ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדת האתיקה המחוזית נגד יניב גבריאל :

83
לפני כבוד השופט אביים ברקאי

המבקשת:
ועדת האתיקה המחוזית

נגד

המשיב:
יניב גבריאל

בית המשפט העליון ( כבוד הרשם יגאל מרזל כתוארו אז) דן בתכליתה של תקנה 4 האמורה וקבע במסגרת ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385 את הדברים הבאים:

החלטה

לפני בקשת ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, אשר אינה נמנית על בעלי הדין בתיק זה, לעיון בתיק בית המשפט.

בתיק זה ניתן ביום 02/02/18 פסק דין המחייב את הנתבע ( להלן: "המשיב").

המבקשת, הגוף האמון על האתיקה של חברי לשכת עורכי הדין בישראל, עותרת בבקשה לפיה היא בוחנת תלונה אשר הוגשה כנגד הנתבע בעקבות מתן פסק הדין. המבקשת טוענת כי לצורך בחינת ההיבטים האתיים וגיבוש החלטה בתלונה דרוש לה היתר לעיון בתיק.

בתשובתו לבקשה השיב המשיב כי התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ושבעטיה פנתה המבקשת בבקשה זו, היא תלונה שאותה הגיש עו"ד גרשוני המייצג את התובעים בתיק. בעקבות הבנה ופשרה שאליה הגיעו המשיב ועו"ד גרשוני, ביקש האחרון לגנוז את תלונתו, ואולם המבקשת עומדת על המשך בירורה. המשיב טוען כי המשך בירור התלונה גורם וצפוי להמשיך ולגרום נזקים כבדים לו ולשמו הטוב. עוד נטען כי פסק הדין שעל יסודו הוגשה התלונה מצוי בהליכי ערעור ואינו חלוט. מטעמים אלה סבור המשיב כי יש לדחות הבקשה.

כאן המקום לציין כי בינתיים נדחו הערעורים שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי ( ע"א 17495-03-18; ע"א 17422-03-18) ובקשה לרשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא ( רע"א 6458/18). כך, הטיעון שעניינו קיומם של הליכי ערעור על פסק הדין אינו רלוונטי עוד.

המבקשת הגישה תגובה מפורטת לתשובת המשיב, במסגרתה טענה כי על אף בקשת המתלונן לגנוז את התלונה, הרי שלמבקשת סמכות לבררה מכוח סעיף 63 בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכן לאור כלל 4( א) בכללי לשכת עורכי הדין ( סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015. כמו כן בסמכות המבקשת לדרוש התייחסותו של הנילון לתלונה. המבקשת טוענת כי הטעמים שאותם מנה המשיב בתשובתו, אינם רלוונטיים ואינם מהווים טעם לדחיית בקשת העיון. עוד טוענת המבקשת כי היא הגוף המוסמך לבחון א התנהלותם של עורכי דין בהיבט האתי והיא אמונה במסגרת זו על שמירת כבוד המקצוע ואמון הציבור בעורכי הדין. משכך, חששו האישי של המשיב מפני פגיעה בשמו הטוב אינו יכול לעמוד כנגד שלילת זכותה של המבקשת לעיין בתיק בית המשפט כחלק מבירור תלונה שהגיעה לפתחה.

מאחר שתגובת המבקשת היתה מפורטת הרבה מעבר לאמור בבקשה המקורית, התרתי למשיב להגיש תשובה נוספת, במסגרתה טען כי המבקשת אמנם מוסמכת לברר תלונות המגיעות לפתחה ואולם אין היא מוסמכת ליזום פעולות לאיסוף מידע על עורכי הדין ואין היא מוסמכת לפנות לבית המשפט על מנת לאסוף ראיות ומסמכים.

דיון והכרעה
הזכות לעיין בתיקי בתי המשפט מוסדרת במסגרת תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ( עיון בתיקים), תשס"ג-2003. זכות העיון של מי שאינו בעל דין נקבע במסגרת תקנה 4 אשר קובעת, בין היתר, כך:

בית המשפט העליון ( כבוד הרשם יגאל מרזל כתוארו אז) דן בתכליתה של תקנה 4 האמורה וקבע במסגרת ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385 את הדברים הבאים:

"אכן, ביסוד ההכרעה בשאלת זכות העיון של מי שאינו בעל-דין בתיק בית-המשפט, בהתאם לתקנות, מונחות שתי מגמות יסוד: האחת, מגמה הבאה לאפשר לכל אדם לעיין בתיק בית-המשפט. זהו עקרון היסוד שבתקנות ( תקנה 4( א) לתקנות) שלפיו ניתן לבקש עיון, אלא אם העיון אסור בדין... מגמה שנייה שעניינה חשיבותם של זכויות ואינטרסים אחרים שאינם עולים בהכרח בקנה אחד עם עקרון הפומביות ועם זכות העיון. במובן זה, עקרון פומביות הדיון וזכות העיון אינם עקרונות בלתי מוגבלים ... גם זכות העיון במסמכי בית-המשפט אינה מוחלטת, והיא כפופה להגבלות תחיקתיות שונות המשקפות את האיזון שבין עקרון פומביות הדיון וזכות העיון לבין אינטרסים אחרים".

בענייננו, מבקשת העיון היא הגוף המוסמך והאמון מטעם לשכת עורכי הדין על התנהלותם האתית של עורכי הדין. דרישה זו באה בעקבות תלונה אשר הוגשה לוועדת האתיקה, והעיון המבוקש נדרש לצורך בירור אותה תלונה. כך, אינטרס המבקשת לעיין בתיק בית המשפט הוא אינטרס לגיטימי ואף חיוני אשר עולה בקנה אחד עם עקרון פומביות הדיון.

למול אינטרס זה ניצב אינטרס המשיב הטוען לפגיעה בשמו הטוב ולפגיעה אפשרית בפרנסתו. מדובר באינטרס אשר אין להמעיט בחשיבותו. ועם זאת, אין לומר כי הפגיעה האפשרית במשיב בעקבות התרת העיון בתיק בית המשפט מצדיקה חריגה מעיקרון הפומביות, הגבלת זכות העיון או הטלת איסור על עיון שכזה, בפרט כאשר מדובר בעיון שאותו מבקש גוף סטטוטורי והוא נועד לשם מימוש סמכויותיו. בנסיבות ענייננו ובאיזון שבין האינטרס הפרטי של המשיב למול אינטרס המבקשת, גובר זה של המבקשת.

אין לקבל את טענת המשיב לפיה אין להתיר את העיון המבוקש בשל העובדה שהמתלונן ביקש לגנוז את תלונתו. סמכותה של המבקשת לערוך בירור משמעתי אינה מתמצית רק לתלונות אשר הוגשו לפתחה ואין הבירור נפסק או נערך לפי רצונו של המתלונן. די לציין בהקשר זה כי למבקשת סמכות לערוך בירור משמעתי גם מכוח ידיעה שהגיעה אליה שלא בדרך של הגשת תלונה ( כלל 4( א) לכללי לשכת עורכי הדין ( סדרי דין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015).

לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקשת לעיין בתצהירי העדות הראשית ובפרוטוקולי דיוני שמיעת הראיות שבתיק בית המשפט.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ט, 27 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדת האתיקה המחוזית
נתבע: יניב גבריאל
שופט :
עורכי דין: