבר, כי משלא הובאה אותה עדה ניטראלית לדיון, יש להחיל את החזקה ולפיה אותה עדות היתה פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מלהעיד את העדה ללא צידוק והנתבעים לא הצביעו על צידוק של ממש לאי העדתה.
בית משפט קמא סבר, כי אין ליתן אותו משקל לאי העדת העדים הקיימים הנוספים מטעם התובעים ואי העדת העדה מטעם הנתבעים.
העדים הפוטנציאליים מטעם התובעים אינם ניטראליים ואילו עדת הנתבעים ניטראלית בהחלט.
על כן, התקבלה תביעת התובעים – המשיבים והמערערים – הנתבעים חויבו לשלם שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ וכן הוצאות.

6. בערעור טוענים המערערים כי בעניינינו קיימות טעויות אשר יורדות לשורש ההליך וניהולו.
זכויות המערערים קופחו. נגרם להם עיוות דין. בית משפט קמא לא איזן נכונה בין העדויות השונות ושגה כאשר קבע, כי אי הבאת העדה הניטראלית הוא צעד חמור יותר מאי העדת שני העדים הפוטנציאליים מטעם התובעים – המשיבים.
נטען, כי עדותו של נהג התובעים היתה שקרית ונראה כי בית משפט קמא "יצא מגדרו על מנת להכריע בסוגיה תוך שהוא מאדיר "תקלות דיוניות" מטעם המערערת וממזער "תקלות דיוניות" מטעם המשיבים. (מתוך סעיף 35 להודעת הערעור).

נטען, כי ב"כ המשיבים הגיש תוכנית רמזורים ללא תמיכה של חוות דעת בוחן למרות שהצהיר בבית משפט קמא, כי בדרך כלל הוא נוהג לצרף חוות דעת בוחן ולכן יש להניח כי חוות דעת בוחן לא היתה תומכת בטענתו.
נטען, כי שני הצדדים לא הציגו תמונות מזירת התאונה ולכן לא היה מקום לקבוע כי יש פגם בעניין זה דווקא מצידם של המערערים – הנתבעים.
המערערים טענו, כי המסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית משפט קמא הן שגויות, אינן תואמות את השכל הישר וההיגיון השיפוטי, ויש לקבל את הערעור.

7. המשיבים ביקשו לדחות את הערעור.
הדגישו, כי פסק הדין מושתת על קביעות עובדתיות שנקבעו בערכאה הדיונית ועל פי הפסיקה ערכאת ערעור אינה מתערבת בהן במקרים כגון אלו.
מסקנות בית משפט קמא מבוססות לגופן. כאשר קיים קושי להכריע במשפט אזרחי על ידי קביעת ממצאים פוזיטיביים חד משמעיים, יש להכריע לפי מאזן הסתברויות וכך גם נעשה במקרה דנן תוך מתן נימוקים נכונים לגופו של עניין.
הודגש, כי לגבי תוכנית הרמזורים, הרי שבית משפט קמא לא הכריע בדין על בסיס תוכנית הרמזורים אך ניתן בהחלט לפי תוכנית זו להגיע למסקנה ולפיה גרסת המשיבים היא הנכונה.
נטען כי אין מקום להשוות בין אי הבאת עדים מטעם התובעים – המשיבים לבין אי הבאת העדה מטעם הנתבעים.
העדה מטעם המשיבים שפרטיה ידועים לא היתה יכולה לסייע לגופו של עניין כיוון שטענה כי היא התעסקה בטלפון ולא ראתה את הרמזור בעת התאונה. פרטי העד הנוסף לא ידועים לתובע והוא לא יכול לברר את פרטיו בשל מערכת יחסיו העכשווית עם חברתו לשעבר.
כמו כן הוצגו הטעמים לאי הצגת תמונות אשר לא נשתמרו בידי המשיבים.
נטען כי די בסתירה המהותית בין עדותו של המערער ובין עדות אשתו על מנת להכריע את הכף לטובת המשיבים.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן בממצאי עובדה ומהימנות עדים אין ערכאת הערעור נוטה להתערב נוטה להתערב אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור.
ראה לעניין זה: ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב (סעיף 18 לפסה"ד); ע"א 2032/06 האגי נ' עיזבון המנוח סלמאן יוסף ג'אן (סעיף 34 לפסה"ד); ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594). ע"א 501/84 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מירון, פ"ד מב(2) 89, 99 (1988); ע"א 640/85 קופר נ' איגוד המוסכים, פ"ד מד(1) 594, 598 (1990);ע"א 8419/13 פלוני נ' עיריית ירושלים, פסקה 13 (9.3.2015), ע"א 117/15 שגיא נ' מנהל רשות המסים, פסקה 10 (28.7.2016), ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פסקה 11 (28.7.2016), ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1 , פסקה 10 (6.11.2016) וע"א 7863/16 גבריאל גורדו ואח' נ' מרדכי ימין ואח'(18.7.18).

ג) המקרה שלפני אינו נופל לגדר החריגים המצדיקים התערבות בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית לאחר שבחנה את מכלול הראיות שלפניה ובכלל זה שמיעת עדויות. בית משפט קמא לא קבע קביעות כנגד מהימנות של עד זה או אחר והוא סבר כי בתאונת רמזורים שכזו אכן סבור כל נהג באופן סובייקטיבי שהוא זה אשר חצה את הצומת באור ירוק ודווקא הנהג שכנגד חצה את הצומת ברמזור אדום. במשפט אזרחי די בהוכחה ברמת הסתברות של 51%.בית משפט קמא נימק כראוי, מדוע לטעמו המאזן נוטה לטובת המשיבים – התובעים ובכלל זה בגין אי העדת עדה אשר לכאורה יכלה לתמוך בגרסתם ומשהסתבר כי כשהתבקשה להגיע ולהעיד, היא לא היתה מעוניינת בכך ואף כתבה כי גרסתה לא תסייע למערערים אשר ביקשו לזמנה לדיון.
אין מקום להתערב בקביעה שכזו ואין להשוות בין אי הבאת אותה עדה ובין העובדה שהתובע לא הביא את חברתו לשעבר לעדות וזאת בשל רמת יחסיהם כיום לטענתו ולא הביא את העד הנוסף בשל חוסר שיתוף פעולה עם חברתו לשעבר ,אשר מונע ממנו לדעת כיום את זהותו של אותו עד.
כך גם לגבי אי הצגת תמונות שצולמו במועד התאונה. אין להשוות בין מי שטוען כי התמונות לא נשתמרו אצלו ובין מי שמאשר כי התמונות מצויות אצלו אך לא מעוניין להציגם.
לפיכך, אני סבורה כי במקרה דנן אין כל הצדקה להתערבות בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית וכפועל יוצא מכך, אין להתערב במסקנה ולפיה האחריות לתאונה מוטלת על המערערים ולא על המשיבים.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב) המערער ישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ט, 10 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שירביט חברה לביטוח בע"מ
נתבע: איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: