ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר לזרוביץ נגד יוסף נעים :

לפני כבוד השופטת בכירה אושרי פרוסט-פרנקל

התובע:
מאיר לזרוביץ
(המשיב)
נגד

הנתבע:
(המבקש)
יוסף נעים

החלטה

לפניי בקשת הנתבע לצירוף גב' טובה בוימר ת.ז. XXXXX261 כנתבעת לתובענה (להלן: " גב' בוימר"). התובע הגיש תגובתו בה התנגד לבקשה, והנתבע הגיש תשובתו בה עמד על בקשתו.

עסקינן בתביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, (להלן: "התקנות"), בה עותר התובע לפינוי הנתבע מהנכס המצוי ברח' הקוממיות 1 בבת ים הידועים כגוש 7122 חלק מחלקה 120 ( להלן: "המקרקעין" ו/או "הנכס").

הנתבע טוען בבקשתו כי על פי כתב התביעה הזכויות במקרקעין נתונות בחלקים שווים בין התובע וגב' בוימר שהנה אחותו. בנסיבות אלו, כך על פי הנטען, עמדתה של גב' בוימר בנוגע לתביעה הנה הכרחית, בין היתר , משום שההכרעות השיפוטיות תשפענה גם עליה. התובע התנגד לבקשה. לטענתו, הסעד היחידי מופנה כנגד הנתבע ואין כל סעד המופנה כלפי גב' בוימר. בנסיבות אלו, כך על פי הנטען, צירופה של גב' בוימר אינו מתבקש ויש בו כדי לסרבל את ההליך.

דיון והכרעה

לאור הוראת תקנה 24 לתקנות, בית המשפט רשאי לצרף נתבע אף ללא דרישה ו/או הסכמת התובע, וזו לשון הסעיף:

" בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה"

כבוד בית המשפט העליון נדרש לסוגיית צירוף נתבע ללא הסכמת התובע במסגרת רע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ (פורסם בנבו, 9.7.2015) שם נקבעו הכללים לצירוף נתבע לבקשת נתבע, וכך קבע בית המשפט העליון באותה החלטה:

" כך, הכירה הפסיקה בהיותו של אדם בעל דין " דרוש" במצבים שונים, כגון כאשר אי-אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו. מקרה אחר בו הוכרה נחיצותו של אדם הוא מקום בו עשויה זכותו להיפגע אלמלא הצירוף, וזאת מבלי שניתנה לאותו אדם אפשרות לטעון את טענותיו לפני בית המשפט.." ובהמשך: "כאמור, כפי שקבעה הפסיקה אין די בצורך במידע מצד שלישי, גם אם מדובר במידע חיוני ורחב היקף, כדי להצדיק צירופו לתובענה כבעל דין. על מבקש הצירוף להראות ( ובענייננו, על בית המשפט לקבוע) כי צירופו של אותו צד שלישי כבעל דין נדרש על מנת שלא לקפח את זכותו-שלו או של בעלי הדין הקיימים". (ההדגשות אינן במקור).

לאחר שעיינתי בבקשה, ב תגובה ובתשובה, אני סבורה כי ישנה הצדקה לצירוף גב' בוימר כנתבעת לתיק, ואסביר. ביום 22.11.18 הגיש הנתבע לתיק בית המשפט מכתב מאת ב"כ של גב' בוימר שם נרשם כי הנה מעוניינת להצטרף כצד להליך. (ראו הודעת ב"כ הנתבע מיום 22.11.18). התובע מציין בכתב התביעה בצורה מפורשת כי גב' בוימר (אחותו) הנה הבעלים של חצי מהזכויות במקרקעין. דברים הם עולים אף מצו הירושה שצורף לכתב התביעה.

משאלו הם פני הדברים, הרי שכל הכרע ה בקשר לזכויות במקרקעין עלולה להשפיע בצורה ישירה על זכויותיה של גב' בוימר . משכך, אין כל רלוונטיות לעובדה כי התובע אינו עותר לקבלת סעד מגב' בוימר במסגרת תובענה זו. בנסיבות אלו, אני סבורה כי גב' בוימר הנה בעלת דין רלוונטית להליך דנן ויש לצרפה.

מצאתי להעיר כי אין משמעות החלטתי זו שבית המשפט כופה על התובע לעתור לסעדים כנגד גב' בוימר, ככל שאין ברצונו לעשות כן. משמעות ההחלטה היא שיש לצרף את גב' בוימר כבעלת דין להליך, גם אם לא מתבקש כנגד ה סעד, וזאת על מנת שלא תפגענה זכויותיה .

לאור כל המקובץ, דין הבקשה להתקבל.

גב' בוימר תגיש כתב הגנה מטעמה עד למועד הדיון הקבוע (17.12.18) .

המזכירות תודיע ההחלטה לצדדים.
הנתבע יודיע ההחלטה לגב' בוימר.

הוצאות הבקשה תישקלנה בסוף ההליך.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיר לזרוביץ
נתבע: יוסף נעים
שופט :
עורכי דין: