ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה אלחדד נגד משטרת ישראל :

בפני כבוד השופטת תמר בזק רפפורט

המערער:

משה אלחדד

נגד

המשיבים:

1.משטרת ישראל - נפת חברון
2.משטרת ישראל המטה הארצי
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד משה וילינגר

3.ח"כ ויו"ר ועדת ביקורת המדינה – שלי יחימוביץ
באמצעות הלשכה המשפטית של הכנסת, עו"ד ניצן פליטמן

4.אלוף פיקוד המרכז
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד משה וילינגר

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת, השופטת ת' בר-אשר, מיום 2.11.2018, בגדרה הורתה על מחיקת עתירה מינהלית שהוגשה מטעם המערער ( עת"מ 22767-0-18), בשל אי תשלום אגרה ואי צירוף מסמכים כנדרש לצורך בקשת הפטור מאגרה כנדרש.

עניינה של העתירה המינהלית במסגרתה הוגשה הבקשה למתן פטור מאגרה בבקשת המערער להכרה במעמדו כנפגע פעולות איבה על ידי משטרת ישראל, וזאת בעקבות אירוע שאירע למערער עוד בשנת 2007, אשר ביחס אליו קבעה המשטרה כי המדובר באירוע על רקע פלילי ולא לאומני.

ביום 16.9.2018, דחתה כבוד הרשמת, כבוד השופטת ת' בר-אשר, את בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה בגין הגשת העתירה. בהחלטה נכתב, כי המסמך היחיד שצורף הוא מחודש ינואר 2015 וממנו עולה כי באותה עת קיבל המערער קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כבוד הרשמת קבעה כי לא רק שאין המדובר במסמך מעודכן, אלא שאין בנכות או בקבלת קצבה זו כדי ללמד בהכרח על היעדר יכולת כלכלית. כבוד הרשמת בר-אשר לא התייחסה לסיכויי הערעור מאחר שהמערער לא טען לעניין זה דבר.
ביום 20.9.2018, שב המערער ועתר למתן פטור מאגרה. בהחלטה מאותו יום דחתה הרשמת הנכבדה בקשה זו, בציינה כי אין במסמכים שצורפו לבקשה, אשר לפיהם זכאי המערער לקצבת נכות, כדי לשנות מההחלטה הקודמת. ביום 2.10.2018, הגיש המערער בקשה חוזרת לפטור מאגרה, וגם זו נדחתה על-ידי כבוד הרשמת עוד באותו יום, באותו הנימוק לפיו המערער לא תמך בקשתו לפטור מתשלום האגרה במסמכים כנדרש.

משלא שולמה האגרה בידי המערער, קבעה כבוד הרשמת בהחלטתה מיום 2.11.2018, כי העתירה נמחקת.

החלטת כבוד הרשמת בדין יסודה.

תקנה 14( ג) לתקנות בתי המשפט ( אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), קובעת שני תנאים מצטברים למתן פטור מאגרה – האחד, חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, והשני, התרשמות בית המשפט כי ההליך מגלה עילה.

בהתאם להחלטות כבוד הרשמת נדרש המבקש להציג מסמכים המעידים על חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. חרף זאת, הגיש המערער מסמכים אחרים הנוגעים לנכות שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי וכן מסמכים רפואיים אחרים, אשר אין בהם כדי להוכיח באופן ברור את קשייו הכלכליים. תקנה 14( א) לתקנות האגרות קובעת, כי בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לבקשה לפטור מתשלום אגרה תצהיר שיפרט בו את רכושו או רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. משלא הובאה מצד המערער כל ראיה המוכיחה את מצבו הכלכלי כנדרש בתקנות, הרי שלא הוכח קיומו של התנאי הראשון למתן פטור מאגרה.

אשר לתנאי השני שעניינו היות ההליך מגלה עילה, הרי שכבוד הרשמת לא נדרשה לכך מאחר שלא הוצגו בפניה טיעונים הנוגעים לעניין מצד המערער. עם זאת למעלה מן הצורך ואחר שהוצגו בפניי טיעונים גם בסוגיה זו, אעיר, כי בענייננו מתעורר קושי גם באשר לתנאי השני למתן פטור מאגרה, זאת על שום שלא נראה כי לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בעתירה זו לגופה. סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים מוגבלת אך לעניינים המפורטים בתוספת הראשונה או השנייה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, או למקרים שבהם קיימת הוראת חוק מסמיכה בחיקוק אחר. המערער לא הצביע על פרט מן הפרטים המצוינים בתוספת הראשונה או השנייה המסמיכים את בית המשפט לעניינים מנהליים, ועל כן בית משפט זה אינו מוסמך לדון בו.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ט, 03 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה אלחדד
נתבע: משטרת ישראל
שופט :
עורכי דין: