ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאור הלר נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

מאור הלר

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום לגבי רכב שמספרו 48-052-52.

הרכב הושבת בהחלטת קצין משטרה בנתב"ג, ביום 18.11.18 בגין אישום על הסעת נוסעים בשכר.
בבקשתו, מספר המבקש כי ביום 18.11.18 אסף מטרמינל 3 בנתב"ג 3 נוסעים לביצוע הסעה בשכר לירושלים. לדבריו, המדובר ברכב מסוג M1 – (רישיון הרכב צורף לבקשה).
עוד צרף המבקש רישיון להסעה מיוחדת "ברכב מדברי".

המבקש מאשר כי לרכב מותר לבצע הסעות במסגרת משרד ההסעות גלעד סיור ותיור.
מוסיף המבקש ומצרף את רישיונה של אגודת גלעד להפעלת משרד הסעות ברכב מדברי –

בדבריו בפניי, ובניגוד לאמור בבקשה בה טען להמצאות 3 נוסעות – מספר המבקש בביהמ"ש כי ברכב היו "זוג שהם היו ביחד".
עוד הסביר כי לא עובד במסגרת משרד ההסעות אלא עובד עצמאי: "באותו יום עמדתי בנתב"ג, באותו יום באתי בלי הזמנה לקחתי זוג שהם היו ביחד...".
תחילה טוען בפניי כי קיבל הכסף רק מאחד מנוסעיו ובסיפא לדבריו טוען כי סיכם על 60 דולר ולא קיבל את הכסף בסוף:

ב"כ המדינה מתנגד לבקשה ומפנה לכך שעפ"י תקנה 84(א) כדי להתיר הסעת נוסעים בשכר, יש לקיים שני תנאים מצטברים עפ"י טור א וטור ב לתקנה.
לפיכך – ברכב מדברי, הרכב אמור לעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל אחד בנפרד.

כמו כן מפנה לכך שנגבתה עדות מפי אחד הנוסעים ששמו בן קונרי המספר כי סיכם על סכום 200 ₪ שישולם בכרטיס אשראי וכי הנוסע דיבר על תשלום לגביו ולא לגבי נוסעים אחרים.

דיון -
חומר החקירה הוגש בפניי.
מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת " כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג ינהג כחוק ולא יבצע עברות .כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57 ב(ב) לפקודת התעבורה."

במילים אחרות : השבתת רכב, הינה כלי נוסף שנתן המחוקק בידי רשויות האכיפה במלחמתן.

בחנתי חומר החקירה. בשלב זה של הדיון, בית המשפט איננו אמור להכנס לעומקן של הראיות אך על פניו אציין, כי בתיק ראיות לכאורה לעבירה של הסעת נוסעים בשכר ואף לעבירות נוספות ביניהן עבירת שידול נוסעים וכן עבירת איומים.

זאת ועוד – בח ינת הרשעותיו הקודמות של המבקש,מעלה , כי צדק הקצין אשר ערך את השימוש, בכך שייחס למבקש רצידוויזם.

אשר לטענות המבקש.
המבקש הפנה להחלטת כבוד השופט אורן בועז בבא"ש 6482-07-18.
ההחלטה שם איננה ישימה לענייננו באשר השאלה שבמחלוקת, איננה השאלה הנדונה בפניי.
בעיניננו – אין חולק כי יכול ותתבצע הסעה מיוחדת ברכב מדברי – אולם השאלה הנדונה היא האם ההאופן בו ביקש המבקש לבצע את ההסעה עומד בדרישות החוק. בפני ראיות לכאורה בכמות נכבדה העונות על שאלה זו בשלילה.

בהחלטה בבא"ש 6482-07-18.הנ"ל אין כל התייחסות (בין בטיעוני הצדדים בין בנימוקי ההחלטה) – לשאלה העובדתית של כמות הנוסעים, פעילות שלא במסגרת משרד ההסעות ואי עמידה בתנאי הרישיון.

מטעמי חסד – לא אביע מלוא דעתי על השינויים בגרסאותיו של הנאשם לגבי כמות הנוסעים וזיהויים וההבדלים בין מה שבחר לכתוב בבקשתו – לבין מה שטען בפניי.

עפ"י דבריו הוא – הגיע באופן עצמאי לנתב"ג ולא נשלח ע"י משרד ההסעות.
בנוסף – המבקש עצמו, צירף לבקשתו את ר ישיון ההסעה המיוחדת ברכב מדברי שהוענק לגלעד סיור ותיור ע"י משרד התחבורה.

ברישיון רשימת תנאים:

  1. הסעה רק במסגרת ההסעה – בענייניו נמצאנו למדים מפי המבקש עצמו שפעל עצמאית!.
  2. מותר לבצע הסעה רק לפי תעודת משלוח ע"י משרד ההסעות.

המבקש אפילו לא ניסה לטעון לקיומה של תעודה כנ"ל.

זאת ועוד –
עפ"י ההגדרה "הסעה מיוחדת" איננה יכולה לעלות בקנה אחד עם גביית תשלום מכל נוסע.
על פניו המבקש לא עמד בתנאי הרשיון ואף לא עמד בדרישות החוק לביצוע נסיעה "מיוחדת"
סוף דבר –
הריני קובעת כי בדין החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הרכב.

בשולי הדברים מצאתי להדגיש כי נתב"ג הינו שער הכניסה למדינת ישראל. על גורמי האכיפה להכביד ידם על מבצעי עבירות של הסעה בניגוד לחוק וכן על המשדלים לנסיעה.
תייר המגיע לארץ – איננו אמור למצוא עצמו במצב שנדרש לחקירה משטרתית בעטיים של נהגים אשר ניסו לשדלו לנסוע ב רכבים כמתואר בעדות התייר, בן קנארי, אזרח ארה"ב. אשר עדותו מקווה חלק מחומר החקירה.

סוף דבר,
הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאור הלר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: