ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אופיר ג'רבי נגד ש. שלמה רכב בע"מ :


בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

המבקש

אופיר ג'רבי

נגד

המשיבים

ש. שלמה רכב בע"מ

נגד

צדדים שלישיים חנה מורגן – ראם סוכנות לביטוח
איילון חברה לביטוח

החלטה

בפני בקשת המבקש/הנתבע להתיר לו להגיש בשלב זה של ההליך ראיות מפריכות - דו"ח שנערך ע"י שמאי מטעם הצד השלישי.

בפתח הדברים אציין כי במחלוקת שבין הצדדים מתנהלים שני תיקים. התיק שבפני ותא"מ 59750-02-16 בבית משפט השלום בראשל"צ. הוגשה בזמנו בקשה לאיחוד תיקים, אך בהיעדר תגובה מטעם הצדדים, התיקים לא אוחדו.

ביום 5.11.18 התקיים בפני דיון הוכחות. מאחר ולא כל העדים שהיו מעורבים בתאונה התייצבו לדיון לעומת כל העדים שקשורים לסוגיית הכיסוי הביטוחי, נשמעו עדויות הצדדים בשאלת הכיסוי הביטוחי בלבד . הצדדים הסכימו להפרדת הדיון כך שנושא הכיסוי הביטוחי נדון בתיק שבפני ונושא האחריות לתאונה נדון בבית המשפט השלום בראשל"צ.

ביום 12.11.18 ניתן פסק דין בתא"מ 59750-02-16 בו נקבע כי הנתבע/המבקש אחראי לתאונה.

ולעניינו אנו, לטענת המבקש המסמך היה בידי צדדי ג' והוסתר על ידם.

המבקש מוסיף וטוען בבקשתו כי רק לאחר שהתברר לו כי צדדי ג' כופרים בשאלת עריכת דו"ח השמאי, פעל בנמרצות והצליח להשיג את דו"ח השמאי.

לטענת המבקש יש בראייה זו כדי להזים ולהפריך את טענות צדדים שלישיים ויש בה רלוונטיות ממשית לשאלה השנויה במחלוקת ולבירור האמת. לא היא בידי הנתבע לחשוף ראייה זו בשלב מקדמי של ההליך בתביעתה.

התובעת אינה מתנגדת לצירוף המסמך בשלב זה.

צדדי ג' מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, שהמבקש אינו רשאי להגיש ראייה המפריכה את טענות צדדים שלישיים לאחר הבאת ראיותיו.

המבקש מפנה להוראת תקנה 158 (א)(1) לתקנות, לפיה:

158. "(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:
(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;".

ככלל, העיקרון בהליכים המקדמים הוא גילוי הדדי מלא במטרה לחתור לחקר האמת. הגילוי מאפשר לבעל דין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו ולהיערך לקראתם בהתאם. באופן זה, בעל דין מגיש ראיותיו " בחבילה אחת" והגשת ראיות נוספות לאחר סיום ההליכים המקדמיים מהווה חריג לכלל זה, שכן: " אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין לוקה" ( ר' ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד יט (4) 337, 339; ראו גם: 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (1992); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ ( בפירוק) נ' נחום [ פורסם בנבו] (10.6.09)).

ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פד"י נה(1) 515 נקבע:

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין " לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם " מועילים" ובין שהם " מזיקים".
"רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת".
תקנה 158( א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לשקול להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות לאחר הבאת ראיות הנתבע. תכליתה של התקנה היא לאפשר לתובע להפריך ראיות מפתיעות שהביא הנתבע לראשונה בפרשת ההגנה.

בע"א 4494/97 סלאח יוסף נ' סברי יוסף סלאח נקבע כי: "המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. (א' הרנון, שם, בעמ' 130; וראו גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי) מהדורה שביעית – 1995) בע' 507-508)".
הכלל הוא כפי שנקבע בפסק דין סלאח " הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית משפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע בנוסף, נקבע כי הבאת עדות הזמה תותר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה ( זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508; ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ ( לא פורסם, 31.7.01)).
ומן הכלל אל הפרט, אין המדובר בראיות או טענות מפתיעות שהגישו או טענו צדדי ג' בשלב ההוכחות. טענת צדדי ג' לכך שהמבקש לא השלים את כל הדרישות לצורך גיבושה של הצעת מחיר נטענה כבר בכתב ההגנה מטעמם.

תקנה 158( א) לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע (ר' לדוג' בש"א ( ירושלים) 195/98 מאטמה נ' אלכסנדר (פורסם בנבו)).

אף לשיטתו של המבקש רק לאחר דיון ההוכחות פעל נמרצות על מנת להשיג את דו"ח השמאי. המבקש לא נתן כל הסבר מדוע לא פעל בשקידה ראויה קודם לדיון ההוכחות להשיג את הדו"ח, כאשר טענות צדדי ג' היו ידועות וברורות. משכך, אין למבקש אלא להליך על עצמו.

לאור כל המפורט לעיל, אין מקום לאפשר למבקש לאחר שלב ההוכחות בתיק להגיש ראיות חדשות, כאשר יכול היה בשקידה ראויה ונמרצות להשיג ראיות אלו בשלב גילוי הראיות. אין מקום לאפשר מצב של שיפור עמדות וכל זאת כאשר טענות צדדי ג' היו ידועות וברורות.

לסיכומם של דברים, בקשת המבקש נדחית בזאת.

סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

בשלב זה ולאחר שההליך בתא"מ 59750-02-16 הסתיים ושלב ההוכחות בהליך שבפני בנוגע לסוגיית הכיסוי הביטוחי הסתיים אף הוא , הצדדים יודיעו תוך 14 ימים מהיום אם ברצונם להגיש סיכומים בכתב.
מבלי לפגוע באמור לעיל, מוצע לצדדים לנסות ולבוא בדין ודברים ואף לשקול סיום המחלוקת בסוגיית הכיסוי הביטוחי בדרך של פסיקה בהתאם להוראות סע' 79א. לחוק בתי המשפט ללא הנמקה (בין אם לאחר הגשת סיכומים בכתב או על בסיס הטענות והמסמכים שבתיק עד לשלב זה)

התיק ייקבע לת.פ. 15 ימים מהיום.

לא תתקבל כל הודעה תינתנה הוראות להגשת סיכומים בכתב.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אופיר ג'רבי
נתבע: ש. שלמה רכב בע"מ
שופט :
עורכי דין: