ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפית דלה נגד מוצצים דיסקאונט בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

תובעת / מבקשת

יפית דלה
ע"י ב"כ עו"ד מאור בן דוד

נגד

נתבעת / משיבה

מוצצים דיסקאונט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אביעד אופיר

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, ונקבע כי "על בית משפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק." (סעיף 31 לפסה"ד בעניין סונול).

פסק דין

לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע
1. המבקשת (להלן: "המבקשת") הגישה ביום 3.5.2018 תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

הטענה שבבסיס התובענה ובקשת האישור היא, כי המשיבה מפרה את הוראות תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה) התשס"ח-2008 (להלן: " תקנות הגנת הצרכן") הקובעות חובה להציג על גבי מוצרים מסוימים או בסמוך להם את מחירם ליחידת מידה ( 100 גרם או 100 מיליליטר) כל זאת במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.

עיקר טענת המבקשת, כעולה מבקשת האישור, היא כי המשיבה מפרה את הוראות תקנות הגנת הצרכן, עת היא אינה מציגה על גבי או בסמוך למספר מוצרים הנמכרים בסניפיה, את מחיר המוצר ליחידת מידה.

בעשותה כן, כך נטען, הטעתה המשיבה את לקוחותיה בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הפרה את חובת הגילוי בניגוד לסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, הפרה את חובת תום הלב בנגוד להוראות סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים") הטעתה בניגוד לסעיף 15 לחוק החוזים, הפרה חובה חקוקה בנגוד לסעיף 63 לפקודת הנזיקין, עשתה עושר ולא משפט, התרשלה כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין ופגעה באוטונומיה של הפרט.

2. המשיבה מצידה חולקת על טענות המבקשת וטוענת כי יש בידיה טענות משפטיות ועובדתיות טובות לדחיית בקשת האישור, לרבות הטענות ה"ייצוגיות" המקופלות בה. עוד טוענת המשיבה כי לא נגרם כלל נזק, ולו היתה התובענה מתברר עד תומה, היא היתה נדחית.

3. ביום 15.11.18 ובטרם הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות. (להלן: "בקשת ההסתלקות").

בקשת ההסתלקות
4. בבקשת ההסתלקות צוין כי הצדדים באו בדברים, ומבלי שצד יודה בטענות רענו, הגיעו להסדר שמתכונתו כדלקמן (להלןף "ההסדר"):

א. תוך 45 ימים ממועד אישור ההסדר, מתחייבת המשיבה לסמן בסניפיה גם את המחיר ליחידת מידה ביחס למוצרים המפורטים בסעיף 13 לבקשת האישור, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן.

ב. המשיבה תפעל לחידוד הנהלים בסניפיה באשר לאופן סימון מחיר ליחידת מידה בהתאם לתקנות הגנת הצרכן וכן תנחה את מנהלי סניפיה לקיים בדיקות שוטפות לאיתור תקלות בסימון מוצרים במחיר ליחידת מידה.

ג. המשיבה תעניק לציבור הטבה בסך מצטבר של 50,000 ₪ במונחי מחיר לצרכן, אשר תינתן כדלקמן:

1. המשיבה תעניק הנחה בגובה של 20% ממחירם המקורי, על כל המוצרים המפורטים בנספח א' לבקשת ההסתלקות.

2. ההנחה תינתן ללקוחות בקופה בלבד ולא יהיה בגין ההטבה כל פרסום או אקט שיווקי או פרסומי לטובת המשיבה.

3. את ההטבה ניתן יהיה לממש בתוך 6 חודשים ממועד אישור בקשת ההסתלקות וההסדר או עם סיום הענקת הטבות בסך מצטבר של 50,000 ₪, לפי המוקדם מביניהם.

ד. עם השלמת הצגת המחיר ליחידת מידה בסניפים וסיום חלוקת מלוא ההטבה (בסך 50,000 ₪), יגישו הצדדים הודעת עדכון לבית המשפט.

ה. באשר לגמול ושכר טרחה – הסכימו הצדדים כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 5,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחה בסך 17,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

עוד הוסכם כי הגמול וכן 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות. יתרת שכר הטרחה בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ תשולם עם המצאת הודעת העדכון על השלמת התחייבויות המשיבה כאמור בסעיף ד' לעיל.

הצדדים ביקשו כי בית המשפט יפטור אותם מפרסום מודעה בדבר ההסתלקות, תוך שציינו כי התכלית העומדת מאחורי הצורך בפרסום הוא איתור מבקש או מייצג חלופי, מה שאינו רלבנטי בעניין.

הצדדים עותרים בבקשה לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם למתווה המפורט לעיל.

דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, נחה דעתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
6. הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, והוא מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנ אה למסתלקים.

בשלב שני על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

7. תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות.

בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

8. אם כן, בבואו לדון בבקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות
9. כאמור, בבקשה נטען כי המשיבה מפרה את הוראות תקנות הגנת הצרכן הקובעות חובה להציג על גבי מוצרים מסוימים או בסמוך להם את מחירם ליחידת מידה (100 גרם או 100 מיליליטר) כל זאת במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.

במסגרת הסדר ההסתלקות, והגם שהמשיבה גרסה כי דין התובענה והבקשה להידחות, היא התחייבה לחדול מההתנהגות המפרה, לתקן את הנדרש, ולהעניק לציבור הטבה כספית באמצעות הנחות לרכישת מוצרים מהסוג משוא בקשת האישור.

נוכח האמור, הושגה מטרתה העיקרית של התובענה- אכיפת הוראות הדין, ואין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך.

בנוסף, נחה דעתי כי פיצוי לציבור בסך 50,000 ₪ הינו ראוי בנסיבות העניין.

על כן, יש מקום לאישור בקשת ההסתלקות, בכפוף לתיקונים כדלקמן :

בהתייחס לסעיף 9.4 לבקשת ההסתלקות-
הצדדים הסכימו כי המשיבה תיתן הטבה בשווי 50,000 ₪ כאשר "את ההטבה ניתן יהיה לממש בתוך 6 חודשים החל ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם זה או עם סיום הענקת הטבות בסך מצטבר של 50,000 ₪ ( לפי המוקדם מבניהם)".

באשר למועד תחילת מתן ההטבה-
המועד הראוי לתחילת מניין הימים למימוש ההטבה, הוא מיום שהמשיבה ת סדיר את סימון המוצרים (להבדיל ממועד מתן פסק הדין).

באשר למשך תקופת ההטבה-
בהינתן ההסכמה בדבר הטבה ע"ס 50,000 ₪, אין מקום להסכמה לפיה האפשרות למימוש ההטבה תהיה מתוחמת בזמן, באופן שייתכן כי בתוך הזמן שהוקצב לא תינתן מלוא ההטבה.

על המשיבה להעניק את ההטבות שפורטו בנספח א' עד להשלמת סך של 50,000 ₪, ללא הגבלת זמן.

גמול ושכר טרחה
10. כאמור לעיל, החוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט.

בענייננו, מדובר בבקשת הסתלקות מתוגמלת, במסגרתה הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך 5,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחה בסך 17,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

11. סוגיה זו, של הסתלקות מתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו. קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. מנגד, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת להשיג חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר.

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, אשר מסדיר סוגיה זו וקובע מהן אמות המידה לפסיקת הסכומים במסגרת בקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: " עניין סונול").

המשפט העליון קבע בעניין סונול, כי ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשרי להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת:
"הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים." (סעיף 26 לפסה"ד בעניין סונול, ההדגשה במקור, ע.ב).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, ונקבע כי "על בית משפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק." (סעיף 31 לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט
12. באשר לעילת התביעה –
ההתייחסות לתביעות הייצוגיות העוסקות בהפרת תקנים, כמו גם למידת התועלת בצידן, שנויה במחלוקת.

כפי שציינתי בת"צ 47907-10-17 גמילאל נ' שילב שיווק ישיר לבית היולדת בע"מ (7.10.18), יש הגורסים כי הפרת תקנות ממין זו הנדונה בענייננו הי א "טכנית" ואינה מסבה נזק ממשי, וככזו אינה מצדיקה ניהול הליך ייצוגי. עם זאת, יהיו מקרים בהם אכיפת רגולציה באמצעות מכשיר התובענה הייצוגית תהיה רצויה ובית המשפט יאפשר אותה.
בענייננו, נראה, כי בקשת האישור גילתה עילה לכאורה, באשר המשיבה אכן הפרה את תקנות הגנת הצרכן בהימנעותה מלהציג על גבי מוצרים מסוימים או בסמוך להם את מחירם ליחידת מידה.

13. באשר לתועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה –
בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צרכיה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהוגשה (סעיף 26 לפסה"ד בעניין סונול).

כאמור, במסגרת הסדר ההסתלקות, התחייבה המשיבה לחדול מההתנהגות המפרה, לתקן את הנדרש, ובנוסף, להעניק לציבור הטבה כספית באמצעות הנחות לרכישת מוצרים מהסוג משוא בקשת האישור.

בנסיבות העניין, בהינתן הקושי המובנה לאתר כל אחר מחברי הקבוצה, נראה כי המתווה שהוצע על ידי הצדדים, הן לעניין תיקון ההפרה והן לעניין אופן ההטבות, מניח את הדעת, ויש בו כדי להסב תועלת לציבור, כמו גם לקבוצה.

על כן, הריני מאשרת את הגמול ושכר הטרחה שהוצע על ידי הצדדים.

חליף ופרסום
14. במקרה הנדון, סבורני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה לפני דיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של הציבור.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשת אחר חלף המבקשת ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר
19. הריני מאשרת את בקשת ההסתלקות, בכפוף לתיקון סעיף 9.4 לבקשה .

במקום סעיף 9.4 בנוסחו, יבוא נוסח מתוקן:
"את ההטבה ניתן יהיה לממש החל ממועד השלמת הצגת המחיר ליחידת מידה בסניפי המשיבה ועד לסיום הענקת ההטבה בסך מצטבר של 50,000 ₪ ".

ככל שלא ניתנת הסכמת הצדדים לתיקון, עליהם להגיש הודעה על כך.

היעדר הודעה בתוך 10 ימים ממועד קבלת החלטה זו, ייחשב כהסכמה לנוסח המתוקן.

התחייבויות המשיבה כפי שפורטו בבקשת ההסתלקות, לרבות תיקון סעיף 9.4 כאמור, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק הדין.

בקשת האישור והתובענה של המבקשת כנגד המשיבה – נדחות.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 5,000 ₪ וכן תשלם לב"כ המבקשת שכ"ט בסך 17,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הגמול למבקשת וכן 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, מתוך שכר טרחת ב"כ המבקשת, ישולמו להם בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לב"כ המבקשת לאחר שהמשיבה תקיים את התחייבויותיה ויומצא לבית המשפט אישור על כך.

ב"כ המבקשת ימציא העתק פסק הדין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יפית דלה
נתבע: מוצצים דיסקאונט בע"מ
שופט :
עורכי דין: