ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מטיר מאלק :

בפני כבוד ה שופט טל פרי

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיב
מטיר מאלק

החלטה

בפני בקשת המדינה להורות על פסילת רישיון נהיגת המשיב עד לתום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 12.09.2018 נהג המשיב באופנוע, מס' רישוי – 48-970-70, בשדרות יצחק רבין ב מודיעין.

באותן נסיבות נהג המשיב רכבו בהיותו שיכור, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא כי ריכוז האלכוהול בדגימת ליטר אוויר נשוף היה 459 מיקרוגרם, העולה על ריכוז של 50 מיקרוגרם אשר נקבע בפקודת התעבורה לגבי המשיב, יליד 1997, המחזיק ברישיון נהיגה משנת 2016.

ביום 12.09.2018, נפסל רישיון נהיגת המשיב פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין משטרה .

בדיון שנערך ביום 10.10.2018, נתן המשיב הסכמתו, בטרם היה מיוצג, להמשך הפסילה עד לדיון בבקשה והדיון נדחה להיום.

הצדדים חלוקים בעניין קיומן של ראיות לכאורה וכן בשאלת המסוכנות.

ב"כ המבקשת טוענת כי בתיק קיימות ראיות לכאורה. מדובר במשיב אשר כשל בכל הפרמטרים של בדיקת המאפיינים. המשיב הודה ששתה וודקה, ועל פי הראיות בתיק מדובר בנהג מסוכן אשר יש מקום להורות על פסילת רישיונו עד לתום ההליכים, זאת גם לאור ותק הנהיגה הקצר.

מנגד, טוען ב"כ המשיב כי בחומר הראיות יש כשלים היורדים לשורשו של עניין, לרבות חוסר במזכרים, חוסר בבדיקת כיול בסוף משמרת וכן קושי להוכיח כי המשיב נשמר מעל ל – 15 דקות טרם הבדיקה. לדבריו, מדובר בעבירה ראשונה מסוגה אשר בוצעה על אופנוע, ומכאן שאין מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב.

דיון והכרעה
על השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת פסילה עד לגמר הדין עמד כבוד השו' ד' חשין בהרחבה בבש"פ 8161/06 גבריאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.11.16)

"בדונו בבקשה להארכת פסילתו של רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים, על בית-המשפט לבחון תחילה קיומן של ראיות לכאורה להרשעת הנהג בעבירה המיוחסת לו; ואם מצא כי אלה קיימות, עליו לעבור ולבחון האם נהיגתו מסכנת את הציבור. בגדר בחינה זו, יש לאזן בין שיקולי ההגנה על האינטרסים של הנהג הפוגע, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המיוחדות, לבין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נהיגה המסכנת חיים (ראו ע"פ 3883/04 אבו סיביה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 11.5.2004, מפי השופטת פרוקצ'יה (להלן – עניין אבו סיביה). על מסוכנותו של הנהג, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו התעבורתי ומנסיבות האירוע הספציפי גם יחד (ראו בש"פ 759/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 11.2.1999, מפי השופט מצא; בש"פ 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] החלטה מיום 6.11.2000, מפי השופט טירקל)".

ברור לכל בר בי רב, ששימוש באמצעי של פסילה עד תום ההליכים ייעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המשיב ובכך שלמעשה טרם הוכרע דינו והוא "נהנה" עדיין מחזקת החפות. כלשון בית המשפט העליון על ידי כבוד השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 6085/10 יוסי בן שטרית נ' מדינת ישראל: [פורסם בנבו] (30.8.10):
"אין צריך לומר, כי במסגרת השימוש באמצעי-מנע אלה, יש להתחשב גם בנאשם בשלב שבו אשמתו טרם הוכרעה, ובפגיעה העלולה להיגרם לו ולפרנסת משפחתו בשלילת רשיונו, ולו הזמנית, לנהוג ברכב. אולם שיקולים אלה הם מישניים לחובת הדאגה לחיי אדם, ולשלמות גופם. מקום שהמשך נהיגתו של אדם בכביש עלול לסכן באופן ממשי את בני הציבור, ראוי לעשות שימוש גם באמצעים זמניים דרסטיים, כדי להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש. .... אם מבקשים להאריכה, יש לשקול מחדש את מכלול השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי ולאינטרס הנאשם ולאזן ביניהם, תוך התחשבות במעבר הזמן (בש"פ 7647/00 חינוואי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 812, 815 (2000); בש"פ 8514/05 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.9.2005))".

לסיכום, במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים, על בית המשפט לבדוק קיומן של ראיות לכאורה ואם מצא בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה, אזי יעבור לבחון שאלת המסוכנות אשר תילמד, בין היתר, מעברו של המשיב ומחומרת העבירה המיוחסת לו.

ראיות לכאורה
תיק החקירה נמסר לעיונו של בית המשפט .
עיון בתיק מלמד כי בתאריך ובשעה המפורטים עלי כתב האישום נעצר המשיב לבדיקה שגרתית במחסום משטרתי, בעודו רוכב על האופנוע ומרכיב נוסע.
השוטר אמסלם מציין בדו"ח הפעולה שערך, כי בזמן שהמשיב הוריד את הקסדה מראשו הריח ריח חזק של אלכוהול מאזור הפנים שלו. המשיב נשאל האם שתה אלכוהול והשיב כי שתה לפני 4 שעות כוס וודקה.
השוטר מציין כי עיניו של המשיב נראו אדומות ונפוחות, הוא ענה לשאלות בצורה איטית והתנדנד בכל מהלך השיחה.
למשיב נערכה בדיקת "נשיפון" והתקבלה תוצאה של 580 מיקרוגרם.
השוטר מציין כי דרש מהמשיב לבצע בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף והסביר למשיב את משמעות הבדיקה, וכן משמעות הסירוב, ואף ציין בפניו כי הוא רשאי להיוועץ בעורך דין.
עוד מציין השוטר כי מרגע עצירת האופנוע, היה המשיב בקשר עין רצוף עמו, כאשר המשיב לא אכל, לא שתה ולא הכניס דבר לפיו או לאפו.
יחד עם השוטר נכח אדם נוסף, הפקח ד ין רוזן, אשר ערך מזכר ובו ציין כי הבחין באופנוע בנסיעה וכן מציין הוא את פרטי המשיב אשר נהג באופנוע.

למשיב נערכה בדיקת מאפיינים בה כשל המשיב כישלון חרוץ. כך למשל: עמד מתנדנד, השתמש ביד הלא נכונה במבחן הבאת אצבע לאף, הלך על קו כאשר הוא חורג מהקו, מתנדנד, לא הצמיד עקב לאגודל והסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות.

השוטר מיכאל אמסלם מציין כי מבירור שערך עלה כי המשיב הוא מבוקש חב מעצר של תחנת "שלם", ולפיכך נעצר המשיב ונאזק בידיו וברגליו והובא לתחנה להמשך טיפול.

למשיב נערכה בדיקת ינשוף בשעה 05.07, כאשר תוצאת הבדיקה מעידה על אלכוהול בריכוז של 459 מיקרוגרם לכל ליטר אוויר נשוף.

בניגוד לטענת ב"כ המשיב, נמצאו בתיק החקירה בדיקות תחילת משמרת וסיום משמרת של מפעיל הינשוף.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי יש די והותר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב וכל טענותיו של ב"כ המשיב בדבר כרסום בחומר הראיות, דינן להתברר בהליך העיקרי.

מסוכנות
אין צורך להכביר מילים בדבר מסוכנותה של עבירת השכרות.

כך קבע כבוד השופט א' א' לוי בעניין בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2007):

"בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך."

וכך נקבע מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה בעניין בש"פ 6085/10 בן שטרית נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2010):

"סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד מימושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה.
...
הציבור זכאי לביטחון מינימלי בנוסעו ובהולכו בדרכי הארץ, וביחס בין חובת ההגנה על שלום הציבור ובטחונו לבין הפגיעה בנאשם עקב פסילת רישיונו לתקופת המשפט, יש להעדיף בבירור את האינטרס הראשון. מנגד, מאחר שמדובר באמצעי הננקט כלפי נאשם בעת שההליכים תלויים ועומדים, יש, כמובן, לעשות כל מאמץ על מנת לסיים את המשפט תוך פרק זמן סביר, ויש להניח כי כך ייעשה על ידי הערכאה הדיונית."

המשיב נוהג משנת 2016 וצבר לחובתו הרשעה אחת קודמת.

צודק ב"כ המשיב כי עברו של המשיב אינו מכביד ואולם , אין ספק בליבי כי נהיגה בשכרות, בכמות המיוחסת למשיב, ונסיבות האירוע כעולה מחומר הראיות, מעידים על מסוכנות רבה הנשקפת מנהיגתו , מה גם שעסקינן במי שוותק נהיגתו קצר.

בנסיבות אלו, מוצדקת הבקשה לפסילת רישיון נהיגת המשיב עד תום ההליכים.

סוף דבר -
אני מורה על פסילת רישיון נהיגת המשיב עד תום ההליכים נגדו.
כמו כן, מורה כי הפסילה תיקצב ל- 6 חודשים ומניינם מהיום.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מטיר מאלק
שופט :
עורכי דין: