ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נגד יוסי עזרא :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת - המשיבה

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רן שדה

נגד

הנתבע - המבקש

יוסי עזרא
ע"י ב"כ עו"ד דפנה הורביץ כהן

החלטה

בבקשה לסילוק על הסף/מחיקת כותרת/מתן רשות להתגונן

רקע
1. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי/סילוק יד וכן לתשלום סך של 6,979 ₪. נימוקי התביעה הם: המבקש לא שילם דמי שכירות (שימוש ראוי) משנת 2017 וכן מבוקש להורות למבקש לסלק את ידו מהמושכר לאלתר ולהחזיר את החזקה בו לידי המשיבה, כשהנכס פנוי מכל אדם וחפץ.

2. המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילת תביעה וכן בקשה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר. לחלופין, למתן רשות להתגונן.

3. לעניין הבקשה לסילוק על הסף, הנימוק לכך הינו שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב , בהעדר ניקיון כפיים ותוך העלמת מלוא היריעה העובדתית והמשפטית, אגב שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. נוסף על כך, קיומם של מניעות והשתק וניסיון לעשיית עושר ולא במשפט ויש למנוע ניהול הליך סרק ובזבוז זמן שיפוטי יקר.

4. המבקש הגיש ערעור לוועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון על החלטת ועדת הלגליזציה החטיבתית מיום 14.9.17, בבקשה להכיר בו כדייר ממשיך בדירת עמידר, ברח' חיים אליעזר מילצ'ן 8, דירה 10, ברחובות (להלן: "הדירה"). ועדת החריגים התבקשה להאריך את המועד להגשת בקשה להכרה במבקש כדייר ממשיך מכ וח זכותו לרכישת הדירה הציבורית בהתאם לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998. סיכויי הערעור טובים, שכן, ההחלטה מושא הערעור ניתנה על סמך טיעונים שגויים.

5. לעניין סילוק התביעה מחמת חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, הנימוק לכך הינו העלמת עובדות מהותיות ביותר מבית המשפט והטעייתו. מדובר בתביעה סתמית, לא מפורטת, שנעדרת עובדות בסיסיות, שבלעדיהן לא ניתן לרדת לשורש המחלוקת. התנהגות המשיבה לוקה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב.

6. לעניין הבקשה למחיקת כותרת, יש למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", מאחר והיא אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, שכן, אינה עומדת בתנאים הנדרשים להגשת תביעה כזו.

7. התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת ב"ראשית ראיה בכתב" ואילו על עילה שניה, אין ראיה בכתב. התוצאה היא כי התביעה כולה אינה רשאית להידון בסדר דין מקוצר.

8. העדר ראיה בכתב, תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 מפרטת את התביעות שניתן להגישן בסדר דין מקוצר. כמו כן, תקנה 203 לתקנות הנ"ל קובעת כי תביעה בסדר דין מקוצר תישען על ראיות בכתב ולכתב התביעה יצורפו העתקי המסמכים המובאים כראיה. המשיבה לא צירפה לתובענה ראות מספקות לבירור, שכן, צירפה לכתב התביעה דף חשבון על שם המבקש המופיע בספרי ה משיבה בשנת 2017, המשקף לכאורה את סכום התביעה, אולם אינו נהיר ואינו קריא כלל ועיקר. יתר על כן, ה משיבה לא צירפה שומה כלשהי לעניין גובה דמי השכירות הנטענים. אין הסבר כיצד חושב חוב סכום השכירות שנקבע באופן שרירותי, אשר אינו עולה בקנה אחד עם מצב הדירה, מיקומה, גודלה וכו'.

9. העדר סכום קצוב: שני התנאים הקבועים בתקנה 202(1)(א) לתקנות, אינם מתקיימים בתביעה דנן יחד ובמצטבר, דהיינו תביעה על סכום כסף קצוב ו מכוח חוזה או התחייבות, שכן, לא ניתן ללמוד מסופרי התובעת הבלתי קריאים, מהו חוב דמי השכירות ואף לא קיים התנאי בדבר סכום קצוב שכן הסכום הנתבע אינו קצוב במלואו וכן כל רכיביו.

10. העדר חוזה או התחייבות" תקנה 202 לתקנות קובעת בסעיף (א)(1): "..." מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללה, ובלבד שיש עליהם ראיות שבכתב".

11. בפסיקה נקבע שדי בכך שחלק מהתביעה אינו כשיר להידון בסדר דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל. אם חלק מעילת התביעה בסדר דין מקוצר אינו ניתן להגשה בסדר דין זה, התוצאה היא שהתביעה כולה פסולה מלהידון בסדר דין מקוצר ויש להורות על העברתה לפסים רגילים. ה משיבה העלימה מבית המשפט כי הסכום הנתבע כולל גם סכומים שהיא איננה זכאית להם, כך שאין מדובר בתביעה בסכום קצוב, אלא בסכום הטעון הערכה או שומה.

12. קיומם של התנאים המזכים את המבקש במתן רשות להתגונן: לא מצאתי לנכון לפרט טענות אלו, שכן, אם וכאשר יחליט בית המשפט כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, או על מחיקת הכותרת, יתייתר הצורך לדון בטענות אלו.

הדיון בתביעה
13. התקיים לפני דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון הודיעה ב"כ המבקש כי הערעור שהגיש המבקש לוועדה נדחה מכיוון שהיו חסרים למבקש 4.5 חודשים כדי להשלים את מכסת 4 השנים הנדרשת לצורך הכרה בו כדייר ממשיך. המבקש הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, התקיים דיון במסגרתו המליץ בית המשפט למבקש למשוך את העתירה, לאחר שניתנה הבטחה של גב' כוכבה נתן – סמנכ"לית משרד הבינוי והשיכון. ב"כ המבקש טענה שיש לתת למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה, שכן, קיימת גם מחלוקת לגבי העילה הכספית וממילא בהתאם למדיניות של עמידר, לא מבצעים צווי פינוי.

14. ב"כ המשיבה טען כי המבקש אינו זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה מושא התביעה, עד לבירור בקשותיו לסיוע בשכר דירה, לכן עליו לפנות את הדירה לאלתר ותוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד. לעניין הרכיב הכספי, התביעה הוגשה על סך של 6,979 ₪, שזה הסכום הנכון ליום הגשת התביעה, שהוגשה ב- 12/17. נכון לחודש 9/18, החוב בגין דמי שימוש ראויים בגובה דמי השכירות, עומד על סך של 26,623 ₪. אין חולק כי הנתבע התגורר בנכס ועליו לשלם דמי שימוש ראויים בהתאם לקביעת המשיבה. לו היה המבקש מציג שומה נגדית, לפיה עליו לשלם סכום נמוך יותר, אזי ניתן היה להתייחס לטענה זו, אך המבקש לא עשה זאת ויש ל כבד את העיקרון של 'תקינות פעולות המנהל ועמידר שפועלת במקרה שלנו כזרוע שלטונית כשלוחה של משרד השיכון. דמי השימוש לא נקבעו באופן סתמי, אלא בהסתמך על חוות דעת שמאי פנימי, של המשיבה.

15. במהלך הדיון ניסה בית המשפט להניע את ב"כ הצדדים להגיע לפשרה, שתייתר מתן החלטה בבקשות מושא החלטה זו, אך הדבר לא יסתייע ולכן עלה הצורך במתן החלטה זו.

דיון והכרעה
16. באופן עקרוני, הנטל להוכיח כי התביעה כשירה להידון בסדר דין מקוצר, מוטל על מגיש התביעה – התובע. אדון תחילה בטענת המבקש, לפיה, יש להורות על סילוק התביעה על הסף, בהסתמך על הנימוקים שהעלה המבקש, כמפורט לעיל.

17. בחנתי בכובד ראש את טענות המבקש וסבורני כי הוא לא הניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית ומשפטית מספקת שיש בה כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף. הלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד חריף וקיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, ביהמ"ש לא יחסום בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב תביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.
יפים לעניין זה הדברים כפי שמציין א' גורן בספרו 'סוגיות בסדר דין אזרחי' (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009), בעמ' 171:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש [...]. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל".

משכך, אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.

לעניין הבקשה למחיקת כותרת
18. ראשית יוער כי בכל מקרה גם אלמלא הועלתה הטענה ע"י המבקש-הנתבע, על בית המשפט היה להעלותה מיוזמתו:
"הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר". ( ראה ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ פ"ד לג (1) 421.)

19. במקרה דנן אני סבור כי יש למחוק את כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" כפי שיוסבר להלן:
תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מפרטת את המקרים בהם ניתן להגיש תביעות לפי סדר דין מקוצר, וקובעת את התנאים להכשרת תביעות להידון בסדר דין זה.

"תביעות לפי סדר דין מקוצר

202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –
(א)מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת ;רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
(3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. "

20. עיננו הרואות כי קיימת דרישה לקיומם של 3 תנאים מצטברים להכשרת תביעה להכנס למסלול המיוחד של סדר הדין המקוצר: היותה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; היותה לסכום כסף קצוב; וקיומן של ראיות בכתב "עליהן", דהיינו: על היות התביעה עומדת בשני התנאים הראשונים (ובעיקר, מלשון הדברים, בתנאי השני).

21. כפי שכבר נקבע בפסק דין איצקוביץ האמור בסעיף 18 לעיל, בחינת כשרות התביעה לסדר הדין על פיו הוגשה תיעשה על יסוד הנטען בכתב התביעה עצמו, בלבד, ולא על יסוד העולה מטענות ההגנה שבבקשה. כך, שאין למעשה כל משקל לעצם קיומה של מחלוקת בין הצדדים, באשר להתאמת כתב התביעה לסדר הדין. מחלוקת אמיתית, ולו לכאורה, יכול שתצדיק מתן רשות להתגונן; אין בה כדי לפסול תביעה מלהיות מוגשת לפי סדר דין מקוצר.

22. פירוט דרך החישוב והקציבה: כבר נפסק פעמים רבות, כי על מנת שתביעה תהיה "בסכום קצוב", על הסכום הנתבע להיות תוצאה של חישוב חשבוני פשוט, שאינו דורש שומה והערכה.

הראיות בכתב: הכלל הוא שעל התביעה להיתמך בראיות בכתב, הן להתחייבות המפורשת או המשתמעת, והן לקציבות הסכום. עמדת הפסיקה היא שיש להקל בדרישת הכתב, ולהסתפק בראיות למקצת מרכיבי התביעה בלבד.

23. במהלך הדיון טענה ב"כ המבקש ובצדק כי דמי השכירות הנתבעים אינם קצובים וככל שהמשיבה צירפה חו"ד של שמאי פנימי מטעמה לגבי דמי השכירות הראויים בגין התביעה מושא התביעה אזי מדובר בהערכה או שומה ולא בסכום קצוב הנדרש ע"פ התקנה.

24. בחינת כשרות התביעה לסדר הדין על פיו הוגשה תיעשה על יסוד הנטען בכתב התביעה עצמו, בלבד, ולא על יסוד העולה מטענות ההגנה שבבקשה. הלכה היא כי די בכך שחלק מהתביעה אינו ראוי להתברר בהליך של סדר דין מקוצר, כדי שכל התובענה לא תוכל להתברר בהליך כזה (ראו רע"א 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ. ניתן ביום 5/6/84).( המ' 609/65 רוזובסקי נ' זביידה פד"י כ' (1) 236, בעמ' 242). ויש להגישו לפי סדר דין רגיל (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 307).

סוף דבר
25. אני מורה על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" והעברתה לפסים רגילים. בנסיבות אלו מתייתר הצורך במתן החלטה בסעד החלופי של מתן רשות להתגונן. לאור התוצאה אליה הגעתי אינני עושה להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו .

התיק יועבר ליחידה המשפטית למתן הנחיות להמשך ניהול התיק.

המזכירות תמציא את החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.