ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין במרום הפקות 2004 בע"מ נגד הדר שושני :

בפני כבוד ה שופט אריאל ברגנר

התובעת

במרום הפקות 2004 בע"מ

נגד

הנתבעת

הדר שושני

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 13,687 ₪.

התביעה

התובעת מפרטת כי ביום 20.3.09 הנתבעת רכשה ממנה חבילה הכוללת מנוי לשירותי מידע, דמי רישום, צילומים בסטודיו, איפור לצילומים, סטיילינג לצילומים, פתיחת אתר אינטרנט, קורס למשחק. סה"כ בעלות של 6,614 ₪.

הנתבעת קיבלה הנחה לסך של 4,764 ₪ ובתנאי של תקופה מינימלית של 12 חודשים, אחרת תחויב במחיר המלא של החבילה.

התובעת טוענת כי הנתבעת לא שילמה דבר.

לנתבעת נקבע יום צילומים והיא ביקשה לשנות את המועד מספר פעמים.

ביום 19.4.09 התובעת פנתה אל הנתבעת להסדרת התשלום ובו ביום ביקשה הנתבעת לבטל את המנוי.

הנתבעת חתמה על הסכם כדין ולא עמדה בתשלום לו התחייבה.

סכום התביעה כולל 6,614 ₪ בגין ההסכם, 590 ₪ עמלת החזר הוראות קבע ו- 12,127 ₪ ריביות עד למועד הגשת התביעה.

ההגנה

הנתבעת הגישה התנגדות לתביעה לסכום קצוב.

הנתבעת ציינה את הפרסומים הרבים הנוגעים לתובעת ולבעליה לגבי שימוש במאגרים לא חוקיים וקבלת דבר במרמה ועוד...

הנתבעת לא קיבלה את התמורה המובטחת.

הנתבעת לא קיבלה עבודות ולא פרסום ומדובר במרמה.

הנתבעת ביטלה את העסקה כבר למחרת החתימה.

הנתבעת אינה יודעת מי התובעת והמחאת הזכות אינה תקינה ועל כן אין יריבות בין הצדדים.

כמו כן טוענת לשיהוי והתיישנות.

הנתבעת צירפה תצהיר להתנגדות בו היא חוזרת על טענות אלה, ומציינת כי יומיים לאחר החתימה התחרטה והתקשרה על מנת לבטל ונמסר לה לפנות אל הבנק על מנת לבטל את הוראת הקבע.

רק לאחר כ- 7 שנים קיבלה הנתבעת מכתב התראה.

ההליך

ביום 12.12.16 התקיים דיון בפני בו נחקרה הנתבעת במסגרת בקשתה למתן רשות להתגונן.

בהחלטה מיום 9.2.17 קיבלתי את ההתנגדות והתיק הוסב להליך בסדר דין מהיר.

בישיבה מיום 21.5.18 שמעתי עדותו של מר בן אופק, הגב' קרן פאר שושני והנתבעת.

הכרעה

לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שהוגשו לתיק ביהמ"ש ושמעתי טיעוני הצדדים אני סבור כי דין התביעה להידחות.

אין חולק כי הנתבעת לא שילמה דבר לתובעת.

הנתבעת מנמקת התנהלותה זו בכך שיומיים לאחר חתימתה על ההסכם עם התובעת התחרטה והודיעה על כך לתובעת.

התובעת מפנה ומסתמכת על הוראות הסכם רישום מיום 20.3.09.

סע' 2 להסכם קובע כדלקמן:

"ידוע לי כי הזמנת השירות כרוכה בעלויות טיפול ובדמי רישום בלתי חוזרים בסך 600 ₪".

כלומר בעת הזמנת השירות יש לשלם 600 ₪.

מאחר שהסך של 600 ₪ לא שולם יש בכך כדי לתמוך בגרסת הנתבעת שביקשה לבטל את ההסכם בסמוך לאחר כריתתו.

כמו כן מאחר שהנתבעת לא שילמה את דמי הרישום שהם תנאי להזמנת השירות, מתן השירות לא החל.

עד התובעת מר בן אופק מסר בעדותו של הוא לא זה שטיפל בנתבעת:

"לי לא היתה שום נגיעה אישית לנתבעת. אני הבעלים של החברה, כל הפעולות מול הנתבעת נעשו על ידי עובדים של החברה". (עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 14-15).

הנתבעת העידה רק את מר בן אופק ולא הביאה עדים נוספים.

הנתבעת לא העידה את מי שהתנהל מול הנתבעת ועל כן לא סתר למעשה את גרסתה לגבי ביטול ההסכם.

יתרה מזאת ממכתב שנשלח אל הנתבעת (נ/1) מיום 28.7.11 עולה בבירור שאין חולק כי ההסכם בוטל שכן כל שנדרשה הנתבעת לשלם במכתב זה הוא את דמי הרישום בסך של 600 ₪.

לא ניתן להתעלם גם מהשיהוי הרב בו נקטה התובעת.

ההסכם נחתם ביום 20.3.09 וכתב התביעה הוגש ללשכת ההוצל"פ בסמוך למועד ההתיישנות וביום 13.3.16.

לא היתה כל סיבה לשיהוי ולא ברור מדוע התובעת לא הגישה את התביעה בסמוך ולאחר שראתה כי הנתבעת "מפרה" את ההסכם עמה.

סע' 25 לכתב התביעה מציין כי סכום התביעה הקרן הינו 6,614 ₪ ואילו הפרשי ריבית הם פי שניים: 12,127 ₪.

התנהלות זו אינה ראויה.

סוף דבר

מכלל הנימוקים דלעיל התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסל כולל של 2,000 ₪.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: במרום הפקות 2004 בע"מ
נתבע: הדר שושני
שופט :
עורכי דין: