ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל כהן נגד אסף קחטן :

לפני כבוד ה שופטת אירית קלמן ברום

תובעים

יגאל כהן
ע"י ב"כ עו"ד נעמי גלבוע וכן עו"ד אמיר סטמרי

נגד

נתבעים

1.אסף קחטן
2.ארי קחטן
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אסף אורן

פסק דין

בפני בקשה לצרוף אביו של הנתבע מס' 1, מר עזרא קחטן, כנתבע נוסף.
המשיב (להלן: המשיב או התובע) מתנגד לבקשה.

העובדות בקצרה:

תביעה למתן צו שיחייב את הנתבעים לחתום על מסמכים להעברת הדירה ברחוב אחד העם 50 בגוש 6175 חלקה 64 תת חלקה 1 ברמת גן ( להלן: "הדירה") על שם התובע.
לטענת התובע, וכך גם הצהיר בתצהיר עדות ראשית, ביום 18.11.2002 חתם מר עזרא קחטן בשם בנו, הנתבע מס' 1, באמצעות יפוי כח נוטריוני על הסכם למכירת הדירה.
נטען שבידי הנתבע מס' 2, שהינו עורך דין במקצועו וערך את ההסכם מתוקף היותו עורך דין, הופקד ייפוי כח בלתי חוזר לטובת התובע, לביצוע הוראות הסכם המכר.
לטענת התובע הוא שילם את מלוא התמורה, העסקה הושלמה מזה זמן רב והוא זכאי להעברת הדירה על שמו.
הנתבעים מכחישים את מחויבותם לחתום על המסמכים, ומעלים טענות נגד תקפות העסקה.

השתלשלות ההליכים המשפטיים:

לאחר שהוגשו כתבי בי דין, התקיימו דיונים מקדמיים בתיק, בסופם הוגשו כתבי הגנה בשם שני הנתבעים, תצהירי עדות ראשית, ובקשה זו להוספת מר עזרא קחטן אביו של הנתבע מס' 1 כנתבע ( להלן: מר עזרא קחטן).
בדיון שהתקיים ביום 10.10.18 הוסבר שהנתבע מס' 1 מוגבל ביכולותיו הגם שלא הוכרז כפסול דין. ב"כ המבקשים (להלן: המבקשים או הנתבעים), טען שהנתבע הנכון בסכסוך זה הינו מר עזרא קחטן משום שהסכם המכר נעשה על ידו והוא הרוח החיה שעמדה מאחורי הסכם זה. ההסכם הוא חלק ממערכת יחסים עסקית בין הצדדים.
משנשמעו טענות אלו בקשתי מהצדדים להודיע אם מוסכם עליהם הצירוף המבוקש, התובע הודיע כי הוא מתנגד לבקשה.
הבקשה לצרוף הנתבע, הוגשה בטרם הוגש כתב הגנה מפורט על ידי הנתבע מס' 1,לפיכך הוריתי לנתבע להגיש כתב הגנה בטרם אדון בבקשה, וכתב ההגנה הוגש.
התובע עומד על התנגדותו גם לאחר עיון בטענות הנתבע מס' 1 כפי שפורטו בכתב ההגנה, ומבקש להגיש כתב תשובה כמענה לטענות המפתיעות לטענתו שעלו בכתב ההגנה של הנתבע מס' 1.

טענות המבקשים:

הנתבע מס' 1 טוען כי לא היה כלל מעורב בעסקה שבוצעה, הוא לא נתן רשותו למכור את דירתו. ייפוי הכח הנוטריוני עליו חתם עוד בדצמבר 1994 נחתם בכדי לאפשר לאביו לדאוג לרווחתו ולסייע בניהול ענייניו. אביו, מר עזרא קחטן הוא זה שעמד מאחורי הסכם מכירת הדירה כחלק מעסקה אחרת שעניינה גיוס כספים למימון החברה שבבעלותו. הוא ניהל מו"מ, חתם על ההסכם וקבל את כספי המשכנתא, שהיוו תמורה חלקית. כאמור, לא הייתה כוונה של ממש למכור את הדירה.
ההחלטה לתבוע את הנתבעים מס' 1 ו- 2 נגועה בחוסר תום לב, משהתובע יודע היטב שהעסקה נערכה עם מר עזרא קחטן, והייתה כרוכה בעסקה נוספת.
הנתבע מס' 2 אף הוא בנו של מר עזרא קחטן ( אחיו למחצה של הנתבע מס' 1) עו"ד במקצועו, הוא זה שערך את העסקה, מבלי שידע על מסכת ההתקשרויות האחרות בין הצדדים. מכל מקום מצהיר הנתבע מס' 2 בתצהיר עדות ראשית כי ייפוי הכח הבלתי חוזר אינו מצוי עוד בידו וזאת משחלפו 16 שנים מיום עריכת ההסכם.
צירופו של מר עזרא קחטן הינו צירוף הצד הדרוש והנכון לברור הסכסוך מושא התובענה, הבקשה עולה בקנה אחד עם התנאים הקבועים בתקנה 22( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, (להלן: התקנות) הן משום שהסעד אותו מבקש התובע נובע מאותו מעשה או אותה עסקה או אותה סדרת מעשים או עסקאות בהם היו מעורבים התובע וכן מר עזרא קחטן. והן משום שהתביעה מעוררת שאלות משותפות עובדתיות או משפטיות לכלל הנתבעים, כך שנוח יותר לדון בכל הפרשה בעת ובעונה אחת.

טענות המשיב-תובע:

התובע מתנגד לבקשה מכמה סיבות. ראשית, הבקשה מהווה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט ומהווה מקצה שיפורים לטענות העובדתיות שכבר נטענו בכתבי טענות קודמים, בהליך קודם.
לגופו של עניין, את ענייני הנתבע מס' 1 ייצג מר עזרא קחטן כמיופה כוחו, ולבסוף הנתבע מס' 1 חתם בעצמו על הסכם המכר.
הנתבע מס' 1 אינו פסול דין ולא היה פסול דין בעבר בעת החתימה על הסכם המכר.
הסעד הנתבע הינו קיום ההסכם, סעד זה מופנה לנתבעים שבכוחם לקיים את ההסכם. התובע אינו תובע כל סעד ממר עזרא קחטן.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובכתבי בי דין ולאחר שנתתי הזדמנות לתובע להצטרף לבקשה לצירוף הנתבע הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. ואסביר.
מטענות הצדדים עולה שמר עזרא קחטן היה מעורב בעסקה ונטל חלק דומיננטי בעסקה. גם לטענת התובע, מר עזרא קחטן הוא זה שניהל את המו"מ, חתם על ההסכם בשם הנתבע מס' 1 על פי ייפוי כח. באמרת אגב אציין שגרסה זו שונתה לאחר מכן, ולתצהיר עדות הראשית של התובע צורף הסכם אחר מזה שצורף לכתב התביעה. לכתב התביעה צורף הסכם חתום על ידי מר עזרא קחטן כמיופה כח, שבו נרשמה תת חלקה 2. בדיון בבימ"ש מיום 06.02.18 הוסבר על ידי באת כוחו של התובע, בנוכחות התובע, שנפלה טעות סופר ונכתב תת חלקה 2 במקום תת חלקה 1. לתצהיר העדות הראשית צורף הסכם אחר, בניגוד לאמור בסעיף 5 לתצהיר התובע, על ההסכם שצורף נחזית להופיע חתימה של הנתבע מס' 1. טרם בשלה העת להכריע בסוגיה זו.
בקשת הנתבעים לצירוף מושתתת על תקנה 22( א), לפיה:

"מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד- בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין- בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית."

אניח לצורכי הדיון בבקשה זו, שמדובר בעסקה אחת, במסכת עובדתית משותפת לכל הצדדים. מעורבותו והדומיננטיות של מר עזרא קחטן עולה מכתבי הטענות של שני הצדדים, יתכן שהיה נכון לצרפו כנתבע על פי מבחני תקנה 22, אלא שאין די בכך. דברים אלה היו יפים לו הבקשה הייתה מוגשת על ידי התובע לצרוף נתבע. אם כך היו פני הדברים, היה נכון להורות על הצירוף המבוקש. התובע מתנגד לצרוף המבוקש וטוען שאינו מבקש כל סעד ממר עזרא קחטן, עמדתו זו של התובע נובעת משיקוליו, ואף שייתכן שהיה נכון להצטרף לבקשה להוספת נתבע, התנגדות התובע מקשה על קבלת הבקשה.
ברגיל, לתובע הזכות לבחור את נתבעיו ולבחור את הסעד המתבקש. התובע טוען בתגובתו שאינו מבקש כל סעד ממר עזרא קחטן. בנסיבות אלו, בהן מתבקש לכפות על התובע נתבע נוסף שהוא אינו חפץ לתובעו תבחן בקשת הצירוף לאורה של תקנה 24 לתקנות, וכלשונה:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

הוספת צד בהתאם לתקנה 24 מהווה חריג לכלל לפיו הבחירה היא של התובע שבוחר אם לתבוע, איזה סעד לתבוע וממי לתבוע. התקנה קובעת שני תנאים חלופיים: האחד, שהיה צריך לצרפו, תנאי זה מתקיים כשהדין המהותי קובע זכות משותפת לתובעים או לנתבעים כמו ענייני עזבון, צירופם של כל היורשים. התנאי השני הוא הרלוונטי בענייננו, האם הצירוף נדרש בכדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. לפיכך, "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הינו אם מדובר בצד שנוכחותו דרושה בהליך לשם הכרעה יעילה ושלמה בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
(ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 154 ( מהדורה 12, 2015) וכן ע"א 203/77 חברת זמיר, קבלנות כללית בע"מ נ' החברה לבנין ( פורסם במאגרים ביום 23.10.1977)).
בפסיקה פורש תנאי זה בהתקיים אחד משני התנאים הבאים, שהצרוף המבוקש נדרש כשהפתרון השלם והיעיל שיינתן בפסק הדין יחייב הקמת מעשה בית דין כלפי הצד שצירופו מתבקש, או שיעלה חשש שמא תפגע זכותו של הצד המבקש להצטרף ( ר' רע"א 5861/15 עיריית תל אביב-יפו נ' עובדיה שומוביץ ו-2 אח' ( פורסם במאגרים 26.01.2016)) ( להלן: פרשת שומוביץ).
באשר לתנאי הראשון, הגם שייתכנו קביעות בפסק הדין שתהיינה שלמות יותר ויעילות יותר לו היו חלות כמעשה בית דין על הצד שמבקש להצטרף, אין די בכך כדי להורות על צירופו בנסיבות תביעה זו בהן התובע מתנגד.
ובמה דברים אמורים; טענות ההגנה ממכוונות בין היתר לפגיעה בשליחותו הנחזית של קחטן לחתום בשם בנו על הסכמי מכר ולקבל לידיו את התמורה בגין התחייבויות אלו. טענות אלו יחייבו הכרעה בשאלות האם היה מוסמך קחטן להתחייב בשם בנו, הנתבע מס' 1, מה מעמדו של הנתבע מס'1, האם היה בכוחו ובכוונתו להסמיכו ולמנותו שליח למכירת הדירה וכו'. הכרעה כלשהי בנושא זה מבלי שעזרא קחטן יהיה צד להליך עלולה שלא לחייב אותו ולא להוות מעשה בית דין כלפיו. אם יימשכו הליכים משפטיים בין הצדדים עלולות להיווצר החלטות סותרות. אכן אין הדבר רצוי, אולם משהתובע מתנגד בתוקף לצירוף, נסיבות אלו כשלעצמן אין בהן כדי לכפות על התובע צרופו של נתבע שאינו חפץ בו ואינו דורש כל סעד ממנו. עוד נקבע בפסיקה כי המבחן לצירוף אינו מתמקד בשאלה "האם הצירוף יוביל לייעול כללי של מערכת המשפט..." ( ר' פרשת שומוביץ).
התובע מבקש את אכיפת ההסכם על ידי חתימה על המסמכים לרישום בעלותו על הנכס. את זה הוא רשאי לבקש מהבעלים הרשום של הנכס. לא הוטל בשום שלב ספק בבעלותו של הנתבע מס' 1 בנכס. התובע רשאי גם לבקש מהנתבע מס' 2 שלטענת התובע (טענה המוכחשת מפי הנתבע מס' 2), מחזיק בייפוי כח בלתי חוזר. הוא אינו חייב לבקש את הסעד הזה ממר עזרא קחטן שאוחז בייפוי הכח הנוטריוני, ויכול לחתום מכח שליחותו, כפי שחתם על ההסכם, בכפוף להכרעה בדבר תוקפו של ייפוי כח זה. ללא צירופו של מר עזרא קחטן, עלול התובע למצוא עצמו מול שוקת שבורה, במקרה של הכרעה המקבלת את טענת ההגנה המטילה ספק בתוקפו של ייפוי הכח הנוטריוני, וטענות באשר לתקפות החתימה על ההסכם, משנטען שלא נתנה הסכמת הבעלים למכירת הנכס. התובע רשאי ליטול סיכון זה ולנהל את תביעתו כפי שיחפוץ.
כאמור לעיל, ברגיל, התובע הוא זה שקובע את הסעדים המתבקשים ואת זהות הנתבעים מהם הוא תובע את סעדיו. ככל שיוכרע שהתובע אינו זכאי לסעדים מהנתבעים שנתבעו, וזאת מבלי לקבוע שמץ של מסמרות בסוגיה זו, תדחה תביעתו. התובע נוטל סיכון זה בהתנגדותו לצרוף מר עזרא קחטן לתביעה.
הנקודה השנייה לבחינת הצורך בצירוף מר עזרא קחטן, נוגעת לחשש שמא תוצאות פסק הדין יסבו לו נזק או שתיפגע זכות חוקית שלו. אוסיף לעניין זה גם את החשש שמא תפגע הגנתו של הנתבע מס' 1. כאן ראוי להבחין בין פגיעה חוקית לפגיעה באינטרס, ר' לענין זה בספרו של יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 204 בסעיף 160 (מהדורה שביעית, 1995) כי:
"די בזכות חוקית העלולה להיפגע על-ידי פסק-הדין, ולו גם בעקיפין, אך בענין מסחרי לא די".

עוד על כך ר' ע"א 263/73 ועד הר הכרמל ( כולל אחוזה) אגודת התושבים נ' בנק ישראלי למשכנתאות בע"מ, (פורסם במאגרים ביום 07.11.2014).

במקרה דנן, מהטענות בבקשת הצירוף עולה שהמבקשים מכוונים לפגיעה כלכלית פגיעה באינטרס, המבקשים מעלים חשש שמא ללא צירופו של מר עזרא קחטן לא יפרסו בפני בית המשפט כל העובדות הרלוונטיות הנוגעות להסכם המכר שנחתם ובדרך זו לא ייחשף בית המשפט לתמונה בכללותה. על חשש זה ניתן להתגבר על ידי עדותו של מר עזרא קחטן. דבריו ישמעו בבימ"ש כעד מרכזי מטעם ההגנה, בעדותו יוכל להסביר את עמדתו, את מהות העסקה ונסיבות החתימה על הסכם המכר. אין ספק שעדותו של מר עזרא קחטן היא עדות חיונית ונדרשת להגנה. עדותו לא תפגע מכך שהוא אינו צד להגנה אלא " רק" עד מרכזי שתומך בהגנה כשהנתבע מס' 1 אינו בקיא בעובדות הנדרשות להגנתו. ר' לעניין זה ההלכה בפרשת שומוביץ וכן רע"א 10104/07 מדינת ישראל נ' אלדניפרי מהא ( פורסם במאגרים ביום 21.2.2008):

"אין די בצורך במידע מצד שלישי, גם אם מדובר במידע חיוני ורב היקף, כדי להצדיק צירופו של אותו צד לתובענה כבעל דין"

סוף דבר, משהתובע אינו מסכים לצירוף המבוקש, הבקשה נדחית.
הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יגאל כהן
נתבע: אסף קחטן
שופט :
עורכי דין: