ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון בארי ת.ז. נגד אופיר טורס בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר אורי הדר

התובע

שמעון בארי ת.ז., 003340882

נגד

הנתבעת

אופיר טורס בע"מ ח.פ 520043829

פסק דין

לפניי תביעתו של התובע להשבת הסכום ששילם עבור חבילת נופש בחו"ל ולפיצוי בגין עוגמת הנפש על חוסר התייחסות ואי מתן תשובה כאמור בכתב התביעה.

דין התובענה להידחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1. כתב התביעה מתייחס לסכום ששילמו התובע ורעייתו עבור חופשה שאליה תכננו לצאת יחד.
עלות החופשה לכל אדם הינה סך של 1,599 ₪ והסכום הכולל ששולם, ואין מחלוקת בעניין, הוא 3,198 ₪.

2. רעייתו של התובע הינה אישיות נפרדת משפטית ואף שהיא אינה בגדר תובעת בכתב תביעה הרי שמאחר והראיות נשמעו במלואן והן נוגעות גם אליה נתייחס לרעייתו של התובע כאילו היא מהווה חלק מכתב התביעה.

3. בכתב התביעה טען התובע כי ביום 25.10.2017 ראה מודעה באתר לשכת רואי חשבון אודות חבילת הנופש הכוללת טיסה בחברת אל על ומלון בעיר בודפשט . התובע ורעייתו רכשו באותו מועד שני כרטיסים (להלן: "העסקה") והתשלום בוצע באמצעות כרטיס האשראי שלו. התשלום בוצע במלואו.

4. התובע טען כי ביום 26.11.2017 התקבלו אצלו תוצאות בדיקה רפואית שעבר והתגלתה אצלו מחלה שהצריכה טיפול רפואי .
התובע תיאר בכתב תביעה, ותמך זאת במסמכים רפואיים רלוונטיים, את מהלך הענ יינים הנוגע למחלה לרבות אשפוזו.

5. ביום 08.01.2018 שלח התובע לנתבעת מכתב, הן בדואר רשום והן בדואר אלקטרוני, ובו ביקש לב טל את העסקה ולקבל חזרה את מלוא הסכום ששולם בגינה.
מכתב תזכורת נשלח ביום 19.02.2018 שהוא מועד המאוחר לנסיעה שתוכננה.
אין חולק כי התובע ורעייתו, בשל אותה מחלה והטיפולים בקשר עמה, לא יצאו לחופשה שתוכננה וכי העסקה לא יצאה אל הפועל .
נניח כאמור לצורך הדיון כי גם רעייתו של התובע לא יצאה לחופשה בשל מצבו של התובע.

6. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הבקשה לבטל הנסיעה נשלחה כחודשיים וחצי לאחר ההזמנה וחודש ימים לפני הנסיעה עצמה.
הנתבעת פרטה בכתב ההגנה את הניסיונות שעשתה לקבל מחברת התעופה ומבית המלון השבה, ולו חלק ית, של הסכום ששולם על ידה לאותם ספקי שירות.
הנתבעת טענה כי לפנים משורת הדין הצליחה לקבל החזר כספי מסוים מבית המלון אך לא קיבלה מחברת התעופה החזר כלשהוא.
הנתבעת ציינה כי היא מוכנה לשלם לתובע לפנים משורת הדין את הסכום שהתקבל מבית המלון לו היה מסכים התובע למחוק התביעה קודם למועד הדיון. בפועל הסכום לא הושב לתובע.

7. בדיון עצמו שב התובע על השתלשלות האירועים בקשר עם ביטול העסקה.
התובע הדגיש כי לא קיבל תשובה במועד וטען כי אני ביטלתי את כל ההסכם בזמן".

8. נציג הנתבעת הציג מסמך הנושא את חתימתו האלקטרונית של התובע והמסמך סומן נ/1.
נציג הנתבעת טען כי בחתימתו על מוצג נ/1 אישר התובע את התנאים הכללים של ההזמנה המתייחסת גם לדמי הביטול במקרה של ביטול עסקה .
עוד טען נציג הנתבעת כי לפנים משורת הדין הוצ ע החזר של 1,000 ₪ שהוא הסכום שהתקבל מבית המלון בפועל (עמ' 2 שורות 10-12).

9. התובע אישר שהוא חתום על מוצג נ/1 אך טען כי טופס התנאים שצורף לכתב ההגנה אינו נוגע אליו.

10. הסברתי לצדדים כי כל צד רשאי לשאול את רעהו שאלות ואף שהצדדים הודיעו שאין להם שאלות אחד לרעהו התובע נשאל שתי שאלות והשיב עליהן.

דיון והכרעה

11. הדין החל על העסקה נושא התובענה הינו חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: " החוק"). בענייננו, מאחר ומדובר ברכישה דרך אתר אינטרנט, בין אם של לשכת רואי החשבון ובין אם של הנתבעת, מדובר בעסקת מכר מרחוק.

12. ס' 14ג (ג)(2) לחוק קובע כי בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל את העסקה, כאשר עסקינן בשירות, "בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר". בענייננו אין מדובר בעסקה מתמשכת.

13. מועד ביצוע העסקה הינו 25.10.2017 הוא מועד ההזמנה והתשלום והוא גם המועד בו הופק מוצג נ/1 עליו חתום התובע.
גם אם אניח לצורך הדיון כי התובע לא קיבל לידיו את טופס התנאים הכלליים שצורף לכתב ההגנה, ויודגש כי הנוסח שצורף הינו מתאריך 06.07.2018 שהוא מועד מאוח ר לביצוע העסקה וגם לטיסה שתוכננה ואין כל וודאות כי זה היה הנוסח שהיה בתוקף ביום ביצו ע העסקה או קודם לטיסה, הרי ששוכנעתי די הצורך כי התובע ידע מהם תנאי ביטול העסקה.

14. מוצג נ/1, הנושא את חתימת התובע, מציין באופן ברור כי "גובה עלות דמי הביטול כפופה למדיניות הביטולים של הספקים השונים ובהתאם לחוק הגנת צרכן, במקרה של עסקאות מכר מרחוק ".
הפנייה זו ברורה דיה ואינה נזקקת לפרשנות.

15. החוק, כל חוק, הוא מן המפורסמות והתובע גם יכול היה ללמוד על הוראות החוק מיד לאחר שביצע העסקה, ללא שום קשר לחתימתו על מוצג נ/1.
16. בכתב התשובה טען התובע כי בכל נסיעותיו שלו ושל רעייתו לחו"ל תמיד ערכו ביטוח נסיעות בסמוך למועד הנסיעה וטען כי מעולם לא עלה על דעתם כי מחלה פתאומית תגרום לביטול הנסיעה. מחלה היא אכן דבר פתאומי ודבריו של התובע מקובלים עליי לחלוטין אך אין בכך כדי להועיל לו. התובע מוחזק כמי שמכיר את החוק והוא גם יכול היה לבדוק מה הן הוראות החוק בקשר עם ביטול העסקה נושא התובענה.

17. יודגש כי כפי שטענה הנתבעת קיים אכן ביטוח למצב של ביטול חופשה. התובע ורעייתו לא רכשו ביטוח כאמור. בנסיבות בהן אין חובה לרכוש ביטוח כאמור הרי שאין לזקוף את העובדה כי לא נרכש ביטוח כאמור לחובת התובע אך העובדה כי התובע, ובצדק מבחינתו, לא צפה את התפרצותה של המחלה עמה התמודד באותה עת אינה משנה את העובדה כי ביטול העסקה נעשה לאחר המועד שקבע המחוקק.

18. סעיף 14ג (ב)(3) לחוק מחייב את העוסק לספק לצרכן מסמך הכולל התייחסות לאופן " שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או סעיף 14ג1 (ג)".
מוצג נ/1 עונה על הגדרה זו שבחוק וגם אם קודם לביצוע הע סקה לא הכיר התובע התנאים שקבע המחוקק לעניין ביטול עסקת מכר מרחוק הרי שלנוכח האמור במוצג נ/1 הוא יכול היה להתוודע לאותם תנאים שקבע המחוקק.

19. נניח לצורך הדיון כי הביטול נעשה מסיבות רפואיות מוצדקות והתובע ביטא זאת היטב בדיון באומרו כי ביום 27.12.2017 חרב עליו עולמו. דבריו מהימנים עליי לחלוטין.
אלא מאי? המחוקק אינו קובע כי נסיבות רפואיות, מוצדקות ככל שיהיו, מאריכות או משנות את מועד הביטול הקבוע בחוק.
המחוקק קבע מועדים מוגדרים ויש בכך כמובן כדי ליצור וודאות טובה יותר ביחס לתוצאות ביטול עסקה. התרופה שיש לצרכן בעניין זה היא אכן עריכת ביטוח ואם הוא אינו עורך ביטוח למצב כזה הוא נוטל על עצמו, וזו זכותו כמובן, סיכון מודע.

20. לפיכך המועד האחרון שבו ניתן היה לבטל את הע סקה הינו 09.11.2017.
מועד הביטול בפועל מאוחר למועד זה ועל כן אינו יכול להביא לביטול העסקה.

21. בנסיבות אלו הנתבעת לא הייתה חייבת להשיב לתובע דבר בקשר עם הסכום ששולם עבור העסקה.
עם זאת, כפי שעלה מכתב ההגנה, והדבר לא נסתר הוא מתיישב עם האמור במוצג נ/2 , הנתבעת פעלה על מנת לקבל השבה ולו חלקית של הסכומים ששילמה לחברת התעופה ולבית המלון.
הנתבעת לא הציגה אמנם תשובה בכתב שנשלחה לתובע וראוי היה להשיב גם בכתב אך מוצג נ/2 מעיד לכאורה כי נוצר קשר עם התובע ובמובן זה לא ניתן לקבוע כי הנתבעת התעלמה מפנייתו של התובע.

22. טענת הנתבעת כי לא התקבלה כל השבה מחברת התעופה לא נסתרה.

23. באשר להחזר שהתקבל מבית המלון הרי בסעיף 4 לכתב ההגנה לא פורט הסכום שהתקבל אך הסכום צוין בדיון והנתון שהוצג לא נסתר.
לא היה שום מקום כי הנתבעת תתנה את השבת הסכום שקיבלה מבית המלון לתובע בכך שהתובע יסכים למחוק את התביעה לפני הדיון.
הנתבעת לא הייתה חייבת לפעול לקבלת השבה של סכומים ששילמה לספקים שונים אך בנסיבות בהן היא פעלה בהגינות, פנתה לחברת התעופה ולבית המלון וקיבלה חזרה סכומים כפי שהודתה היה עליה להשיב לתובע את הסכום שקיבלה לידיה תוך שהיא זכאית לעמוד על הוצאותיה בגין ההליך המשפטי.

24. באשר לעוגמת הנפש: לנוכח העובדה כי התובע לא היה זכאי על פי הדין לבטל את העסקה אין צורך לדון בשאלת עוגמת הנפש.
דיון בשאלה זו רלבנטי רק כאשר הנתבע פועל שלא על פי דין.
בענייננו לא כך אירע. נהפוך הוא. הוכח די הצורך כי הנתבעת , חרף כך שהתובע לא ביטל את העסקה במועד שנקבע בחוק , פנתה ועשתה מאמצים , שבחלקם הצליחו, לקבל השבה של סכומים ששילמה לספקים שונים.

סיכומו של דבר

25. לנוכח כל האמור אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע ולרעייתו את הסכום שהתקבל מבית המלון בסך של 1,000 ₪.

26. מנגד, לנוכח דחיית שאר מרכיבי התובענה אני מחייב את התובע בהו צאות הנתבעת בגין ההליך הנוכחי בסך כולל של 1,000 ₪.

הסכומים ניתנים לקיזוז והתוצאה היא אפוא כי החיובים מקוזזים ולא חלה עתה על הצדדים חובת תשלום כלשהיא .

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמעון בארי ת.ז.
נתבע: אופיר טורס בע"מ
שופט :
עורכי דין: