ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה צבאח נגד יניב דבח :

בפני כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

מבקשת

אילנה צבאח

נגד

משיבים

1.יניב דבח
2.כנען סנטר בע"מ
3.יקי שגב
4.דניאל שגב
5.בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

לפניי תובענה לסעד הצהרתי, בגדרה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המיטלטלין, אשר פורטו ברשימה שצורפה לתובענה, והמצויים בדירתה של המבקשת ברחוב יצחק יעקבי 2/16 ברחובות, הם בבעלותה של המבקשת, ואין לפעול נגדם במסגרת הליכי הוצאה לפועל הננקטים נגד המשיב 1, הוא בנה של המבקשת.

המשיבה 4, התנגדה למבוקש, בטענה כי הלכה למעשה, מתגורר המשיב 1, הוא החייב, בביתה של המבקשת, והמיטלטלין – או למצער חלק מהם – הם בבעלותו. יתר המשיבים לא מסרו תגובתם לתובענה.

במסגרת הדיון שנערך לפניי, נחקרה המבקשת על תצהירה ע"י ב"כ המבקשת 4, והצדדים השמיעו טיעוניהם בעל פה. לאחר הדיון, ניתנה למבקשת שהות בת 7 ימים להמציא לתיק בית המשפט מסמכים כתימוכין לטענותיהם בדיון, ולאחר שאלו הוגשו, אף ניתנה לב"כ המשיבה 4 זכות התגובה להן.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בכתב, למדתי טיעוניהם בעל פה ועיינתי בכלל הראיות שהובאו לפניי, נחה דעתי כי דין עמדת המשיבה 4 להידחות, ו אילו דין התובענה להתקבל.

אלה טעמיי לכך.

כידוע, המבקש סעד הצהרתי בכלל, וכזה על פי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל בפרט, נושא בנטל להוכיח, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי המצב העובדתי הוא כזה המתואר .

ראוי לציין, כי המבקשת נחקרה על תצהירה והשיבה תשובות ענייניות וממצות. לא התרשמתי כי היא מנסה להתחמק משאלות שאינן נוחות לה, או להסתיר מידע , אלא כי עדותה כנה, רצופה ואמינה.

המבקשת בתובענה שלפניי, אמנם צירפה לתצהירה קבלות חלקיות בלבד בגין המיטלטלין נשוא התובענה, אולם הוסבר על ידה כי המדובר במטלטלין שנרכשו על ידה בעת האחרונה, כאשר ערכה שיפוץ בביתה ועל כן היא אוחזת בקבלות בגינם ואילו ביחס ליתר המטלטלין – אין בידיה קבלות הואיל ומדובר בציוד ישן שנרכש לפני שנים רבות. הסבר זה מתקבל על דעתי ויש לומר כי הוא מתיישב גם עם המועדים המצויינים על הקבלות, ש הם כולם מחודש אוגוסט 2017, למעט המקפיא מחודש מרץ 2018, ועובדה זו מתיישבת גם כן עם עדותה של המבקשת, אשר מסרה כי רכשה מקפיא חדש לקראת חג הפסח.

התרשמותי זו נסמכת, בין היתר, על העובדה שמסמכים שהוגשו על ידה , לאחר הדיון וברשות בית המשפט, מתיישבים עם פרטים שמסרה בעדותה. כך, סיפרה כי הינה מתגוררת בדירתה מזה למעשה מ – 20 שנה, וכי זה לא מכבר שיפצה את הדירה. לצורך כך, סיפרה בעדותה כי פדתה קרן השתלמות, נטלה הלוואה מהבנק וכן קיבלה מבנה שיק ע"ס 30,000 ₪. ואכן, במסמכים שהומצאו ע"י המבקשת לאחר הדיון, נמצא אישור משיכה מקרן השתלמות על שמה, ע"ס 49,000 ₪ מיום 06.06.17, אישור הלוואה ע"ס 50,000 ₪ מיום 05.07.17 וכן העתק שיק ע"ס 30,000 ₪ מיום 04.07.17. אלו כאמור, מחזקים את מהימנות עדותה של המבקשת, שכן הם עולים בקנה אחד עימה, ובפרט שכל הכספים ניטלו על ידה באותה התקופה. המשיבה 4 טענה, כי המבקשת לא נחקרה על השיק שצירפה. אמנם, העתק השיק צורף לאחר הדיון, אולם המבקשת בהחלט הזכירה אותו בעדותה, את סכומו, את העובדה שקיבלה אותו מבנה לצורך השיפוץ, ונחקרה על כך. אם נמנעה המשיבה מלשאול את המבקשת פרטים נוספים אודותיו – כמו למשל, מה שמו של הבן שהעניק לה את השיק. אין לה להליך לעניין זה אלא על עצמה. זאת ועוד , יצוין, כי ב"כ המבקשת הקדישה חלק מטיעוניה לשאלה האם המבקשת הינה אישה קשת יום, אם לאו. אך שאלה זו הינה בלתי רלוונטית להכרעה לא נדרש בית המשפט, שכ ן בפסק דין זה על בית המשפט לבחון האם הוכחה בעלותה של המבקשת במטלטלין ותו לא. מצבה הכלכלי של המבקשת אינו קשור כלל לסוגיה.
המשיבה העלתה ספק ביחס לטענת המבקשת כי בנה החייב (המשיב 1) אינו מתגורר עימה, נוכח העובדה שהבן ממשיך למסור את כתובתה כמען מגוריו. תהיה זה אינה מופרכת, והיה מקום לברר אותה במסגרת חקירה נגדית, אך התרשמתי כי המבקשת נתנה הסברים לתמיהות ולחשדות אלו ומצאתי את דבריה אמינים. המבקשת טענה, כי המשיב 1, אינו מתגורר בביתה מזה כ – 10 שנים, כי הוא גרוש פעמיים ומזה מספר שנים מתגורר עם בת זוג וילדיהם המשותפים בשכירות. חרף זאת, ממשיך הבן למסור את כתובתה כמען מגוריו ונושיו אינם חדלים מלדפוק על דלת ביתה ולדרוש פירעון החובות. על רקע זה, סיפרה המבקשת, ניתקה קשר עם הבן, כחודשיים עובר לדיון, לאחר ששוב הגיע נושה לבצע עיקול בביתה, בערב חג הפסח. המבקשת הציגה בדיון העתק הסכום שכירות, לגביו טענה, כי הוא מתייחס למקום מגוריו הנוכחי של הבן. לדברי המבקשת, קיבלה העתק של המסמך דרך העירייה. ברי, כי אין למבקשת שליטה על כך שהמשיב 1, שכפי הנראה חפץ להרחיק את נושיו ממנו, מוסר את כתובתה של אימו כמען מגוריו ואין לזקוף עובדה זו לחובתה.

המשיבה 4 טענה, כי ההסכם אינו חתום על ידי המשיב 1 כלל, אלא כפי הנראה ע"י בת זוג ו בלבד ולכן טענה אין לראות בכך ראיה שיש ליתן לה מש קל ראייתי כלשהו. בנוסף, טענה לחשש מזיוף המסמך לאחר שלמסמכים שצורפו במועד מאוחר יותר, צורף עותק נוסף של ההסכם, כשהוא נחזה להיות חתום על ידי המשיב 1. אכן, בנסיבות האמורות אני מוצאת קושי ליתן משקל להעתק ההסכם שהוצג ע"י המבקשת, ואולם טענת זיוף כפי שנטענה ע"י המשיבה 4 הינה טענה מרחיקת לכת שאינה נתמכת בדבר מלבד השערה. יתרה מכך, המבקשת צירפה לתיק בית המשפט גם העתק מסמך רשמי מעיריית רחובות המתייחס ליתרה לתשלום ארנונה, לכתובת דרך בן ארי יצחק 2/38, נכס המצוי בשכירות ע"ש מיארה עופרה ויניב דבח – היינו, על שמם של המשיב 1 ובת זוגו. פרטים אלו מתיישבים הן עם עדותה של המבקשת והן עם הפרטים המצוינים בהעתק ההסכם שצירפה. על כן, אני מוצאת את רישום הארנונה כמחזק טענותיה של המבקשת בעדותה ובתצהירה וכן את העתק ההסכ ם שצורף.

תיאור הדברים על ידי המבקשת עולה אף בקנה אחד עם נסיון החיים והשכל הישר ולאור הסברי המבקשת וטיבם של המטלטלין המפורטים בתובענה , לא מצאתי כי רשימת המטלטלין מכילה פריטים שאין זה סביר שיהיו בבעלותה בביתה . לא הוצגה מן הצד שכנגד כל ראיה של ממש שיש בה כדי לערער את עדותה של המבקשת (מלבד תהיות שהמבקשת נתנה להן הסבר המניח את הדעת).

לאור הסבריה האמינים של המבקשת, נחה דעתי כי המבקשת הרימה את הנטל להוכיח את בעלותה במטלטלין נשוא הליך זה.
5129371אשר על כן, אני נעתרת לעתירת המבקשת, ולפיכך ניתן בזאת צו הצהרתי, הקובע כי המטלטלין שפורטו בתובענה, ואשר מצויים בדירתה של המבקשת, ברחוב יצחק יעקבי 2/16 ברחובות, הם בבעלותה של המבקשת בלבד, ואין המשיבים רשאים לפעול נגדם במסגרת הליכי הוצאה לפועל הננקטים נגד המשיב 1, הוא בנה של המבקשת.

הסך של 750 ₪, שהפקידה המבקשת כתנאי למתן הסעד הזמני, יושב לידי המבקשת באמצעות בא כוחה.

אני מחייבת את המשיבה 4 בהוצאות המבקשת, בסך של 1,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילנה צבאח
נתבע: יניב דבח
שופט :
עורכי דין: