ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת החשמל לישראל בע"מ נגד פסק דין :

לפני כבוד השופטת איילת הוך-טל

התובעת

חברת החשמל לישראל בע"מ ח.צ. 520000472

נגד
הנתבעים
.1 אטרש עלי מוסא ת.ז. XXXXXX866
.2 עירית שפרעם
.3 תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ ח.פ. 514270214

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית על סך 12,175 ₪ .
התביעה החלה דרכה בהליך של סדר דין מהיר, אולם נוכח תיקון התביעה וצירוף נתבעים נוספים, התארך בירור המחלוקת ולכן הועבר ההליך לפסים של סדר דין רגיל.

תמצית העובדות ועמדות הצדדים

ביום 15.9.13 דיווח מר שאדי חג'אג' משפרעם על תקלת חשמל בביתו בשפרעם. נציגי התובעת במקום איתרו כבל מקצר בין עמוד לפילר חשמל במקום.

ביום 16.9.13 הגיע לשטח צוות מעבדה של התובעת אשר מצא כי עקב עבודות חפירה להנחת קו ביוב שבוצעו במקום על ידי מי מהנתבעים, נפגע כבל חיבור תת קרקעי העובר מעמוד 1875 לארגז חלוקה 1875/1 השייך לתובעת ומשום כך נגרמה התקלה המדווחת.
התובעת תיקנה את הנזק וכעת עותרת לחייב מי מהנתבעים לשפותה.

הנתבעים כולם טוענים כי דין התביעה להידחות.
הנתבע 1 טוען כי השטח בו אותרה ותוקנה התקלה נמצא אמנם סמוך לבית מגוריו אך לא בחזקתו או בבעלותו. בנוסף, הוא לא ביצע במקום כל עבודות במועד הרלבנטי.
הנתבעים 2-3 טוענים כי לא בוצעו כל עבודות מטעמם בשטח נשוא התביעה, אשר הינו שטח פרטי. נתבעים אלה טוענים כי מבדיקות שביצעו, לא מתועדות בשטח זה כל עבודות מטעמם במועד הרלבנטי ואף לא במועד סמוך לו.

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדותם של הגורמים אשר טיפלו מטעמה בתיקון התקלה נשוא התביעה - מר ציון יעקב, משגיח, אשר הגיע לטפל בתקלה אך לא התייצב לעדות;
מר חורי חנא, מנהל עבודה במחלקת אחזקה אשר טיפל בתיקון התקלה ( ת/2);
מר פקרסקי מיכאל, מתכנן שחישב את עלות התיקון לפי אמות המידה ( ת/3) ומר גיל גולן, ראש מדור נזקים ( ת/4).
מטעם הנתבע 1 הוגש תצהירו ( נ/2).
מטעם הנתבעת 2 הוגש תצהירו של מר חסון פריד, מנהל תשתיות במחלקת הנדסה ( נ/4).
מטעם הנתבע 3 הוגש תצהירו של מר קבאבו פיראס, מנהל התפעול ( נ/3).
העדים נחקרו ממושכות ולאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהציגו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
מסקנה זו יסודה בעובדה שלטעמי, לא עלה בידי התובעת להרים את נטל השכנוע הנדרש בכדי להוכיח מיהו הגורם לנזק. כמו כן, לא עלה בידה להוכיח כי השטח בו אותר הנזק הינו בבעלותו או בחזקתו של הנתבע 1 במועדים הרלבנטיים.

מר גולן הינו העד היחיד מהתובעת אשר נחקר והצהיר כי מדובר בתקלה שנובעת מעבודות חפירה שביצע הנתבע 1 או מי מטעמו ( ראו סעיף 4 לתצהירו). בעדותו התברר כי מסקנה זו אינה נתמכת אלא בהשערות ומסקנות אליהן הגיע על יסוד מראה פני השטח בלבד, מבלי שהוצגו נתונים עובדתיים לתמוך בה. עוד התברר כי לצדדים היכרות קודמת על רקע תיק אחר בו חויב לכאורה בנו של הנתבע בתשלום עבור נזק שגרם לתשתית חשמל (ראו בעדותו עמ' 6 לפרוטוקול ש' 6-11).

מר גולן הציג תמונות שצילם בעת ביקורו בשטח עם צוות המעבדה. מהתמונות שהוצגו ניתן לראות בבירור את הכבל הקרוע בסמוך לבריכת הניקוז כאשר סמוך לאזור הפגיעה ניתן להבחין בביתו של הנתבע 1 ( ראו תמונות 2-3). ניתן אף לקבל את עמדת העד לפיה כיוון החקירה היה מאזור בריכת הניקוז לכיוון ביתו של הנתבע 1, לנוכח הזווית בה נמצא הכבל הפגוע. עם זאת, לא ניתן להבחין בתמונות אלה בסימני חפירה שלטענת העד בוצעו מכיוון ביתו של הנתבע לכיוון בריכת המים שלידה אותרה התקלה (ראו עמ' 6 לעדותו בש' 1-2).
לטענת התובעת מי מהנתבעים אחראי לגרימת התקלה או לחלופין כי יש להשית את האחריות לנזק לפתחו של הנתבע 1 בהיותו הבעלים או המחזיק בשטח. טענה זו לא הוכחה בשל מספר טעמים שיפורטו להלן .

הראשון, משום שטענות התובעת לפיהן הבחינו בחפירות שבוצעו סמוך לאזור בו אותרה התקלה אינה מגובה בתמונות שהוצגו ( תמונות 2-3 ). אין חולק כי התובעת פנתה בדרישה לנתבע 1 משום שלטענתה נציגה הבחין בחפירות אלה בביקור בשטח יום למחרת הדיווח. מר גולן הסביר כי "הסיבה שבאנו לאטרש ולא לחג'אג' זה מפני שכאשר אנחנו הגענו לתקן את התקלה הבחנו בחפירות מכיוון ביתו של אטרש לכיוון בריכת המים שלידה אותרה התקלה...".
התמונות דלעיל צולמו יום למחרת הדיווח על התקלה, אז הגיע לשטח מר גולן עם המעבדה.
נוכח סמיכות הזמן והעובדה שמהמסמכים נחזה כי התקלה דווחה בשעות הערב שלפני כן, ניתן לקבל תמונות אלה כמשקפות נכונה את מצב השטח בזמן אמת. בנוסף, איש מהנתבעים לא הסתייג מהתמונות הללו כמשקפות את פני השטח במועד הרלבנטי.
בתמונות ניתן לראות כי בשטח נשוא המחלוקת נמצאים סולם, בלוקים וחומרי בניין נוספים, אך לא רואים כל חפירה, למעט החפירה של התובעת אשר בוצע לצורך תיקון התקלה. משום כך, לא הוכח קיומה של חפירה בשטח שבמחלוקת במועד איתור התקלה, הגם שנוכח טיב הנזק שנגרם, כפי שתועד בתמונות, הדעת נותנת כי קריעת הכבל התבצעה עם כלי חפירה כלשהו.

השני, נעוץ בעמדת התובעת, שלא הוכחה, לפיה השטח נשוא המחלוקת שייך לנתבע 1.
מר גולן צילם את ארון החשמל בסמוך למבנה, שם מופיע מספר מונה השייך לנתבע 1 ( ת/5).
אין מחלוקת בנושא זה, אולם אין בכך לסייע לטענות התביעה. אין מחלוקת כי הנתבע 1 אמנם מתגורר בבית המגורים הנמצא בסמוך למקום בו אותרה התקלה, אלא שלא הוכח כי הנתבע 1 מחזיק או בעלים של השטח בו אותרה התקלה. יתרה מכך, עד התובעת מאשר כי מדובר בשטח המשלב מגורים ועסקים. כך, נמצא במקום עסק לשטיפת מכוניות ( ראו עדותו בעמ' 5 לפרוטוקול ש' 21-24). כלומר, לא ניתן להצביע דווקא על הנתבע 1 כגורם שאחראי לתקלה נוכח ריבוי האפשרויות בשים לב לקיומם של גורמים נוספים המחזיקים בעסקים בשטח זה.

השלישי, נעוץ במפת תצ"א שהציג מר גולן ( סומנה ת/6). אמנם לא ברור מניין הוצג מסמך זה והאם הנתונים המופיעים בו מהווים מידע רשמי של רשויות המקרקעין, אולם זהו המסמך היחיד שהוצג ומשקף לכאורה תמונת מצב של פני השטח הרלבנטי. ממפה זו עולה כי ביתו של הנתבע 1 נמצא בשטח שמוגדר גוש 10274 חלקה 27. עיון קל במפה מלמד כי מדובר בחלקה עליה ניצבים לפחות 4 מבנים נוספים וכי בין המבנים יש שטחים פתוחים. מר גולן אישר כי מיקום התקלה הינו על גבול החלקה, כפי שסימן בעיגול על גבי ת/6. העד אף הסביר כי הכבל שנקרע חיבר בין הרשת לבית הפרטי של המתלונן, מר חג'אג' וכי כבלים שמחברים בין רשת לבית פרטי עוברים על גבול המגרש בין חג'אג' לנתבע 1 (ראו עמ' 5 ש' 32-33 וכן עמ' 6 ש' 19-26).
הפועל היוצא מכך הוא כי לכאורה מדובר בחלקה בה קיימים מספר שותפים. לא הוכח מהן הזכויות של הנתבע 1 מתוך סך שטח החלקה ואף איתור התקלה נמצא על גבול החלקה באופן שלא ניתן לקשר שטח זה דווקא לנתבע 1.
בהקשר זה יש לדחות אף את טענות התובעת ביחס לכך ששטח הגינה המתועד בתמונה 5 שייך לנתבע 1 . התובעת תיעדה בשנת 2016 שטח גינה הנמצא בצמוד לבית מגורי הנתבע 1. אין מחלוקת כי גינה זו לא נמצאה בשטח בעת איתור ותיקון התקלה.
לצרכי מיקום בלבד, התקלה אותרה על גבול שטח הגינה, כפי שסימן מר גולן על גבי תמונה 5. עם זאת, לא הוצג ולו בדל של ראיה לכך שהנתבע 1 בעליה של גינה זו. הנתבע 1 אמנם אישר כי הוא מעבד את גן הירק, אולם ציין כי מדובר בשטח בבעלות מנהל מקרקעי ישראל המיועד לסלילת כביש. בינתיים, הוכח כי הנתבע 1 עושה בו שימוש , ככל הנראה ללא כל הרשאה בפועל. כך או אחרת אין לכך כל חשיבות שעה שמדובר בשטח גינה שכלל לא היה במקום במועד הרלבנטי לתביעה זו ואף אם בדיעבד מחזיק בו הנתבע 1 כיום ומעבד אותו, אין בכך להוביל למסקנה אליה נחפזת התובעת.
מהאמור לעיל עולה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבע 1 גרם לתקלה או כי החזיק בשטח בו אותרה.

עדויות הנתבעים אינן מסייעות לתובעת. ההיפך מכך.
הנתבע 1 הכחיש לכל אורך הדרך כי הינו הבעלים או המחזיק של השטח במחלוקת וכן הכחיש כי בוצעו על ידו עבודות כלשהן במקום במועד הרלבנטי.
העדים מטעם הנתבעים 2-3 הצהירו ואף חזרו על כך בעדותם, כי לא מתועדת ברישומיהם כל תקלה מדווחת בשטח נשוא המחלוקת במועד הרלבנטי וכן כי לא בוצעה במקום כל עבודה מטעמם. עמדתם זו לא נסתרה. יוער כי תמוהה עמדת התובעת לפיה היה על נתבעים אלה להציג ראיות לכך שלא בוצעו על ידן עבודות במקום.
אף טענות התובעת לפיהן לא ייתכן כי לא קיים ברשות הנתבע 3 כל תיעוד לעבודות חיבור ביתו של הנתבע 1 לקו ביוב עירוני אינה משנה מהמסקנה דלעיל. לא הוכח מתי נבנה בית המגורים של הנתבע 1. הנתבע 1 צירף לתצהירו אישור מיום 16.1.14 מאת הנתבע 3 לפיו ביתו מחובר למערכת הביוב העירונית, הגם שלא צוין ממתי. הוכח כי הנתבע 3 הוקם בשנת 2009. בנסיבות אלה, בהחלט ייתכן כי חיבור ביתו של הנתבע 1 למערכת ביוב עירונית התבצע לפני הקמת תאגיד הביוב.

לסיכום, כלל יסוד הוא כי ' המוציא מחברו, עליו הראייה' (ע"א 45/15 נבולסי נ' נבולסי ( פורסם במאגרים, 15/05/2017), ס' 12). במקרה דנן, מבקשת התובעת לשכנע כי האחריות לגרימת הנזק הינה לפתחו של הנתבע 1 משום היותו בעליו של בית המגורים הנמצא בסמוך למקום או על הנתבעים 2-3 נוכח תיעוד לקיומן של עבודות חפירה בזמן הרלבנטי. כפי שהובהר לעיל, התביעה מבוססת על הנחות והשערות מצטברות, לא על עובדות ומשום כך, דינה להידחות.

התובעת תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת החשמל לישראל בע"מ
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: