ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משי מוטולה נגד ירון לב ארי משה :

בפני כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

התובעים

1.משי מוטולה
2.מור אליעד

נגד

הנתבע

ירון לב ארי משה

פסק דין

לפני תביעה כספית בסך 10,000 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות ותביעה שכנגד בסך של 3,800 ₪ בגין עבודות שביצע הנתבע עבור התובעים ולא קיבל תשלום עבורם .

רקע ותמצית טענות הצדדים
הנתבע שכר מהתובעים יחידת דיור (להלן: "הדירה") בתמורה לסך של 1,750 ₪ לחודש.

התובעים הגישו תביעה זו בגין פינוי מושכר ופיצוי בגין אי תשלום שכר דירה וכן פיצוי מוסכם בגין אי פינוי המושכר בהתאם להסכם בין הצדדים.

במהלך הדיון שנשמע בפניי הסכימו התובעים כי הנתבע פינה את המושכר בסוף חודש ינואר, ולכן צמצמו את תביעתם לדמי שכירות בסך 1,750 ₪ עבור חודש ינואר ופיצוי בגין פיגור בתשלומו , תשלום בגין פיגור בפינוי הדירה, 350 ₪ בגין תיקוני חשמל וסך של 600 ₪ בגין תיקון הגג.

אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעים נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעים להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ודין התביעה שכנגד להידחות .
א. תשלום עבור שכ"ד לחודש ינואר 2018
התובעים העידו בפניי, כי הנתבע התגורר ב דירה במהלך חודש ינואר ולכן עליו לשאת בתשלום בסך 1,750 ₪ דמי השכירות לאותו חודש. בתמיכה לכך הציגו תכתובות מהטלפון הנייד בין הצדדים לפיהן הנתבע התגורר בנכס לכל הפחות נכון ליום 14.1.18. התובעים מסרו כי גילו שהנתבע עזב את הדירה באקראי ולא בשל הודעה שנמסרה על ידי הנתבע.

גרסתו של הנתבע לגבי תשלום שכר הדירה עבור חודש ינואר היתה לא עקבית וחסרת הגיון. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי שילם את שכר הדירה לחודש ינואר 2018. בעדותו בפניי הנתבע בתחילה טען "יכול להיות שאני לא זוכר שילמתי לו כנראה במזומן, עבדתי אצלו בגינה ויכול להיות שהתקזזו" (עמ' 6 ש' 32). בהמשך טען כי אסופת צילומי ההמחאות שיש בידו מוכיחה, כי שילם את התשלומים עבור שכר הדירה חודש בחודשו. כאשר נשאל האם יש בידו ראיה לכך ששילם עבור חודש ינואר השיב כי יתכן ששילם במזומן. כשנשאל אם יש איזה אישור בידו על תשלום במזומן, השיב "הם סמכו עלי ואני באופן הדדי... אני שילמתי בשיקים והם סמכו עלי" (עמ' 7 ש' 6-8). בהמשך הוסיף שהוא משוכנע כי בחודש ינואר התגורר אצל הוריו ולא בדירה והוסיף "נתתי במזומן עבדתי בגינה אמרנו נתקזז. זה היה באמון הדדי לא בהתכתבות" (עמ' 7 ש' 10-11). לאחר שהוצגו בפני הנתבע ההתכתבו יות בין הצדדים מיום 14.1.18 לפיהן הוא עדיין ה תגורר בדירה בחודש ינואר 2018 השיב "אז זה כתוב אז נכון" (עמ' 7 ש' 25). בנוסף הנתבע, אישר כי בהקלטה של השיחות שהגישו התובעים זה אכן קולו. מדובר בהקלטה של השיחות שתומללו על ידי התובעים, ובהן יש לחזק את גרסתם.

הנתבע צירף צילומי ההמחאות שנמסרו לתובעים במהלך תקופת ההסכם בין הצדדים (נ/2). מהמסמכים עולה , כי דמי השכירות שולמו על ידי הנתבע בהמחאות מפברואר 2014 ועד דצמבר 2014, מינואר 2016 עד דצמבר 2016, ינואר 2017 עד מאי 2017, אוגוסט 2017 עד דצמבר 2017. בנסיבות אלה בהן דמי השכירות שולמו בהמחאות למעט חודשים יוני- יולי 2017 ואלה לא נתבעו על ידי התובעים אני סבורה שבכך יש לחזק את גרסת התובעים, כי הנתבע לא שילם עבור חודש ינואר 2018.
תמוה שדווקא את התשלום האחרון שביצע הנתבע עבור ינואר 2018 הוא התקשה לזכור באיזה אופן הוא שילם .

נוכח המפורט לעיל עלה בידי התובעים להוכיח, כי הנתבע התגורר במהלך חודש ינואר 2018 בדירה ולא שילם להם שכר דירה בסך 1,750 ₪, לו הם זכאים.

ב. תשלום בגין פיגור בפינוי הדירה ופיגור בתשלום שכר הדירה על פי סעיף 10 להסכם הנתבע יחויב בתשלום בסך של 60 ₪ ליום בגין פיגור בפינוי הדירה. סעיף 11 להסכם קובע, כי הנתבע ישא בתשלום בסך של 60 ₪ בגין פיגור בתשלום שכר הדירה. מכתב התביעה לא ברור עבור מה תבעו התובעים שכן נרשם באופן כללי "בגין פיגור" ללא פירוט . בעדותו בפניי מסר התובע 1 "הוא צריך לשלם בגין פיגור תשלום עבור 321 יום ובגין כל יום 60 ₪ לפי החוזה" (עמ' 5 שורה 13).

אין חולק שנכון ליום 14.1.18 הנתבע עוד התגורר בדירה ולכן זכאים התובעים לתשלום עבור תקופה זו בהתאם לסעיף 10. לא הוכח על ידי התובעים מתי פינה בפועל הנתבע את הדירה. הנטל הוא על התובעים. הוכח שה תובעים זכאים לתשלום שכר דירה עבור חודש ינואר אך הפיצוי בגין איחור בפינוי הוא פיצוי בגין כל יום איחור ולכן עליהם הנטל להוכיח את מועד עזיבת הנתבע את הדירה.

אשר לתביעה לפיצוי בסך 60 ₪ עבור כל יום איחור בתשלום שכר הדירה לאחר שהדירה פונתה וההליך מצוי בתביעה משפטית אני סבורה שיש לפסוק פיצוי מתון ולא כמבוקש.

ג. תביעה בגין ליקויי בחשמל.
התובע 1 מסר, כי כחצי שנה לאחר עזיבת הנתבע את הדיר ה הם גילו שנעשה "חיתוך של החוטים" ולכן נדרשו לשלם 350 ₪ עבור עבודות חשמל. התובע מניח כי מדובר במעשה של הנתבע אף שאין בידו ראיה הקושרת את הנתבע לתקלה זו. בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין עבודות החשמל שבוצעו חצי שנה לאחר פינוי ה דירה לבין הנתבע. משכך התובעים אינם זכאים לפיצוי עבור עבודות החשמל שבוצעו.

ד. תביעה בגין ליקויים בגג הדירה
התובע 1 טען, כי התיקון שנעשה בגג הדירה, היה בגין נזילה שנוצרה כתוצאה משבר שגרם הנתבע וזאת בגלל ש"הנתבע הלך על הגג ועשה את הנזק. הנזק היה מיד לאחר שהוא עזב את היחידה. כמו כן, במידה והנזק היה קיים הוא היה מתלונן עליו" (עמ' 5 ש' 18-19).

בחקירתו הנגדית של תובע 1 שאל אותו הנתבע "אם היתה נזילה בבית זה לא פייר שהלכת לתקן את הגג תגיד לי אני איש מקצוע... אני איש עבודה, למה לא ביקשת ממני לתקן הייתי מתקן" (עמ' 5 ש' 26-27). אף שהנתבע בכתב הגנתו טען שמדובר בנזילה שהייתה קיימת אף בתקופת מגוריו בדירה, וכי התובעים סירבו לתקנה, הרי שעצם הצגת השאלה לתובע מלמדת שאם אכן היתה נזילה במשך תקופה ארוכה כפי שנטען בכתב ההגנה, הרי שהנתבע היה מתקן אותה בעצמו. משכך אני סבורה שבשאלה שהציג הנתבע לתובע 1 יש לחזק את גרסת התובעים , כי הנתבע הוא שגרם לנזק זה.
בנסיבות אלה, הוכח על ידי התובעים, כי הנתבע הוא שגרם לנזק זה ולכן עליו לשאת בעלות התיקון בסך 600 ₪.

ה. התביעה שכנגד
התובע שכנגד הגיש תביעה שכנגד ובה ביקש שהנתבעים שכנגד יפצו אותו בסך של 2,100 ₪ בגין עבודות גינון שביצע ושתילים שרכש וכן בסך של 1,700 ₪ עבור בנית סככה. לדבריו הוא טיפל בגינה כל זמן שהותו בדירה וסמך על הנתבעים שכנגד , כי ישלמו לו כפי שסוכם עבור עבודות הגינון ובניית הסככה. לדבריו, הוא רכש שתילים, ניקה את הגינה וביצע עבודות גינון ואינו יודע לומר מהי עלות השתילים ועלות עבודתו וכי מדובר במחיר כולל של 2,100 ₪. בתמיכ ה לכך הציג צילום של הגינה, נ/1. אומר בזהירות רבה כי כל שניתן לראות בתמונה ב- נ/1 הוא מספר בודד של שתילים ובגינה המלאה בעלים כך שלא ברור מה מהות העבודה שבוצעה במקום. יצוין כי הנתבעים שכנגד מכחישים מכל וכל טענות הנתבע לרכישת שתילים ולעבודות גינון. עוד טענו התובעים כי יש להם שירותי גינון ולכן לא היה להם כל צורך בעבודות על ידי הנתבע, וכי הנתבע תחם לעצמו גינה קטנה ושם שם מספר שתילים , וכי הדקל בתמונה הוא שלהם והנ תבע רק הזיז אותו. השתילים נרכשו על ידי הנתבע לצרכיו שלו ולא לבקשת התובעים וממילא הוא מוזמן לקחת אותם מבחינת הנתבעים שכנגד.

התובע שכנגד טען , כי בנה סככה בעלות של 1,700 ₪ , תשלום שלא ניתן לו. לדבריו העבודה בוצעה לקראת סוף 2017. בחקירתו הנגדית טען כי בנה את הסככה באמצע 2017. הנתבע הודה כי לא דרש את הכסף מהנתבעים שכנגד כל התקופה.
הנתבעים שכנגד טענו, כי הסככה נבנתה מספר שנים לפני כן על ידי בעל מקצוע ולתובע שכנגד אין כל קשר לבניית הסככה.

נוכח המפורט לעיל, לא עלה בידי התובע שכנגד להוכיח תביעתו ועל כן דינה להידחות.

ו. לסיכום
נוכח כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבע ישלם לתובעים סך של 1,750 ₪ עבור שכר דירה לחודש ינואר 2018, סך של 840 ₪ בגין איחור בפינוי הדירה למשך 14 ימים , סך של 500 ₪ בגין איחור בתשלום שכר הדירה, סך של 600 ₪ בגין עבודות לתיקון הגג והוצאות משפט בסך של 500 ₪. לפנים משורת הדין הסכומים ישולמו בשני תשלומים, הראשון שבהם עד ליום 1.1.19 והתשלום השני עד ליום 1.2.19, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משי מוטולה
נתבע: ירון לב ארי משה
שופט :
עורכי דין: