ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Seid Abdlkadir נגד מעונות יניב בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת מירב קליימן
נציגת ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז
נציג ציבור (מעסיקים) מר רן ורדי

התובע:
Seid Abdlkadir
ע"י ב"כ: עו"ד אסף מסדה
-
הנתבעת:
מעונות יניב בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אליאסף אוחיון

פסק דין

לפנינו תביעתו של התובע שהועסק כמטפל בנתבעת, אשר מפעילה את המרכז הגריאטרי "מרכז רימונים", לתשלום זכויות שלטענתו מגיעות לו בגין תקופת העסקתו, החל ממאי 2013 עד לספטמבר 2016.

זכאות התובע להשלמת פיצויי פיטורים
לטענת התובע הוא זכאי לפיצוי פיטורים בשל כניסתו למתקן חולות ( סעיף 9 לכתב התביעה, סעיף 8 לתצהיר תובע). בהקשר זה טוען התובע במסגרת סיכומיו שהוגשו בהליך, כי טענת הנתבעת לפיה כיוון שבסופו של דבר לא נכנס התובע למתקן חולות ולפיכך אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים אינה רלבנטית, שכן התובע סיים את כל התקשרויותיו בארץ טרם כניסתו לחולות. עם הגעתו לחולות נדחתה כניסתו אליו בארבעה חודשים בשל מצבו הרפואי ורק לאחר ארבעה חודשים נודע לו כי לא ייכנס לחולות בשל סיבות רפואיות.

באשר לגובה סכום הפיצויים לו הוא זכאי טוען התובע כי אין חולק כי הועסק אצל הנתבעת 41 חודשים, כי שכרו הקובע עמד על 27 ₪ לשעה וכי קיבל סך של 12,260 ₪ בגין פיצויים. משהוכח, לטענתו, כי היה על הנתבעת לחשב את היקף משרתו לפי 186 שעות חודשיות, זכאי הוא לפיצויים בסך 17,158.50 ₪ (186 שעות X 27 ₪ לשעה X 41 חודשי עבודה/ 12 חודשים). משכך, זכאי התובע להשלמת פיצויים בסך 4,898.50 ₪. לטענת התובע שעה שהועסק באופן קבוע בשעות נוספות יש לחשב את השעות הנוספות כחלק מהיקף משרתו וזאת עד לתקרה של 186 שעות חודשיות (ר' סעיפים 8 – 11 לסיכומי תובע).

לטענת הנתבעת אין התובע זכאי לפיצויים כלל ועליו אף להשיב את הסכום ששולם לו בסך 12,260 ₪ בגין מצגיו שהוכחו בהליך כשקריים, שכן התברר במסגרת דיון ההוכחות כי בסמוך לקבלת הזימון לחולות וטרם כניסתו למתקן, ביטלה רשות ההגירה את זימונו והוא לא נכנס לחולות.

עוד מטעימה הנתבעת כי טענת התובע בסיכומיו כי עצם הזימון לחולות מקים זכות לקבלת פיצויים הינה הרחבת חזית וניסיון לבצע מקצה שיפורים, לאחר שהתובע נתפס בשקריו. משעה שהזימון בוטל טרם כניסת התובע למתקן לא הייתה מניעה מבחינתו לשוב לעבודה ומשלא עשה כן, יש לראותו כמי שהתפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת.

לעניין רכיבי השכר שיבואו בחשבון לעניין פיצוי פיטורים טוענת הנתבעת כי אין לקחת בחשבון את השעות הנוספות אותן עבד התובע לעניין חישוב פיצוי הפיטורים, כאשר פסק הדין המנחה לעניין שעות העבודה הנלקחות בחישוב אחוזי המשרה לצורך חישוב פיצויי פיטורים הוא דב"ע מז/ 3-60 ליפשיץ – בית מרגוע מעלה החמישה, פד"ע כרך י"ט, עמ' 169, שם נקבע כי יש לערוך אבחנה בין שעות שהן "תוספת לעבודה רגילה" שאינן באות בחשבון בחישוב אחוז המשרה לבין השעות שהן "תחליף לשעות העבודה הרגילות" הבאות בחשבון בחישוב אחוז המשרה. משכך, בענייננו, אין לראות את השעות הנוספות אותן ביצע התובע וקיבל בגינן גמול שעות נוספות כשעות שיש לחשבן כחלק מאחוז המשרה לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

אשר לדעתנו – בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 29.10.2018 למדנו כי התובע לא נכנס למתקן חולות בסופו של דבר בשל בעיות בריאותיות וכי נודע לו לאחר ארבעה חודשים כי בסופו של דבר, אין הוא נדרש להיכנס למתקן חולות (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 16-33) .

פירוט עובדתי זה לא בא זכרו לא בכתב התביעה שהוגש מטעמו של התובע ואף לא בתצהירו, כאשר בתצהיר העיד התובע כי מיד כשקיבל את ההודעה להתייצב בחולות הודיע לאחות האחראית ונתן הודעה מראש על סיום העסקתו. חוסר פירוט עובדתי זה הינו מוקשה ותמוה בעיננו, כאשר לטעמנו על עובד התובע פיצויי פיטורים לפרט את גרסתו המלאה באשר לזכות נתבעת זו.

בסיכומיו טוען בא כוחו כי עצם הזימון לחולות הוא היוצר ומקים את זכות התובע לקבלת פיצויים, כך או אחרת. לטעמנו אין לקבל טענה סתמית וכוללנית זו, כאשר זימון לבדו שסופו אינו כולל את כניסתו של העובד למתקן אינו מהווה, ודאי לא באופן גורף, נסיבה המזכה תמיד בפיצויי פיטורים.

אלא שבענייננו, ואף כי הדברים לא פורטו בתצהיר, עלה מעדותו של התובע כי רק לאחר ארבעה חודשים נודע לו כי לא ייכנס למתקן חולות ועל כן סביר לקבוע כי התפטרותו ב'זמן אמת' הייתה בשל כליאתו לחולות וכי לא נותק הקשר הסיבתי בין התפטרותו לבין הזימון שקיבל להתייצבות בחולות. בעניין זה יפים דבריה של חברתי, כבוד השופטת זלמנוביץ - גיסין בדמ (ת"א) 22252-11-16futuie kasete נ' פלורנטין נ.מ 2008 בע"מ , ניתן ביום 9.3.2018, שם כתבה כי –

40. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין גדיק אוגוסטין – אהרון המל (ע"ע (ארצי) 1445/07 בו נדונה שאלת זכאותו של אזרח פולין, אשר לא היה לו רשיון שהייה ועבודה בישראל והועסק בנגרייה של המשיב, לפיצויי פיטורים מקום בו "עבודתו של המערער נפסקה ביום 14.7.02 עקב מעצרו בגין שהייה בלתי חוקית בישראל". וכך נקבע:

"נוכח תכלית החקיקה...ראוי ונכון בעיננו לפרש את המונח "פוטר" שבס' 1(א) לחוק פיצויי פיטורים. באופן שיכלול הפסקת עבודה בנסיבות כפי שתוארו, ואף מוצדק להחיל על מצב דברים כמתואר, את הוראתו של סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, באשר בנסיבות הענין, כלשון בית הדין האזורי: "יש לראות בהסכם העבודה שבין הצדדים הסכם לתקופה מרבית קצובה, היינו, חוזה אשר ברור מראש כי לא יוכל להמשך משך תקופה בלתי מוגבלת, זאת גם אם המועד בו יתסיים ההסכם אינו ידוע מראש".

41. לדידי, שני תנאים צריכים להתמלא על מנת שמבקש מקלט שזומן למתקן הכליאה ועזב את עבודתו מספר ימים קודם לכליאה הצפויה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום עבודתו והם: ראשית - כי עובדתית הוכח שהתפטר עקב הכליאה ולא מטעמים אחרים כגון מחלוקת בענין שכרו או סכסוך עם המעסיק או כל סיבה אחרת לה ניתן לבוש של התפטרות עקב הכליאה. שנית - עלינו לעמוד על סמיכות הזמנים בין מועד ההתפטרות למועד הכליאה, כלומר: האם במועד בו הודיע העובד על התפטרותו החזיק בהוראת כליאה המאוחרת מרחק זמן קצר שלא לומר ימים ספורים ממועד ההתפטרות.

כאמור, אף כי מצאנו את גרסתו של התובע חסרה ואף כי על התובע פיצויים להוכיח את מקור זכותו לכך, בענייננו שוכנענו כי הזימון לחולות הוא שהיווה את ה'גורם הבלעדיו אין' לניתוק יחסי העבודה, משנחה דעתנו כי לא גורם אחר הביא לניתוק היחסים אלא הזימון לחולות, שאף כי בסופו של יום לא התממש, יש לראות את התובע כמי שזכאי בנסיבות אלו לפיצויים.

אלא, שלא מצאנו כי מעבר לפיצוי הפיטורים אותם קיבל התובע בהתאם להיקף משרתו, זכאי הוא לקבלת סכומים נוספים. בעניין זה הצדק עם הנתבעת באשר להיקף המשרה הנלקח בחשבון לצורך חישוב פיצוי פיטורים בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה.

סעיף 1 לתקנות פיצוי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד – 1964 קובע כי –
1 (א) הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:
(1) שכר יסוד;
(2) תוספת ותק;
(3) תוספת יוקר המחיה;
(4) תוספת משפחה.

משאין חולק כי התובע הועסק במשמרות בנתבעת, ביצע שעות נוספות וקיבל עליהן גמול מיוחד, יש לראותן כשעות המהוות תוספת למשרתו הרגילה, אשר אין לכללם בחישוב אחוזי משרתו לצורך חישוב פיצוי פיטורים. חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי יחושב לפי מספר השעות השבועיות אותן עבד העובד משך כל תקופת העסקתו חלקי מספר החודשים בהם הועסק כפול שכרו השעתי האחרון (ר' ע"ע 44824-03-16 י.ב.שיא משאבים בע"מ נ' ADHENOM BERH TEAMI, ניתן ביום 4.6.2017).

משלא נטען כי שגתה הנתבעת בחישובה וכאשר הטענה מסתכמת בכך כי הנתבעת נדרשה לקחת בחשבון בהיקף משרתו של התובע את השעות הנוספות אותן עבד התובע משל היו שעות שבועיות רגילות, דין רכיב זה בתביעה, דחייה.

תביעת התובע להפרשי שכר
לטענת התובע בסיכומיו (סעיפים 26-27) זכאי הוא להפרשי שכר בשווי 11,706 ₪. לטענתו, הנתבעת לא הייתה רשאית להפחית משכרו את השעות עד השעות שהגדירה במערכת השכר שלה ככניסה למשמרת, שכן התובע התבקש להגיע מוקדם יותר לעבודה, החל בעבודתו מיד עם החתמת כרטיס הנוכחות, בידיעת הנתבעת ותוך כדי שהיא נהנית מכח עבודתו. בנוסף, טוען התובע כי לא היה צורך בהפסקות באמצע משמרת בוקר ו/או ערב ומדובר היה בהפסקות פיקטיביות.

הנתבעת סבורה כי יש לדחות רכיב זה בתביעתו מהטעמים הבאים. ראשית התובע לא הוכיח כי אכן קיימים הפרשים בין שעות הנוכחות שלו לשעות ששולמו בפועל. בידי התובע נמצאים מלוא דוחות הנוכחות לתקופת העסקתו והיה עליו להציג תחשיבים ביחס לכל תקופת העסקתו, כאשר בפועל הציג התובע תחשיב המתייחס לעשרה חודשים מתוך ארבעים ואחד חודשי העסקתו.

בנוסף, התובע העיד כי בזמן אמת בדק את התלושים ואת הדוחות וכאשר היו חוסרים פנה לנציגת הנתבעת וקיבל תשלום מלא עבורם. התובע העיד כי ידע מתי מתחילה משמרת וכי אף אחד מנציגי הנתבעת לא ביקש או דרש ממנו להתייצב לפני תחילת המשמרת, כך שגם אם אכן החל לעבוד לפני תחילת המשמרת, אין הוא זכאי לתשלום עבור זמן עבודה זה. עוד הובהר בפני בית הדין, כי העבודה מתנהלת במשמרות ולפיכך אין הנתבעת נדרשת לנוכחות התובע במחלקה בזמן בו עובדי משמרת הלילה עדיין עובדים.

בחנו את טענות הצדדים ואת הראיות שעמדו בפנינו ולא מצאנו לקבל את תביעתו של התובע להפרשי שכר, מהטעמים שיפורטו להלן. ראשית דבר שהוא גם אחריתו, טענתו של התובע בעניין זה נותרה לא ברורה גם בסופו של ההליך.

בכתב התביעה (סעיפים 14,15) נטען כי מהצלבות בין דוחות הנוכחות לתלושי השכר עולים פערי שכר שאינם מבוטלים בין זכאותו של התובע לתשלום בפועל, אשר נובעים בעיקרם מניכוי זמני הפסקה ארוכים שלא כדין ומחישוב מוטעה של ש.נ בסופי שבוע. עוד נטען בכתב התביעה כי הטעויות חזרו על עצמם כמעט בכל אחד מ41 חודשי העסקתו. בתצהירו פירט התובע את מתכונת העסקתו במשמרות (סעיפים 5,6) וחזר על טענתו הכללית בדבר ניכוי זמני הפסקה ארוכים שלא כדין ומחישוב מוטעה של ש.נ בסופי שבוע, זאת מבלי להרחיב ומבלי לפרט את טענתו, כאשר אין חולק כי ישנה התאמה בין מספר השעות שמצוין ב'סיכום חיתוך' בדוחות הנוכחות (הרובריקה האחרונה בטבלאות שצורפו כנ/2 לתצהיר נתבעת) לבין מספר שעות העבודה שצוינו בתלוש השכר.

שנית, במסגרת תצהירו, לא העיד התובע כי דרשו ממנו להתחיל לעבוד לפני השעות שנקבעו בסידור העבודה והדבר אף לא עלה מעדותו לפנינו. בעדותו אישר בפנינו כי עבד לפי סידור עבודה (ר' עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 32-33) כי התחיל לעבוד מרגע שהגיע וכי איש לא ביקש ממנו להגיע לפני תחילת המשמרת (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-5). כך שגם אם נכונה טענת התובע בדבר עבודתו בשעות מחוץ ל'סידור העבודה' הרי שלא הוכח כי מדובר בפרק זמן בו נדרש לעבוד או כי אכן עבד בו בפועל. בעניין זה לא הציג התובע כל ראיה אובייקטיבית או זימן עד רלבנטי מטעמו.

שלישית, לא הוכח בפנינו כי התובע אכן עבד תמיד, כטענתו בסעיף 5 לתצהירו, החל מ6:30 בבוקר, שכן כשהוצג בפניו דו"ח נוכחות שהעיד על תחילת העסקה בשעות אחרות, מאוחרת לשעה 06:30, השיב התובע: "יכול להיות שמה שאתה מראה זה התחלתי באמת ככה..." (ר' עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 20-24).

רביעית, התובע העיד בדיון ההוכחות כי השעות שבדו"ח הנוכחות אינן משקפות את שעות העבודה שלו, כך שלא ברור כיצד חישב את תביעתו ברכיב זה על בסיס דוחות נוכחות שאף לטענתו אינן משקפים את היקף עבודתו –

"....
ת. למשל, מאז ששלחתם לי את דף השעות שלי, זה לא השעות שאני עבדתי, אני 3 שנים עבדתי יומיים לילות בשבוע, אבל בדוח שלכם כתבתם או ערב או לילה, קודם כל זה לא השעות שלי.
ש. אתה טוען שאת דוח הנוכחות שצירפת לתצהיר שלך, זה לא הדוח שלך?
ת. לפי הסידור שלי, יש לי גם את הסידור ביד...
ש. חוזר על השאלה.
ת. יש ימים שזה נכון ויש ימים שזה לא נכון.
ש. כשהיו חסרות לך שעות, היו מקרים שלא החתמת אצבע או שאמרו לך להגיע מוקדם, היו מקרים כאלה שחסרים לך שעות?
ת. אנחנו כל חודש היינו מדברים וסוגרים.
ש. עם מי היית מדבר?
ת. עם בילי גם הייתי מדבר.
ש. וכשהיא הייתה אומרת לך שאתה צודק ובאמת חסרה לך שעה, היא הייתה משלמת לך את זה בתלוש המשכורת?
ת. בהתחלה היו מביאים מזומן וגם בתלוש לפעמים של החודש שאחרי."

(ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 23-33, עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-5).

חמישית, התובע אישר כי כשהיו חסרות שעות, למשל במקרים שלא 'החתים אצבע' או כשאמרו לו להתייצב לעבודה מוקדם "היו מדברים וסוגרים" והיו משלמים לו את השעות החסרות (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 30-32, עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-5). כך שלא ברורה טענתו כיום להפרשי שכר נוספים בנסיבות אלו. ככל שאכן עבד התובע באופן קבוע לפני תחילת המשמרת לדרישת הנתבעת, כטענתו (ולא רק החתים כרטיס) וקיבל כל תקופת העסקתו בפועל שכר לפי שעות המשמרת בסידור העבודה תוך קיזוז חודשי של זמן עבודה נטען זה, חזקה על התובע, שהעיד בפנינו כי היה פונה לנציגת הנתבעת, גב' בילי גרינפלד, ומשוחח עימה כאשר לא הייתה התאמה בין הדוח לתלוש, שהיה עושה כן ופונה אף בעניין זה.

חזקה זו לא נסתרה בפנינו, כאשר חובת ההוכחה בהקשר זה של עבודה מחוץ לשעות הסידור לפי דרישתה של הנתבעת, מוטלת הייתה לפתחו של התובע, ולא כטענתו בעניין זה.

מעבר לכך כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, הציגה הנתבעת גרסה סדורה מטעמה, אשר לא נסתרה ואשר מתיישבת עם דוחות הנוכחות ותלושי השכר אשר הוצגו בהליך. גב' גרינפלד העידה בתצהירה כי התובע היה מבקש לבצע משמרות רבות סמוכות של בוקר וערב ולא העביר כרטיס בפרק הזמן בין המשמרות בהן לא נדרש לעבוד וכי אינו זכאי לתשלום בגין שעות אלו. עוד הבהירה בתצהירה כי שעון הנוכחות חישב את זמן העבודה בפועל לפי שעת תחילת המשמרת וסיומה.

כאשר במשך 3.5 שנים קיבל התובע את שכרו באופן לפיו מותאמות שעות הנוכחות שלו לסידורי העבודה בנתבעת, וכאשר העיד בפנינו התובע כי כאשר נדרש להשלמות אלו היו משולמות לו, לא מצאנו לקבל את גרסתו החסרה בעניין זה.

משכך, לא עלה בידי התובע בסופו של הליך להבהיר את תביעתו ברכיב זה, כאשר לא ברור בגין אלו שעות נתבעו הפרשי השכר (האם בשל עבודה שלא בהתאם ל'סידור העבודה'? האם בשל 'עבודה בהפסקות'?).

כאשר המסד העובדתי העומד בבסיס רכיב נתבע זה אף בסופו של ההליך לא ברור דיו, לא הוכח, כימותו אינו ברור ומנגד סיפקה הנתבעת בתצהיר מטעמה הסבר באשר לאופן חישוב שעות עבודתו – שעות נטו ולהוציא הפסקות - דינו של רכיב נתבע זה הינו דחייה.

הפרשות לגמל
לטענת התובע, משהוכיח כי יש לחשב את היקף משרתו לפי 186 שעות חודשיות, נותרה הנתבעת חייבת לו סך של 6,622 ₪ כהפרשות שלא בוצעו בגין מלוא היקף משרתו. הנתבעת מחזיקה בדיעה לפי הפרשות לפנסיה תעשנה בהתאם לשכר הבסיס ולפי חישוב הנתבעת (סעיף 24 לתצהיר נתבעת) נותר התובע זכאי לסך של 1,662 ₪ בגין רכיב זה, שכן עבור שנת 2013 אין התובע זכאי כלל להפרשות לגמל שכן לא צבר 6 חודשי ותק ובהתאם לחישוב לפי רכיבי השכר הנלקחים בחשבון לצורך הפרשות פנסיוניות עמדה זכאותו הכללית על 5,705 ₪ והנתבעת שילמה בגמר החשבון סך של 4,043 ש"ח .

כאמור לעיל, לא מצאנו מקור חוקי לקבלת תביעתו של התובע להכללת השעות הנוספות שביצע בהיקף משרתו עד ל 186 שעות חודשיות ושעה שעל פי צו הרחבה [ נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 השכר המבוטח של העובד לביצוע הפרשות פנסיוניות הוא שכר ו הקובע של העובד כמשמעם בחוק ובתקנות פיצוי פיטורים, יש לדחות את תביעתו להשלמת הפרשות לגמל כפי שנתבעה.

משהודתה הנתבעת בזכאות נוספת של הפרשות לגמל בשווי של 1,662 ₪ בהתאם לשכר היסוד של התובע ולהיקף משרתו, תישא הנתבעת בהפרשים אלו בהם הודתה בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני הכללי במשק.

דמי הבראה
לטענת התובע זכאי הוא לסך 284 ₪ כהפרש דמי הברא ה לשנת 2016 בהתאם לחישוב המופיע בסעיף 21 לכתב התביעה. לטענת הנתבעת, בהתחשב בהיקף משרתו, העומד על 79% בלבד, קיבל התובע את דמי ההבראה במלואם.

משקבענו כי אין לכלול את השעות הנוספות בהיקף משרתו הקובע של התובע עד להשלמ ה למשרה מלאה, ומשדמי הבראה משולמים לפי צו ההרחבה בהתאם לחלקיות משרת העובד, נדחה רכיב זה בתביעה.

הודעה לעובד
בכתב התביעה טען התובע כי לא נחתם עימו חוזה העסקה, בניגוד לקבוע בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א – 1991 ובניגוד לסעיף 1 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב – 2002. בגין הפרות אלו תבע התובע סך של 2,000 ₪ (סעיפים 24,25). בתצהירו, חזר התובע ללא פירוט על תביעתו זו: "בגין אי מסירת הודעה כאמור" (סעיף 42).

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מסרה לתובע הודעה בדבר תנאי העסקה (סעיף 17) וחזרה על טענתה זו בתצהיר שהוגש מטעמה וצירפה העתק מההודעה בשפה האנגלית עליה חתום התובע (סעיף 28 לתצהיר נתבעת, מ/4).

על אף טענתו אישר התובע בדיון כי חתם על מסמכים בעת תחילת העסקתו וכי –

"ש. מציג לך הודעה על תנאי העסקה שצורפה לתצהיר הנתבעת, האם חתמת על זה?
ת. לא יודע, אבל יש לי כזה שחתמתי ולקחתי. יש לי נייר כזה אצלי.
ש. ומה שיש לך לא צירפת?
ת. לא
(ר' עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 7-10).

טוען בא כוח התובע בסיכומיו טענה חדשה , לפיה התובע אינו קורא את השפה האנגלית והנתבעת לא ביררה האם התובע שולט בשפה האנגלית ולא הציגה כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי התובע שולט בשפה האנגלית. מדובר בטענה חדשה ש 'התרגשה ובאה לעולם' במועד הגשת הסיכומים, לאחר שהתובע אישר , בניגוד לנטען בכתב התביעה ובתצהיר שהוגש על ידו, כי יש בידו הודעה על תנאי העסקה ואף במועד הדיון לא העלה טענה או חצי טענה באשר לכך כי לא הבין את ההודעה שנמסרה לו בשל אי שליטתו בשפה האנגלית. באשר לטענה לפיה הנתבעת לא הציגה מסמך ממנו ניתן ללמוד כי התובע אכן שולט בשפה האנגלית, הרי שמדובר בטענה תמוהה לטעמנו שעה שהתובע לא טען בעניין זה דבר אשר הנתבעת נדרשה לסתור ב מסגרת ההליך. טענתו , כאמור, הסתכמה בכך כי לא קיבל לידיו הודעה על תנאי העסקה.

משהודה התובע כי חתם על הודעה על תנאי העסקה, יש לדחות תביעתו לפיצוי בגין אי מתן הודעה כאמור.

ניכויים שלא כדין
לטענת התובע נוכו משכרו בניגוד לדין בין החודשים 12/2013 ל 12/2-14 סך של 167 ₪ במקום 123.24 ₪ ועל כן זכאי הוא לסך 568.88 ₪. הנתבעת הודתה בסכום נתבע זה ובסיכומיה זנחה את טענותיה בדבר יכולתה לקזז משכר עבודת התובע דמי ארוחות כך שגובה הניכוי יעמוד בהוראות הדין. משכך, תביעתו של התובע ברכיב נתבע זה מתקבלת.

סוף דבר
התובע זכאי לסכומים הבאים שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין:
א. סך של 568.8 ₪ כהחזר ניכויים,
ב. סך של 1,662 ₪ כהשלמת הפרשי גמל.
סך הכל תישא הנתבעת בסך 2,230.8 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מאוקטובר 2016 ועד ליום התשלום בפועל.

לאור תוצאת ההליך ובשים לב לכך כי כ 8% מסכום התביעה התקבלו, יישא התובע בהוצאות הנתבעת בהליך בסך 4,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ט, (26 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' עליזה הרפז
נציגת ציבור עובדים

מירב קליימן , שופטת
אב"ד

מר רן ורדי
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: Seid Abdlkadir
נתבע: מעונות יניב בע"מ
שופט :
עורכי דין: