ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מישייב סטניסלב נגד נירית נירה המאירי :

לפני כבוד ה שופט מנחם רניאל

המבקשים:

  1. מישייב סטניסלב
  2. איזובלה מישייב

ע"י ב"כ עו"ד איליא נסייר

נגד

המשיבים:
1. נירית נירה המאירי (בוזו)

2. אברהם ווכניש
ע"י ב"כ עו"ד רונן כהן

3. רשות מקרקעי ישראל - חיפה
ע"י ב"כ עו"ד רן עמיאל

4. אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ

פסק דין

המשיבה 1 והמשיב 2 היו נשואים זה לזה, והתגרשו בשנת 1997 לפי הסכם גירושין מ-1.9.97, אשר כלל את התנאים הבאים:
"3. לבני הזוג דירת מגורים ברחוב אלון 56/1 אור עקיבא הרשומה בטאבו על שמם (להלן הדירה). הבעל מתחייב כי לאחר קבלת הגט או לכל המאוחר חודש לאחר מכן להעביר את זכויותיו בדירה לטובת האישה כך שהדירה תהיה רשומה על שם האישה בלבד.
...
6. האישה מתחייבת כי אם וכאשר תמכור את הדירה, עליה להודיע מיד לבעל ולהעביר לזכותו סכום של 10,000$ (עשרת אלפים דולר)."

ביום 31.8.03 מכרה המשיבה 1 את הדירה האמורה, לפי הצהרה כי היא רשומה כ"בעלת הזכויות בדירה (זכות חכירה לדורות) ושהזכויות בה (חכירה מהוונת) רשומות בחברה המשכנת ... ו/או במינהל מקרקעי ישראל. מכירה זו נסמכה גם על אישור המשיבה 4 מאותו יום, לפיו הזכויות בדירה רשומות בחברה המשכנת על שם המשיבה 1 בשלמות. באישור נרשמה הערה, ליד המילים "חכירה מהוונת – טרם נחתם חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל". אציין, שבאותה שעה היתה הדירה דירה מספר 1 במגרש 556 על גוש 10628 חלקה 1 בגוש 10629 חלקה 3.

על פי אישור המשיבה 4 מיום 7.6.04, נרשמו הזכויות בדירה על שם המבקשים, תחת אותה הערה. כלומר, הרישום על שם המבקשים בחברה המשכנת הושלם. המבקשים מחזיקים בדירה מאז.

לטענת המבקשים, בשלהי 2015 ביקשו לקחת הלוואה מובטחת במשכנתא, ואז נודע להם שהזכויות אינן רשומות על שמם ברשות מקרקעי ישראל, אלא על שם המשיבה 1 והמשיב 2 ותחילה יש להעביר את מלוא הזכויות על שם המשיבה 1, וממנה למבקשים. לצורך כך, דרשה המשיבה 3 יפוי כח של המשיב 2, והסכם גירושין הכולל גוש וחלקה של הנכס, פסק דין מקורי, טופס בקשה חתום וכתבי העברה ב-3 העתקים. כמובן, שלא ניתן להציג הסכם גירושין הכולל גוש וחלקה של הנכס, משום שהסכם הגירושין שנערך בין הצדדים לא ציין גוש וחלקה של הנכס, שלא היה ברור אותה שעה.

המבקשים, שברשותם יפוי כח בלתי חוזר של המשיבה 1 המאפשר לבא כוחם לחתום בשמה על מלוא המסמכים, פנו למשיב 2 בבקשה שישתף פעולה ברישום הזכויות בדירה על שם המבקשים. ואולם, כפי שעלה ממכתבו של בא כח המשיב 2 מיום 4.5.17, דרש המשיב 2 מהמבקשים להבהיר את עמדתם לגבי הסכום של 10,000$ שלו היה המשיב 2 זכאי מהמשיבה 1, אשר לא שולם לו. המבקשים הבהירו שעל המשיב 2 לדרוש סכום זה מהמשיבה 1, ובתגובה קיבלו את מכתבו של בא כח המשיב 2 מיום 10.5.17, לפיו "מרשי אינו מסכים להשלים את התחייבויותיו להעברת הזכויות ללא פרעון התחייבויותיה שלה שניתנו בקשר לאותה דירה". משום מה נטען במכתב שהמבקשים לא השלימו את התחייבויותיהם כלפי המשיבה 1, ללא כל יסוד.

נסיונות השכנוע של המבקשים לא צלחו, ועל כן הגישו תובענה זו, בה ביקשו לאכוף את הסכם המכר בינם לבין המשיבה 1 כך שיועברו אליהם מלוא הזכויות בדירה, להורות למשיבה 3 לרשום בספריה את המבקשים כבעלי הזכויות בדירה, לחייב את המשיב 2 לחתום על כל מסמך דרוש לשם העברת הזכויות בדירה על שם המבקשים, ולחלופין לחייב את המשיבה 4 לעשות שימוש ביפויי הכח הבלתי חוזרים שבידה לשם רישום הזכויות בדירה על שם המבקשים, לקבוע כי המבקשים זכאים לחתום על כל חוזה מול המשיבה 3 להסדרת זכויותיהם, ויהיו זכאים להירשם כבעלי הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין. כמו כן התבקש לחייב את המשיב 2 בהוצאות.

המשיבה 1 הוזמנה לדין אך לא הגישה כתב תשובה. המשיב 2 טען בתשובתו שאין לו ידיעה על מערכת היחסים בין המבקשים למשיבה 1. לדבריו, רישום הזכויות על שמה של המשיבה 1 אצל המשיבה 3 לא הושלם. רישום הזכויות כפול, גם אצל המשיבה 3 וגם אצל המשיבה 4, ולא היה בכוחה של המשיבה 4 להעביר את הזכויות למבקשים. לטענתו, אין יריבות בין המבקשים למשיב 2, ועמדתם היא לטענתו שהם זכאים לאכוף בשם המשיבה 1 את הסכם הגירושין ביניהם. גם אם היו נכנסים בנעליה, לא היו יכולים לאכוף את הסכם הגירושין, מבלי לסלק את חובה הבלתי מוכחש של המשיבה 1 כלפיו לפי אותו הסכם.

המשיב 2 טען להיעדר סמכות עניינית לדון בתביעה, המבקשת לאכוף הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה. הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. נטען עוד שהמבקשים מבקשים לתקן את הסכם הגירושין, והמשיב 2 לא מסכים לכך.

עוד נטען, שהמבקשים התרשלו התרשלות קיצונית שגרמה לקושי שנוצר בתיק זה. היה עליהם לבחון היטב את מערכת החוזים בין המוכרת לבין מי שמכר לה את הזכויות, ולוודא שהמשיב 2 קיבל את התמורה לה היה זכאי, ומסר לה יפוי כח בלתי חוזר. כמו כן היה עליהם להותיר די כספים מכספי התמורה כבטוחה עד להעברת הזכויות המלאה לשם המשיבה 1, ומשם לשמם של המבקשים. אילו היו פועלים באופן מקצועי סביר ומקובל, בעיית הרישום אצל המשיבה 3 היתה עולה עוד לפני תשלום מירב סכום התמורה למשיבה 1, והמבקשים היו עומדים על תשלום החוב של המשיבה 1 למשיב 2.

לטענת המשיב 2, יש לו זכות מלאה לתבוע את הסכום של 10,000$ שהמשיבה 1 חייבת לו, והוא אינו חייב לפעול להשלמת הרישום כל עוד המשיבה 1, או המבקשים, לא משלמים לו סכום זה.

המשיבה 3 טענה שיש למחוק את התובענה נגדה על הסף בהיעדר עילה, בהיעדר יריבות ולחלופין לגופה. מבלי לגרוע מטענות אלה, הבהירה המשיבה 3 כי ככל שהמבקשים יצליחו להוכיח את זכותם הנטענת בנכס ולאחר שתינתן הזדמנות לכל מי שעלול להיות מושפע מן התובענה להגיב לה, המשיבה 3 תכבד כל החלטה לגבי הצהרה על בעל זכות החכירה בנכס, ובלבד שרישום הזכויות יבוצע בהתאם לנוהלי המשיבה 3 באותה עת, לרבות קיום התחייבויות הצדדים כלפי הרשות, המצאת מסמכים והתשלומים הנדרשים. נטען במפורט, כי על המבקשים להוכיח כי הסכם הגירושין עוסק בנכס מושא תובענה זו.

לדברי המשיבה 3, ביום 30.4.92 נחתם חוזה פיתוח בינה לבין המשיבה 4 לפיו יתאפשר למשיבה 3 להפנות למשיבה 4 את מי שעבורו בנתה דירה, לשם חתימה על חוזה חכירה. הזכויות בנכס רשומות כיום בספרי המשיבה 3 על שם המשיבים 1,2 לאחר שבשנת 2008 לערך נחתם בין המשיבה 3 לבין המשיבים 1,2 על ידי עורך דין לבנה חוזה חכירה, לפי הודעה על אכלוס משתכנים שנמסרה למשיבה 3 על ידי משיבה 4. המשיבה 3 טענה כי מעמדה של המשיבה 4 כחברה משכנת הוא מעין "טאבו קטן" עד לקיום ההתחייבויות לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין על שם רוכשי היחידות, ובוודאי עד להפניה וחתימה על חוזה חכירה ישיר. על כן, כל פעולה בנכס מחייבת הפניה מהחברה המשכנת הכוללת פרטים לפי נוהלי המשיבה 3 מעת לעת. ביום 31.5.16 קיבלה המשיבה 3 את הודעת בא כח המבקשים על הסכם המכר, לה צורפו לראשונה שתי הפניות להעברת זכות שכירות בנכס, חתומות על ידי החברה המשכנת מיום 8.5.16. בתשובה הודיעה המשיבה 3 שכדי להעביר את הזכויות למבקשים יש להמציא את כלל המסמכים הנדרשים להעברת הזכויות מהמשיב 2 למשיבה 1. עד אז, לדבריה, העסקה אינה גמורה וכדי לגמור אותה יש להגיש את המסמכים הדרושים לפי נוהלי המשיבה 3. להסיר ספק, נוהלי המשיבה 3 לא צורפו לתשובת המשיבה 3.

המשיבה 4 הודיעה שהיא פועלת כחברה משכנת, ובספריה הדירה רשומה היום על שם המבקשים, והיא תכבד כל החלטה של בית המשפט.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, הצעתי לצדדים (למעט משיבה 1, שלא הגישה תשובה) ביום 12.11.18 כי הצדדים יודיעו אם הם מסכימים לנוסח פסק הדין הבא:
א. כשירשם הבית המשותף, המבקשים זכאים להירשם כבעלי דירה 17 בבית המשותף בחלקה 31 גוש 10629, או חלקה 9 בגוש 10628, ברחוב האלון 556/1 באור עקיבא, בשלמות, בכפוף לכל משכנתא שנטלו.
ב. זכויות המשיבים 2,1 לגבי דירה זו, על פי חוזה חכירה מהוון עם המשיבה 3, יועברו למבקשים, על פי חתימת המשיבה 1 על ידי ב"כ המבקשים, לפי יפוי כוח בלתי חוזר, ולפי חתימת המשיב 2, שיחתום על כל מסמך דרוש לשם כך, תוך זמן סביר, בהתאם לדרישת המשיבה 3, שתועבר אליו על ידי ב"כ המבקשים. להסיר ספק, המשיבה 3 לא תדרוש הסכם גירושין ופסק דין המאשר אותו, כתנאי להעברה. המבקשים ישאו בכל אגרה או עמלה הדרושה לשם כך, ויציגו כל אישור מיסים דרוש לשם כך.
ג. אין בכך כדי להשפיע על חובה של המשיבה 1 למשיב 2 על פי הסכם הגירושין משנת 1997.
ד. לא יהיה צו להוצאות.

המבקשים והמשיב 2 הסכימו להצעה. המשיבה 1 לא נדרשה להשיב. המשיבה 4 לא השיבה, אך עמדתה מלכתחילה היתה שאין לה עמדה והיא תקבל כל החלטה.

המשיבה 3 הסכימה לתוצאה, בכפוף לתיקון נוסח התוצאה של פסק הדין, ואדון בדבריה.

המשיבה 3, טענה שניתן להבין כי מדובר בפסק דין מותנה, ועד לרישום הבית המשותף, המבקשים לא יהיו זכאים. אבהיר שאין מדובר בפסק דין מותנה. כמו כן טענה, שרישום הבית המשותף הוא באחריות החברה המשכנת, ויש לקבוע שהיא תרשום את הבית המשותף. איני עוסק כאן ביחסים בין החברה המשכנת למשיבה 4. ככל שעל החברה המשכנת לרשום את הבית המשותף, לפי היחסים המשפטיים שבין המשיבה 4 למשיבה 3, עליה לבצע זאת. בסופו של דבר, שניהן אחראיות כלפי הדיירים לרישום הזכויות כראוי. כמו כן, נטען לגבי סדר הפיסקאות ולגבי זיהוי הנכס.

המשיבה 3 טענה שהוראות ונוהלי הרשות מחייבים לדאוג לתקינות ונכונות רישום הזכויות בספריה, גם כלפי צדדים שלישיים. על כן טענה שככל שבית המשפט סבור שעליה לבצע את העברת הזכויות ישירות מהמשיבים 2,1 למבקשים, על מנת לייתר את דרישת הסכם הגירושין ופסק הדין, על בית המשפט להורות במפורש במסגרת פסק הדין לעשות כן.

אכן, אני מורה שהרישום יהיה רישום נכון, כך שישקף את העובדה שבעלי זכויות החכירה בסופו של דבר הם המבקשים. אינני רואה טעם בכך שהמשיבה 3 תבצע רישום חלקו של המשיב 2 על שם המשיבה 1, ומיד תמחק רישום זה ותרשום את חלקם של המשיבים 2,1 על שם המבקשים. היא תרשום מיד את התוצאה הסופית.

המשיבה 3 דיברה על דרישת הסכם הגירושין ופסק הדין, ומשום שאיני נותן פסק דין מפורט, לא אעסוק בכך בהרחבה. נוהלי הרשות לא הוצגו בפניי. דרישתה של המשיבה 3, מיום 23.6.16 לקבלת יפוי כח של המעביר בתוספת הסכם גירושין הכולל גוש וחלקה של הנכס, פסק דין מקורי, טופס בקשה חתום וכתבי העברה ב-3 העתקים, היתה דרישה לא מוצדקת. אם הרשות מקבלת יפוי כח של המעביר, טופס בקשה חתום וכתבי העברה ב-3 העתקים, או בהעתק אחד, אין היא זכאית לדרוש פסק דין והסכם גירושין. מסמכים מיותרים אלה יכולים להסביר למשיבה 3 מדוע המשיב 2 חותם על יפוי כח, ועל טופס בקשה חתום וכתבי העברה, אבל אין לרשות זכות מוקנית לדעת מדוע פועל המשיב 2 כפי שהוא פועל. אם הוא מסכים לחתום על כתבי העברה של דירה ספציפית, למרות שהדירה לא תוארה באופן מלא בהסכם הגירושין, אין עליה לחשוש שמא היה יכול לטעון, אילו רצה לנהוג בחוסר תום לב, שהוא לא יודע לאיזה דירה מתכוונים. ברור לאיזו דירה מתכוונים. על כן, אין צורך בייתור הדרישה להסכם גירושין ופסק הדין, כפי שטענה המשיבה 3, משום שלא היתה לה זכות לדרוש מסמכים אלה מלכתחילה, בנוסף על המסמכים האחרים המבססים את העברת הזכויות, שאותם היתה זכאית לדרוש, ואשר הסכמתו של המשיב 2 בהליך זה מ בטיחה שהוא יחתום עליהם.

נטען שיש להוסיף פיסקה שלפיה על המשיבה 4 לשתף פעולה בהעברת הזכויות. אוסיף אמירה לפיה על כל הצדדים לשתף פעולה בהעברת הזכויות.

נטען שיש להוסיף פיסקה לפיה האחריות להגשת בקשה למשיבה 3 לקיום פסק הדין חלה על המבקשים. נראה שיש בנוסח שהוצע אחריות על המבקשים לפעול לביצוע פסק הדין. מכל מקום, זהו האינטרס שלהם וחזקה עליהם שיפעלו לשם מימושו.

על פי כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן:
א. זכויות המשיבים 2,1 לגבי דירה 17 ברחוב האלון 556/1 באור עקיבא ובדירה זו בבית המשותף העתיד להירשם בחלקה 31 גוש 10629, (שהיתה חלקה 9 בגוש 10628), (להלן: הדירה), על פי חוזה חכירה מהוון עם המשיבה 3, יועברו למבקשים, על פי חתימת המשיבה 1 על ידי ב"כ המבקשים, לפי יפוי כוח בלתי חוזר, ולפי חתימת המשיב 2, שיחתום על כל מסמך דרוש לשם כך, תוך זמן סביר, בהתאם לדרישת המשיבה 3, שתועבר אליו על ידי ב"כ המבקשים. להסיר ספק, המשיבה 3 לא תדרוש הסכם גירושין ופסק דין המאשר אותו, כתנאי להעברה. המבקשים ישאו בכל אגרה או עמלה הדרושה לשם כך, ויציגו כל אישור מיסים דרוש לשם כך, לרבות בהעברה שבין המשיב 2 למשיבה 1.
ב. המבקשים זכאים להירשם ויירשמו כחוכרים מהוונים בשלמות של הדירה, בכפוף לכל משכנתא שנטלו.
ג. אין בכך כדי להשפיע על חובה של המשיבה 1 למשיב 2 על פי הסכם הגירושין משנת 1997.
ד. על כל הצדדים לשתף פעולה בהעברת הזכויות בדירה למבקשים.
ה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מישייב סטניסלב
נתבע: נירית נירה המאירי
שופט :
עורכי דין: