ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הינדה פרידלמן נגד מנהל הבחירות טירת כרמל :

בפני כבוד ה שופטת תמר נאות פרי

המערערת

הינדה פרידלמן

נגד

המשיבים
1. מנהל הבחירות טירת כרמל, בשארה עבסאוי
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף דאוד – פמ"ח (אזרחי)

2. יו"ר ועדת הבחירות טירת כרמל, אריה פרג'ון
ע"י ב"כ עוה"ד שרגא בלזר ואח'

פסק דין

ערעור על תוצאות הבחירות בטירת הכרמל, בהתייחס ל תוצאות ההצבעה במעטפות כפולות למועצה, אשר הוגש מכוח סעיף 72(ה) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
ביום 30.10.18, נערכו בעיר טירת הכרמל בחירות לראש הרשות ולחברי מועצת העיר.
אחת מרשימות המועמדים הייתה רשימת מפלגת מח"ל הליכוד (להלן: " רשימת המערערת") והמערערת הייתה מועמדת מס' 3 ברשימת מועמדים זו וחברת וועדת הבחירות מטעם רשימתה .
המשיב מס' 1 היה מנהל הבחירות והמשיב מס' 2 היה יו"ר ועדת הבחירות.
ביום 1.11.18, התקיימה ישיבה של וועדת הבחירות לצורך ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות ולאחר מכן הוכרזו התוצאות, כך שרשימת ה מערערת זכתה למניין קולות המקנה לה שני מנדטים, אלא שהואיל והמערערת הייתה במקום השלישי ברשימה – היא לא תזכה לכהן במועצה.
בהודעת הערעור מטעם המערערת, היא מעלה שורה של טענות בכל הנוגע לישיבת וועדת הבחירות אשר במהלכה נספרו הקולות שבמעטפות הכפולות. לטענתה, היא קיבלה הודעה באמצעות הטלפון הנייד לגבי כך שעליה להגיע ביום 1.11.18 בשעות הבוקר לעירייה על מנת להשתתף במעמד ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות, אלא שביום 31.10.18 בשעות הערב, נודע לה, כי המעטפות הכפולות כבר נספרו שלא במעמד כל חברי הוועדה כפי שנדרש.
לטענתה (סעיף 7 להודעת הערעור), אדם בשם אפרים כהן סיפר לה שהתקיימה ספירה עוד ביום 31.10.18, כי מתוך 350 המעטפות רק 200 היו כשרות וכי מתמודד בשם מיכאל כהן (אשר עומד בראש רשימה המכונה "עוצמה" וסימונה "ץ", להלן: "כהן") קיבל 10 קולות אשר אפשרו לו לעבור את אחוז החסימה ולקבל מנדט אחד. ממשיכה וטוענת המערערת (סעיף 8 להודעת הערעור), כי היא קיימה שיחה נוספת עם מר אפרים כהן, אשר מסר שהוא עצמו לא היה באותה ספירת קולות נטענת ביום 31.10.18, וכי מי שנכח בה היה אחיו, מר ניסים כהן, וניסים הוא שעדכן אותו בפרטים. המערערת טוענת בהודעת הערעור כי השיחות עם מר אפרים כהן ומר ניסים כהן מוקלטות והיא מתכוונת להעביר אותן לבית המשפט.
בסעיף 9 ואילך להודעת הערעור טוענת המערערת כי ביום 1.11.18 היא אכן הגיעה ל ישיבת וועדת הבחירות לצורך ספירת הקולות שבמעטפות הסגורות, ובפתח הישיבה, סיפרה על המידע שקיבלה ערב קודם כמתואר מעלה, אלא שנאמר לה כי "אם יש לך בעיה תפני לבית המשפט" – וחברי וועדת הבחירות התחילו במלאכת ספירת המעטפות הכפולות.
לטענתה, היו כ-250 מעטפות כשרות וכהן זכה ל-8 קולות, אשר השלימו לו את מניין הקולות החסרים לצורך מעבר אחוז החסימה וקבלת המנדט , וכי המידע "תואם" את המידע שמסר לה אפרים כהן בשיחת הטלפון, כך שהדבר מלמד על נכונות המידע שהוא העביר לה.
ממשיכה וטוענת המערערת כי בעת ספירת המעטפות הכפולות נכחו אנשים שאינם חברי הוועדה, למרות שלפי הוראות החוק נוכחותם אסורה, כי לא נרשם פרוטוקול לגבי הישיבה, ואם נרשם – הוא לא הועבר לחתימת חברי הוועדה, ואף לא הוצגה לחברי הוועדה כל אסמכתא לגבי מספר המעטפות הכפולות שאמורות להיות בתוך תיבת המעטפות, כך שלא ניתן היה לבדוק אם חסרות מעטפות כפולות (יחסית למספר המעטפות שנשלחו מטעם משרד הפנים).
המערערת טוענת שנוכח האמור מעלה, כל תהליך ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות "זוהם מתחילתו ועד סופו ", כי יש חשש אמיתי לנכונות תוצאות הבחירות ולכן הסעד המבוקש (בסעיף 18 להודעת הערעור) הינו לזמן את המשיבים להסביר את מעשיהם ולחילופין להורות על פסילת כל הקולות שנמנו במעטפות הכפולות.
המשיבים הגישו תשובות בכתב ובמהלך הדיון שהתקיים היום, התייחסה המערערת לטענות המשיבים, הוסיפה טענות נוספות מטעמה, המשיבים הגיבו לטענותיה ואפשרתי למערערת להתייחס באופן פרטני למכלול הטענות.
לאחר בחינת הטענות ועיון במסמכים הרלבנטיים, מצאתי כי דין הערעור להידחות. בתום הדיון הסברתי למערערת (אשר אינה מיוצגת) שבכוונתי לדחות את הערעור וכי ההנמקות תפורטנה בכתב ותישלחנה לצדדים בהמשך, ועתה אפרט את עמדתי.
תחילה, יש ממש בטענות הסף שהועלו מטעם המשיבים המחייבות את דחיית הערעור.
הטענה הראשונה נוגעת למועד הגשת הערעור, שכן ערעור כגון זה יש להגיש בתוך 14 יום מיום פרסום ההודעה ברשומות אודות תוצאות הבחירות (וזאת בהתאם לסעיף 72(ג) לחוק); אלא שהתוצאות טרם פורסמו באופן רשמי (כפי שיש לעשות על פי הוראות סעיף 71(א1) לחוק), ולכן, למעשה המדובר בערעור אשר הוגש טרם זמנו. המערערת הסבירה שהיא סברה שהמועד הקובע הינו מועד הכרזת התוצאות, ביום 5.11.18, אלא שמועד הכרזת התוצאות אינו שקול למועד הפרסום ברשומות. המערערת אינה מיוצגת ונקל להבין כיצד שגתה בהקשר זה, אך כפי שאסביר בהמשך, עיקר ההנמקה לדחיית הערעור אינה מועד ההגשה ולכן אין צורך להרחיב.
טענת הסף השנייה, הינה מהותית ובעלת משקל של ממש – והיא, שלא צורפו לערעור כל המשיבים הפוטנציאליים הראויים. המערערת לא צירפה את שאר רשימות המועמדים ובמיוחד לא את רשימתו של כהן ואת כהן עצמו. המערערת עותרת לכך שאורה על פסילת כל הקולות שהיו במעטפות הכפולות ולשיטתה, אם כך אעשה, יחסרו לכהן הקולות שהביאו לכך שהוא עבר את אחוז החסימה והוא לא יזכה למנדט בו הוא זכה. ברור אם כך שלכל הפחות הייתה חובה לצרף את כהן ורשימתו כמשיבים לערעור שכן הוא "הנפגע הישיר" למקרה והערעור היה מתקבל , כך לשיטת המערערת עצמה. בנוסף לכך, המערערת לא הסבירה כיצד פסילת כל הקולות כפי שהיא מבקשת תשפיע על שאר המועמדים ויתכן מאד שאם יהיה צורך לבצע מחדש את החישוב של חלוקת המנדטים, תהיה השפעה על רשימות נוספות ולכן גם הן היו צריכות להופיע כמשיבים. בהקשר זה, ובאשר לחובת צירוף כל המשיבים הראויים - אפנה לבר"מ 201/14 סיעת ראשון ביתנו ואח' נ' משרד הפנים, פסקאות 17-18 (10.3.2014); עמ"נ (מחוזי ירושלים) 319/06 מפלגת העבודה מימד נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (17.10.2006), בר"מ 7540/06 העבודה מימד נ' יו"ר ועדת הבחירות (3.5.2007) ועמ"נ (מחוזי ת"א-יפו) 346/08 אלי יעקובי סיעת "להשאיר את הילדים בהרצליה" נ' ועדת הבחירות ביריה גרנות (11.1.2009). בנוסף, בהקשר זה, אציין כי המערערת אף לא הסבירה כיצד קבלת הערעור ופסילת כל הקולות שבמעטפות הסגורות תביא דווקא לכך שהסיעה שלה תקבל מנדט נוסף, אך לא בכך העיקר.
מעבר לכך, וגם לגופו של הערעור - דינו דחייה.
עיקר הערעור מבוסס על מידע שקיבלה המערערת, כך לשיטתה, בטלפון, מאדם בשם אפרים אשר ניתן היה להבין שמכיר את המידע ממקור ראשון, אך לאחר מכן מצא לנכון לחזור בו מגרסתו והפנה את המערערת לאח שלו, ניסים, שהוא "המקור" לאותו מידע, והמערערת לא טוענת שהיא עצמה שוחחה עם ניסים. כלומר, שהתשתית סומכת על שיחה עם מי שאין לו ידיעה אישית אודות הטענות וגם כך המדובר בעדות מכלי שני מבחינתה של המערערת. למותר לציין כי לא צורף לערעור תצהיר של מי משני האחים, וההקלטה הנטענת של השיחות עמם לא צורפה אף היא להודעת הערעור. המערערת הגיעה לביהמ"ש עם מסמכים אשר היא טוענת שמהווים תמליל של השיחות הנטענות, אך כמובן שלא ניתן להגיש את המסמכים במעמד הדיון וממילא בהיעדר תצהיר של הדוברים והתייצבות ם לדיון – אין לדברים ערך של ממש.
לא זאת אף זאת. הטענה לפיה כל הקולות שבמעטפות הכפולות כבר נספרו בערב של יום 31.10.18 בנוכחות קבוצה של אנשים בלתי מזוהים ולאחר מכן הוכנסו שוב כל הפתקים למעטפות ובוצעה ספירה מחודשת במעמד הוועדה ביום 1.11.18 הינה טענה בלתי הגיונית בעליל. ויובהר, שהמערערת עצמה מאשרת שביום 1.11.18 בבוקר אכן התקיימה ישיבה של ועדת הבחירות בנוכחותה ובמהלכה נפתחו המעטפות הכפולות ונספרו הקולות. כלומר, שבפני חברי וועדה הבחירות היה ארגז סגור, אשר נפתח בנוכחות כל חברי וועדת הבחירות כולל המערערת, ממנו הוצאו מעטפות כפולות, המעטפות נפתחו, הוצאו מכל אחת שתי מעטפות (האחת לראש העיר והשנייה למועצת העיר) ומתוך המעטפות הוצאו הפתקים ונספרו. טענה עובדתית זו אשר מופיעה בתצהירים של שני המשיבים לא נסתרה ולמעשה המערערת מאשרת אותה.
כלומר, שטענת המערערת הינה למעשה שיום קודם בערב, גורמים בלתי מזוהים פתחו את הארגז, פתחו את כל המעטפות הכפולות, פתחו את המעטפות שבפנים, ספרו את כל הקולות ואחר כך הכניסו מחדש את פתקי ההצבעה למעטפות המתאימות לראש העיר ולמועצה, הכניסו אותן שוב למעטפות הכפולות, הכניסו את הכל לארגז, סגרו אותו והביאו אותו לחברי וועדת הבחירות בבוקר של ה-1.11.18. גרסה עובדתית זו אינה סבירה בעליל, סותרת את תצהירי המשיבים, אינה מופיעה ככזו בערעור, ובוודאי שמחייבת הוכחה ברף גבוה במיוחד כאשר אין בפנינו ולו בדל של ראיה לגבי האפשרות שכך נעשה.
בנוסף, יש לראות כי המערערת הייתה חלק מוועדת הבחירות אשר נכחה ביום 1.11.18 בבוקר במעמד פתיחת הארגז, פתיחת המעטפות וספירת הקולות והיא אף חתומה על הפרוטוקול אשר הוכן בהקשר זה. המערערת טוענת כי במקביל למסמך הפרוטוקול היה פרוטוקול נוסף בכתב יד אשר הוכן על ידי אחת מעובדות העירייה וכי על הפרוטוקול "הרשמי" היא לא חתמה בזמן אמת. המערערת מסכימה כי שמה וחתימה מתנוססים בעמוד האחרון של הפרוטוקול (עמ' 4 סעיף 6) אך לטענתה, כפי שהושמעה במעמד הדיון, הפרוטוקול האמור לא נרשם בזמן אמת אלא נרשם לאחר מכן והיא הוחתמה על הפרוטוקול רק כראיה לכך שהיא נכחה בדיותימתה אינה מלמדת על כך שהיא מסכימה לתוכן הפרוטוקול (עמ' 4 שורות 4-8), ועוד טענה המערערת לקראת סוף הדיון כי הפרוטוקול מזויף ולא אמיתי והוא לא נכתב בזמן אמת (עמ' 7 שורות 7-9).
טענה זו לא אוכל לקבל.
יתכן מאד ונרשמה טיוטה של פרוטוקול או גיליון ספירת קולות בכתב יד לפני עריכת הפרוטוקול של הוועדה, וראו כי המשיבים מסכימים כי אכן נוהל רישום בכתב יד עובר להכנת הפרוטוקול ; אלא שהפרוטוקול הרשמי הוא המחייב. הפירוט של כל הנתונים שמופיעים במסמך בכתב יד הוא בדיוק הפירוט אשר מופיע גם בפרוטוקול המודפס, מניין הקולות זהה בשני המסמכים והמערערת חתומה כמי שמאשרת את נכונות הפרוטוקול, הדיוק שלו ומהלך העניינים.
הטענה של המערערת לפיה המשמעות של החתימה שלה הינה רק שהיא הייתה נוכחת באותה ועדה, הינה טענה שיש לדחות מכל וכל. המערערת ודאי יודעת שהחתימה שלה על הפרוטוקול מהווה אישור לכך שהפרוטוקול משקף את השתלשלות העניינים ומניין הקולות, והיא אף טוענת כי שימשה בעבר חברת וועדות קלפי וחברת וועדת הבחירות – ולא ייתכן שהיא טוענת שהחתימה שלה מהווה רק אישור לגבי נוכחותה ולא לגבי הסכמתה לתוכן הפרוטוקול . באשר להמשך הטענה, ולפיה הפרוטוקול מזויף – אומר כי המדובר בטענה מחיקת לכת, ועל פי הפסיקה טענת הזיוף היא טענה מעין פלילית ועל הטוען לה מוטל נטל מוגבר להוכחתה , נטל בו לא עמדה המערערת בענייננו (ע"א 4071/16 יוסי בכר - ראש עיריית בת ים נ' אלי יריב ( 20.2.2017) (להלן: " עניין יוסי בכר"); ע"א 7456/11 מוריס בר נוי נ' מלחי אמנון (11.4.2013); ע"א 3546/10 אליהו מישאלי נ' אולגה קליין (18.4.2012 )).
טענות נוספות של המערערת היו שבמעמד ספירת הקולות נוכחו גורמים אשר לא היו אמורים להיות נוכחים, אלא שלא שוכנעתי שנוכחותם הייתה בניגוד להוראות הדין, או שהם היו מעורבים בצורה אקטיבית בספירת הקולות, או שיש קשר זה או אחר בין נוכחתם ככל שהייתה, לבין התוצאות. כלומר, שאף אם עצם נוכחותם של אותם אנשים עונה על הגדרת 'ליקוי' בהליך ספירת הקולות , עדיין אין המדובר בליקוי היורד לשורשו של עניין ואשר בכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות כפי שנדרש בפסיקה (עניין יוסי בכר; בר"מ 2780/09 ראיד אבו אלהיג'א נ' חג'וג' נואף – ראש המועצה ברשות המקומית כאוכב אבו אלהיג'א (9.7.2009); 3235/09 מוראד עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא (1.3.2011)).
בנוסף, במהלך הדיון ביקשה המערערת להעלות טענות נוספות לגבי מניין הקולות (כגון שהיו מעטפות אשר לא נרשמה עליהן כתובת המגורים של הבוחר, או כגון שהייתה מעטפה אשר עליה מופיעים שני כתבי יד , או ש"נעלמו" שלא כדין 7 מעטפות ועוד). דא עקא, שטענות אלו לא הופיעו בהודעת הערעור, מסמכים רלבנטיים לא צורפו להודעת הערעור ולא ניתן לדון בטענות, מה גם שהיה על המערערת לציין את הנתונים במעמד ספירת הקולות ולציין זאת בפרוטוקול. אין בפרוטוקול כל התייחסות לכך שהמערערת ביקשה לרשום הסתייגויות לגבי מעטפות אלו או אחרות, או לגבי מעטפות "שנעלמו" וכיוצ"ב טענות - וכידוע יש חשיבות לרישום הסתייגויות והערות כגון אלו בזמן אמת (בר"מ 9649/16 מרעי נ' ועדת הבחירות פרדיס, פסקה 7 (24.1.2017)).
נוכח האמור מעלה, לא מצאתי כי ניתן לקבל את הערעור ובוודאי שלא הונחה תשתית להענקת הסעד המבוקש והוא פסילת כל הקולות אשר נמנו במסגרת ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות.
באשר להוצאות – אין לי ספק כי בירור הערעור הסב הוצאות למשיבים, אשר נאלצו להגיש תשובות ולהתייצב לדיון בהתרעה כה ק צרה, ועם זאת – לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות לחובת המערערת.

אבקש מהמזכירות לשלוח העתק לצדדים, ולוודא את אופן ההמצאה למערערת שאינה מיוצגת.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הינדה פרידלמן
נתבע: מנהל הבחירות טירת כרמל
שופט :
עורכי דין: