ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שושי אבו נגד צד ג' :


בפני כבוד ה שופטת עידית וינברגר

מבקשים/תובעים

  1. שושי אבו
  2. דוד כהן
  3. עודד גבאי
  4. ברוך דדון
  5. חיים מוסברג
  6. אתי פרישוסר
  7. יוסי פליישמן
  8. רבקה עמית

נגד

משיבים/נתבעים

צד ג'

  1. איזנברג יעקב וטובי חב לבנין ועבודות צבוריות בעמ
  2. משה אייזנברגר

נגד

1. תשלובת אלוני בע"מ

החלטה

לפניי בקשה למתן הוראות למומחה שמונה מטעם בית המשפט , לפיהן יבצע המומחה בדיקות מעבדה נוספות בעניין עמידות חיפוי החוץ בדרישות הדין.

העובדות הצריכות לעניין:
מדובר בתביעה על סך 400,000 ₪ בגין ליקויי בנייה, שעל פי טענת התובעים התגלו בחיפוי האבן החיצוני של הדירות אותן רכשו בבניין שתוכנן ונבנה ע"י הנתבעים.
נוכח הפער בין חוות הדעת ההנדסיות שצורפו לכתבי הטענות, מונה תחילה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט , אך מינויו בוטל בעקבות בקשת התובעים , ובמקומו מונה ביום 10.10.16 המהנדס יוסי לזר (להלן: "מומחה בית המשפט" ו-"לזר").
חוות דעתו של לזר הוגשה ביום 13.3.17.
בדיון שהתקיים ביום 4.4.17, התיר בית המשפט לתובעים לשלוח שאלות הבהרה למומחה לגבי נחיצות בדיקת שליפה ומדוע ויתר בסופו של דבר על הבדיקה. בהחלטתי מיום 18.6.17 ובעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, לא התרתי לתובעים להציג בפני המומחה בדיקה מטעמם.
ביום 1.5.18 נחקר המומחה על חוות דעתו . במהלך חקירתו, לא התרתי לב"כ התובעים להציג בפני המומחה את הבדיקה שנערכה מטעמם.

לטענת התובעים, המומחה מטעם בית המשפט קבע, בחקירתו על חוות דעתו, כי במקומות שבהם סדק מעל האריח, ברור שישנה הפרדה ומדובר באזור רגיש ולכן יש לבצע בו בדיקת שליפה באופן מדגמי. עוד קבע המומחה כי יש לבצע את הבדיקה גם בשורה שבסמוך לקופינג של הגג. המומחה הבהיר עוד כי באזורים אחרים הוא בדק באמצעות הקשה ולא פירק אריחים, אך בדיקה זו אינה בדיקה רשמית ואינה תקנית. התובעים מפנים גם לעדותו של המומחה בהתייחס לעובדה שבחיפוי הבניין יש שני סוגי אבנים: אבן טבעית ואבן פסיפס.
עוד עלה מחקירתו, לטענתם, כי הורה בחוות דעתו לבצע בדיקה, אך נעתר לדרישת הנתבעת שלא לבצע כל בדיקה. לפיכך, עותרים התובעים למתן הוראה למומחה לבצע בדיקות שליפה במעבדה בנוגע לחיפוי החוץ של הבניין. התובעים מפנים לפס"ד בתיק דומה לטענתם, שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בת"א 44117-11-14. עוד מפנים התובעים לפסיקה בה נמתחה ביקורת על המומחה מטעם בית המשפט בתיק זה, יוסי לזר, בגין אי ביצוע בדיקות נחוצות.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בבניין שנמסר לפני יותר מ-20 שנה ולכן כאשר מדברים על עריכת בדיקות כלשהן, אף אלה שכבר בוצעו ע"י המומחה, מדובר על נזק ראייתי עצום שנגרם לנתבעים ולצד השלישי, שכן קשה כיום להבחין בין פגעי הזמן, קל וחומר שמדובר בבניין לא מתוחזק כראי, כמפורט בחוו"ד המומחה ובין ליקויים נטענים בהליך הבנייה. עוד טוענים הנתבעים כי אין בתקן הרלבנטי הנוכחי (ת"י 1555, חלק 1) הנחיות כיצד לבדוק הדבקה של חיפוי שיושם לפני 20 שנה, ובנוסף אין בתקן זה או בתקן לגבי הדבקים (ת"י 4004) הוראות לעניין פרק הזמן בו על הדבק להחזיק מעמד. התקנים שלא היו קיימים בזמן הקמת הבניין, עוסקים ביישום בעת ההדבקה ולא בבדיקה בחלוף שנים רבות. עוד טוענים הנתבעים שיש להוסיף את השיהוי בהגשת הבקשה, בחלוף 70 ימים ולא 30 יום בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 1.5.18, במיוחד כאשר מדובר בתביעה שהוגשה באיחור של עשור וחצי. מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי אין שום בסיס מקצועי לעריכת בדיקות נוספות כלשהן ודוחים את טענת התובעים לפיה עלו דברים במהלך חקירת המומחה. חקירת המומחה לא שינתה , לטענתם, מקביעותיו בחוות דעתו לפיהן אין צורך בפירוק כל האריחים ודי בסריקה ובדיקה ויזואלית. העובדה שנפלו רק 2 אריחים בחלוף השנים, חרף תחזוקה לקויה, מהוו ה אינדיקציה לכך שמדובר בבעיה מקומית. עוד קבע המומחה שאין לבצע תיקונים בפסיפס. בחקירתו, הדגיש המומחה כי השימוש של החברה בשיטת ההדבקה לחיפוי היה לגיטימי וכי אין כל צורך בבדיקת לוחות הפסיפס או כל בדיקות נוספות לכלל חיפוי האבן.
עוד טענו הנתבעים כי ב"כ התובעים מנסה שוב לשרבב לתיק תוצאות של בדיקה חד-צדדית אסורה, שבוצעה לכאורה זמן רב לאחר הגשת הראיות בתיק ואשר בית המשפט לא אישר להכניסה לתיק או להציגה למומחה. הנתבעים דוחים גם את הניסיון להטיל דופי במומחה ולקעקע את אמינותו האישית והמקצועית.

בתשובתם לתגובת הנתבעים, הוסיפו וטענו התובעים כי הטענה לפיה אין בתקנים הנחיות כיצד לבדוק הדבקה של חיפוי, הינה טענה שבמומחיות שהנתבעים אינם מציגים לה כל אסמכתא ולא חקרו את המומחה בעניין זה. לטענת התובעים, בסעיפים אליה ם הפנו הנתבעים בחוות דעתו של המומחה (סעיפים 11.4, 11.5) נכתב במפורש כי יש לבצע בדיקה של האריחים ובסעיף 11.9 כתוב שלא נעשתה בדיקה. התובעים מפנים לציטוטים מתוך חקירת המומחה מהם עולה , לטענתם , כי המומחה סבור שישנם מקומות בהם יש לעשות בדיקה ויזואלית ובמקומות רגישים, יש לבצע בדיקת שליפה שניתן לעשות במכון התקנים או במעבדות אחרות. לעניין הטענה כי מדובר בבניין שנמסר לפני שנים, משיבים התובעים כי המומחה נתן חוות דעת בעניין מצב החיפוי ועל כך נסובה חקירתו ולכן הטענה אינה רלבנטית לבקשה שעניינה הוכחת מצב החיפוי. גם בחוו"ד מומחה הנתבעים לא נכתב דבר בעניין נזק ראייתי.

דיון והכרעה
בחקירתו נשאל המומחה אודות המכתב ששלח אל ב"כ ה צדדים בעת הכנת חוות דעתו, בו הודיע על כוונתו לבצע בדיקת שליפה שבסופו של דבר לא בוצעה, בשל התנגדות הנתבעים, והשיב כי אינו סבור שכל חיפוי האבן לקוי.
בהמשך חקירתו, סיכם המומחה כי סבר שיש לבצע בדיקת שליפה רק במקומות הרגישים, כלומר במקום הקרוב לקופינג, או לחלופין להחליף את החיפוי באותו מקום.
"ש. מפנה לסע' 11.4 לחוות דעתך, איזה בדיקה יש לעשות כדי להוכיח קיומו של הליקוי לו טוענים התובעים אשר סבורים שהחיפוי הקיים הוא פצצה מתקתקת? תסביר על פי איזה תקן צריך לבצע את הבדיקות?
ת. יש אזורים שהם רגישים יותר. האזור שבו לקחו את המדגמים נמצא באזור המעקה בגג, כלומר באזור הזה לא עשו קופינג. אזורים רגישים הם כאלה שאליהם חדרה בוודאות רטיבות בחיבור שבין האריח לבין הקיר שהם אזורים יותר רגישים ושם צריך לעשות בדיקות שליפה באופן מדגמי באזור מסוים שנראה על פניו כי אם רואים למעלה סדק מעל האריח אז ברור שיש הפרדה שם ויש רגישות במקום. במקומות אחרים במרכז הקיר הייתי בודק רק באמצעות הקשה ולא מתחיל לפרק אריחים.
ש. איזה תקן מדבר על הקשה?
ת. אין תקן של הקשה. אני אומר נעשה בדיקה ויזואלית. לא כל דבר זה בדיקה לפי תקן. אמרתי שבכל האזורים הרגישים כפי שפירטתי לעיל צריך בדיקת שליפה. במקומות אחרים צריך לעשות סריקה ולבדוק ויזואלית, זו לא בדיקה על פי התקן אלא בדיקה ויזואלית בלבד. "

(עמ'19, ש' 27 עד הסוף ועמ' 20, ש' 1-4 לפרוטוקול).

"יש ערבוב בין בדיקת הפסיפס לבין בדיקת האבן. היא מדברת על האבן כל הזמן והנושא של בדיקה שלא נעשתה הוא בעניין הפסיפס. אם אנחנו מתעסקים בנושא של אבן או בנושא של פסיפס. בנושא של הבדיקה לגבי חיפוי האבן, אמרתי מה לדעתי צריך לעשות כדי שאפשר יהיה לבדוק אם צריך לחזק את האבנים ואיזה אבנים לחזק אותם, כל השורה שנמצאת באזור שהם בסמוך לקופינג של הגג, שם צריך לעשות בדיקת שליפה או לחילופין ישר לחזק אותה. זה האזור הרגיש ביותר. לגבי מקומות אחרים בחיפוי האבן לא היה צריך לעשות שום בדיקת שליפה או בדיקה אחרת לדעתי, כדי לבדוק את מידת ההידבקות שלהם. בסע' 11.9 בחוות דעתי אני לא מדבר על חיפוי האבן אלא על לוחות הפסיפס. גם שם לא רציתי לעשות שום בדיקה. "

(עמ' 21, ש' 3- 11 לפרוטוקול).

המומחה נשאל גם לגבי ביצוע בדיקת שליפה ללוחות הפסיפס והשיב תשובה דומה:
"ש. בעמ' 13-14 בסע' 8 בחוות דעתך אתה מדבר על הצורך בביצוע בדיקות שליפה לפסיפס. מפנה לתמונות של בן עזרא ושואלת האם באמת אתה צריך היום לבצע בדיקות שליפה לפסיפס כאשר בעצמך אמרת קודם שמבחן התוצאה מדבר בעד עצמו ומבחן התוצאה פרוש לפניך בתמונות של אריחים שנושרים?
ת. אני הסברתי למה הסיבה יכולה להיות. באזורים שהם רגישים נוצרת התנתקות של הפסיפס ובאזורים פחות רגישים יכול להיות שהיה כשל מקומי.
ש. מה זה כשל מקומי של אבן פסיפס שמתנתקת? הכשל מתגלה עם הזמן. פסיפס של 2 ס"מ יצא החוצה, הוא יצא ואנו לא נקבל החלטה לפרק את כל הקיר, אבל אם נדביק את האבן לא נפתור את הבעיה של הכשל שרק עכשיו מתחיל להתגלות. עוד חצי שנה יהיו בעוד מקומות. יעברו כמה שנים ואז נהיה עם תופעה, אני אומרת שצריך לעשות בדיקה כדי לדעת איפה הבעיה ולא לחכות למבחן התוצאה?
ת. מה שאני אומר זה שבמקומות שבהם כמעט בוודאות היתה חדירת רטיבות שם היה יותר אופייני להתנתקות של אריחי פסיפס. הכמות של אריחי הפסיפס שהתנתקו באזורים שבהם היתה חדירת מים או בקופינג מלמעלה. רואים את זה בצורה ברורה בכל השטח עצמו לא רואים התנתקות מאסיבית. "

(עמ' 24, ש' 17- 31 לפרוטוקול).

בסעיף 11.2 לחוות דעתו, קבע המומחה, כי הינתקות של שני אריחים ממעקה המרפסות לאחר זמן כה רב מצביעה על בעיה נקודתית בלבד, של פגיעה בהידבקות כתוצאה מחדירת מי גשם.
בסעיף 11.5.2 לחוות הדעת קובע המומחה שיש לחזק את אריחי האבן במקום שנחלשו, כפי שעולה מחקירתו כוונתו ל אזור הקופינג, ולבצע איטום והשלמת הקופינג (סעיף 11.5.1).

מחקירתו של המומחה עולה כי אף שסבר בתחילה שיש מקום לבצע בדיקת שליפה, במקומות מסוימים, הרי שבמועד השלמת חוות הדעת ולאחר מכן, במהלך חקירתו, הביע דעתו באופן ברור, כי בדיקת שליפה נחוצה רק באזור הקופינג בגג, או לחלופין "ישר לחזק אותה" כלומר – אם יבוצע חיזוק של כל אריחי האבן באזור הקופינג, לא נדרשת כלל בדיקת שליפה. משעה שבחוות דעתו המליץ לחזק את כל האריחים בקרבת הקופינג, מתייתר הצורך בביצוע בדיקת השליפה.

מקובלת עלי גם טענת הנתבעת כי אין מקום לערוך בדיקת שליפה משום שמדובר בחיפוי שנעשה לפני למעלה מעשרים שנה, ותקן ת"י 1555 אינו כולל הנחיות לבדיקת הדבקת חיפוי שיושמה לפני 20 שנה. גם בתקן העוסק בדבקים (ת"י 4004) לא נכתב כמה זמן על הדבק להחזיק מעמד, ושני התקנים לא היו קיימים בעת בניית המבנה.
העובדה שבחלוף 20 שנה ממועד בניית הבניין נפלו מספר אריחים בודדים בלבד, מלמדת כי לא נמצא פגם מהותי ונרחב בשיטת ההדבקה, אלא פגמים ממוקדים, הנובעים מרטיבות כתוצאה מליקוי בקופינג, כמפורט בחוות הדעת.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.
התובעים ישאו בשכר טרחת ב"כ הנתבעים בסך 2,000 ₪.

ב"כ הצדדים יודיעו, לא יאוחר מיום 10.12.18 אם הם מבקשים לחקור את המצהירים מטעמם.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שושי אבו
נתבע: צד ג'
שופט :
עורכי דין: