ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך קרעי נגד מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ :

26 נובמבר 2018
לפני: כבוד השופט מוסטפא קאסם

התובע:
ברוך קרעי
ע"י ב"כ: עו"ד אייל רגב

-
הנתבעות:
1. מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אבנר בן חיון
2. שלהבת סוכנות לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אדיר אברהם

החלטה

1. התובע, מורה במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבעת מס' 1 (להלן: "מנורה") שהינה קרן הפנסיה בה הינו מבוטח וכן כנגד הנתבעת מס' 2 שהינה סוכנות הביטוח אשר באמצעותה נערכו הביטוחים ו/או ההפרשות לקרן הפנסיה (להלן: " סוכנות הבטוח").

2. במסגרת כתב התביעה, התובע טען כי הינו עמית פעיל של מנורה, במשך שנים רבות ורצופות החל ממועד תחילת עבודתו במרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל ב- 10/1995 .
בשנת 2008, הועברו "זכויותיו וכספיו" של התובע אצל מנורה על ידי סוכנות הביטוח ו/או מי מטעמה לקרן פנסיה אחרת- "מקפת החדשה".
התובע הוסיף, כי בשנת 2009 הועברו שוב "הביטוחים" על ידי סוכנות הביטוח ב חזרה למנורה.
לטענת התובע, המעברים בין הקרנות אשר בוצעו ביוזמת סוכנות הביטוח או מי מטעמה, הביאו לפגיעה בזכויותיו לקבלת פנסית נכות וזאת בגין אירוע לבבי מחודש 01/14.
התובע טען עוד , כי בעקבות מצבו הרפואי הוא הפסיק את עבודתו החל מיום 17.3.14 ועד ליום 30.9.15.

3. התובע הוסיף וטען בכתב התביעה, כי מנורה דחתה את תביעתו לתשלום פנסית נכות מאחר והחל מחודש 05/2008 ועד 06/2009 , לא הופרשו עבורו דמי הגמולים, מה שהצריך הצטרפות מחדש ותקופת אכשרה נוספת- דבר אשר פגע בזכויותיו ב מנורה.

4. במסגרת כתב התביעה, התובע העלה טענות שונות כנגד מנורה.
בכל הקשור לסוכנות הביטוח, הוא הדגיש כי זו התרשלה כלפיו בכך שפעלה להעביר את "הביטוחים" שלו לקרן פנסיה אחרת ובחזרה .
התובע הוסיף, כי העברת "הביטוחים" נעשתה אך ורק לצרכי סוכנות הביטוח ולא לצרכי ו.
התובע טען עוד, כי סוכנות הביטוח התרשלה כלפיו בכך שנמנעה מלדרוש ולקבל עבורו ביטול תקופת אכשרה מחודשת בעת המעבר לקרן הפנסיה מנורה ובכך, גרמה לו להפסיד את שנות הוותק הרבות שצבר.
עוד הוסיף התובע, כי סוכנות הביטוח נמנעה מלהסביר לו את המשמעויות הכרוכות בהעברת הכספים והזכויות לקרן פנסיה אחרת ובחזרה ועל כן, ביקש לחייב את סוכנות הביטוח בפיצוי השווה ערך לפנסית הנכות אותה היה יכול לקבל , בשל התרשלותה.

5. בעקבות הגשת התביעה, סוכנות הביטוח הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.
במסגרת הבקשה, סוכנות הביטוח טענה כי מדובר בתביעה נזיקית בגין רשלנות מקצועית נטענת. סוכנות הביטוח הוסיפה, כי תביעתו של התובע מבוססת על עילה נזיקית שאינה בתחום סמכותו העניינית של בית הדין.
סוכנות הביטוח הפנתה בעניין זה למבחנים שנקבעו בפסיקה הרלוונטית.
סוכנות הביטוח הוסיפה, כי יש לדחות את התביעה, גם כן , מחמת התיישנו ת מאחר ומדובר בתביעה שעניינה ברשלנות נטענת לשנים 2008-2009, קרי לפני למעלה מ-7 שנים.

6. בקשת סוכנות הביטוח הועברה לתגובת יתר הצדדים.
מנורה הגישה תגובה בה התנגדה לבקשת סוכנות הביטוח לסילוק על הסף.
מנורה הפנתה לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק רע"א 7513/15, מנורה מבטחים – פלונית (ניתן ביום 21.3.16) (להלן: "פסק דין פלונית") וטענה כי מאחר ומדובר בתביעה הנובעת מחב רות התובע בקרן הפנסיה המנוהלת על ידי מנורה והואיל ועל מערכת היחסים שבין מנורה לבין עמיתיה, חל תקנון הקרן, הרי שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בתביעה. על כן, יש לדחות את בקשת סוכנות הביטוח לסילוק על הסף.

7. ביום 9.5.17, הגיש התובע תגובה מטעמו, בה הפנה גם הוא לפסק דין פלונית.
התובע הוסיף כי הטענות כנגד שתי הנתבעות שלובות זו בזו ושתי הנתבעות חבות כלפיו יחדיו בהתאם לסעיף 11 לפקודת הנזיקין.
לדידו של התובע, משקבע בית המשפט העליון בפסק דין פלונית כי הסמכות העניינית לדון בתביעה כנגד קופות גמל בלא תלות באופייה של המחלוקת נתונה לבית הדין לעבודה, הרי שיש לדון בתביעה כמקשה אחת במסגרת בית הדין גם אם היא כוללת טענות בעילה נזיקית כנגד סוכנות הביטוח.
התובע הוסיף, כי אין זה סביר לנהל שתי תביעות נפרדות בשתי ערכאות שונות כנגד כל אחת מהנתבעות ובכך לסרבל את ההליכים ולהביא להכרעות סותרות.
על כן, ביקש התובע לדחות את הבקשה.

8. ביום 6.9.17, התקיים דיון מוקדם בפני כבוד הרשמת [כתוארה דאז] רויטל טרנר, בעקבותיו ניתנה החלטה על העברת הבקשה ל גורם השיפוטי המוסמך להמשך טיפול.

9. ביום 31.10.17, התקיים דיון מוקדם נוסף לאחר שהצדדים הגישו טיעונים נוספים , כאשר במסגרת הדיון ובעקבות מספר עובדות ש התגלו, בית הדין הורה לתובע להודיע אם התקבלו מסמכים כלשהם ממקפת ומהמעסיק, לא לפני שניתנה החלטה בדבר גילוי ועיון במסמכים.

10. ביום 10.12.17, הגיש התובע מסמכים נוספים שהגיעו לידיו ממקפת, לרבות התכתבויות שהיו בין סוכנות הביטוח לבין קרן מקפת.
התובע ביקש לקבוע דיון מוקדם נוסף .

11. עם קבלת המסמכים, ניתנה החלטה בה התבקשו הנתבעות להתייחס למסמכים החדשים והתיק נקבע לדיון נוסף ליום 19.6.18, בעקבותיו שינה התובע חלק מטענותיו העובדתיות וזאת לאור מספר מסמכים חדשים שהגיעו לידיו.
בתום הדיון, התובע התבקש להודיע מה מבוקשו באשר להמשך ההליכים לאחר קבלת מסמכים נוספים מהנתבעות.
בעקבות המסמכים שהתקבלו אצל התובע, הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה לה צורף כתב תביעה מתוקן , במסגרתו שב התובע והעלה את אותן טענות כנגד סוכנות הביטוח וביקש לחייב אותה בפיצוי, בטענה כי התרשלה במילוי חובותיה כלפיו .

12. בעקבות הבקשה, סוכנות הביטוח הודיעה כי היא מתנגדת לתיקון כתב התביעה מנימוקים שונים ובין היתר, בשל היעדר סמכות עניינית תוך שהפנתה בעניין זה להחלטתו של כבוד השופט תומר סילורה בתיק סע"ש 49697-11-16, מיום 31.10.18.
כמו כן, סוכנות הביטוח טענה כי התביעה התיישנה וכי לבקשה לא צורף תצהיר.

13. מנורה, לעומת זאת , הגישה תגובה בה התנגדה לתיקון כתב התביעה וביקשה לחייב את התובע בהוצאות משפט בגין הגשת התגובה.
מנורה הוסיפה, כי מדובר בהרחבת חזית עובדתית ומשפטית שאין לתת לה יד וכי במסגרת ההליך התקיימו 3 דיונים מוקדמים כך שאין המדובר בהליך שנמצא בחיתוליו.
מנורה אף הוסיפה וטענה לגופו של עניין והסבירה מדוע לדידה יש לדחות את התביעה .

דיון והכרעה

14. כאמור, לפני בית הדין מונחות שתי בקשות.
הראשונה, בקשתה של סוכנות הביטוח , לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית וכן בקשתו של התובע לתיקון כתב התביעה.
בית הדין ידרש תחילה לבקשת סוכנות הביטוח , מאחר ויש בהכרעה בבקשה זו כדי להשליך על בקשתו של התובע לתיקון כתב התביעה .

15. כפי שכבר צוין, התובע טען במסגרת כתב התביעה המקורי וכן במסגרת טיוטת כתב התביעה המתוקן, כי סוכנות הביטוח התרשלה באופן בו פעלה ולכן ביקש לחייב אותה בפיצוי נזיקי בשווה ערך לקצבת הנכות בגין התקופה מיום 17.3.14 ועד ליום 30.9.15 .
אין מחלוקת כי מדובר בתביעה נזיקית המתייחסת לרשלנות הנטענת של סוכנות הביטוח.

דיון והכרעה

16. סעיף 24 לחוק בית דין לעבודה, קובע את גדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, כדקלמן:
"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
....
(1ב) בתובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה."
...
(3)תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה".

17. ברע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, (14.10.2015) (להלן: "עניין רוחם") ציין בית הדין הארצי את הכלל המנחה לעניין סמכותו של בית הדין לעבודה ולפיו: "מחד גיסא, עניינים המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין לעבודה, ומאידך גיסא, לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה".

18. עוד נקבע בעניין רוחם כי תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לערכאות האזרחיות מבוסס על מבחן זהות הצדדים; על מבחן העילה; ועל העילות שעליהן נסוב כתב התביעה.

19. אשר למבחן זהות הצדדים - סעיף 24(א)(3) לחוק קובע, כאמור, בעניינינו כי סמכות בית הדין לעבודה תתפרש על פני תובענות בין חברים ומעסיקים (וחליפיהם), לבין קופות גמל, כהגדרתם בחוק הגנת השכר.
מאחר והנתבעת מספר 2, הינה סוכנות ביטוח, הרי שבהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, היא אינה נמנית על הצדדים אשר יכולים להיות צד להליך המתנהל בבית הדין.

20. באשר לעילת התביעה – עולה השאלה, האם המדובר בסכסוך שבין עמית לקופת גמל כחלק ממשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, ושמכך - המדובר בתביעה הבאה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה , או שמא מדובר בעילה נזיקית, באופן שחל האמור בסעיפים 24(א)(1) ו-24(א)(1ב) לחוק.

21. באשר לסיווג התביעה, לצורך קביעת הסמכות העניינית, קבע בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 625/08 תותי אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ (17.9.09) , כי יש לבחון את עילת התביעה במובנה הרחב, קרי, על בית הדין לבדוק מהו המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת בין הצדדים.
עוד נקבע בעניין אשבל כי ככל שהמדובר בתביעה בין עובדים ומעבידים לקופות גמל שעילותיה נזיקיות, יחול האמור בסעיפים 24(א)(1) ו-24(א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה.

22. ההלכה שנקבעה בעניין אשבל, ולפיה בית הדין לעבודה ידון רק במקרים בהם עסקינן בסכסוך הנוגע ב"טבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי", שונתה על ידי בית המשפט העליון בפרשת פלונית, שם קבע בית המשפט העליון, כי שעה שעסקינן בתביעה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, אין להידרש לאופיה של המחלוקת, ודי בכך שהתביעה נובעת מהחברות בקופות, כדי להקנות סמכות עניינית לבית הדין לעבודה. בית המשפט העליון הדגיש כי הטעמים לכך הם שהמדובר באבחנה שאינה תמיד פשוטה ליישום, ובכך שיש ליתן פירוש רחב לסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות שעניינם מתחום הביטחון הסוציאלי.

23. עם זאת, הותיר בית המשפט העליון על כנה, את קביעת בית הדין הארצי בעניין אשבל, ולפיה ככל שהמדובר בתביעה שעילותיה נזיקיות, יחול האמור בסעיפים 24(א)(1) ו-24(א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה. ובלשונו של בית המשפט העליון:

"כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק, אין להידרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוציאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן נכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות", כלשון הסעיף. נעיר, כי בכל הנוגע לנזיקין חל האמור בפסקה 12 להלכת אשבל, קרי, ככל שהמדובר בעילות נזיקיות יחול האמור בסעיף 24(א)(1) ו-24(א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה, הא ותו לא".

24. עיון בכתב התביעה מעלה, כי עסקנין בתביעה נזיקית לכל דבר ועניין המופנית כלפי סוכנות הביטוח.
מכאן שהתובע בחר לבסס את תביעתו על עילה נזיקית.
אף בחינה מהותית של התובענה, מעלה, כי לב הסכסוך נעוץ ברשלנות הנטענת אותה מייחס התובע לסוכנות הביטוח.
משכך, אין המדובר בתביעה שעניינה הוא מתחום הביטחון הסוציאלי, במובן הרחב.
כמו כן, אין המדובר בסכסוך הנובע מחברותו של המשיב בקופת הגמל, כי אם מסכסוך הנובע מהליך ניוד שלא הושלם, על ידי סוכנות ביטוח, ואף משכך ספק אם הוא נופל לגדרו של סעיף 24(א)(3).

25. משעילת התביעה היא עילה נזיקית מובהקת, שאינה באה בגדרם של סעיפים 24 (א)(1) ו-24(א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה ובשים לב למבחן זהות הצדדים, הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה, ככל שהיא מתייחסת לסוכנות הביטוח, נתונה לבית משפט השלום, ולא לבית הדין לעבודה.

26. בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי מקום להידרש לטענת ההתיישנות שהעלתה סוכנות הביטוח, וזו תידון על ידי בית המשפט המוסמך, ככל שהתובע יבחר להגיש תביעה.

27. באשר לשיקולי היעילות שנטענו על ידי התובע בבירור ההליך כמקשה אחת, אציין כי אין בנימוק זה כשלעצמו כדי להקנות לבית הדין סמכות עניינית לדון בתובענה וזאת בהיעדר סמכות כזו על פי החוק.
באשר לטענות שהעלתה מנורה, הרי שאין מניעה במסגרת הליך זה, לזמן את סוכנות הביטוח למתן עדות, ככל שהדבר יידרש.

סיכום

28. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד סוכנות הביטוח, מתקבלת.
התובע רשאי להגיש תביעה כנגד סוכנות הביטוח לבית המשפט המוסמך.

באשר לבקשה לתיקון כתב התביעה, בשים לב להכרעה שלעיל ו מאחר ויש בתיקון כדי להביא את הפלוגתאות האמיתיות בין הצדדים שנותרו בהליך לדיון והכרעה, ובשים לב לתיקון שנתבקש על ידי התובע במסגרת טיוטת כתב התביעה המתוקן, הנני סבור שיש לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה בכל הקשור לטענות העובדתיות והמשפטיות הנטענות כלפי מנורה.
לפיכך, על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן המתייחס לטענותיו כלפי מנורה וזאת תוך 21 יום מהיום.
מנורה תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

לא ניתן להתעלם מכך שחלק מהמסמכים הגיעו לידי התובע מקרן מקפת בעקבות ניהול ההליך וחבל שאלה לא נתבקשו ממקפת קודם הגשת התביעה.
קבלת המסמכים בשלב מאוחר כאמור, הביאה את התובע לטעון מספר טענות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בכתב התביעה המקורי .
על כן, מאחר ומנורה תידרש להגיש כתב הגנה מתוקן, ובשים לב לכך שהבקשה לסילוק על הסף התקבלה ובהתחשב במהותו של הההליך , על התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום.

29. כשיוגש כתב ההגנה המתוקן על ידי הנתבעת מס' 1, תינתן החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק ייקבע לישיבת הוכחות.

30. להמשך מעקב אחר כתבי הטענות המתוקנים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, (29 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ברוך קרעי
נתבע: מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ
שופט :
עורכי דין: