ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף חטיב נגד יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ :

לפני כבוד השופטת הבכירה דורית קוברסקי

התובע:

יוסף חטיב
ע"י ב"כ עו"ד מוראד ביקי

נגד

הנתבעת:

יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יעל רוקח

פסק דין

1. התובע, יוסף חטיב (להלן: "התובע"), רכש ביום 27.7.2012 רכב מהנתבעת, יוניברסל מוטורס בע"מ, שהיא בין היתר יבואנית ומשווקת של רכבי איסוזו (להלן: "הנתבעת"). מדובר ברכב חדש, מודל 2012, טנדר מסוג איסוזו D-MAX בעל מנוע דיזל והנעה כפולה (להלן: " הרכב"). הרכב נמסר ביום 29.7.2012 עם אחריות ל-3 שנים או עד 100,000 ק"מ, לפי המוקדם.

2. על פי כתב התביעה, כחצי שנה לאחר קבלת הרכב לחזקתו הבחין התובע כי בעת בלימתו, הרכב מרעיש ונשמעות ממנו נקישות. התובע פנה למוסך מורשה מטעם הנתבעת ובהמשך הופנה גם למוסך מורשה אחר, הרכב נבדק על ידי מומחים ומהנדסים ובוצעו פעולות שונות בניסיון לתקן את התקלה הנטענת, אך ללא הועיל. לפיכך עתר התובע למתן צו עשה – לחייב את הנתבעת, שהיא יבואנית ומוכרת הרכב, להחליפו ברכב חדש מאותו דגם.

טענות הצדדים
3. לטענת התובע, כאשר הרכב נמצא במצב נסיעה קדימה ללא הנעה כפולה (2X4), לקראת עצירה מורגשת ונשמעת דפיקה חזקה ממערכת ההנעה. דפיקה זו מרעידה את כל הרכב ואף מייצרת רעש וגורמת להפרעה ותחושת אי נוחות לנהג וליתר הנוסעים (להלן: "הבעיה"). התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של שמאי רכב שמואל אביעד (להלן: "אביעד").

4. לטענת הנתבעת, מדובר בתביעה קנטרנית ונעדרת כל עילה, שמאחוריה עומד רק רצונו של התובע לקבל לחזקתו רכב חדש על חשבונה של הנתבעת. לשיטת הנתבעת, הנתמכת בחוות דעת מומחה מטעמה, מהנדס דוד נמרי (להלן: "נמרי") וגם בעמדת היצרן (שצורפה כנספח לחוות הדעת של נמרי), הנקישה שמתוארת על ידי התובע כבעיה אינה פגם או תקלה אלא תכונה של הרכב, שהוא טנדר עבודה, ונובעת מעבודת המערכות בו. נקישה זו אינה פוגעת בשימוש ברכב, ונטען שהיא אף אופיינית לרכבים מסוגו לרבות של יצרנים אחרים. מדובר ברעש נקישה מינורי המופיע ברכב לסירוגין, אם בכלל, ורק במצב של הנעה כפולה האופייני לנסיעות בשטח קשה למעבר. הנתבעת טוענת שהיה על התובע, כקונה סביר, לבדוק את הרכב לפני רכישתו ולוודא שהוא מתאים לו, ולא לבוא בדיעבד בטענות על תכונות מובנות של הרכב שאינן מהוות תקלה. "נסיונות התיקון" שביצעה הנתבעת ברכב נועדו רק להשיג שביעות רצון של התובע, לא לתיקון תקלה או פגם, שכן לא מדובר בבעיה מכאנית או ברכב פגום. על כן, אין כל טעם בדרישת התובע להחליף את רכבו בחדש מאחר שה"בעיה" עליה הוא מתלונן תופיע גם ברכב החדש.
מעבר לאמור לעיל, הנתבעת מוסיפה שהציעה לתובע להחליף את הרכב בטרייד-אין ואף בתנאים מיטיבים אך התובע סירב ומבקש שהרכב המשומש שלו, שהיום כבר בן למעלה מ-6 שנים ועבר כבר למעלה ממאה אלף ק"מ, יוחלף בחדש ללא תוספת עלות, ולכך הנתבעת מסרבת.

5. לנוכח הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו (יצחק סמו, להלן: "המומחה"), וזאת על אף הסתייגויות הנתבעת (ראו הדיון מיום 27.12.2016 בפני המותב הקודם שדן בתיק, והחלטותיו מיום 3.1.2017 ומיום 4.1.2017).

6. בדיון מיום 28.6.2018, לאחר הגשת תצהירי הצדדים, הבהיר התובע כי לשיטתו המומחה התבקש לקבוע אם קיים פגם ברכב אם לאו, ולא לחוות דעה בעניין ירידת ערך. כך, במידה שקיים פגם יש לתקנו ואם הדבר לא ניתן לביצוע יש להחליף את הרכב באחר ללא הפגם. ניסיונות חוזרים ונשנים להביא את הצדדים לכדי הבנה והסדר לא צלחו, ומכאן פסק הדין.

דיון
תקלה או תכונה
7. הצדדים מסכימים על קיומה של הנקישה ברכב, אך חלוקים ביניהם בשאלה אם מדובר בתקלה או בתכונה מובנית ואופיינית לו.

8. התובע העיד כי הרכב הוא השני מאותו דגם שאותו רכש, וכי בקודם (מודל 2008) לא חש בבעיה שבגינה הגיש את התביעה. התובע הסביר, כי הוא משתמש ברכב לעסקו במשך כ-6 שנים עד למועד עדותו, במהלכן נסע הרכב 107,000 ק"מ. עם זאת, לשיטתו קיימת תקלה ברכב שלא ניתן לתקנה ולכן הוא מבקש להחליפו בחדש (פרוטוקול 11.7.2018, עמ' 12-11).

9. בחוות דעתו, אביעד ציין שבדק את הרכב במצב נסיעה ללא הנעה כפולה, כאשר ידית ההילוכים במצב Drive, וכאשר נסע קדימה לקראת סוף כל עצירת הרכב נשמעה דפיקה חזקה ממערכת ההינע ברכב אשר הרעידה אותו וגרמה לתחושה לא נעימה לנהג ולנוסעים ברכב. מוסכי הנתבעת ניסו לפתור את הבעיה ע"י ביצוע הפעולות הבאות: החלפת גל הינע אחורי; החלפת תיבת העברה חדשה; שיפוץ תיבת העברה חדשה; החלפת מפרק אוניברסלי גל הינע קדמי; החלפת מפרק אוניברסלי גל הינע אחורי, ועוד. כל פעולות אלה לא צלחו בפתרון הבעיה, לרבות פנייה ליצרן ולפיכך, ולנוכח הניסיונות החוזרים והכושלים לתיקונה, לשיטת אביעד המסקנה המתבקשת היא כי מקור הבעיה הוא בייצור הרכב ולא ניתן לתקנה ולכן על הנתבעת להחליפו ברכב בחדש.

10. בחקירתו הנגדית, אביעד עמד על גרסתו, אך הסתבר שלא בדק את הרכב במוסך, לא העלה אותו על מעלון או חיברו למחשב על מנת לבדוק תקלות. לשיטתו, גם אם היה עושה כך, על רקע הפעולות שביצעו מוסכי הנתבעת, לא ניתן היה להבחין בתקלה, מאחר ש"על פניו הכל נראה תקין" ומחשב הרכב אינו מתריע על איזושהי תקלה. על אף קביעתו של אביעד שמדובר בתקלה מכנית, הוא הודה שאינו יודע מהי הסיבה לה ושאף לא ניסה לאתרה, ועל כן ולנוכח כשלון הנתבעת בפתרונה יש להחליף את הרכב בחדש (שם, עמ' 16-13).

11. מטעם הנתבעת העידו נמרי וכן נדב ליבס, ראש אגף השירות בה (להלן: "ליבס"). במסגרת עדותו הראשית, ליבס העיד כי הרכב נמסר לתובע כשהוא תקין, לאחר סדרת בדיקות אותן הנתבעת מבצעת ברכבים שהיא מייבאת, ובהתאם לכך נמסרה לו גם תעודת אחריות. בהתאם לדוח ההיסטוריה של הרכב, ביום 30.1.2013 התובע הכניס את הרכב למוסך מורשה של הנתבעת לצורך טיפול תחזוקתי שגרתי וכך גם עשה לאחר מכן. אין כל אינדיקציה כי התובע התלונן על "נקישה" ומדוח ההיסטוריה עולה כי לא בוצע כל תיקון בבלמי הרכב. מדובר אפוא בתכונה של הרכב ולא בתקלה, ורק היות שהנקישה הפריעה לתובע, לפנים משורת הדין הנתבעת עשתה ככל שביכולתה על מנת להפחית את התופעה.

12. ליבס חזר על עמדתו בחקירתו הנגדית, לפיה הנקישה המתוארת כבעיה, המתעוררת לקראת סוף בלימה בסיטואציות מאד מסוימות, אינה אלא תכונה מובנית של הרכב, גם על פי הגדרת היצרן עצמו, וההתייחסות אליה כאל תקלה היא סובייקטיבית בלבד. ליבס הוסיף עוד, כי הנתבעת מכרה כ-10,000 רכבים מסוגו של הרכב, והתובע הוא היחיד שהגיש תביעה בעניין זה. עם זאת, הסתבר שהוא ראש אגף שירות, לא נסע ברכב ולא בדק אותו בעצמו, לא שוחח עם אנשי המחלקה הטכנית או עם מי מעובדי המוסכים שנסעו ברכב ובדקו אותו, והסתמך רק על תיעוד היסטוריית הטיפולים ברכב, עמדת היצרן והיכרותו עם רכבים אחרים מאותו דגם (פרוטוקול 11.7.2018, עמ' 19-16).

13. על פי חוות דעתו הנגדית של נמרי, הוא ביצע נסיעת מבחן כאשר התובע נהג ברכב, ואף ביצע נסיעות מבחן בשני רכבים נוספים וזהים. בנסיעת המבחן עם התובע הבחין בנקישות במצב הנעה 2X4 כאשר הרכב בבלימה (ולא במצב של 4X4). הנקישות הופיעו בדחיפות ובעצימות נמוכה, ועל כן לטעמו נהג סביר לא יבחין בהן. נמרי ביסס קביעתו גם על הוראות יצרן הרכב ולשיטתו זוהי תכונה של הרכב הנגרמת בשל תזוזת חלקים במערכת ההינע. לא מדובר ב"פגם" או "תקלה", אלא כך בנוי הרכב, וכך גם יסתבר אם ייבדקו כלי רכב דומים מתוצרים שונים. בסוף חוות דעתו, נמרי קבע שמדובר ברכב תקין לחלוטין ואין בנקישה, שהיא תכונה של הרכב, מניעה כלשהי מלעשות שימוש בו וליהנות ממנו.

14. במסגרת חקירתו הנגדית, הסתבר שחוות דעתו של נמרי נסמכת ברובה על דף הוראות היצרן ובכל מקרה הוא אינו יכול להצביע, או לצרף ראיה כלשהי, לגבי הבדיקות שביצע ברכבים אחרים, ואף אינו יכול לציין מאיזו שנת ייצור היו רכבים אלה (שם, עמ' 21-20).

חוות דעת המומחה
15. כאמור, לנוכח הפער בין חוות הדעת מונה המומחה, אשר הגיש את חוות דעתו מיום 21.6.2017. על פי חוות הדעת, הוא נסע ברכב פעמיים ומצא שהרעש לא הופיע בכל בלימה וכי בבלימות שהופיע היה חלש ביותר ולכן הוא התקשה להבחין בו וכתוצאה מכך גם לאבחן מהיכן מקורו. לדעתו, בהתחשב בכך שמדובר ברכב מסחרי בעל יכולת העמסה ומערכות הינע כפולות, המיועד לנסיעה בכביש ובשטח, אין להתייחס לרעש הנקישה הנטען על ידי התובע כאל מטרד, ולא נמצא ביסוס לטענות בדבר רעידות ברכב ופגיעה בהנאה ממנו כתוצאה מהנקישה. המומחה, שהוא גם שמאי רכב, הוסיף וקבע לרכב "ירידת ערך מזערית אם בכלל" כתוצאה מהרעש (נקישה) לו טוען התובע, אותה העריך לכל היותר ב-2% משווי הרכב ביום הקנייה, היינו כ-5,000 ₪. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם התובע השיב המומחה כי לא מצא צורך לנהוג ברכב והעדיף לשבת ליד הנהג בכדי להתרכז בבדיקה עצמה, ואף אישר ששמיעתו תקינה.

16. במסגרת חקירתו הנגדית העיד המומחה ששמע את הנקישה באופן מובחן, וכי זו התרחשה רק בעת בלימה ולא בנסיעה. המומחה העיד שלא יכול היה לקבוע בוודאות שמדובר, כטענת הנתבעת, בתכונה של הרכב – הן משום שהנתבעת לא איפשרה לו לבדוק רכבים דומים אחרים, והן משום שהבעיה לא התעוררה בתחילת השימוש ברכב אלא התפתחה מאוחר יותר. עם זאת, המומחה עמד על כך שלא מדובר בתקלה, שכן הרכב נסע עד כה למעלה ממאה אלף ק"מ ותקלה לא היתה מאפשרת זאת. לדבריו, לא הורגש כל רעד ומדובר בבעיה מינורית של נקישה בעת בלימה. לשיטת המומחה אמנם לא ניתן להתגבר על הבעיה ולכן מגיע לתובע פיצוי מזערי, אך בוודאי שלא מגיע לו רכב חדש לאחר שעשה ברכב שימוש במשך כל כך הרבה שנים (פרוטוקול 11.7.2018, עמ' 22).

17. מן הידועות הוא, כי במקרים שבהם ממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה (23.2.2014), סע' 14 והאסמכתאות שם).

18. בענייננו, איני מוצאת סיבה כלשהי, ודאי שלא "בולטת לעין", שלא לאמץ את עמדתו של המומחה. אני מסכימה אפוא עם המומחה, כי לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת לפיה מדובר בתכונה של הרכב. בהקשר זה יודגש, כי אין זה סביר או מתקבל על הדעת שסוכנות יבוא רכבים גדולה כמו הנתבעת אינה מאפשרת למומחה מטעם בית המשפט לבדוק רכבים נוספים מאותו דגם של הרכב או אחרים כדי לאמת את טענתה שמדובר בתכונה של הדגם הספציפי ואף של רכבים דומים. הנתבעת אף נמנעה מלהעיד מי מעובדיה שבדק בעצמו את הרכב או נציג מטעם היצרן שיתמוך במסמך שצורף לחוות דעתו של נמרי לפיו מדובר בתכונה של דגם הרכב, וחזקה כי עדות כזו היתה פועלת לרעתה ((ע"א 143/08 קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (26.5.2010), סע' 14 והאסמכתאות שם; ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא (24.1.2006), סע' 7); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658-657).

19. עם זאת, אני מקבלת גם את מסקנת המומחה כי הנקישה היא תופעה מינורית שאינה פוגעת בשימוש בו, ועל כן לא ניתן להגדירה כתקלה ובוודאי שאין בה כדי לאפשר לתובע את הסעד המבוקש של החלפת הרכב בחדש לאחר שעשה בו שימוש כה רב. משכך, ולנוכח סירובו של התובע לקבל כל סעד אחר, לרבות הצעה לקבלת פיצוי מסוים, דין התביעה להידחות.

סוף דבר
20. התביעה נדחית.
אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת את הוצאותיה בהליך לרבות שכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 ₪.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף חטיב
נתבע: יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: