ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלמוג משה דעבול נגד ליאור בן יפתח :


לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

מבקש

אלמוג משה דעבול

נגד

משיבים

  1. ליאור בן יפתח
  2. סימה גרופי

החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 ל תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: " התקנות"), בתביעה כספית על סך של 258,000 ₪ אשר הגיש המבקש נגד המשיב ים.
רקע עובדתי:
3. לטענת התובע/המבקש, הוא פתח עם שותף נוסף עסק למכירת פיצות והשקיע בו סך של 100,000 ₪. בחלוף מספר חודשים שותפו של התובע לקה בנפשו, כאשר הנתבעת 2 אשר סיפקה שירותי ייעוץ לתובע, הציעה לתובע לפנות לנתבע 1, חתנה, למען מכירת העסק. זמן קצר לאחר מכן, החלו התובע והנתבע 1 במו"מ תוך שהנתבעת 2 מעורבת בהליכי המו"מ ומשפיעה עליו, כאשר בסופו של יום סוכם כי הנתבע 1 ירכוש מן התובע את העסק לרבות הציוד והמלאי בסך של 40,000 ₪ והסכם השכירות של עסק יועבר על שמו של הנתבע 1. לטענת התובע / המבקש ההסכם אושר בעל פה ובלחיצת יד. בפועל, לטענתו, שילם הנתבע 1 לתובע רק 10,000 ₪ ואת היתרה סירב לשלם בטען שהעסק אינו רווחי. הנתבע 1, הגיש תביעה לבית הדין הרבני בבני ברק בעניין זה אשר נדחה. במהלך הדיון בבית הדין הרבני התברר כי הנתבעת 2 שיתפה פעולה עם הנתבעת וחשפה פרטים חסויים אשר נמסרו לה על התובע במסגרת טיפול תוך פגיעה חמורה בפרטיותו. במסגרת אותו הליך הציגה את התובע כמי שהונה את הנתבע 1 וניסה למכור לו עסק כושל, דברים אלו מהווים לשון הרע. לטענת המבקש, הנתבעים, יחד ולחוד, קשרו קשר בניסיון לרמות והונות את התובע בניסיון לחמוק מתשלום בגין ההסכם שסוכם תוך שהסבו לתובע הפסד כספי ניכר. כל ניסיונות התובע להשיב את כספו עלו בתוהו.
טענות הצדדים בבקשה לגופה:
לטענת המבקש, אין לו כל הכנסה מזה כשנה והוא עובד בעבודות מזדמנות בלבד. לטענתו, כל חסכונותיו הושקעו והופסדו ב גין עסק הפיצרייה בגינו הוגשה התביעה , הוא אינו בעל חברה ואינו שותף בשותפות נוספת , יש לו חובות והלוואות בבנקים שונים, הכנסתו היחידות הן קצבת ילדים בגין בנו , וקצבת אבטלה של אשתו. עיון בתדפיס חשבונו מבנק לאומי מעלה כי ישנה חשבונו מצוי ביתרה ש לילית, עיון בתדפיס חשבון אשתו של המבקש מעלה כי חשבונה מצוי ביתרה חיובית נמוכה. המבקש פנה לעזרת קרובי משפחה בתשלום האגרה שהשיבו בשלילה ואת שכר טרחת עו"ד ישלם באמצעות אחוזים התלויים בהצלחת התיק. ב בעלות התובע אופנוע.

המשיב 1 מתנגד לבקשה, לטענתו התביעה לא מגלה כנגדו כל עילה תביעה וכן כי התובע היה זה שגרם לשינוי לרעה אצל הנתבע 1, הטעה אותו תוך שלא הציג נתונים חשובים על העסק ולא גילה עובדות חשובות במו"מ שקויים בין הצדדים אשר ממילא מקנים לנתבע 1 את הזכות לבטל את החוזה. כמו כן, לטענת המשיב 1, התובע לא הרים את הנטל להוכיח את חוסר יכולתו לשלם את אגרת בית המשפט שכן הציג תמונה חלקית בלבד של מצבו הכלכלי וכן לא הגיש תצהירים של בני משפחתו אליהם פנה לעזרה כלכלית.

המשיבה 2 מתנגדת גם היא לבקשה, לטענתה המסמכים שהוגשו לא משקפים את מצבו הכלכלי של המבקש שכן הוגשו תדפיסים חלקיים בלבד, לא הוגשו תדפיסי עו"ש בגין כל חשבונותיה של אשת התובע, וממילא כי בהתאם לכך הרי שלא הרים את הנטל להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. כמו כן, אין לתביעתו כל סיכויי שכן אינה מגלה עילת תביעה כנגד הנבעת אשר בפועל כלל לא היה לה קשר עסקי עם התובע או עסקו .

היועץ המשפטי השאיר את שיקול הדעת לעניין הפטור לבית המשפט.

דיון :
חובתו של מבקש העותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים:
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
סיכויי ההליך.
בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).
כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:
"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".
כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן. (לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

כך לדוגמא כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בי המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור. כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]

ומן הכלל אל הפרט:
באשר להעדר יכולת כלכלית של המבקש- גם אם בסופו של יום אקבל כי מצב ו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, מצאתי כי המבקש לא הציג תמונה מלאה שלא מצבו הכלכלי, לרבות פירוט של הכנסותיו מאותן עבודות זמניות להן טוען, מה עלותו של האופנוע אשר בבעלותו, כיצד מחזיק את אותו אופנוע לרבות תשלומי ביטוח ודלק, ולא צירף תצהירים של בני משפחתו באשר לעזרה בתשלום האגרה.

באשר לעילת התביעה- על פי דין, כאמור לעיל, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה. נהיר עם זאת כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום קביעת מסמרות. אקדים ואציין כי בדיקת סיכויי ההליך נעשית על ידי, באופן לכאורי בלבד, ואין בה כדי קביעת מסמרות. ההכרעה בסוגיות לגופן תעשה בכפוף וכנגד שמיעת הראיות וממילא כי ההכרעה בהליך תעשה על ידי המותב אשר יידרש להליך לגופו.

בזהירות המתבקשת, ולאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה על נספחיו מצאתי כי סיכויי ההליך אינם נשענים על גשר פלדה וכי סיכויי ההליך אינם נחזים לכאורה כגבוהים זאת נוכח סכום התביעה הלכאורה מופרז וכי סיכויי המבקשות לזכות במלוא הסכום המבוקש, אינם נחזים כטובים. בהקשר זה אציין כי מלבד חשבוניות של עסק הפיצרייה, לא צורפו לכתב התביעה כל ראיה התומכת בנזקים הנטענים.

לנוכח האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי שיש הצדקה למתן פטור מלא מאגרה, אני מורה בזאת כי ביחס לסכום תביעה בסך של עד 80 ,000 ₪ יינתן פטור מאגרה. בגין החלק העולה על סכום זה ישלם המבקש את מלוא האגרה על פי התקנות, או לחילופין יהיה רשאי הן לתקן את כתב התביעה בתוך 20 יום .

האגרה בהתאם להחלטתי זו תשולם בתוך 20 יום מהיום

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלמוג משה דעבול
נתבע: ליאור בן יפתח
שופט :
עורכי דין: