ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאולינה טורבר נגד אורן רוקניאן :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעים

  1. פאולינה טורבר
  2. יעקב טורבר

נגד

הנתבעים

  1. אורן רוקניאן
  2. רוני נוריאל - התובע שכנגד
  3. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע
1. לפניי תביעה עיקרית על סך של 25,500 ₪ וכן תביעה שכנגד של הנתבע 2 על סך של 9,000 ₪.
כל צד מבקש לחייב את הצד שכנגד לשלם לו פיצויים בגין עלות תיקון הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שקרתה ביום 08/11/17 ברחוב הגלעד בגני תקווה. בעת התאונה נהגה ברכב התובעים מסוג סוזוקי קרוסאובר התובעת 1 ואילו הנתבעת 1 נהגה ברכב מסוג מרצדס שנת ייצור 2001 בבעלותו של הדוד שלה - ה נתבע 2. הנתבעת 3 הינה מבטחת המרצדס.

2. הצדדים חלוקים בשאלת אופן התרחשות התאונה וכפועל יוצא מכך בשאלה מי מהם אמור לשאת בתשלום נזקיה. כל אחת מהנהגות טוענת כי הנהגת האחרת היא זו שסטתה לעבר רכבה וגר מה לו את הנזקים שפורטו בתביעתה.

הדיון בתביעה
3. בדיון שהתקיים לפני העידו הנהגות: התובעת 1- פאולינה ו הנתבעת 1 אורן, שהעידו כי מלבדן לא היה איש בכלי הרכב המעורבים בתאונה. מטעמי יעילות יכונו הנהגות בפסק הדין בשמותיהן הפרט יים - פאולינה ואורן.

תמצית טענות הצדדים
4. פאולינה טענה כי נסעה ברכב התובעים מסוג סוזוקי, היא ראתה את רכב הנתבעים מסוג מרצדס עומד בחניה בצד שמאל של הכביש , בניגוד לכיוון הנסיעה. דהיינו, החזית של שני כלי הרכב פנתה לאותו כיוון. מכיוון שחלפה על פני כיכר, לא היה באפשרותה לפתח מהירות גבוהה בעת הנסיעה. מה גם שמדובר בכביש צר כשכלי רכב חונים משני צדיו. היא שמעה "בום" וחשבה שאולי עלתה על אבן. לאחר שעצרה לראות מה קרה, הבחינה פאולינה במרצדס כשהוא נוסע אחורנית ופוגע בסוזוקי לכל אורך צדו השמאלי.

5. אורן טענה כי המתינה בחניה בכביש ברח' הגלעד, אולם מכיוון שה מרצדס הוא רכב ארוך, לא היה מספיק מקום להכניסו עד לסוף החניה. במקום חלפו מס' מכוניות ללא כל בעיה והמרצדס לא הפריע לתנועה. פתאום היא שמעה "בום" וראתה את הסוזוקי שנסע במהירות מתנגש ב מרצדס. לאחר הפגיעה ברכב, פאולינה עצרה בסוף הרחוב.
כשאורן יצאה אליה, פאולינה אמרה לה : "אני לא ראיתי אותך אני לא ראיתי אותך".

דיון והכרעה
6. על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בשיעור הסתברות של לפחות 51%, בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראייה" . לא הובאה לפנינו עדות של עד ניטרלי או ראייה חיצונית שיש בה כדי להטות את הכף לטובת גרסתו של מי מהצדדים.

7. לאחר שעיינתי בכובד ראש בכתבי הטענות , בראיות שהגישו הצדדים לתיק ו תמונות הנזק בכלי הרכב של הצדדים והתרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים לפני בדיון שוכנעתי כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין שני הצדדים באופן שבו על התובעים והנתבעים שכנגד תוטל אחריות בשיעור של 80% לקרות התאונה ולנתבעים ולתובע שכנגד אשם תורם בשיעור של 20% לקרות התאונה כפי שינומק לה לן;

8. פאולינה היתה יכולה למנוע את קרות התאונה לו טרחה להביט היטב במראות הצד במכוניתה. היא העידה כי לאחר שיצאה ממעגל התנועה נכנסה לרח' הגלעד, שהכביש בו צר ומשני צדיו חונות מכוניות. נתוני הכביש חייבו את פאולינה לנ קוט משנה זהירות, לנהוג במהירות סבירה ולקחת בחשבון כי שדה הראיה שלה בכביש מוגבל חלקית, בשל המכוניות החונות משני צדיו.

9. פאולינה העידה כי בטרם התאונה ראתה את המרצדס בחניה, בניגוד לכיוון התנועה ועל כך אין חולק . המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם אורן נסעה אחורנית ובכך גרמה לתאונה, כפי שטענה פאולינה או שמא כטענת אורן – הרכב היה בחניה והטענה כי נסעה אחורנית איננה נכונה, שכן, לו היה מספיק מקום בחניה, הרי שהיא היתה מכניסה את כל המרצדס לתוך החניה.

10. אני מקבל את טענת הנתבעים כי העובדה כי הנזק בסוזוקי הוגדר בסעיף 6 לכתב התביעה כשפשוף לאורך צדו השמאלי, משתלבת היטב עם גרסתם כי הסוזוקי פגע במרצדס שהייתה בחנייה שכן לו הייתה נכונה גרסת התובעים כי המרצדס פגע ברכבם, אזי הנזק בסוזוקי היה צריך להיות מרוכז במקום אחד בלבד.

11. אורן העידה כי בטרם קרות ה תאונה ובהעדר מספיק מקום, היא החנתה את המרצדס, כך שצדו הימני קדמי בלט החוצה . העובדה כי כלי רכב אחרים שנסעו בכביש, לא התנגשו במרצדס , אין בה כדי לפטור את אורן מאחריותה ליצירת סיכון תעבורתי לכלי הרכב הנוסעים בכביש.

סוף דבר
12. לעניין התביעה העיקרית
אני מקבל את התביעה העיקרית באופן חלקי ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים יחדיו את הסכומים כדלקמן:
סך של 4,803 ₪ חלק יחסי מעלות תיקון נזקי התאונה.
סך של 1,000 ₪ החזר שכר טרחת שמאי.
סכומים אלו ישולמו לתובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 25/03/18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
אני דוחה את רכיב התביעה בגין החזר הוצאות משפטיות. המדובר בתביעה קטנה במסגרתה אין ייצוג על ידי עו"ד . נוסף על כך, אני דוחה את רכיב התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש שכן מדובר בנזקי רכוש ולא חלילה בנזקי גוף ולא הוכח כי נגרמה עגמת נפש מיוחדת.
לעניין התביעה שכנגד
אני מקבל את התביעה שכנגד באופן חלקי ומחייב את הנתבעים שכנגד, ביחד ולחוד לשלם לתובע שכנגד את הסכומים כדלקמן:
סך של 6,222 ₪ חלק יחסי מעלות תיקון נזקי התאונה.
סך של 995 ₪ החזר שכר טרחת שמאי.
סכומים אלו ישולמו לתובע שכנגד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה שכנגד 06/06/18 ועד למועד התשלום המלא בפועל.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בתוצאותיו.
כל הסכומים שפסקתי לעיל, הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעים/התובע שכנגד.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבימ"ש המחוזי מרכז בתוך 15 ימים מיום קבלתן.
המזכירות תמציא העתק פסה"ד לצדדים.
ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פאולינה טורבר
נתבע: אורן רוקניאן
שופט :
עורכי דין: