ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד יקיר ניידיק נגד אננה שניידר :


בפני כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקש:
עו"ד יקיר ניידיק
בתפקידו כנאמן לנכסי החייב יהודה וינגוט (בפשיטת רגל)

נגד

המשיבים:

  1. אננה שניידר
  2. מיכאל שניידר

שניהם ע"י ב"כ עו"ד א. אקסלרד

3. אי סי יו סחר בינלאומי בע"מ
4. אלי כהן
שניהם ע"י ב"כ עו"ד א. איבצן

החלטה

1. ביום 7.11.18 ניתן על ידי צו ארעי בגדרו מונה ב"כ המשיבים 1-2 ככונס נכסים ארעי לנכס שבבעלות המשיבה 3 ברח' האלה 2 באבו גוש (להלן: "הנכס"), על בסיס איגרת חוב ושעבודים רשומים מכוחה. כמו כן נקבעה הבקשה שהוגשה על ידי המשיבים 1-2 (להלן: "שניידר") לדיון ליום 18.11.18.

2. המבקש (להלן: "הנאמן") הגיש בקשה דחופה לעיכוב הליכים בשל כך שבקשה דומה לכינוס נכסים זמני תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ( תל אביב 41436-01-17). לחלופין, התבקש עיכוב מתן ההחלטה בבקשת שניידר לאכיפת השעבוד ומינוי כונס נכסים וזאת עד למתן החלטה בבקשת הנאמן למינוי כונס נכסים הצפויה להינתן בבית המשפט המחוזי ב תל אביב.

3. המבקש התמנה כנאמן לנכסי החייב יהודה וינגוט (להלן: "החייב") על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פש"ר 50544-04-13. מתוקף תפקידו ולאחר שקיבל היתר מבית המשפט של פשיטת רגל, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כנגד המשיב ה 3 וכנגד נתבעים נוספים. ביום 30.4.17 נחתם הסדר בין הנאמן לבין הנתבעים במסגרתו נקבע כי צו המניעה הארעי שניתן ביום 18.1.17 ימשיך לחול על הנכס. ביום 30.4.17 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את ההסדר ונתן לו תוקף של החלטה. על פי ההסדר לא ניתן לבצע דיספוזיציה בזכויות בנכס אלא אם כן יופקד בחשבון נאמנות סך של 17 מיליון ₪. ביום 14.10.18 הגיש הנאמן בקשה למינוי כונס נכסים זמני (בקשה 27) וביום 16.10.18 התקיים דיון בבקשה הנ"ל בבית המשפט המחוזי ב תל אביב. לדיון הנ"ל התייצב גם המשיב 2 ובא כוחו עו"ד אקסלרד. בתום הדיון נקבע כי הנתבעים אמורים להגיש סיכומים בכתב עד ליום 11.11.18. לטענת הנאמן, בית משפט זה רשאי לעכב הליכים כאשר מתקיים במקביל הליך אחר (הוא ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב) אשר מעורר שאלות דומות, אף אם אין חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים.

4. ביום 18.11.18 התקיים דיון בפניי במסגרתו ביקש הנאמן להגיש מסמכים מתוך התיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטרם תינתן החלטה בבקשתו לעיכוב ההליכים. למרות התנגדותם של שניידר התרתי לנאמן להגיש מסמכים נוספים וביום 21.11.18 הגיש הנאמן 14 נספחים הכוללים חומר רב מאוד מתיק בית המשפט המחוזי ב תל אביב. היום הוגשה תגובת שניידר למסמכים שהוגשו מטעם הנאמן.

5. במסגרת המסמכים שהוגשו מטעם הנאמן נכלל כתב התביעה שהוגש על ידו כנגד הגורמים הבאים: שושנת מערב ומזרח סחר (1992) בע"מ (להלן: "שושנת מערב"); מ.ג. נאות בע"מ (להלן: "מ.ג.") ; ג.מ. מורג פיתוח ויזמות בע"מ; אי סי יו סחר בינלאומי בע"מ (היא המשיבה 3); אי סי שיווק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ. במסגרת התובענה עתר הנאמן למתן פסק דין הצהרתי על פיו החייב הינו בעל המניות היחיד בארבעת הגורמים הראשונים שנזכרים לעיל (הנתבעות 1-4) וכן על פיו החייב הינו הבעלים של 36 אחוזים מהון המניות המונפק של הנתבעת 5. כמו כן, עתר הנאמן למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי יש לייחס לנתבעות 1-5 את חובות החייב וכי זכויות החברות ונכסיהן מוקנים לחייב וכפועל יוצא מכך לנאמן.

6. על פי הבקשה לאכיפת שעבוד ולמינוי כונס נכסים זמני מטעם שניידר, ביום 28.9.16 נחתם בינם לבין המשיבה 3 (להלן: "אי סי יו") הסכם הלוואה, על פיו העמידו שניידר לטובת אי סי יו הלוואה בסכום של 10 מיליון ₪, וזאת לטובת רכישת מלוא הזכויות בנכס מן המוכרת, חברת פאתי הבירה בע"מ. להבטחת התחייבויות אי סי יו בהסכם ההלוואה, נרשמה בלשכת רישום המקרקעין משכנתא בדרגה ראשונה לטובת שניידר, ללא הגבלה בסכום, על זכויות אי סי יו בנכס. כן נרשמה ברשם החברות איגרת חוב ושעבוד ספציפי לטובת שניידר, ללא הגבלה בסכום, על זכויותיה של אי סי יו בנכס, לרבות דמי השכירות המתקבלים בגין הנכס. בנוסף לבטוחות הנ"ל, התחייב המשיב 4 בערבות אישית כלפי שניידר. על פי הבקשה, שניידר העבירו את סכום ההלוואה ישירות לחשבון נאמנות ומשם למוכרת הנכס, עבור אי סי יו. נטען בבקשה, כי דמי הריבית שהיה על אי סי יו לשלם לשניידר לפי הסכם ההלוואה בגין חודש ספטמבר 2018, שולמו בחסר וכן כי המשיב 4 הבהיר לשניידר כי אין מדובר באירוע חד פעמי, לאור המצב הכספי של המשיבים 3-4. לטענת שניידר, גם אם יתקבלו טענות הנאמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי שזכויות נושיו של החייב נחותות מזכויותיהם , לאור מעמדם כנושים מובטחים ולאור הרישום של המשכנתא מדרגה ראשונה ושל איגרת החוב והשעבוד הספציפי.

7. בבקשה לעיכוב ההליכים בהם נקטו שניידר בבית משפט זה, טען הנאמן כי על פי הבקשה לאכיפת השעבוד, אי סי יו הפרה את הסכם ההלוואה בכך ששילמה לשניידר עבור חודש ספטמבר ריבית בסכום של 64,000 ₪ במקום ריבית בסך של 83,333 ₪ שהייתה צריכה להשתלם בהתאם להסכם ההלוואה. נטען, כי בנסיבות אלה ברור שבקשת שניידר הוגשה מתוך ניסיון למינוי כונס נכסים על הנכס, מהלך שעלול לאיין את בקשת הנאמן למינוי כונס נכסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

8. באותו היום בו התקיים הדיון בבית משפט זה (18.11.18), הוגשו שלוש בקשות למתן צווי פירוק כנגד שושנת מערב, מ.ג. ואי סי יו. הבקשות הוגשו על ידי המשיב 4 וביום 22.11.18 התקיים דיון בבקשות למינוי מפרק זמני לשלושת החברות. בבקשת אי סי יו למינוי מפרק זמני נכתב כי החברה חייבת לנושיה למעלה מ-12 מיליון ₪ ונעדרת הכנסות פנויות כלשהן הנדרשות לצורך ניהולה השוטף. עוד נכתב בבקשה, כי מטרת מינוי המפרק הזמני היא לרכז תחת סמכות אחת, בפיקוח בית המשפט, את שלל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגד אי סי יו ואשכול החברות שהיא נמנית עליו והמורכב משושנת מערב וממ.ג. בהחלטתי מיום 22.11.18 נקבע כי אין הצדקה למינוי מפרק זמני לשלושת החברות ולאחר מכן נקבע מועד לדיון בבקשות למתן צווי פירוק נגד החברות.

9. בדיון שהתקיים ביום 22.11.18 בבקשות למינוי מפרק זמני, התעוררה מחלוקת האם אי סי יו הינה חדלת פירעון. לטענת ב"כ אי סי יו, החברה הינה חדלת פירעון גם מאזנית וגם תזרימית. נטען בדיון, כי לחברה יש נכס מקרקעין אחד שנרכש בשנת 2016 בתמורה של 14.5 מיליון ₪, כאשר סך כל עלות הרכישה הסתכמה (לאחר תשלום המיסים) בכ-17 מיליון ₪. כל הסכום הנ"ל מומן על ידי צדדים שלישיים כדלקמן: שניידר העניקו מימון בגובה 10 מיליון ₪; עו"ד שיפר בנאמנות העניק מימון בגובה 2 מיליון ₪ ושושנת מערב העבירה סך של 4 מיליון ₪, שמקורם בכספי הלוואה מתאגיד יפני. נטען, כי סך החובות בגין הרכישה (כ-16 מיליון ₪) עולה על שווי הנכס (14.5 מיליון ₪). מבחינה תזרימית נטען, כי הנכס מושכר לשוכרים שונים, אולם ההכנסות המתקבלות מן השוכרים אינן מכסות את תשלום הריבית השוטפת על ההלוואה לשניידר ואת הוצאות ההחזקה של הנכס. לפי מאזן הבוחן שהוצג, אין לחברה מקור כספי לשלם עבור החזקת הנכס והתשלום לנושים. הנאמן טען בדיון כי קיים ספק רב ביחס לשאלה, האם אי סי יו הינה חדלת פירעון.

10. אין מחלוקת בין הצדדים, כי שניידר לא צורפו על ידי הנאמן כמשיבים בבקשה למינוי כונס נכסים על הנכס שהוגשה על ידו בבית המשפט המחוזי בתל אביב . יחד עם זאת, הוגשה מטעמם תגובה לבקשת הנאמן וכן לדיון שהתקיים ביום 16.10.18 התייצבו מיכאל שניידר ובא כוחו.

11. אף אם תתקבל טענתו של הנאמן, כי יש סיכוי טוב שהתובענה שהוגשה על ידו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תתקבל ובית המשפט יקבע כי החייב הינו בעל המניות היחיד באי סי יו, אין ספק כי זכותם של שניידר, בנסיבות המתוארות לעיל, היא למנות כונס נכסים זמני מטעמם, בהיותם נושים מובטחים כאמור. אין מחלוקת, כי שניידר העניקו מימון בגובה 10 מיליון ₪ לרכישת הנכס וכי כספי ההלוואה איפשרו את רכישת הנכס. מדובר במימון החלק הארי של התמורה ששולמה למוכרת (כ-69% ממחיר הרכישה).

12. כידוע, נושה מובטח שמחזיק בידו שעבוד קנייני להבטחת חובו, רשאי להיפרע מהחייב במישרין באמצעות מימוש הנכס המשועבד והוא אינו תלוי בנושים אחרים או בהליכים אחרים וכן כי כוחו של כלל זה יפה גם לגבי הליכי חדלות פירעון הננקטים על ידי נושים אחרים של החייב, במקביל להליך מימוש הנכס המשועבד (ע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ, 13.2.14; להלן – "עניין ששון לוי")). בעניין ששון לוי נקבע, כי הנושה המובטח רשאי לפעול במנותק מנושיו האחרים של החייב ואף במנותק מהליכי חדלות פירעון שמתנהלים בעניינו של החייב. עם זאת, הנושה המובטח אשר מבקש לפעול למימוש בטוחתו, במנותק מהליכי חדלות פירעון שמתנהלים בעניינו של החייב, נדרש לדווח על כך לכנ"ר או לנאמן וזאת, ללא תלות בשאלה האם שווי הנכס המשועבד נמוך מגובה החוב לנושה המובטח או עולה עליו. כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על גובה החוב לנושה המובטח, כמו במקרה שלפנינו, יש מקום להטיל פיקוח של בית המשפט של חדלות פירעון, באמצעות בעל התפקיד, על הליך המימוש שנוקט הנושה המובטח, וזאת כדי למנוע פגיעה יתירה באינטרסים של החייב ושל הנושים הבלתי מובטחים. עוד נפסק בעניין ששון לוי, כי במקרים חריגים עשוי בית המשפט לסבור כי לא די בפיקוח של בעל התפקיד בהליך חדלות הפירעון וכי קיימת הצדקה למינוי בעל התפקיד בהליכי חדלות הפירעון לצד כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח לצורך הליך המימוש.

13. גם אם יעלה בידו של הנאמן לזכות בסעד ההצהרתי המבוקש על ידו, לפיו יש לייחס, ביחד ולחוד, לנתבעות 1-5 את חובות החייב, וכן במידה וייקבע כי נכסי החברות מוקנים לחייב, וכפועל יוצא לנאמן, עדיין זכותם של שניידר כנושים מובטחים גוברת על זכויות נושיו של החייב ושניידר יהיו רשאים יהיו להיפרע במישרין באמצעות מימוש הנכס המשועבד. יחד עם זאת, בשלב זה, שניידר אינם מבקשים לממש את הנכס ובקשתם הינה כי כונס הנכסים הזמני יתפוס ויקבל לידיו את הנכס לצורך הפעלתו והשכרת היחידות הנוספות בנכס, תוך תשלום כל ההוצאות הכרוכות בניהול ואחזקת הנכס. כמו כן, בשלב זה טרם ניתן צו פירוק כנגד אי סי יו והחברות הנוספות וטרם התמנה בעל תפקיד. בדיון מיום 22.11.18 פורטו נסיבות מטרידות לכאורה, המעלות חשש להעדפת נושים ונראה היה כי קיים קונצנזוס רחב בקרב הנושים בדבר נחיצות מתן צווי פירוק כנגד שלושת החברות.

14. בנסיבות שתוארו בבקשת שניידר וכן לאור הנסיבות שהתבררו ב דיונים שהתקיימו ביום 18.11.18 וביום 22.11.18, נראה כי אי סי יו איננה בעלת אמצעים לטפל בבעיות הנוגעות לנכס, מבחינת הוצאות האחזקה, התשלומים לרשויות וגיוס שוכרים נוספים, ועל כן יש הצדקה לבקשת שניידר למינוי כונס נכסים זמני בעל סמכויות שתוארו ברישת הבקשה, ללא מתן סמכות למימוש הנכס בשלב זה. העובדה כי הנאמן מנהל תובענה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתוך מטרה לקבל סעד הצהרתי בדבר הזכויות בנכס של נושים בלתי מובטחים, אינה יכולה למנוע את זכותם של שניידר לאכיפת השעבוד הספציפי על זכויות אי סי יו בנכס ואת מינוי כונס הנכסים הזמני מטעמם. ככל שבית המשפט המחוזי בתל אביב ייעתר לבקשת הנאמן למינוי כונס נכסים ביחס לנכס, יפעלו שני בעלי התפקיד בשיתוף פעולה ובכפוף להוראות בית המשפט.

15. לאור כל האמור, בקשת הנאמן לעיכוב ההליכים בבקשת שניידר לאכיפת השעבוד – נדחית.
עו"ד אשר אקסלרד מתמנה ככונס נכסים זמני על הנכס, חלף הצו הארעי מיום 7.11.18. סמכויות הכונס הזמני יהיו בהתאם למפורט בסעיפים א-ז לבקשת שניידר לאכיפת השעבוד ולמינוי כונס נכסים זמני.

הנאמן ישלם לשניידר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד יקיר ניידיק
נתבע: אננה שניידר
שופט :
עורכי דין: