ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדואר טנוס נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת רויטל טרנר

המערער:
אדואר טנוס
ע"י ב"כ עו"ד מארון עילוטי

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד פיראס ג'באלי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים – שירותים מיוחדים, מיום 8/4/18 (להלן: הוועדה) אשר קבעה כי המערער תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום וברוב שעות היממה, החל מיום 1/4/17. ובכך נותר שיעור ז כאותו לקצבת שירותים מיוחדים על כנו.

2. רקע – המערער, יליד 1960, סובל ממספר מחלות והינו קטוע רגל שמאל (מתחת לברך). המערער מקבל קצבת נכות כללי ת, קצבת ניידות וכן קצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 50% כמי שתלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום.

3. להלן עיקר טענות המערער –
א. המערער לא יכול ללבוש דבר, מלבד חולצה.
ב. המערער אינו מסכים למסקנות הוועדה לעניין הרחצה, אשתו עוזרת לו גם במקלחת וגם בשירותים.
ג. הוועדה טעתה בקביעתה לעניין ההשגחה, הואיל ויש סכנה אמיתית של נפילות. המערער נפל בבית אך לא פנה לקבלת טיפול רפואי.
ד. המערער אינו יכול לזוז לבד והוא צריך את עזרת אשתו, לרבות במעבר מכיסא לכיסא.

4. להלן עיקר טענות המשיב –
א. המערער לא מסר לוועדה כי נפל ולא הציג לטענתו בעניין זה. הוועדה קבעה כי מצבו אינו מצריך השגחה שכן אין הוא מהווה סכנה לעצמו או לזולת.
ב. הוועדה בדקה את המערער ובחנה את מצבו התפקודי והגיעה לכלל מסקנה לפיה נכותו מגבילה את תפקודו היומיומי בצורה בינונית.
ג. הוועדה התייחסה לכל פריט ונימקה את מסקנותיה.
ד. לעניין ההלבשה, די שהמערער מסוגל ללבוש פריט אחד, על מנת שלא יהיה תלוי לחלוטין בפעולה זו.

5. החלטת הוועדה – המערער הו פיע בפני הוועדה, בליווי בא כוחו, ומסר את הדברים הבאים:
"קטוע רגל שמאל מתחת לברך, אינו מרכיב פרוטזה בגלל שמכאיבה לו מאוד. מרכיב אותה רק כשאני יוצא מהבית. עובר מהכסא למיטה בעזרת אשתו מחשש לנפילות. מסיע את הכסא בבית לבד.
מתלבש בעזרת אישתו בלבישת כל פריטי הלבוש התחתונים, יכול אמנם ללבוש חולצה. מתקלח בישיבה, אישתו רוחצת אותו במקומות שלא מגיע, יכול לרחוץ פלג גוף קדמי. אישתי מכניסה אותי לשירותים, אני עובר מהכסא לאסלה לבד, אישתי עוזרת לי להוריד מכנסיים מחשש ליפול.
אישתי נותנת לי את כל התרופות, היא מסדרת לי אותן. במהלך היום, נח אחרי הדיאליזה, רואה טלויזיה. לפעמים יוצא, מטייל עם הילדים. אישתו עושה קניות, אומר לה מה שהוא רוצה."

ב"כ המערער הוסיף את הדברים הבאים:
"יש מסמכים המעידים על הטיפול התרופתי, יש מסמכים חדשים לגבי ליקוי ראייתי. לגבי עניין השר"ם – מבקש להדגיש, כי 50% שקיבל בנוב' 17 הם לא מתייחס לתביעה I, אלא מקבל שר"ם משנים, חושבים שהם טעו כי כל אדם שיש לו קטיעות ברגליים, אמור לקבל 112%. אין סיבה שאם מנסים לשקמו, לא יקבל את זכויותיו.
סובל מקושי בשימוש בפרוטזה."

6. בפרק "ממצאי הבדיקה הרפואית הנוכחית", רשמה הוועדה את הדברים הבאים, כדלקמן:
"סובל מסכרת, מטופלת באינסולין, עם פגיעות באברי מטרה – אי ספיקה כלייתית שמצריכה המודיאליזה, סובל גם מדום נשימה בשינה וממחלת לב היפרטנסיבית. עקב מחלה וסקולארית כסיבוך של הסכרת, עבר קטיעת רגל שמאל מתחת לברך ביוני 2017. עבר גם קטיעת בוהן כף רגל ימין. "

7. הוועדה בדקה את רמת תלותו של המערער בפעולות היום יום (ADL), ולפי ממצאיה הוא צבר 24 נקודות בפרק זה, וזאת בהתאם לממצאים הבאים :

א. ניידות בתוך הבית – "נכנס לחדר, ישוב על כסא גלגלים אותו מסיע בעצמו, לדבריו, בבית מסיע את עצמו ועובר מהכסא למיטה כשאשתו משגיחה שלא יפול. לדבריו, יש ברשותו תותב לרגל שמאל, משתמש בה כשיוצא מחוץ לבית."
מכאן, הוועדה קבעה כי מערער זקוק לסיוע מועט – 4 נק'.
ב. הלבשה – "מסוגל ללבוש בגד עליו בעצמו, זקוק לעזרה בהלבשת בגד תחתון, יכול, לדעת הוועדה, להרכיב את התותב בעצמו."
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה – 8 נק' .
ג. רחצה – "מסוגל לרחוץ פנים, ידיים וגוף קדמי בעצמו, זקוק לעזרה ברחצת רגל ימין ובנוכחות בזמן הרחצה."
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע מועט – 4 נק' .
ד. אכילה – "אוכל ושותה בכוחות עצמו, זקוק לעזרה בחימום והגשת האוכל."
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע מועט – 4 נק' .
ה. היגיינה אישית – "שולט על הסוגרים, עובר מהכסא לאסלה בעצמו בתמיכת ידיות בקיר, נעזר באישתו בהפשטת והלבשת המכנס, כי מתקשה לעמוד על רגל אחת, לדעת הוועדה, מסוגל לדאוג בעצמו להגיינה אישית."
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע מועט – 4 נק' .

8. בהתייחסותה לסוגיית היזקקות המערער להשגחה, הוועדה קבעה כי הוא אינו מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו. ואילו בבדיקת תלותו בזולת בפעולות משק בית (IADL), הוועדה קבעה כי המערער צבר 8 נק ', בהתאם לממצאים הבאים, כמפורט להלן:

א. הכנת מזון – "מסוגל להכין כריך ביושבו ליד שולחן".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה - 2 נק'.
ב. הפעלת מכשירים – "מסוגל להפעיל את כל סוגי המכשירים".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער עצמאי .
ג. אחזקת בית – "אינו מסוגל לבצע כל פעולה במשק הבית".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער תלוי לחלוטין – 3 נק'.
ד. טיפול תרופתי – "מסוגל ליטול תרופות בכוחות עצמו לרבות הזרקת אינסולין".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער עצמאי.
ה. קניות – "מסוגל לערוך רשימת קניות אך לא לבצעה".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה – 2 נק'.
ו. סידורים מוסדיים וכספים – "זקוק לליווי בשל ליקוי פיזי".
מכאן, הוועדה קבעה כי המערער זקוק לסיוע מועט – 1 נק'.

9. הוועדה סיכמה את מסקנותיה, וקבעה כי המערער צבר 32 נק' בסה"כ , וכי "נכותו הרפואית מגבילה את תפקודו היומיומי בצורה בינונית ונמצא תלוי בזולת כמתואר לעיל" , ובכך קבעה כי רמת תלותו בזולת היא בעזרה רבה בביצוע רוב פעולות היום ברוב שעות היממה.

10. התשתית הנורמטיבית – בהתאם לסעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ר ' בין היתר עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

11. באשר לגמלת שירותים מיוחדים – סעיף 206 ל חוק הביטוח הלאומי קובע כי שירותים מיוחדים הינם שירותים הניתנים לאדם לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. המבחנים לקביעת הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים, וכן שיעור הקצבה, נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(מתן שירותים מיוחדים), תשל"ט-1978.

12. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר הקיים בתיק בית הדין, הגעתי למסקנה שיש לדחות את הערעור, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

13. ביחס לטענות המערער לעניין פעולת ההלבשה – גם לטענתו, המערער אינו תלוי לחלוטין בביצוע פעולה זו, משהוא עצמו טוען כי מסוגל ללבוש חולצה. הוועדה החליטה כי המערער זקוק לעזרה במידה רבה בהלבשה וזאת על סמך דברי המערער עצמו, אשר מסר כי העזרה אותה צריך בתחום זה היא בלבישת פריטי הלבוש התחתון, ומכאן החלטת הוועדה תואמת את רמת תלותו של המערער בזולת, גם לפי דברי ו, ובכך לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטתה.

14. ביחס לטענות המערער לעניין פעולת הרחצה – טענות המערער לעניין זה אינן ברורות, הואיל והוא הסתפק בטענה לפיה אינו מסכים עם מסקנות הוועדה וכי אשתו עוזרת לו במקלחת. דבריו אלה תואמים את קביעת הוועדה לפיה הוא אכן זקוק לעזרה, ברחצת רגל ימין וכן בנוכחות, ובכך לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטתה.

15. ביחס לטענות המערער לעניין פעולת ההיגיינה האישית – גם בעניין זה המערער טען כי אשתו עוזרת לו, דבר אשר משתקף בהחלטת הוועדה כפי שעולה מהפרוטוקול, ובכך לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה.

16. ביחס לטענות המערער לעניין ההשגחה והניידות – המערער טוען כי הוא זקוק להשגחה בשל נפילות. אולם, מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי לא נטענה בפניה כל טענה לעניין נפילות, לא מטעם המערער ולא מטעם בא כוחו. המערער אף לא הציג תיעוד כלשהי המעיד על אותן נפילות.
הוועדה קבעה באופן ברור ומפורש כי המערער אינו מהווה סכנה לעצמו או לסובבים אותו, כשטענות המערער לעניין נפ ילות ייתכן ומיועדות לפעולת הניידות ולא הצורך בהשגחה, ומכאן לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה לעניין ההשגחה.
באשר לטענות המערער בתחום הניידות, המערער הופיע בפני הוועדה כשהוא ישוב על כיסא גלגלים, אותו הוא הסיע בעצמו. המערער אף מסר שבבית הוא מסיע את עצמו ועובר לכ יסא כשאשתו משגיחה מנפילה, ואילו השימוש בתותב של רגל שמאל הוא רק כשהוא יוצא מהבית.
דבריו של המערער מתכתבים עם החלטת הוועדה לפיה אין הוא עצמאי בניידות אלא הוא זקוק לסיוע מועט וזאת בשל הצורך של השגחה, כפי שהוא בעצמו מסר. מכאן, לא נפלה טעות משפטית כלשהי בהחלטת הוועדה גם בעניין זה.

17. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה או במסקנותיה, ומכאן דין הערעור להידחות.

18. הואיל ומדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

19. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, (25 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אדואר טנוס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: