ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל בוזגלו נגד רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

המבקש
יגאל בוזגלו
ע"י ב"כ: עו"ד פ. מוזר מ. רובינשטיין נגרי
-
המשיבים

  1. רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית
  2. וועדת המשמעת של ההסתדרות הכללית
  3. האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות הכללית

ע"י ב"כ: עו"ד א. מורג ע. גולן

פסק דין

בפני ערעור / בקשה לביטול שהוגשו כנגד החלטת רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית בתיק 1-3/18 (החלטה מיום 22.1.18, מותב בראשות עו"ד אריאל מנור ) אשר הגבילה את זכותו של המבקש להתמודד בבחירות לוועד העובדים בסקטור בתי המלאכה בנמל אשדוד.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
המערער היה חבר ההסתדרות הכללית וחבר בוועד העובדים של בתי המלאכה בנמל אשדוד עד להתפטרותו מהוועד ביום 22/1/17.
התפטרותו של המערער מהוועד היתה חלק ממהלך רחב, ובמקביל לה התפטרו גם חברי ועד ים אחרים, ובחלוף כשבוע מיום ההתפטרות הקבוצתית הודיעה ההסתדרות הלאומית כי עובדים רבים הצטרפו לשורותיה וכי היא הארגון היציג של עובדי הנמל.
ביום 29/1/17 פנתה ההסתדרות הכללית לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על מנת שיכריע בסכסוך בינה לבין ההסתדרות הלאומית לעניין הייציגות בנמל, ובמקביל הגישה כנגד המבקש וכנגד אחרים תלונות לוועדת המשמעת של ההסתדרות. בהזמנה לדיון צויין כי המבקש, בהיותו חבר ועד מטעם המשיבה פעל על מנת להעביר עובדים לחברות בארגון עובדים מתחרה, וכן צורפו מסמכים שונים לרבות תכתובות פייספוק והודעות שונות. בכתב התלונה צויין בין היתר :

המבקש (כמו האחרים) נמנע מלהתייצב לדיון בוועדת המשמעת והסתפק במשלוח מכתב מטעמו, במסגרתו הכחישו באופן גורף כי פעלו כנגד ההסתדרות עובר להתפטרותם , כאשר עיקר המכתב עוסק בטענות שיש למתפטרים כלפי הארגון והאופן בו ניהל את המו"מ הקיבוצי.
ועדת המשמעת התכנסה ביום 2/2/17, ולאחר שהתברר כי הנילונים אינם מתייצבים לדיון , קיבלה הועדה החלטה בהתבסס על העדויות שהביא המתלונן בפניה ועל יסוד טענותיו וקבעה כי הגיעה לכלל דעה כי הנילונים הפרו את חובת האמון שלהם כלפי ההסתדרות עת פעלו בדבר סמיכות הזמנים שבין התפטרות הנילונים לבין על רקע האמור ניתנה החלטת ועדת המשמעת, בהסתמך על הראיות שהוצגו לפניה על ידי ההסתדרות הכללית, ולפיה הנילונים פעלו בהיותם חברי ועד תוך שימוש במעמדם על מנת לפגוע בהסתדרות ולחתור תחתיה בדרך של השפעה על עובדים לעבור לארגון מתחרה.
הסנקציה השהוטלה על המבקש וחבריו, בהתאם להחלטת ועדת המשמעת היתה כי יהיו מנועים מלהיבחר לוועד בשלוש הקדנציות הבאות ולכל הפחות למשך 3 שנים.
(אין חולק כי בזמן אמת, ההחלטה לא נשלחה למי מהנילונים , ואולם היא הובאה לידיעתם בשלב מאוחר יותר).
ביני לביני, בעת שהסכסוך הבין - אירגוני עדיין היה תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי לעבודה, ביום 16/8/17 פנה המבקש, יחד עם אחרים, לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סע"ש 32581-08-17) , על מנת לבקש סעדים זמניים וקבועים אשר יורו למשיבים לקיים הליך בחירות בסקטור בתי המלאכה ולאפשר למבקש ולאחרים להתמודד בבחירות.
כחודש לאחר מכן, ביום 17/9/17 קבע בית הדין הארצי לעבודה (תיק סב"א 63729-01-17) כי ההסתדרות הכללית היא הארגון היציג של עובדי המבקשת, ובהמשך הדברים החלה ההסתדרות בהליכים לקראת קיום בחירות לוועדים.
על רקע האמור, בשלב שלא בואר בפני, הודיעו חלק מחבריו של המבקש, אשר מלכתחילה הצטרפו להסתדרות הלאומית על כי הם חוזרים לשורות ההסתדרות הכללית ואף פעלו להשבת עובדים אחרים לשורותיה.
בהמשך, ביום 27/11/17 נמסרה למבקש הודעה לפיה העונש שהוטל עליו יעמוד בתוקף, והוא (להבדיל מחבריו) לא יהיה רשאי להתמודד בבחירות. בנוסח ההודעה שנשלחה למבקש צויין כדלקמן:

על רקע האמור, ולאחר שנודע לו כי הבחירות עתידות להתקיים ביום 23/1/18, המבקש שב ופנה לבית הדין בב"ש בבקשה לקיים דיון דחוף בבקשתו לאפשר לו להתמודד בבחירות.
בית הדין בבאר שבע (סע"ש 32581-08-17, חברי כבוד השופט צ. פרנקל) קיים דיון במעמד הצדדים, לאחריו דחה את בקשתו של התובע כי ינתן צו שיאפשר לו להתמודד בבחירות, בקבעו כי הסמכות להכריע בעניין, נתונה לרשות השיפוט של ההסתדרות.
על רקע האמור, ביום 22/1/18 התקיים דיון בעניינו של המערער ברשות השיפוט של ההסתדרות הכללית. בהחלטתה מיום 22/1/18 רשות השיפוט קבעה כי אין מקום לשנות מהסנקציה המשמעתית שהוטלה על המערער, אשר מונעת ממנו התמודדות בבחירות לועד.
בהתאם להחלטה הנ"ל ביום 23.1.18 התקיימו בחירות לועד בהן לא התמודד המבקש.

טענות המבקש
ביום 21/2/18 (כחודש לאחר הבחירות) הוגשה התובענה דנן באשר לטענת המבקש לנוכח החלטת מוסד השיפוט של ההסתדרות, ככל שיתקיימו בחירות בעתיד, הרי שתמנע ממנו גם אז האפשרות להתמודד בבחירות.
לטענתו העונש שהוטל עליו פוגע בזכותו החוקתית להיבחר, וזאת באופן דרקוני, ובעקיפין פוגע גם בזכות העובדים לבחור בו וכל זאת על בסיס קביעות עובדתיות שלא נבדקו באופן מספק, והן אינן מבוארות לאשורן ובלי שהתקיים דיון ממצה בעניין המעשים המיוחסים למבקש . עוד טוען המבקש, כי לאחרים, אשר ביצעו מעשים זהים, מחלו המשיבים על מעשיהם, ואיפשרו להם להתמודד בבחירות וזאת משיקולים זרים.
לטענת המבקש, בנסיבות דנן יש עילה להתערבות בת הדין לעבודה מן הטעם שמוסד השיפוט הפנימי של ההסתדרות איננו נטול פניות בעניין וזאת בשים לב למחלוקת הבינ-ארגונית שעומדת ברקע לדיון כאשר מוסד השיפוט הוא למעשה צד במחלוקת.
לטענת המבקש, עניינו שונה מהנסיבות שנדונו בפסק הדין בענין אסור, ולא היה מקום כי מוסד השיפוט ילמד מענין אסור על עניינו של המבקש.

טענות המשיבים
לטענת המשיבים למבקש אין זכות ערעור על החלטת מוסד השיפוט וזאת מאחר שהצדדים מעולם לא הגיעו להסכמה כאמור בסעיף 29ב לחוק הבוררות. אשר על כן, אין לבחון את החלטת מוסד השיפוט במשקפיים ערעוריות אלא אך בהתאם לעילות אשר עשויות להצדיק ביטול פסק בוררות כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות , אשר אינן מתקיימות בנסיבות דנן.
לגופו של עניין טוענים המשיבים כי מוסד השיפוט הפנימי יישם כדין, הלכה שנקבעה בעניין אסור , וזאת לאחר שהסיק מסקנות סבירות לעניין פעילותו של המ בקש בהתאם לראיות שהיו לפני ו, אשר לא נסתרו על ידי התובע.
עוד נטען, כי ההבחנה בין המבקש לבין חבריו הי יתה בדין, משחבריו פעלו לאיון המעשים הנפסדים בהם היו מעורבים מלכתחילה.
בנוסף טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות על הסף מטעמים של חוסר סמכות מקומית (שכן לדידה ההפניה למוסד השיפוט הייתה בהתאם להחלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע והוא אשר מוסמך להכריע בתובענה), וכן נטען כי המבקש לא הצביע על כל עילת תביעה כנגד המשיבות 1-2.
עוד טוענת המשיבה, כי משהסתיים הליך הבחירות הרי שהבקשה לביטול פסק הבוררות הפכה תאורטית שכן ממילא לא צפויות להתקיים בחירות לו ועד בשנה הקרובה.

הכרעה

סעיף 24 לחוק הבוררות קובע כדלקמן:

אקדים ואבהיר כי עניין לנו בפסק בוררות שניתן על ידי רשות השיפוט של ההסתדרות בתל אביב, לפיכך בכל הנוגע לסמכות המקומית, אני סבורה כי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מוסמך לדון בתובענה.
עוד יובהר כי משלא הוצגה הסכמה של הצדדים בדבר קיומה של זכות ערעור על החלטת מוסד השיפוט הפנימי, הרי שהביקורת השיפוטית על ההחלטה היא מכח סעיף 24 לחוק הבוררות, ולפיו בלבד.
אין כל ספק כי הבסיס העובדתי עליו נשענת החלטת רשות השיפוט הוא כוללני ואיננו מפורט. זאת, בשל התנהלותם של המבקש ושל חבריו לאחר התפטרותם מהוועד, משבחרו להימנע מלהביא את עמדתם בפני ועדת המשמעת, נקבעה תשתית עובדתית שאיננה מפורטת.
עם זאת, בעניין זה אין למבקש להלין אלא על עצמו.
עוד יש להבהיר כי מסקנתה העקרונית של ועדת המשמעת, כמו גם של רשות השיפוט, לפיה התארגנות כל כך מאסיבית של עובדים איננה נעשית בן לילה, והמסקנה כי המתפטרים החלו את פעילותם החתרנית בטרם התפטרותם מהועד - מתיישבת עם השכל הישר ואין מקום להתערב בה.

בפסק הדין בעניין אסור נדון עניינו של חבר ועד ששיתף פוסט בפייסבוק, אשר היה בו פוטנציאל לגרום לעובדים לבטל את חברותם בהסתדרות ולהצטרף לארגון מתחרה.
"ג. כאשר מדובר בחבר ועד המייצג את ארגון העובדים במקום העבודה, ונבחר לתפקידו כאורגן של ארגון העובדים; הרי שפעולות המבוצעות על ידו, אשר עשויות לגרום לעובדים לעזוב את ארגונו למען ארגון אחר – משמען התנהגות חסרת תום לב מובהקת והפרת אמון. לא יתכן כי נציג של ארגון עובדים נבחר ושלוחו במקום העבודה יפעל כנגד שולחו וייצוגו. לאור האמור, לא בכדי הוגדרה התנהגות שכזאת הפרת משמעת חמורה.
ד. משאלה הם הדברים אזי אין לקבל בנסיבות מקרים שכאלה טענה להיעדר מידתיות בהחלטת ועדת המשמעת ורשות השיפוט.
אשר לאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי בדבר חוסר המידתיות שבענישה, הבא לידי ביטוי באפשרות כי העונש שהוטל יעמוד בתוקפו גם בבחירות הבאות (ראו שם בסעיף 90), יצוין כי אין לראות בהוראת סעיף 6 לתקנון משום ענישה נוספת או ענישה שאינה קצובה. כל שנאמר שם סביר על פניו ולפיו האפשרות של המורחק על רקע של הפרת משמעת חמורה, לשוב ולהתמודד, תיבחן על ידי האגף לאיגוד מקצועי בבוא העת.
ה. ביקורת בית הדין על ועדת המשמעת ורשות השיפוט איננה ביקורת ערעורית, ונוסף על כך, אין היא מאפשרת החלפת שיקול דעת רשות השיפוט בשיקול דעתו של בית הדין. לא מצאנו כי נסיבות המקרה הן נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהאמור."
הדברים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי בעניין אסור, בכל הנוגע לחומרת התנהלות של חבר ועד שחותר תחת הארגון אותו הוא מייצג יפים גם לענייננו.
עם זאת, הסנקציה שהוטלה בעניינו של מר אסור, לא כללה מניעות עתידית להתמודד בהיקף הדומה לזה שהוטל על המבקש.
ראשית יוער כי פסילת מועמדותו של המבקש בבחירות שהתקיימו בחודש ינואר 2018 היא בבחינת מעשה עשוי, העולה בקנה אחד עם פסק הדין בעניין אסור, ואין כל הצדקה שבית הדין יתערב בהחלטת רשות השיפוט ככל שהיא נוגעת לשלילת הזכות של המבקש להתמודד עד תום הקדנציה שראשיתה בינואר 2018 וסיומה בינואר 2020. יובהר כי אין בדעתי גם להתערב בהחלטת רשות השיפוט אשר אימצה את האבחנה בין המבקש לבין אחרים, ולא ראתה פגם בכך שההסתדרות מחלה לאותם מתפטרים שחזרו בהם, ופעלו על מנת לבטל את הנזקים שגרמו לארגון.
אשר על כן, אינני מיחסת כל משקל להודעה שהגיש התובע היום, אליה צורפו "עצומה" עליה חתמו 74 עובדים שמבקשים לפזר את הוועד ולאפשר לתובע להתמודד בבחירות לאלתר, וכן תצהיר של אחד מחברי הועד שהודיע כי הוא יהיה מוכן להתפטר מהוועד, על מנת לאפשר לתובע להתמודד. אין בכל אלא כדי לאיין את הפרת האמונים שביצע המבקש או כדי להוביל להקדמת הבחירות .
עם זאת, עיון בהחלטת רשות השיפוט מעלה כי בשל לוח הזמנים הדחוק בו התקיים הדיון, ערב הבחירות שהתקיימו בינואר 2018, עיקר דעתה הייתה נתונה להליך הבחירות שעמד באותה עת בפתח, ורק בשולי הדברים הדעת ניתנה לפסילתו של המבקש מלהתמודד למשך 5 שנים, ואף זאת, בלא הנמקה של ממש, ותוך שהוועדה אף הבהירה כי אלמלא לוח הזמנים הדוחק, ניתן היה להתייחס ביתר הרחבה לסוגיות התלויות ועומדות.
לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין הגעתי לכלל דעת כי בכל הנוגע לעתיד, אין מקום להשיב את הדיון לרשות השיפוט על מנת שתשלים את החלטתה והנמקתה לאלתר, באשר אפשר שהדיון יהיה תאורטי, ולא מן הנמנע כי יהיו עובדות נוספות שראוי יהיה לשקול לקראת הבחירות הבאות, ככל שהתובע יבקש להתמודד. נראה לי שכפי שנקבע בעניין אסור, גם בענייננו ראוי שההחלטה בעניין הזכות של המורחק לשוב ולהתמודד - תתקבל במידת הצורך בבוא העת. דהיינו, לקראת הבחירות הבאות (הצפויות בינואר 2020) , ככל שהדבר יהיה רלוונטי מבחינת המבקש, המבקש יוכל לחדש את פנייתו לרשות השיפוט על מנת שתבחן את שאלת זכותו להתמודד.
בשים לב לתוצאות ההליך אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, (07 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יגאל בוזגלו
נתבע: רשות השיפוט של ההסתדרות הכללית
שופט :
עורכי דין: