ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה פלוטקין נגד שופרסל בע"מ :

לפני

כבוד השופט מנחם רניאל

המבקש:

יהודה פלוטקין ת"ז XXXXXX702
ע"י ב"כ עוה"ד אורלי בן עמי ואח'

נגד

המשיבה:

שופרסל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף לוין ואח'

ובעניין: משה רוזנפלד ת"ז XXXXXX167

החלטה

א. רקע, וההליכים עד כה:

1. ביום 21.9.16 הוגשה בקשת התובע לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת, בגין אי הצגת מחירי הסיגריות הנמכרות בסניפי המשיבה, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, ותקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ"א-1991 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן").

2. ביום 18.7.17 התקבלה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בשינויים.

3. הצדדים ניהלו הליך גישור בפני המגשר עו"ד שלמה כהן ועורכת הדין אדוה פרי-פז , ובסיומו הגיעו להסדר פשרה שהוגש לבית המשפט ביום 26.2.18. לאחר מכן פורסמה הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. היועץ המשפטי לממשלה מצא שלא להתנגד לבקשה. ביום 24.4.18 הוגשה התנגדותו של מר משה רוזנפלד.

ב. מינוי בודק

4. לפי סעיף 19 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבודק, אלא אם סבר שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כעולה מאותו סעיף, תפקידו של הבודק לחוות דעתו על היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות ולכל עניין אחר שיורה בית המשפט. אני מקבל את טענתם של הצדדים שאין למנות בודק, משום שהסדר הפשרה הושג בהליך של גישור, ולפי תחשיב שהוצג בפניי שניתן לבדוק אותו, כך שאין צורך בחוות דעת הבודק על הגינות ההסדר, ולאחר בירור העובדות בפני המגשר וקיום הוראותיו ניתן לפיקוח וכפוף לבדיקות שייערכו על ידי בא כח התובע הייצוגי.

ג. עיקרי הסדר הפשרה

5. לפי הסדר הפשרה, הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה הוגדרה כדלהלן: כל מי שרכש סיגריות בסניפי הנתבעת, שלא סומן לגביהן מחיר כולל בהתאם לחובה הקבועה בדין, ונגרם לו עקב כך נזק ממוני.

6. עילות התובענה שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן הפרת חובה חקוקה לפי חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן, הטעיה והפרת חובת הגילוי, הפרת חובת תום הלב, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

7. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן:
א. האם מסמנת הנתבעת את מחיר הסיגריות הנמכרות בכל חנויותיה כנדרש על פי חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן?
ב. אם הנתבעת אינה מסמנת כנדרש את מחיר הסיגריות, האם נגרם נזק לחברי הקבוצה עקב כך, והאם התעשרה הנתבעת כתוצאה מחסכון עלויות הסימון?
ג. האם קמות לחברי הקבוצה עילות התביעה שפורטו כלפי הנתבעת?

8. הסעד הנתבע כפי שהוגדר בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הוא נזק ממוני, עקב שלילת האפשרות להשוות בין מחירי המוצרים השונים, ולכלכל את הבחירה במוצר בתבונה.

9. עיקרי הסדר הפשרה הם כדלקמן: הרכב לקוחות הנתבעת הוא שכ-87% מהמכירות נעשות ללקוחות שהינם חברי מועדון, הניתנים לאיתור בקלות ולפיצוי ישיר. יתר הלקוחות, המבצעים 13% מהקניות אינם חברי מועדון ואינם ניתנים לאיתור ופיצוי ישיר. סוכם על פיצוי בסך 1,850,000 ₪, שיחולק כך ש-87% מהפיצוי יוענק לחברי מועדון הלקוחות שרכשו סיגריות בשנתיים האחרונות לפני ההסדר, על ידי הנחה ממחיר חשבון בסכומים שונים לפי גובה הרכישה בשנתיים האחרונות, למימוש ברכישה נוספת אצל הנתבעת. היתרה, בסך 240,500 ₪ תועבר כתרומה של מוצרים במחיר עלות לעמותת "לשובע" העוסקת בחלוקת מזון לנזקקים.

ד. שיקולים באישור הסדר הפשרה:

10. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. הצדדים לא פירטו בבקשתם את הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. לעומת זאת, חישבו את הפיצוי לפי נספח חסוי שצורף. על פי נספח זה, כפי שעלה בדיון ביום 22.1.18, הפיצוי שהיו חברי הקבוצה עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, על פי הטענות בבקשה לאישור, כפי שהתקבלו בהחלטת האישור הוא 6,950,060 ₪ בגין הקניות ב-7 השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור.

11. ואולם, בבקשה לאישור נטען לנזק ממוני של 0.5 ₪ לכל אריזת סיגריות. החישוב של הצדדים נערך לפי נזק ממוני של 0.5 ₪ לאריזה ב-16 הסניפים שצוינו בתובענה, ו-0.25 ₪ ביתר הסניפים. סכום הנזק ביתר הסניפים הוא סכום מוסכם בין הצדדים לצרכי פשרה, ללא הסבר, ולא הסכום שנתבע, העומד על 0.5 ₪ לאריזה. לכן, יש לחשב את הסעד שהיו חברי הקבוצה עשויים לקבל אילו התקבלה התביעה לפי הסכום הנתבע. מספר האריזות נקבע לאחר הפחתת מכירות בשופרסל אונליין, שופרסל אקספרס ושירות עצמי, שבהן יש להניח שלא נגרם נזק. על כן, לאחר חישוב הכולל את כל הסניפים לפי הנזק הנתבע, הסכום הוא 12,919,196 ₪.

12. הסעד המוצע בהסדר הפשרה, לאחר תיקונו, הוא 2,300,000 ₪, כך שהפער בין הסעדים הוא 1 0,619,196 ₪.

13. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו להתנגדויות שהוגשו לאישור הסדר הפשרה, לשלב שבו נמצא ההליך, ולחוות דעתו של הבודק. ההליך נמצא בשלב שלאחר החלטה על אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, וטרם תחילת בירור התביעה. אין חוות דעת של הבודק. כאמור, הוגשה התנגדותו של מר רוזנפלד.

14. על פי סעיף 18ד לחוק, רשאים להתנגד אדם הנמנה עם הקבוצה, אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין שבו עוסקת הבקשה, ארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית כזו, והיועץ המשפטי לממשלה. המתנגד אינו חבר הקבוצה, והוא טוען שהוא אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה. מלבד האמירה של המתנגד שהוא פועל לטובת חברי הקבוצה, לא אמר המתנגד דבר בעניין זה, ולא הראה מתי וכיצד הוא פועל לטובת חברי הקבוצה. מהדיון שנוהל בפניי הבנתי שלטענתו, אם תתקבל התנגדותו יהיה זה לטובת חברי הקבוצה, ובכך הוא פועל לטובת חברי הקבוצה. זו אינה כוונת המחוקק. לא היתה כוונה לשמוע את התנגדותו של כל אדם מן הציבור, על מנת שאם תתקבל לגופו של עניין, יוכרז בדיעבד המתנגד כמי שפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה. המתנגד אינו אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, ולא היה רשאי להגיש התנגדות. כבר משום כך, דין התנגדותו להימחק.

15. בהקשר זה נטען על ידי הצדדים, והמתנגד אישר זאת, שהגיש כמה וכמה התנגדויות להסדרי פשרה, מבלי שיהיה חבר הקבוצה, אלא בכל מקרה כשהוא מציג את עצמו כאדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, תוך שהוא תובע גמול על התנגדותו. גם במקרה זה תבע המתנגד, שאינו ראוי להתנגד, גמול על התנגדותו. עלתה מדברי הצדדים הטענה, שזו דרך חדשה לפרנסה שמצא לעצמו המתנגד. מכל מקום, כשנדרש המתנגד לטעון לענין הוצאות, לפי תקנה 511, אמר שהוא מוותר על גמול בענין זה.

16. לגופו של ענין, טען המתנגד, כי זיכוי כרטיס המועדון של החברים לצורך מימוש עתידי יכול לגרום לכך שהזיכוי לא ימומש, במקרים שבהם חברי המועדון אינם קונים עוד אצל הנתבעת. כמו כן, לקוחות שלא נתנו אישור לקבל מסרונים לא ידעו על ההטבה ולא יממשו אותה. בתגובה הודיעו הצדדים כי הזיכוי ייטען באופן אוטומטי, ויופחת עם ביצוע הרכישה הבאה. מדובר בחברי מועדון שהם לקוחות פעילים המבצעים רכישות חוזרות, ואם לא יהיה מימוש מלא, בית המשפט ינחה את הצדדים כיצד לנהוג כפי שקורה בהסדרי פשרה רבים. אכן, כפי שהייתי קובע גם בהיעדר ההתנגדות, אקבע פיקוח על מימוש הזיכוי, ותשלום במקום זיכויים שלא ימומשו.

17. לגבי התרומה לעמותת "לשובע" טען המתנגד שלפי אתר האינטרנט של העמותה, הנתבעת תורמת לעמותה זו באופן קבוע, והעמותה רוכשת מהנתבעת כרטיסים, כך שיש ביניהן קשר עסק י, ומן הראוי להורות על תרומה לעמותה אחרת. עובדות אלה לא תמך המתנגד בתצהיר. הנתבעת הסבה את תשומת הלב לכך שהעמותה רוכשת תווי שי מרשתות קמעונאיות, בהן גם הנתבעת, לצורך חלוקת כרטיסי מזון לניצולי שואה. אין מדובר בקשרים עסקיים, אלא במתן אפשרות לניצולי השואה לקנות מזון ברשתות המוכרות מזון. אשר לתרומות של הנתבעת לעמותה, טענה הנתבעת שאינה תורמת באופן קבוע לעמותה. ביוני 2015 בוצעה תרומה חד פעמית של מוצרי מזון בסכום של 6,000 ₪, וביום 2.8.17 תרומה של 24,944 ₪ בהתאם לפסק דין. על פי דברי הנתבעת שאינה תורמת באופן קבוע לעמותה, אני דוחה את ההתנגדות, אך קובע שהנתבעת תבהיר לעמותה שהתרומה נעשית על פי הסדר פשרה בתובענה ייצוגית זו. כמו כן אני מחייב את המתנגד בתשלום הוצאות משפט לנתבעת בסך 1,170 ₪.

18. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר. העילות והסעדים פורטו לעיל.

19. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית, אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. בהקשר זה יש להתייחס לתחשיב שנכלל בנספח הסודי. כאמור, נקודת המוצא הפחיתה כ-6 מיליון ₪ בתחילת החישוב עקב הסכמה שהנזק עבור אריזה ביתר הסניפים הוא מחצית הנזק בסניפים שהוזכרו בבקשה לאישור. אין בנספח הסודי שום ביסוס להפחתה כזו. לעומת זאת, לאחר הסברים נוספים שניתנו בישיבה מיום 15.11.18, הוסבר שההפחתה היא עקב כך שבחלק מהסניפים אכן היתה הצגה של המחיר כדין, או לתקופות מסוימות. דהיינו, ההפחתה אינה בסכום הנזק, אלא במספר מוקדי הנזק.

20. לאחר הפחתה זו, נעשה תחשיב על פי הערכות של שיעור הצרכנים שמחיר המוצר היה השיקול המכריע לביצוע הרכישה, ולא היה להם מידע קודם על המחיר. אציין בעניין זה, שתחילה הוצג חישוב של הפחתה ליניארית, דהיינו הופחת שיעור מסוים של צרכנים שהם אדישים, ועוד שיעור של צרכנים שידעו את המחיר, ועוד שיעור של צרכנים שהכלילו את הסיגריות בסל הקניות עקב שיקול כלכלי אחר. לאחר שהסבתי את תשומת הלב של הצדדים לכך שיכולה להיות חפיפה בין צרכנים שידעו את המחיר לאלה שהכלילו עקב שיקול כלכלי וכדומה, ערכו חישוב משוקלל. התוצאה לא השתנתה במידה רבה, וזאת משום שבחישוב המשוקלל השתנו שיעורי הקבוצות השונות. אם קודם לכן נאמר ש-20% ידעו את מחיר המוצר בשל ביצוע רכישה קודמת, בחישוב המשוקלל פתאום הופיע השיעור של 40% שידעו את מחיר המוצר בשל ביצוע רכישה קודמת. אם קודם לכן נאמר ש-15% היו צרכנים אדישים, בחישוב המשוקלל סוכם ש-30% היו צרכנים אדישים. על כן נדרשו הצדדים לישיבה נוספת ביום 15.11.18, ולאחריה הסכימו להגדיל את סכום הפשרה, ב-450,000 ₪.

21. יש יתרון רב בהגעה להסדר פשרה שימנע ניהול הליכים מסובכים וממושכים. אין ספק, שיש לאתר את חברי הקבוצה שנגרם להם נזק, כפי שהוגדר, על בסיס של חוסר ידיעה עקב אי הצגת המחירונים כדין. על כן היה מוצדק להפחית את שופרסל אונליין שבו המחיר מוצג, שופרסל אקספרס אם אכן המחירים בו זולים יותר מהשוק, וקניות בשירות עצמי . לאחר הפחתות אלה, הסעד הפוטנציאלי היה למעלה מ-12 מיליון ₪. לפי חישוב משוקלל, על פי השיעורים שנכללו בגירסה המקורית של הנספח החסוי, בהנחה ששיעורים אלה אכן מייצגים פילוח נכון של הצרכנים, כפי שהציגו הצדדים תחילה, היה שיעור הפיצוי צריך לעמוד על 5,534,483 ₪. לפי חישוב ההפחתות המוגדל שערכו הצדדים לאחר מכן, שיעור הפיצ וי היה צריך לעמוד על 3,418,419 ₪. זהו חישוב שמביא בחשבון את הפחתת כל הצרכנים שלא ניזוקו כתוצאה מאי ידיעת ההפרש במחיר, בהנחה שהנזק נגרם באותה צורה בכל הסניפים ובכל הזמנים. בהתחשב בכך שבחלק מהסניפים ובחלק מהזמנים הוצג המחיר כדין, כאשר סכום הפשרה עומד על 2.3 מיליון ₪, למעלה מ-41% מסכום הפיצוי הגבוה לפי החישוב הראשון, ולמעלה מ-67% מסכום הפיצוי לפי החישוב המשוקלל, הרי לאור קשיי ניהול התביעה הייצוגית ואיתור הניזוקים, אני קובע שיתרונותיו של הסדר הפשרה עולים על הסיכונים כתוצאה מהמשך ניהול ההליך. התוצאה היא שיש לאשר את הסכם הפשרה.

22. על פי סעיף 19 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לתת הוראות בדבר פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה. אני מורה לנתבעת להגיש בתוך 180 יום הודעה בצירוף תצהיר גורם מוסמך בדבר השלמת מתן ההטבה ללקוחות הנתבעת על פי הסדר הפשרה, והעברת היתרה לעמותת "לשובע".

ה. גמול ושכ"ט עו"ד

23. על פי סעיף 19 ו' לחוק תובענות ייצוגיות, אם אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים, וכן לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו. הצדדים הציעו פסיקת גמול של 30,000 ₪ למבקש והחזר הוצאותיו ששולמו לצורך תיעוד בסניפי הנתבעת, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 400,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה נראים סבירים יחסית להסדר הפשרה המוצע, בסכומו הסופי, ועל כן אני מאשרם, בתנאי שמחצית משכר הטרחה תשולם תוך 30 יום והיתרה לאחר גמר ביצוע הסדר הפשרה.

ו. פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה

24. אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2) בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, וכן בעיתונים המקומיים, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתר האינטרנט של הנתבעת, בהפנייה ישירה מדף הבית.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ט , 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה פלוטקין
נתבע: שופרסל בע"מ
שופט :
עורכי דין: