ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תמיר חסון נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט טל פרי

המבקש

תמיר חסון

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 אשר הוטלה על המבקש ביום 19.11.2018 למשך 60 יום, בגין מעורבותו בתאונת דרכים.

על פי חומר הראיות אשר הוגש לעיוני, בתאריך 17.11.2018 בשעה 23:26 לערך, נהג המבקש ברכב תוצרת יונדאי, מספר רישוי – 6357839, בכביש 3 מכיוון כללי טל שחר, ובצומת עם כביש 44 (צומת נחשון) פנה שמאלה לכיוון כללי רמלה.

המבקש חשוד כי במקום ובנסיבות אשר פורטו לעיל, לא ציית לאור אדום אשר דלק ברמזור מכיוון נסיעתו ופגע ברכב פרטי תוצרת טיוטה, מספר רישוי 61-426-52, הנהוג על ידי דוד אלביליה, וגרם להתנגשות בין כלי הרכב (להלן "התאונה").
כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב, ונחבלו נוסעים ברכב המעורב, חבלות של ממש.

המבקש עותר לביטול הפסילה המנהלית.
לטענתו אין בידי המשיבה ראיות לכאורה. עוד טוען כי הסרטון אשר מתעד את התאונה לא מלמד כי הוא עבר באדום.
לדבריו אין כל עד ראיה מפליל שקושר אותו לחשדות המיוחסים לו.

המבקש מציין כי הוא קצין בצה"ל, משרת כתובע, וזקוק לרישיונו לצורכי תפקידו וזאת לאור האזור המסוכן בו הוא משרת. לראיה אף הציג מכתב ממפקדו.
עוד מציין המבקש כי הוא נעדר עבר פלילי ותעבורתי, ולפיכך אין מסוכנות הנשקפת ממנו.

מנגד, מתנגדת המשיבה לבקשה. בבית המשפט התייצב נציג המשיבה, הבוחן, רס"מ מעוז חזן, החוקר בתיק וציין בפני בית המשפט כי מסתמנת אשמתו הברורה של המבקש.
הבוחן ציין כי בסרטון אותו קיבל מחברת "נתיבי ישראל" נראים בבירור הרמזורים עובדים בצורה תקינה, וניתן לראות שבמועד התאונה בכיוון נסיעת הרכב המעורב דולק ברמזור אור ירוק.
הבוחן מציין כי מדובר בתאונה עם תוצאות קשות, כאשר מבירור שערך עולה כי נוסעת ברכב המעורב שברה את עצם החזה וצלע, והנהג שבר את יד ימין.
הבוחן ציין כי טרם נגבתה עדותם של נהג הרכב המעורב והנוסעת ברכבו, מאחר והם מרותקים לביתם.

דיון והכרעה
בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כבוד השופטת פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנה מכוח סעיף 47 לפקודת התעבורה. כבוד השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת המסור לקצין משטרה לעניין זה בנוי משני רבדים, האחד, רובד ראייתי, שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס אשמת הנהג בעבירות המיוחסות לו. השני, עיקרו בשאלה, האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו. נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין, אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודת התעבורה לפיה בית משפט רשאי לבטל או לקצר פסילה מנהלית אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור. לעניין זה, נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע העבירה וכן להרשעותיו הקודמות של הנהג.
(בש"פ 1661/91 צ'ישינסקי נ' מדינת ישראל, פד"י מ"ה 145 (3); בש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' גוליו, פד"י מ"ב 331 (3)).
אם כן, למדים אנו כי שני שיקולים מנחים בית המשפט לשיקול בבקשה זו, ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש ושנית , האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה
השאלה העומדת עתה לבחינה בפני בימ"ש, האם יש יסוד להחלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של המבקש. בשלב זה בודק בימ"ש הימצאותן של ראיות לכאורה ודי בהן כדי לבסס את החלטת הקצין. בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' שגיא בן שלום, נקבע עניין דיות הראיות לשלב זה כי :

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו".

בבש"פ 11271/03 מדינת ישראל נ' אלפרון [פורסם בנבו] עמדה כבוד השופטת בייניש על מהותו של המבחן בקיומן של "ראיות לכאורה להוכחת האשמה" וקבעה:
"מהבחינה המשפטית, המבחן לקיומן של 'ראיות לכאורה להוכחת האשמה' הינו , אם בחומר החקירה שבידי התביעה מצוי פוטנציאל ראייתי , אשר בסיום המשפט – לאחר עיבודן של הראיות, בחינתן בחקירות וקביעת אמינותן ומשקלן- יהא בכוחן להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי (בש"פ 8087/95, זאדה נ' מדינת ישראל) [פורסם בנבו].
אמנם, במסגרת בחינה זו, על השופט לעיין בחומר החקירה כולו, לרבות חומר החקירה התומך בעמדת הנאשם... אך השאלה הנבחנת אינה מהימנותה של גרסת הנאשם, או האם ניתן כבר בשלב זה לבטל את גרסתו של הנאשם, אלא, אם בידי התביעה חומר חקירה בעל פוטנציאל ראייתי שיש בכוחו להביא להרשעה בתום המשפט.
יתרה מזאת, אין בקיומה של גרסה מכחישה של נאשם כדי לשלול מניה וביה את המסקנה שקיימות ראיות לכאורה בדבר אשמתו, אף שתמיד קיימת האפשרות שבסוף המשפט הפלילי, יתן בית המשפט אמון בגרסתו של הנאשם ויזכה אותו בשל כך. זהו אחד ההבדלים העיקריים בין בחינת הראיות לצורך הליך המעצר לבין בחינת הראיות במשפט גופו.
(וראו : שם, [בש"פ 8087/95 בעניין זאדה , בעמוד 149; וכן בש"פ 2182/95 מדינת ישראל נ' מהאג'נה [פורסם בנבו]..., עמוד 230)."

מעיון בחומר החקירה עולה התמונה הבאה:
בתיק, המצוי בראשית החקירה, מצאתי את תכנית הרמזורים, דו"ח צפייה, סרטון המתעד את התאונה, דו"ח פעולה וכן עדותו של המבקש.

בעדותו במשטרה מיום 19.11.2018, בשעה 10.07, טען המבקש כי עבר באור ירוק. מהמבקש נגבתה עדות נוספת באותו היום, בשעה 11.09, כאשר בעדות זו הציג בפניו הבוחן את הסרטון המתעד את התאונה. ביחס לסרטון טען המבקש כי הסרטון מראה את כיוון נסיעת הרכב המעורב, ולא ניתן לומר איזה אור דלק ברמזור בכיוון נסיעתו שלו. המבקש שב וטען כי הוא עבר באור ירוק.

צפייה בסרטון מלמדת כי הרכב המעורב הגיע בנסיעה רצופה וחצה את קו העצירה כאשר ברמזור ב כיוון נסיעתו דלק אור ירוק. אומנם, הסרטון צולם ב"שחור לבן", אך עדיין ניתן להבחין בבירור לפי החלפת האורות ברמזור כי העדש ה אשר דולקת היא העדשה הנמוכה ביותר. חיזוק לכך שמדובר באור ירוק מצאתי כי לאחר פרק זמן החל ל הבהב האור בעדשה התחתונה 3 פעמים, והתחלף לעדשה מעל העדשה המהבהבת, ולאחר שניה נוספת מתחלף האור פעם נוספת לעדשה העליונה, דהיינו, ניתן להסיק כי מדובר באור ירוק מהבהב, אשר לאחריו הגיע אור צהוב, ולאחריו אור אדום.
אמת, המצלמה אינה מתעדת את האור אשר דלק בכיוון נסיעתו של המבקש אולם, עיון בתוכנית הרמזורים מלמד כי היונדאי, דהיינו רכבו של המבקש, נהג במופע 7, ואילו הרכב המעורב נהג במופע 1.
אין בתוכנית הרמזורים ירוק משותף למופע מספר 1 ולמופע מספר 7, ומכאן שלא יתכן מצב בו נהג המעורב בירוק והמבקש נהג בירוק אף הוא.
המבקש לא טען כי הייתה תקלה במערכת הרמזורים, אלא טען כי בכיוון נסיעתו דלק ברמזור אור ירוק.
צפייה בסרטון מלמדת כי בכיוון הנגדי לכיוון נסיעת הרכב המעורב, דהיינו לאלו אשר נוסעים ישר, דלק אור ירוק (מופע מספר 3), שכן נראית בסרטון תנועה בו זמנית, משני הכיוונים המנוגדים, עובדה אשר, ככל הנראה, הוביל ה את המבקש לכלל טעות, עת פנה שמאלה תוך שמסתכל על הרמזור לנסיעה ישר - אין ספק שטענה זו תבחן בהליך העיקרי.

עיינתי בחומר החקירה, ומצאתי לקבוע כי יש בחומר ראיות לכאוריות אשר קושרות את המבקש לביצוע העבירות המיוחסות לו. ראיות אלה מקימות עילה לפסילת הרישיון שבסמכות קצין המשטרה שכן, גרסתו של המבקש לפיה נכנס לצומת באור ירוק לא מתיישבת עם מבחן ההיגיון והמציאות.
מדובר בתאונה קשה אשר תוצאותיה חבלות של ממש לשני מעורבים.

לעניין מסוכנותו של המבקש, מדובר במבקש אשר נוהג משנת 2012, וצבר לחובתו 4 הרשעות קודמות.
מבלי להקל ראש בהרשעותיו של המבקש, לא ניתן לומר כי מדובר בנהג המסוכן לציבור ואולם, ישנם מקרים בהן המסוכנות נלמדת מנסיבות התאונה ותוצאותיה וזאת גם בהעדר עבר תעבורתי מכביד.

סיכום והחלטה
אין ספק כי מדובר בתאונה קשה וכי נדרשת השלמת החקירה בתיק והחלטתי זו מבוססת על החומר הקיים בלבד.

לאחר ששקלתי ובחנתי טענת המבקש אל מול הראיות בתיק שלפני, לא שוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות ביטולה של הפסילה המנהלית.

בדין פסל הקצין את הרישיון ל- 60 יום, שכן, על המבקש לעבור תקופת צינון.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת קצין המשטרה, ולפיכך, אני דוחה את הבקשה.

תיק החקירה יוחזר לידי המשיבה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תמיר חסון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: