ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרדן רכב בע"מ נגד אפרת חמילה :

בפני כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

התובעת

קרדן רכב בע"מ

נגד

הנתבעים

1.אפרת חמילה
2.שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

בין הצדדים מחלוקת בשאלת חיוב בהוצאות משפט בגין הגשת התביעה, לאחר שהנתבעים לא חלקו על חבותם לאחר הגשת התביעה . לטענת הנתבעים לא היה מקום להגשת התביעה בטרם גיבשה הנתבעת 2 את עמדתה לדרישת התובעת ולכן התובעת לא זכאית להוצאות משפט .

ביום 8.11.16 הגישה התובעת תביעה בסך 9,728 בגין נזקי רכוש (פח) שנגרמו לטענתה בשל פגיעת רכב הנתבע 1 ברכבה עקב אי שמירת מרחק.

בכתב הגנתם לא הכחישו הנתבעים את קרות התאונה אך טענו לפגיעה קל ה בין הרכבים ולנזק מזערי בלבד ולא כנטען בתביעה. עוד נטען, כי דין התביעה להידחות על הסף שמהתובעת לא העבירה להם תמונות וחוות דעת שמאי בשל תאונה קודמת ובחרה להגיש התביעה טרם ביררה הנתבעת 2 את שאלת החבות. עוד נטען לניתוק קשר סיבתי בין חוות דעת השמאי לתאונה ונזקיה בשל שיהוי בבדיקת הרכב. הנתבעים חלקו על שכר טרחת השמאי ועל שיעור ירידת הערך שנקבעה בחוות הדעת . חרף הודאת הנתבעים לנזק מזערי (סעיף 7 לכתב ההגנה), הרי שבס יכומו של דבר הוכחשה "כל אחריות ו/או חבות" על יד הנתבעים (סעיף 12 לכתב ההגנה) .

בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.11.18 צמצמו הצדדים את המחלוקת ביניהם לשיעור ירידת הערך ושאלת ההוצאות. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי רכב התובעת היה מעורב בשתי תאונות, זו הנדונה בתיק זה ואחת מיום 16.5.12 ובשתיהן נפגע הרכב בחלקו האחורי. בחוות הדעת הקודמת נקבעה ירידת ערך בשיעור של 5% ללא פירוט ואילו בגין התאונה בתיק זה נקבעה ירידת ערך בשיעור של 4.5% תוך פירוט ה חלקים בגינם נקבעה.

משהיה ברור, כי בנסיבות אלה, שחוות הדעת הקודמת לא מפרטת מהם הרכיבים בגינם נקבעה ירידת הערך לא תוכל התובעת להוכיח זכאותה מעבר לפער שבין שתי הקביעות, דהיינו בשיעור של 0.5% הודיע ב"כ התובעת, כי נוכח השיעור הזעום הוא מוותר על רכיב זה של ירידת ערך בתביעת התובעת.

בנסיבות אלה, השאלה שנותר להכריע בה היא שאלת ההוצאות בלבד.

העובדות שאינן במחלוקת
ביום 15.8.16 פנתה התובעת לנתבעת 2 בדרישה לתשלום סך של 9,728 ₪ בתוך 30 ימים.

ביום 26.10.16 פנתה הנתבעת 2 לתובעת בהודעת דוא"ל בה ביקשה בזו הלשון "נא להעביר בחוזר: כל תמונת נזק בתצורה בודדת כולל מהלך תיקון. דוח שמאי בגין תאונה קודמת מיום 16/5/2012 ".

ביום 8.11.16 הוגשה התביעה בתיק זה.

התמונות הועברו לנתבעים בשנת 2017 וחוות הדעת הקודמת הועברה במאי 2018. התמונות הוגשו לתיק בית המשפט ביום 6.6.17.

הדיון שנקבע ליום 25.4.18 נדחה לאחר שב"כ התובעת שהופיע על דעת שני הצדדים והודיע, כי התובעת העבירה תמונות לנתבעים, אין מחלוקת בשאלת האחריות והצדדים מבקשים שהות על מנת שהנתבעים יבדקו את הדברים.

ביום 7.8.17 ביקשו הנתבעים לחקור את גב' אלינור ביטון ואת מנהל מחלקת התביעות מטעם התובעת. בהחלטה מיום 9.8.17 נתבקשו הנתבעים להבהיר רלוונטיות העדים אך הבהרה לא נמסרה. ביום 28.8 .18 הגישו הנתבעים אותה בקשה בשנית וניתנה החלטה, כי עליהם למסור הבהרתם בהתאם להחלטה מיום 9.8.17. לאחר הבהרת הנתבעים זומנה הגב' אלינור ביטון באמצעות התובעת לאחר שהסתבר שזו זומנה כעדה מטעמה.
ביום 14.10.18 ביקשה התובעת לחקור את המצהירה מטעם הנתבעים, וכך הוריתי. יום לפני הדיון הוגש תצהיר מטעם עד אחר שהוא מסלק התביעות מטעם הנתבעת 2 ולא העדה שאת זימונה ביקשה התובעת בעקבות התצהיר שצורף לכתב ההגנה .

בפתח הדיון שהתקיים ביום 1.11.18 הודיעה ב"כ הנתבעים, כי אינה עומדת על חקירת העד מטעם התובעת והצדדים טענו טענותי הם בשאלת ההוצאות. יצוין שהעדה אלינור ביטון לא התייצבה.

טענות הצדדים בתמצית
ב"כ התובעת טען, כי הנתבעים בכתב הגנתם חלקו על אחריותם לתאונה ולכן משלוח התמונות לא היה מעלה ולא מוריד לעניין דחיית דרישת התובעת. אף לאחר משלוח התמונות ויתר המסמכים הנתבעים לא מצאו לנכון לשלם לתובעת בגין הנזק הישיר, להוציא ירידת הערך עליה חלקו . הנתבעים שינו חזית, לא חקרו את השמאי מטעם התובעת, לא הביאו את נציגת הנתבעת 2 לעדות ועל כן עתר להטיל על הנתבעת 2 הוצאות ריאליות נוכח התנהלות ה שגרמה בזבוז זמן שיפוטי ללא צורך .

ב"כ הנתבעים טענה, כי הנתבעים לא חלקו על שאלת האחריות בכתב ההגנה אלא על שיעור הנזק שלא הוכח על ידי התובעת. התובעת היא שהסתירה מהשמאי מטעמה את ירידת הערך שנקבעה בחוות הדעת הקודמת. התובעת הגישה התביעה תוך התעלמות מבקשת הנתבעת 2 להשלמת מסמכים.

דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות על נספחיהן ולטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל ויש לחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת.

משלוח מכתב דרישה קודם להגשת כתב תביעה, נועד לאפשר לנתבע לסלק התביעה עוד קודם הפניה לערכאות. באופן זה תימנע הצפת בתי המשפט בתביעות מיותרות ותחסכנה עלויות רבות, הכרוכות בניהול ההליך, לכל הצדדים הנוגעים בדבר (ראו תא"מ 52509-06-14 אביטל שנבל סלומון נ' גבריאל שרעבי (30.06.2015), תא"מ 59528-09-16 מועתז עיסא נ' פורמלי (26.02.2017) ות"א (שלום ת"א) 28109/05 גוילי ציון נ' אלון שי (23.11.2006) ).

התובעת הגישה את התביעה בחלוף כחודשיים ומחצה ממועד משלוח הדרישה. יש טעם לפגם בכך שהודעת הנתבעת 2 נשלחה ביום 26.10.16 ובכל זאת הוגשה התביעה ביום 8.11.18. יחד עם זאת ראוי היה שהנתבעת 2 תבהיר, כי דרושה לה שהות נוספת לבחינת הדרישה וכי לאחר בחינת המסמכים הדרושים תמסור עמדתה הסופית ולא להסתפק במשלוח הודעה לאקונית בה היא מבקשת לקבל מסמכים נוספים, וזאת בחלוף כחודשיים ומחצה ממועד הדרישה . תום לב הוא כמובן דרישה לשני הצדדים ומצופה היה מהנתבעת לפעול בתוך מסגרת הזמנים שנרשמה בכתב הדרישה או להבהיר עמדתה ואת הזמן הנחוץ לה לבחינת הדרישה ומהתובעת מצופה היה לתת שהות נוספת לנתבעת 2 טרם הגשת התביעה.

בנסיבות שפורטו לעיל לא שוכנעתי, כי נפל פגם בהתנהלות התובעת יותר מזה שנפל בהתנהלות הנתבעת 2.

לכל המאוחר במאי 2018 הומצאו כלל המסמכים בידי הנתבעים ולכן תבחן התנהלות הנתבעים משלב זה. אף שמלא המסמכים הנחוצים לנתבעים הומצאו להם עד למאי 2018, וכבר בדיון ביום 25.4.18 נמסר, כי הנתבעים ישקלו עמדתם, הרי לאחר קבלת מלוא החומר ושקילת עמדתם מצאו לנכון הנתבעים להמשיך בניהול ההליך ואף הגישו בקשות לזימון עדים מטעם התובעת. במועד הדיון לא נשמעו עדויות והצדדים טענו טענותיהם רק בשאלת ההוצאות, כך שלא היה כל טעם בזימון עדי הצדדים.

בנסיבות אלה, ואף אם היה טעם לפגם בהגשת התביעה על ידי התובעת טרם שהועברו המסמכים הדרושים לנתבעת 2, הרי שבשום שלב לא ניסו הנתבעים לחסוך בניהול ההליך ואחזו בכל טענה מטענותיהם. אין בידי לקבל טענות ב"כ הנתבעים, כי אלה לא חלקו על האחריות אלא על הנזק וזאת בשים לב לאמור בסעיף 12 לכתב ההגנה (כמפורט בסעיף 2 לעיל). בכתב ההגנה כאמור הנתבעים חלקו על התביעה בהיבטים רבים; אחריות, שיעור הנזק, ניתוק קשר סיבתי בין התאונה לנזק, חוות דעת השמאי , ירידת ערך ושכרו של השמאי כאשר ברור היה שהמחלוקת מצומצמת יותר או לכל הפחות צומצמה באופן מהותי כבר במאי 2018.

בשולי הדברים אבקש להעיר, כי ב"כ הנתבעים מסרה בתגובה לטענה, כי הנתבעים לא שילמו לתובעת כל סכום אף שהיה ברור להם שאינם חולקים על האחריות ועל מרבית הנזק, כי " משהוגשה התביעה מה התועלת בתשלום מוקדם של אותו נזק כאשר חברי טוען בתיקים מגבילים כי בלאו הכי היתה מוגשת התביעה" (עמ' 5 שורות 18-19). אין בידי לקבל עמדה זו. עמדה זו עשויה להוביל לניהול הליכים מיותרים. אם סבורה נתבעת שחלק מהדרישה אינה במחלוקת, היעלה על הדעת שלא תשלם את שאינו שנוי במחלוקת, על מנת שהתובעת תוכל לשקול את כדאיות הגשת התביעה, ומשהוגשה התביעה את כדאיות המשך ניהולה ואופן ניהולה . בחינת שאלת ההוצאות בהחלט תיקח בחשבון עמדה זו אשר מאלצת ניהול הליך מסורבל במקום בו ניתן היה מלכתחילה לצמצמם את המחלוקת לנזק בדבר ירידת ערך, סכום עליו הייתה מוכנה התובעת לוותר בשים לב לפער בין הקביעות בחוות הדעת.

גישה זו של הנתבעים אינה כלכלית לצדדים, היא גוררת הכחשה מיותרת של רכיבים מכתב התביעה וכפועל יוצא מכך עשויה להביא להתדיינויות מיותרות ואינה ראויה בכלל, ובפרט במערכת יחסים בין חברות מסחריות המנהלות הליכים מסוג זה האחת כנגד רעותה חדשות לבקרים. ראוי הוא כי הצדדים ישכילו להביא לבית המשפט רק את המחלוקות האמיתיות בין הצדדים, בוודאי בהליך בסדר דין מהיר ולא ינקטו בהכחשה גורפת במקום שזו אינה נדרשת.

הליך משפטי יש לנהל ביעילות ובתיק זה נכון למאי 2018 לא הייתה הצדקה להמשך ניהול התיק כפי שנעשה על ידי הנתבעים והיה עליהם להודיע בשלב זה שהמחלוקת הינה בשאלת ירידת הערך וההוצאות ובכך ניתן היה חסוך בבקשות הצדדים לזימון עדים שלא הייתה בכך נחיצות להמשך ניהול התיק. לטעמי, משלב זה אין כל הצדקה להמתין לפסק דין סופי והיה על הנתבעים להעביר לתובעת את הסכום שאינו במחלוקת. מצופה מהצדדים, בוודאי כמו הצדדים שבפניי לעשות הערכת מצב מעת לעת ולחסוך בהתדיינות מיותרת, אחרת י יקחו בחשבון שהדבר יגולם בהוצאות בשל בזבוז משאב ציבורי יקר, זמן שיפוטי, שלא לצורך.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה למעט בגין רכיב של ירידת ערך עליו ויתרה התובעת.
רכיב של ימי השבתה לא הוכח ולכן לא יפסק פיצוי בגינו.

סוף דבר
אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 7,149 ₪ (הנזק ושכר טרחת השמאי), בצירוף סך של 375 ₪ בגין אגרת בית משפט, סך של 5,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין וסך של 200 ₪ שכר עד התובעת , וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קרדן רכב בע"מ
נתבע: אפרת חמילה
שופט :
עורכי דין: