ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירלי פוסטרנק נגד יוסי דהן :

24 נובמבר 2018
לפני: כבוד השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

התובע:
שירלי פוסטרנק

-
הנתבע:
יוסי דהן

החלטה

לפני בקשת הגב' שירלי פוסטרנק, התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: התובעת או הגב' פוסטרנק), לסילוק התובענה שכנגד על הסף.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים
ביום 21.6.17 הגישה הגב' פוסטרנק את תביעתה כנגד מר יוסי דהן (להלן: הנתבע), בגין זכויות הנובעות מכוח יחסי העבודה וסיומם, שלטענתה מגיעות לה.
ביום 22.5.18 הגיש הנתבע כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד, שם טען כי התובעת פעלה בניגוד להסכם שנחתם ביניהם לרכישת הגן, גרמה לו להפסדים כספיים גבוהים בהתנהלותה וכן הוציאה את דיבתו רעה.
ביום 31.5.18 התקיים דיון מקדמי לפני כבוד הרשמת תמר עציון-פלץ, בסיומו נקבע כי על התובעת להגיש את כתב הגנתה לתביעה שכנגד, כלל והצדדים לא יגיעו להסכמות.
ביום 24.7.18 הודיעה התובעת כי לא הושגה הסכמה בין הצדדים, לפיכך ביקשה התובעת כי בית הדין ייעתר לבקשתה להארכת מועד לצורך הגשת כתב הגנה.
בית הדין נעתר לבקשה ולצדדים נקבע מועד לדיון מקדמי נוסף לפני הרשמת עציון-פלץ, ליום 10.12.18.
ביום 20.9.18 הגישה התובעת את בקשתה לסילוק התביעה שכנגד על הסף, שכן לטענתה לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתביעה זו היות והיא אינה מעלה שאלות או סעדים הקשורים ליחסי עובד-מעסיק, אלא כי כל טענות הנתבע נובעות מהסכם חוזי שנערך בין הצדדים למכירת גן הילדים, שלטענתו הפרה. לטענתה, אין בית הדין רשאי ליתן סעד של בגין הפרת חוזה מסחרי. עוד טענה התובעת כי בהסכם בין הצדדים ישנה תניית בוררות (בסעיף 9 להסכם) וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה שכן היה על הנתבע לפנות להליך בוררות עובר להגשת תביעה לבית הדין.
דיון והכרעה
סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קובע:
"(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו".
סעיף 24 (א) (1ב) קובע כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון ב:
"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה".
לפיכך מוסמך בית הדין לדון בתובענות בין עובד או חליפו לבין מעסיק או חליפו בכל הקשור ליחסי עובד מעסיק, וכן מוסמך הוא לדון בעוולת "גרם הפרת חוזה שלא כדין" שבסעיף 62 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה.
סעיף 62(א) לפקודת הנזיקין, קובע כי עוולת גרם הפרת חוזה היא:
"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק-ממון".
למונח "סכסוך עבודה" כאמור בסעיף 24(א) (1ב) לחוק, ניתנה פרשנות מרחיבה על ידי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, הכוללת גם את סכסוך היחיד ולא רק סכסוך עבודה כמשמעותו בחוק ישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 (ר' ע"א 683/80 כהן נ' קולומבוס ואח', פ"ד לז(4) 16; דב"ע נא/156-3 סימס יעקב נ' בנימין יוחננוף, [פורסם בנבו] פד"ע כד,19).
נפסק לעניין זה כי בתביעה לפי סעיף זה אין תנאי לקיום יחסי עובד ומעסיק, אלא די שמתקיים התנאי של "קשר בסכסוך עבודה" (ר' בע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס בע"מ נ' נחום ליפקינסקי, פ"ד נט(3), 497).
בענייננו, עילת התביעה של הנתבע כלפי התובעת, מבוססת על גרם הפרת חוזה כי במעשיה גרמה לטענתו להפרת ההסכם שנחתם ביניהם וכן את ההסכם שעתיד היה להיחתם בינו לבין קונה פוטנציאלי של הגן. זאת כאשר אין מחלוקת כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק.
עיון בהסכם שנחתם בין הצדדים מעלה כי אכן מדובר בהסכם לרכישת גן הילדים, עם זאת הסכם זה מסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים – התחייבות התובעת להמשיך ולעבוד בגן חרף מכירתו (ר' סעיף 2.4 להסכם) וכן כולל הוא תניית אי תחרות – התחייבות התובעת שלא לעסוק במישרין או בעקיפין כגננת עצמאית בעיר מודיעין למשך 3 שנים מיום סיום ההסכם (ר' סעיף 8 להסכם) וכן תניית בוררות באשר לכל מחלוקת בין הצדדים בהקשר לביצוע או פירוש ההסכם (ר' סעיף 9 להסכם). עוד קובע ההסכם, כי במידה ותפר התובעת סעיפים מסוימים מההסכם, לרבות סעיף 2, על סעיפי המשנה שבו, וסעיף 8, תפצה את הנתבע בפיצוי מוסכם השווה ל-50% מהמחזור השנתי של הגן.
לאור האמור, לא שוכנעתי כי יש לקבל את טענת התובעת כי לבית הדין אין סמכות לדון בתובענה וכי יש לסלקה על הסף מטעם זה.
באשר לטענת התובעת כי משההסכם כולל תניית בוררות, היה על הנתבע לפנות לבורר שהוא הגורם המוסמך וגם מטעם זה יש לדחות את תביעתו, דינה להידחות.
הלכה פסוקה היא שאין להעביר סכסוך הנוגע לזכויות הנמנות על משפט העבודה המגן לבוררות (בג"צ 760/79 ד"ר לילי דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד(3) 820 (1980); ע"א 207/82 עזרא כהן נ' מנחם בלוברג פ"ד לט (1) 146, 150 (1985); דב"ע (ארצי) נד/163-3 הלסקו ישראל נ' עזבון המנוח אלי גל און פד"ע כה (1) 66 (1994)).
מעיון בכתב תביעתה של התובעת מחד ובכתב הגנתו של הנתבע מנגד, עולה כי חלוקים הם באשר לזכאות התובעת לזכויות הסוציאליות אותן היא תובעת וכן בשאלת זכאותה לפיצויי פיטורים ופיצוי בגין היעדר שימוע. אין חולק כי לא ניתן להעביר את הסכסוך לגבי זכויות אלה לבוררות.
ערה אני לכך כי התביעה שכנגד כוללת רכיבי תביעה שאינם קוגנטים אולם בשים לב להלכה הפסוקה לפיה "כאשר הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים ויידרשו גם דיונים בערכאות שיפוטיות, ייתכן והדבר יהווה עילה שלא לקיים את הליך הבוררות" (ר' רעא 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה [פורסם בנבו](3.5.10)). ולכך כי טענות ההגנה של הנתבע בתביעה הראשית כמעט זהות לטענותיו בתביעה שכנגד, שוכנעתי כי הדבר מהווה עילה שלא לקיים את הליך הבוררות שכן הוא לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים וכן אין כל יעילות לפצל את הדיון.
סוף דבר
הבקשה לסילוק התביעה על הסף, נדחית.
משלא הוגשה תגובת התובע, אין צו להוצאות.
בשים לב לכך שהדיון המקדמי לפני הרשמת עציון-פלץ קבוע ליום 10.12.18, יוגש כתב ההגנה לתביעה שכנגד לא יאוחר מיום 6.12.18, ועותק ממנו יועבר במישרין לצד שכנגד.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ט, (24 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שירלי פוסטרנק
נתבע: יוסי דהן
שופט :
עורכי דין: