ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב סממה נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט א' מצא

המערער: יעקב סממה

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 14.12.97
בב"ש 2277/97 שניתן על ידי כבוד
השופט א' בייזר

בבית המשפט העליון

החלטה

המתלוננת, תושבת בני-ברק כבת 60, עוסקת בחלפנות. ביום 17.11.97, לעת ערב, חדרו לדירתה שלושה שודדים, לאחר שאחד מהם פיתה אותה בתואנת שווא לפתוח בפניו את הדלת, ונטלו מן הארון כ6000- ש"ח. משניסתה להתנגד למעשיהם, תקף אותה אחד השודדים, הפילה ארצה וקשר אותה בסרט דביק בו הצטייד מראש. חקירת המשטרה העלתה, כי בקשר לביצוע השוד השתתפו, זולת שלושת השודדים שנכנסו לדירה, עוד שניים: העורר, אשר עקב אחר המתלוננת לפני ביצוע המעשה ונהג במכונית בה הוסעו השודדים אל הדירה וממנה; ואחד יחיאל דהאן, שהעמיד את מכוניתו לרשות השודדים למטרת ביצוע השוד. המשטרה חיפשה אחר העורר, שנעדר מבית אימו עימה הוא מתגורר, עד שביום 27.11.97 עלה בידה לעצרו בבית מלון בתל-אביב. ברשותו נמצאו סם מסוג מריחואנה במשקל 15.7 גרם ודרכון של אדם אחר, שנגנב על-ידי העורר מבית בעליו בירושלים ב21.11.97-.

נגד העורר הוגש כתב-אישום. בשל חלקו בשוד יוחסו לו קשירת קשר לביצוע פשע ועבירת שוד בנסיבות מחמירות. ובגין המימצאים שנתפסו ברשותו בעת מעצרו הואשם העורר בהחזקת סם מריחואנה שלא לצריכה עצמית ובעבירת גניבה. לבקשת המאשימה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו. בעררה כנגד החלטה זו הצביעה הסניגורית על כך, כי יחיאל דהאן - שבשל השאלת מכוניתו לשודדים כנגד קבלת חלק בשלל השוד הואשם, כמו העורר, בקשירת קשר ובשוד - שוחרר בערובה בהסכמת המדינה. חלקו של העורר בפרשת השוד התבטא בסיוע בלבד, ולדעת הסניגורית חלקו דומה לחלקו של דהאן. ומשהסכימה המאשימה לשחרורו בערובה של דהאן היה עליה, כמצוות שורת השוויון, שלא להתנגד גם לשחרורו של העורר.

דין הערר להידחות. מן הראיות בהן עיינתי עולה, כי העורר הגה את הרעיון לשדוד את המתלוננת, גייס חלק מן האחרים לביצוע המעשה והינחה אותם לביתה; ונמצא שחלקו בפרשה עולה, לאין ערוך, על חלקו של דהאן. המדובר במעשה שוד של אישה בביתה. הוא תוכנן מראש, בהשתתפותו הפעילה של העורר, ולביצוען נעשה שימוש באלימות. בכך שהעורר לא נכנס לדירת המתלוננת בעצמו (ככל הנראה, משום שהכירה אותו ממעקבו המוקדם אחריה) אין כדי לגרוע מהיותו אחד המבצעים בצוותא של השוד. השתתפותו במעשה זה מעידה על העורר, לכאורה, כי שחרורו עלול לסכן את ביטחון הציבור. לחובתו אין, אמנם, הרשעות קודמות; אך גם אם לא אייחס משקל רב (כדרך שעשה השופט המלומד) להחזקתו בסם מסוכן מסוג מריחואנה, יש בסיס איתן לקבוע כי בעברו הלכאורה נקי אין כדי לסתור את חזקת המסוכנות הנלמדת מהשתתפותו במעשה השוד. תומכות בכך התחמקותו של העורר מהתייצבות לחקירה, אף שהודה כי אימו מסרה לו שהמשטרה חיפשה אחריו, וכן העובדה שבעקבות ביצוע גניבה (מיום 21.11.97) הצטייד העורר והחזיק ברשותו דרכון גנוב. גם מבלי להסיק מעובדות נוספות אלו חשש לכוונת הימלטות מן הדין (שלא נטענה בבקשת המדינה לפני בית המשפט קמא) יש בהן כדי לתמוך במסקנה כי, בנסיבות העניין, צדק בית המשפט המחוזי בהורותו על המעצר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ג טבת תשנ"ח (11.1.98).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98000180.F02


מעורבים
תובע: יעקב סממה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: