ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל פדר נגד מוסך צמרת שלי נתניה בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה מרי יפעתי

התובע

הראל פדר

נגד

הנתבעת

מוסך צמרת שלי נתניה בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה שהגיש התובע לבית המשפט לתביעות קטנות שעניינה רשלנות הנתבעת בטיפול ברכבו באופן שהסב נזק לרכב.

2. התובע הגיש בתחילה כתב תביעה ובו עתר למתן צו המורה לנתבעת לתקן את הנזק שנגרם למנוע הרכב, וכן לחייב הנתבעת לפצותו בסך של 20,000 ₪ בגין התקופה בה הושבת הרכב ועד למועד הגשת התביעה.

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים הגיש התובע כתב תביעה מתוקן. גם בכתב התביעה המתוקן עתר התובע למתן צו לנתבעת לתקן הנזק במנוע הרכב אך הוסיף סעד חלופי – חיוב הנתבעת בעלות התיקון בסך 29,819 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה כנגד כתב התביעה המקורי ולאחר מכן הגישה גם כתב הגנה מתוקן.

העובדות וטענות הצדדים :

3. התובע הוא בעלים של רכב מסוג GMC מ.ר. 92-384-72 (להלן הרכב). התובע רכש את הרכב בשנת 2015 ומאז טופל הרכב במוסך הנתבעת (להלן המוסך).

לטענת התובע, בסוף חודש יולי 2017 הופיעה בלוח השעונים של הרכב הודעת אזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בהקדם. כמו כן, נדלקה נורת אזהרת מנוע בצבע צהוב.

התובע הכניס את הרכב למוסך הנתבעת. אין חולק כי מי מעובדי המוסך הודיע לתובע כי יש להחליף ברכב מצתים או סלילי הצתה ומומלץ להתחיל בביצוע ההחלפה הזולה יותר – החלפת המצתים. אין חולק כי התובע אישר את ההחלפה והנתבעת ביצעה את התיקון.
לטענת התובע, יום למחרת תיקון הרכב והחזרתו לחזקת התובע שבה והופיעה הודעת האזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בהקדם. הרכב הוחזר למוסך. אין חולק כי הבעלים של הנתבעת, מר ליאור חכימי (להלן ליאור) הודיע לתובע כי הפעם יש להחליף את סלילי ההצתה שעלותם 4,000 ₪. התובע אישר את ביצוע העבודה.

לאחר התיקון הוחזר הרכב לידי אשת התובע. למחרת שוב הופיעה הודעת האזהרה בלוח השעונים כי יש להחליף את שמן המנוע, והרכב הוחזר למוסך בפעם השלישית.

אין חולק כי לאחר שהרכב הוחזר למוסך בפעם השלישית על ידי אשת התובע, שוחח ליאור עם התובע והודיע לו כי מנוע הרכב "נתפס", הרכב תקוע ויש צורך בהחלפת המנוע. אין חולק כי מאז תחילת חודש אוגוסט 2017, עת הוכנס הרכס למוסך בפעם השלישית, ועד היום נמצא הרכב במוסך הנתבעת, כאשר התובע דרש כי הנתבעת תתקן את הנזק ברכב ואילו הנתבעת דרשה כי התובע יפנה את רכבו מהמוסך.

4. התובע שוחח עם ליאור מספר פעמים ודרש לדעת את הסיבה בגינה נגרם הנזק למנוע הרכב. אין חולק כי ליאור העביר את פרטי המקרה וכן דגימה של שמן המנוע לבדיקת מהנדס מומחה מטעם חברת הביטוח המבטחת את הנתבעת. דיגת השמן אף נשלחה לבדיקה במעבדה.

5. בחוות דעתו מיום 4.9.17 קבע המהנדס המומחה, מר יפים אוסיצ'נסקי מחברת אלביסטק הנדסה בע"מ (להלן המומחה) , כי על פי תוצאות הבדיקה קיים במנוע בלאי מכאני חריג מאוד. עוד הוא קבע כי אין קשר בין פעולת החלפת המצתים , שבוצעה במוסך הנתבעת ביום 27.7.17 , לבין ה בלאי החריג בחלקי המנוע. עוד קבע המומחה כי בהתאם להוראות יצרן הרכב יש לבצע בדיקה והחלפת שמן במנוע הרכב כל 12,000 ק"מ וכי מבדיקתו עלה כי : "השמן שבמנוע של הרכב עבד כ- 50% מעל התווך שנקבע על ידי יצרן הרכב, דבר שבהחלט היה יכול לגרום לבלאי חריג בחלקי הרכב".

6. טוען התובע כי הנזק למנוע הרכב נגרם בשל רשלנות הנתבעת. בכל שלושת הפעמים בהן הוכנס הרכב למוסך החל מסוף חודש יולי 2017 הופיעה בלוח השעונים הודעת האזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בהקדם. על אף זאת התעלם המוסך מהאזהרה.

עוד טוען התובע כי על אף שכל הטיפולים התקופתיים ברכב בוצעו באופן בלעדי במוסך הנתבעת, לא בדק המוסך את מרווח הטיפולים, מתי טופל הרכב לאחרונה ומתי יש לבצע טיפול נוסף. המוסך אשר ביצע ברכב התובע טיפולים תקופתיים במרווחים של 12,000 ק"מ התרשל בכך שלא הודיע לתובע כי עליו לבצע טיפול תקופתי כאשר מד הנסועה ברכב התקרב ל -12,000 ק"מ. מוסך הנתבעת לא שלח הודעה לתובע וליידעו כי עליו לבצע טיפול תקופתי ואף לא טרח לבדוק האם נדרש טיפול ברכב כאשר הרכב היה במוסך, לצורך ביצוע תיקונים שונים במחצית הראשונה של שנת 2017 והן במועדים בהם הוחלפו המצתים וסלילי ההצתה.

טוען התובע כי יש להחיל בענייננו את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" המנוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין כך שהנטל יוטל לפתחה של הנתבעת. לטענתו, הרכב נכנס במצב נסיעה למוסך הנתבעת ושם נתקע ואין הוא ידוע ולא יכול לדעת מהן הנסיבות שגרמו לנזק.

7. הנתבעת הגישה כתב הגנה ולאחר תיקון כתב התביעה הגישה אף כתב הגנה מתוקן.
טוענת הנתבעת כי עתירת התובע למתן צו לתיקון הרכב היא בגדר סעד למתן "צו עשה" אשר אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.

לגוף העניין, טוענת הנתבעת כי היא פעלה כיאות ובכל פעם שפנה התובע עם התקלה בלוח השעונים דאגה לטפל בתקלה במהירות וביעילות. הנתבעת אינה מחויבת להודיע לתובע מתי רכבו אמור לעבור טיפול תקופתי. בעל רכב סביר יודע מתי רכבו אמור להיכנס למוסך לטיפול תקופתי. אין חולק כי רכבו של התובע עבר פעמיים טיפולים ברציפות בכל 12,000 ק"מ ותמוה כי התובע לא העביר את רכבו לטיפול בחלוף 12,000 ק"מ.
עוד טוענת הנתבעת כי המהנדס קבע בחוות דעתו כי הנזק שנגרם במנוע הרכב נגרם עקב אי החלפת שמן בטיפול תקופתי שלא בוצע בק"מ הנכון ולא בשל הטיפול שבוצע על ידי מוסך הנתבעת. התובע לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו לסתור את טענת הנתבעת ומשכך יש לקבל את חוות דעת המהנדס מעטם הנתבעת במלואה.
עוד הוסיפה הנתבעת כי התובע לא עשה דבר על מנת להקטין את נזקו ובחר להשאיר את הרכב במוסך לכל אורך התקופה ועד היום.

8. בדיון בפני העידו התובע וליאור.

דיון והכרעה:

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוגשו ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת התרשלה בטיפול ברכב התובע וכי הנזק שנגרם למנוע הרכב נגרם בשל רשלנות הנתבעת. להלן טעמיי.

10. לא מצאתי צורך לדון בשאלה האם יש לקבל טענת התובע להיפוך נטל הראיה מכח הכלל הנקוב בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. מהראיות המונחות בפני, כפי שיפורט להלן, הוכח כי הנתבעת התרשלה בטיפול ברכב והוכח הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק שנגרם לרכב.

11. אין מחלוקת בענייננו כי נגרם נזק למנוע רכב התובע. יתרה מכך, לאור מסקנות המומחה בחוות דעתו הרי שאין גם מחלוקת בין הצדדים באשר לסיבה בגינה נגרם הנזק למנוע.

כאמור, קבע המומחה בחוות דעתו כי במנוע הרכב קיים בלאי מכאני חריג מאוד. עוד הוא קבע כי על פי הוראות יצרן הרכב על הרכב לעבור בדיקה והחלפת שמן מנוע כל 12,000 ק"מ. במקרה זה, נסע הרכב עם השמן כ- 6,000 ק"מ יותר מהנדרש. בפרק המסקנות קבע המומחה כי הבלאי החריג במנוע הרכב יכול בהחלט להיגרם מהשמן במנוע הרכב שעבד מעל כ- 50% מעל התווך שקבע יצרן הרכב.

הנתבעת מאמצת בכתב הגנתה את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה. לטענתה, מאחר והמומחה קבע כי אין קשר בין הטיפול שבוצע על ידה להחלפת המצתים וסלילי ההצתה לבין הנזק למנוע, אין לתובע כל עילה כנגד הנתבעת.
דין הטענה להידחות.
התביעה כנגד הנתבעת אינה בגין התיקונים שבוצעו על ידה אלא בגין הבדיקות והטיפולים שלא בוצעו על ידה, על אף שהיה עליה כגורם מקצועי לבצעם.
יצוין כי המומחה הוא מומחה מטעם חברת הביטוח המבטחת את הנתבעת. המומחה נדרש על ידי חברת הביטוח לבדוק האם קיים קשר בין התיקון שביצע המוסך ביום 27.7.17 לבין הכשל במנוע (ראה הפתיח לחוות הדעת). על כך השיב המומחה בשלילה. אלא שבכך לא הסתפק וקבע בחוות הדעת את הגורם לנזק במנוע.

12. הנתבעת טענה כי התובע לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו ואף לא ביקש לחקור את מומחה הנתבעת ומשכך יש לקבל את חוות דעת המומחה במלואה. אלא שהתובע מתחילת ההליך טען כי הוא מאמץ את חוות דעת מומחה הנתבעת ולא חולק על קביעות המומחה. גם במהלך חקירתו בדיון בפני חזר וטען התובע כי הוא מקבל את קביעות מומחה הנתבעת.
בניגוד לנטען בכתב ההגנה לעניין מסקנות המומחה, טען ליאור בדיון כי המומחה קבע סיבה נוספת לנזק מעבר לשמן הלקוי והיא בלאי טבעי של המנוע. אלא שעיון בחוות הדעת מעלה כי המומחה אינו קובע כי מדובר בבלאי טבעי. נהפוך הוא, המומחה מצא כי קיים בלאי חריג מאוד במנוע. ממצא זה אינו מתיישב עם בלאי טבעי שאינו חריג.

13. הנה כי כן, יש לקבוע, על פי מסקנות מומחה הנתבעת כי הנזק למנוע הרכב נגרם לאחר שרכב התובע נסע כ- 6,000 ק"מ יותר מהנדרש על פי הוראות יצרן לביצוע בדיקה והחלפת שמן המנוע. מאחר ושמן המנוע ברכב עבד כ- 50% יותר מקביעת היצרן נגרם בלאי חריג למנוע הרכב.

14. לגרסת התובע, כבר בסוף חודש יולי 2017 בפעם הראשונה בה הוכנס הרכב למוסך לצורך אבחון התקלה, הופיעה בלוח השעונים הודעת אזהרה כי יש להחליף את שמן המנוע בקרוב. לטענתו, האזהרה הופיעה שוב בסמוך לאחר שהרכב יצא מהמוסך ומשכך, הוחזר הרכב למוסך בשנית. וכך גם בפעם השלישית בה הוחזר הרכב למוסך.
מנגד, ליאור העיד בדיון כי ההודעה להחלפת שמן המנוע הופיעה רק בפעם השלישית והאחרונה שהרכב הגיע למוסך.

מבין שתי הגרסאות אני מעדיפה את גרסת התובע. ראשית, טענה זו נטענה על ידי התובע לכל אורך ההליך ועוד לפניו. התובע העלה הטענה באופן מפורש בתכתובות בין הצדדים, ובין התובע ומבטחת הנתבעת, עוד בטרם הוגשה התביעה, ואף צירף צילום של ההודעה, צילום שבוצע לטענתו ביום 25.7.17. כך עשה התובע גם בכתב התביעה המקורי וגם בכתב התביעה המתוקן.
טענה זו באשר למועד בו הופיעה אותה הודעת אזהרה לראשונה היא טענה מהותית למחלוקת בין הצדדים. על אף זאת, לא זכתה טענה זו להתייחסות כלשהי מצד הנתבעת. לא בתכתובות טרם הגשת התביעה, לא בכתב ההגנה המקורי ולא בכתב ההגנה המתוקן.

זאת ועוד, בסיום הדיון ניתנה לנתבעת האפשרות להמציא את היסטוריית קודי התקלה ממחשב מנוע הרכב הקשורים לנורת בקרת המנוע וההודעות בלוח השעונים. הנתבעת הגישה הודעה ובה טענה כי לא ניתן להמציא את דו"ח התקלות מאחר ומנוע הרכב מפורק. מנגד , התובע הגיש הודעה המפרטת את מאפייני התמונה שהוצגה בכתב התביעה ובכלל זה כי צילום התמונה נעשה ביום 25.7.17 בשעה 10:42.

בעוד שעדותו של התובע לעניין זה היתה עקבית ואחידה, הנתבעת מנגד לא העלתה כל טענה לעניין זה עד לדיון ואף לא הביאה ראיה לתמיכה בטענתה. ודוק, בתכתובות בין התובע לנתבעת ולמבטחת הנתבעת הודיע התובע כי ברכב קיימת מערכת המנטרת את הנתונים הרלבנטיים של האזהרות והתקלות וביקש כי תיעוד זה יישמר ויועבר עותק ממנו לידיו. לא ניתן כל הסבר מצד הנתבעת מדוע לא נשמרו נתוני המערכת במועד בו ניתן היה לשמרם ועל אף דרישתו הספציפית של התובע לעניין זה.

15. לאחר שקבעתי כי יש לקבל את גרסת התובע כי ההודעה בלוח השעונים להחלפת שמן המנוע בקרוב הופיעה כבר החל מהפעם הראשונה שהרכב הגיע למוסך לתיקון התקלה, סבורני כי הנתבעת התרשלה בטיפול ברכב.

אין חולק כי הנתבעת ביצעה בפעם הראשונה החלפה של המצתים ובפעם השניה החלפה של סלילי ההצתה. גם אם תיקונים אלו נדרשו, כטענת הנתבעת, ויש לציין כי לא הובאה ראיה התומכת בכך, הרי שהודעת האזהרה בלוח השעונים להחלפת שמן המנוע הופיעה בכל פעם בסמוך לאחר ביצוע אותם תיקונים. יתרה מכך, בחלוף זמן קצר מביצוע התיקונים נזיק מנוע הרכב באופן שדרש החלפתו.

הנתבעת טענה כי ביצעה בדיקות לצורך איתור התקלה ברכב כבר כאשר הרכב נכנס למוסך בפעם הראשונה. ואולם היה על הנתבעת כגורם מקצועי וכמוסך המטפל ברכב דרך קבע לבדוק בין היתר את האזהרה שהופיעה בלוח השעונים. הנתבעת לא עשתה כן לא בפעם הראשונה ולא בפעם השניה בה הוחזר הרכב למוסך עם אותה אזהרה.

16. לטענת הנתבעת אין זה מחובתה להודיע ללקוח כי יש לבצע טיפול תקופתי ברכב וכי מחובתו של בעל הרכב לדעת מתי רכבו אמור לעבור טיפול תקופתי. מעבר לכך כי מהראיות שהציג התובע עולה כי הנתבעת נהגה, כדרך קבע, לשלוח הודעות לתובע המתריעות כי הגיע מועד הטיפול התקופתי ברכבים השונים בבעלות התובע, ומעב ר לכך כי הנתבעת יכולה היתה על נקלה לדעת כי הגיע מועד ביצוע הטיפול התקופתי ברכב לאור פרטי מד האוץ שרשמה בכל פעם שהרכב נכנס למוסך, הרי שבענייננו אף הופיעה הודעת אזהרה בלוח השעונים כי יש לבצע החלפה של השמן בהקדם.
קרי, גם אם לא מחובתה של הנתבעת להודיע לבעל רכב על טיפול תקופתי קרב ובא, מחובתה לבדוק את הודעת האזהרה המופיעה ברכב ולכל הפחות לשלול האפשרות לקיומה של תקלה.
ודוק, אין מדובר במוסך רנדומלי אליו הכניס התובע את רכבו אלא במוסך המטפל דרך קבע ברכב ובכלל זה ביצוע טיפולים תקופתיים ברכב.

אוסיף כי הנתבעת טענה כי כבר בעת שהוכנס הרכב בפעם הראשונה למוסך עבר הרכב את מספר הקילומטרים לביצוע טיפול תקופתי לפי הוראות היצרן. ואולם, הנתבעת אינה טוענת, וממילא גם לא הוכיחה, כי אם היתה מבצעת את הטיפול כבר בעת שהוכנס הרכב בפעם הראשונה למוסך לא היה בכך כדי למנוע את הנזק למנוע.

17. לאור האמור לעיל, הוכח כי האזהרה בלוח השעונים הופיעה כבר בפעם הראשונה בה הוכנס הרכב למוסך וכן בפעמיים שלאחריו. על אף זאת, הנתבעת לא בדקה את השמן ולא ביצעה החלפה של שמן המנוע. כתוצאה מכך, ניזוק מנוע הרכב. משכך יש לקובע כי האחריות לנזק במנוע הרכב מוטלת על הנתבעת.

18. לעניין הנזק, לטענת התובע ליאור הודיע לו כי מנוע הרכב "נתפס" וכי התיקון הדרוש הוא החלפת מנוע הרכב. הנתבעת לא סתרה טענה זו.

מאז אירעה התקלה ולכל אורך הדרך כולל בהליך המשפטי דרש התובע כי הנתבעת תתקן את הנזק ברכבו. הנתבעת סירבה לכך ודרשה כי התובע יוציא את הרכב מהמוסך. התובע סירב להוציא את הרכב ומאז חודש אוגוסט 2017 ועד היום נמצא הרכב במוסך הנתבעת.

19. כאמור, בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן עמד התובע על דרישתו כי יינתן צו המורה לנתבעת לתקן את הרכב. הנתבעת טענה כי סעד כזה אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.
בעניין זה דעתי כדעת הנתבעת.

הצו לו עותר התובע הינו בגדר "צו עשה" אשר אין בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לתיתו. התובע סומך טענתו על סעיף 60(א) (2) לחוק בתי המשפט הקובע כי לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות : " למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1)".

מסעיף זה עולה כי לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות עניינית לדון בתביעות כספיות וכן בתביעות צרכניות בהקשר להשבת מוצר בנסיבות של ביטול עסקה, החלפת המוצר או תיקונו של אותו מוצר.
בענייננו, אין מדובר על "מצרך" שנרכש במסגרת עסקה צרכנית מסוימת ובית המשפט מורה על ביטול העסקה לרכישת אותו מצרך, תיקונו או החלפתו.
לא בכל מקרה בו מבוקש תיקון של נכס עסקינן בצו ל"תיקון מצרך" המצוי במסגרת סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות. כך למשל, אין בית המשפט מוסמך ליתן צו לתיקון ליקויי בניה בנכס מקרקעין גם אם שווי התיקון אינו עולה על סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.
לאור האמור, עתירת התובע למתן צו לתיקון הרכב – נדחית מחוסר סמכות.

20. בכתב התביעה המתוקן הוסיף התובע סעד חלופי כספי. לכתב התביעה המתוקן צירף התובע הצעת מחיר ממוסך מורשה לביצוע החלפת מנוע הרכב. הצעת המחיר על סך 29,819 ₪ כוללת פירוק והרכבת מנוע כולל החלפים.
אמנם, הצעת המחיר ניתנה מבלי שהרכב נבדק על ידי נותן הצעת המחיר או על ידי מומחה אחר מטעם התובע. עם זאת, מצאתי לקבלה כראיה לגובה הנזק. להלן טעמיי.

ראשית, התובע טען לכל אורך ההליך כי לדברי ליאור תיקון הרכב כרוך בהחלפת המנוע. הנתבעת לא טענה אחרת. הצעת המחיר מתייחסת אך ורק לעלות החלפת מנוע הרכב וחלפים נוספים הקשורים בו.
שנית, כתב התביעה תוקן אך לצורך כימות כספי של עלות התיקון וצירוף ראיה לתמיכה בכך. הנתבעת טרחה והגישה כתב הגנה מתוקן ואולם אין בו כל התייחסות להצעת המחיר שצורפה, למעט הכחשה גורפת וכללית של הנזק.
שלישית, בדיון בפני חקר ליאור את התובע בחקירה נגדית ואולם, התובע לא נשאל ולו שאלה אחת ביחס לגובה הנזק הנתבע ולהצעת המחיר. ליאור אף לא טען בדיון ולו טענה אחת כנגד הצעת המחיר שצורפה ובכלל זה ביחס לעלות התיקון.
רביעית, הנתבעת לא הציגה כל ראיה המעידה כי עלות התיקון נמוכה יותר ואף לא ביקשה לחקור את נותן הצעת המחיר.
חמישית, הנתבעת היא מוסך מקצועי אשר המידע בנוגע לעלות ביצוע התיקון מצוי בידיעתה. מעבר לכך, הנתבעת לוותה לאורך כל ההליך בנציגי חברת הביטוח המבטחת אותה.

21 סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את עלות תיקון הרכב בהתאם להצעת המחיר בסך 29,819 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי מרכז בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל פדר
נתבע: מוסך צמרת שלי נתניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: