ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ולדימיר ספרונוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:
ולדימיר ספרונוב
ע"י ב"כ עו"ד אילן צינמן – מטעם הסיוע המשפטי

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

1. בפני תביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע (להלן : הפגיע ה) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2. הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע כייצרן צבע בחברת נירלט ובעניין העובדות המפורטות להלן:

א. התובע יליד 1953.
ב. התובע עבד כיצרן בצע בחברת נירלט מיום 15.10.08 ועד ליום 20.3.17. התובע עבד ששה ימים בשבוע כאשר בימים א' עד ה' עבד בין 10 ל-12 שעות ברוטו ואילו ביום שישי עבד 9 שעות ברוטו. התובע אחראי על שתי אמבטיות ייצור.
ג. במסגרת עבודתו ליצירת צבע נדרש התובע להזנת חומרי גלם הן אבקות והן נוזלים לתוך אמבטיה בקוטר של עד 2 מטר וגובה של עד 1.50 מטר. לצורך הזנת האבקות נדרש התובע להעמיס או לגרוע שקי צבע על משטח תוך ביצוע פעולת כיפוף והרמה, לשנעם באמצעות מלגזה לבימת הייצור ולהעבירם ידנית לבימת הייצור תוך שנדרש בשנית לפעולת כיפוף והרמה. בבימת הייצור הרים התובע שק והניפו לדופן האמבטיה (בגובה של כ-1.20 מטר) תוך כדי הטיה וסיבוב חלקי, חתך את ראש השק ושפך את תוכנו אל תוך האמבטיה תוך שהוא אוחז בשולי השק ומנערו אל תוך האמבטיה. משקלו של כל שק הוא כ-25 ק"ג והתובע נדרש להרמה של כ-150 שקים ביום.
ד. בנוסף להזנת האבקות, נדרש התובע להזנת חומרים מחביות. לצורך כך, שונעו החביות באמצעות מלגזה והתובע נדרש לשפוך את החומר תוך שימוש במתקן הרמה. לאחר ריקון החומר לתוך האמבטיה, הוריד התובע את החביות אל רצפת הייצור ושם נדרש להרים מעט ולהטות את החבית אל תוך מתקן ריקון, להוצאת שאריות החומר. משקל החבית ושאריות החומר בשלב זה עמדו על כ-15 ק"ג כאשר התובע נדרש לבצע פעולה זו בין 4 ל-10 פעמים ביום שלא ברציפות.
ה. בנוסף לפעולת ייצור החומר נדרש התובע לנקות את האמבטיה כאשר פעולת הניקיון מתבצעת תוך שהתובע משתמש במוט מאריך עם שפכטל וכן מוט מאריך עם מברשת שפשוף. התובע מרח חומר ממיס על דפנות האמבטיה ולאחר מכן שפשף את הדפנות עד לניקיון האמבטיה. פעולה זו ארכה כחצי שעה עד שעה וחצי בממוצע ביום תוך שהתובע נדרש לתנועה חוזרת ונשנית של כיפוף ויישור הגב ושימוש אינטנסיבי בידיים.
ו. מצבו של התובע הוא כמפורט במסמכים הרפואיים.

3. הנני ממנה את ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינו של התובע, ולדימיר ספרונוב בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4. עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של התובע, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרתו, בסבירות של 50% ומעלה.

בשלב השני, ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת מיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

5. על רקע ההבהרה כאמור, מתבקש המומחה היועץ הרפואי להשיב על השאלות הבאות: -

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

ג. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (דוגמת טפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)?
ה. במידה שהמצב הקיים נגרם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירו מחלותיו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי?

המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שיוגש לבית הדין ע"י הצדדים תוך 21 יום.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר, טרם העברת החלטה זו והחומר הרפואי למומחה.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ט, (26 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ולדימיר ספרונוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: