ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין gubru medhani נגד עומר הנדסה ובניה בע"מ :

25 נובמבר 2018
לפני: כבוד הרשמת מרב חבקין

התובעים:
gubru medhani ואח'

-
הנתבעות:
1. עומר הנדסה ובניה (1986) בע"מ
2. אביגיל הנדסה

החלטה

1. החלטה זו עניינה בקשת הנתבעת 1 להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת כיסוי הוצאותיה. התובע מתנגד לבקשה.

2. תיק זה עניינו שכר עבודה (כולל גמול שעות נוספות), החזר הוצאות נסיעה וכן זכויות סוציאליות בגין תקופה בת כחודש וחצי אשר בה הועסקו התובעים באתר בנייה בו פעלה נתבעת 1 אשר על פי הנטען על ידה התקשרה עם הנתבעת 2 לביצוע עבודת תיקון והכנה לצבע במרתפים.

3. לאחר עיון במסמכים שבתיק, בבקשה, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעת מצאתי לדחותה, בכפוף למפורט להלן.

4. ביום 2/9/16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה " ערובה לתשלום הוצאות" הקובעת בזו הלשון:
( א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954( סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

5. בהתאם להוראה זו שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט המקרים המנויים בסיפא סעיף קטן ( א) היינו - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.
במקרה זה התובעים הם אזרחי אריתריאה , היינו אינם תושבי ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

6. בתביעתם טוענים התובעים, כי עבדו משך כחודש וחצי בנתבעת 2 , אשר על פי כתב ההגנה של הנתבעת 1 , היא התקשרה עמה לביצוע עבודה באתר בנייה בגבעת שמואל. לטענת התובעים שכרם לא שולם בגין מלוא תקופת העבודה .
התובעים טענו כי יש לראות בנתבעות מעסיקות במשותף ולחלופין קמה לנתבעת 1 אחריות לתשלום רכיבי התביעה הואיל והתרשלה בפיקוח על הנתבעת 2 בנוגע לתשלום זכויות יהם.

7. בבקשתה טוענת נתבעת 1, כי לא העסיקה את התובעים והתביעה נעדרת ראשית ראיה. עוד נטען כי לא הוכחה יכולת פירעון וכי התובעים לא ציינו את כתובתם.

8. אשר ל"ראשית ראייה", בכתב ההגנה לרבות במסמכים שצורפו לו (הסכם ההתקשרות ורשימת עובדים) קיימת הודאה בכך שהתובעים עבדו עבור נתבעת 2 באתר עבודה בו בוצע פרויקט על ידי נתבעת 1.

9. בתי הדין לעבודה הכירו במצבים בהם לקבלן הראשי – אף אם אין לראותו כמעסיק לפי המבחנים המקובלים ליחסי עובד מעסיק - קיימת אחריות לתשלום שכר וזכויות של עובדי קבלן המשנה. הבדיקה האם מדובר במצב המקים אחריות לקבלן המשנה, מחייבת בחינה מעמיקה של תבנית ההתקשרות ושל מכלול נסיבות העניין.
יש להדגיש, כי ככלל במקרים מסוג זה, רוב הראיות והמידע מצוי דווקא בידי הנתבעים ולא בידי התובע ( העובד).

10. לנוכח האמור, ושעה שאין מחלוקת כי נתבעת 1 הזמינה את ביצוע העבודה מהנתבעת 2, והתובעים הועסקו בביצוע עבודה זו וכאשר הרכיב המרכזי בתביעה הוא שכר עבודה אשר על פי הנטען לא שולם כלל בגין עבודת התובעים , אני סבורה כי אין זה צודק להקשות על זכות הגישה של התובעים לערכאות.

אכן, הליך זה מעורר שאלות שאינן פשוטות, אך מדובר בעיקר בשאלות משפטיות. בסוגיית הבס יס העובדתי נראה כי ניתן לראות ראשית ראייה בעצם העובדה המוסכמת, כי התובעים עבדו באתר . עוד יש לציין , כי הנתבעת 1 אף לא טענה בכתב ההגנה שערכה בירור מול נתבעת 2 לגבי התשלום לעובדים . בכתב ההגנה נטען כי אין לנתבעת 1 ידיעה אם השכר שולם. תמוה כי לא נערך בירור בעניין, בפרט שעה שהנתבעת 1 הקפידה לקבל מנתבעת 2 כתב שיפוי ביום 28/2/18 כלומר לאחר סיום העבודה באתר ואף לאחר פתיחת הליך זה.

11. בנסיבות הללו, ולאור עילת התביעה ושעה שנדרש לערוך בירור מורכב יחסית של שאלות משפטיות לצורך הקביעה האם חלה על נתבע ת 1 אחריות לתשלום השכר, אין הצדקה לחסום את דרכם של העובדים לבית הדין בדרך של חיובם להפקיד ערובה.

11. כללו של דבר, לנוכח הנימוקים שפירטתי הונחה ראשית ראייה בהיבט העובדתי, ומכל מקום אף אם לא ניתן לראות בעובדות המוסכמות כראשית ראייה אני סבורה כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הימנעות מחיוב התובעים להפקיד ערובה. הטעם המיוחד הוא בכך שמדובר בתביעת שכר עבודה ואין זה צודק להקשות על תובעים אשר לטענתם לא קיבלו את שכרם, וגם אם קיים סיכוי נמוך לחיובה של הנתבעת 1 בתשלום הזכויות, אזי אין בית הדין בוחן את סיכויי ההליך. די בקשר של הנתבעת 1 לאתר הבנייה ולעבודה שהוזמנה, כאשר עסקינן ב תביעת תשלום שכר. בית הדין מצווה שלא להקשות על עובד אשר לא קיבל כל שכר עבור עבודתו . במקרה כזה, באיזון בין זכות הנתבעת לתשלום הוצאות ככל ש תיפסקנה לטובתה, לבין זכות התובע ים לגישה לערכאות, יש להעדיף במקרה זה את זכות התובע ים, כאשר יש לזכור כי הנתבעת 1 נהנתה מפירות עבודתם של התובעים באתר, וחרף האמור לא ערכה את הבירור האלמנטרי לגבי תשלום שכרם גם לאחר שהוגשה כנגדה התביעה .

12. עוד בהקשר זה לקחתי בחשבון כטעם מיוחד את העובדה , כי בשלב זה לא ברור מהו האופן בו שולמה התמורה לנתבעת 2 שכן לא ידוע האם היה מדובר בתשלום שנקבע על פי שעת עבודה של העובדים או בתשלום כולל עבור העבודה לרבות חומרי העבודה כנהוג על פי רוב בחוזה קבלנות . כאשר לא ברור כיצד בוצע התשלום גם לא ניתן לדעת האם מדובר מבחינה מהותית בחוזה מסוג של אספקת כוח אדם . אמנם נטען , כי מדובר בחוזה לביצועה של עבודה קבלנית אלא שלא כותרת ההסכם היא הקובעת ולנושא התמורה – ובעיקר אופן חישובה – משמעות בעניין זה. אין בהערה זו משום כל הבעת דעה לגבי שאלות הקשורות בגילוי מסמכים בין הצדדים.
יודגש גם כי אין באמור להביע דעה כלשהי לגבי סיכויי הליך זה אלא קביעות לכאוריות לנוכח המסמכים הקיימים כמו גם היעדר מסמכים אחרים .

13. אשר לנושא אי ציון כתובת- על פי הפסיקה ניתן לאפשר לתובע להשלים את הנתונים הללו (ראה בש"א (ארצי) 768/06 חנה לביא נ' פררה סונט, מיום 26/11/06). על כן יתכבד ב"כ התובעים ויגיש עד ליום 2/12/18 הודעה בה תצוין כתובת מגורים מלאה ועדכנית של כל אחד מ התובעים.
אם לא תוגש הודעה עד למועד האמור יחויב כל תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות נתבעת 1 בסך של 1,000 ₪. הערובה תופקד בבית הדין תוך 30 יום מהמועד בו תומצא ההחלטה לתובע ים .

בקביעת סכום הערובה לקחתי בחשבון את החובה לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הצד שכנגד לגבות הוצאותיו ככל שהתביעה תידחה. הסכום שנקבע הוא מידתי בהתאם לשיקולים שנקבעו בפסיקה , לרבות גובה ההוצאות המקובל בבית דין זה.

אשר להוצאות הבקשה הנדונה - משלא ציינו התובעים את כתובתם ועניין זה כשלעצמו מצדיק חיוב בערובה על פי ההלכה הפסוקה (רע"א 3601/04 לין וינצ'ון נ' מדינת ישראל, מיום 18/10/07; רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת יצחק קרמין, מיום 13/11/14) אין מקום לחיוב הנתבעת בהוצאות.
ככל שלא תוגש הודעה לגבי כתובת אזי המותב שידון בהליך יתייחס לשאלת הוצאות הנתבעת גם בגין בקשה זו.
התיק יובא לעיון ביום 3/12/18

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, (25 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: gubru medhani
נתבע: עומר הנדסה ובניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: