ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מידן שראל נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופט אסף הראל

התובע:
מידן שראל, ת.ז. XXXXXX647
ע"י ב"כ: עו"ד ה' שיפוני, על פי מינוי של הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ח' פולגר-לוי

החלטה

בהמשך להחלטה מיום 16.9.18, אניי קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר רז דקל, מומחה ברפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע בבית החולים "רמב"ם.
תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים "כללית"- כללי.
מסמכים רפואיים שצורפו לתצהיר התובע.
גיליונות בטיחות של החומרים אליהם נחשף התובע במסגרת עבודתו וכן בדיקות ניטור של האזורים בהם עבד התובע.
מסמכים רפואיים שונים, אשר הוגשו במסגרת דיון מיום 16.9.18.
הודעת התובע לחוקר הנתבע מיום 10.1.16. בעניין זה, תשומת לב המומחה מופנית לכך כי במידה וקיימת סתירה בין האמור בהודעה זו לבין האמור בתשתית העובדתית שתפורט להלן, יש להעדיף את הגרסה המופיעה בתשתית העובדתית המפורטת בהחלטה זו.

3. התשתית העובדתית:
התובע יליד 1986, רווק, מתגורר עם הוריו. לתובע אח ואחות שהם תאומים, ילידי 1997.
התובע שירת שירות צבאי מלא (שירות חובה).
התובע הועסק ברפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (להלן- רפאל), באמצעות חברת כוח אדם, כעובד שכיר בתקופה 12/2008 עד 8/2009.
עבודתו של התובע ברפאל הייתה במפעל שבו ממגנים רכב קרבי (להלן- המפעל). התובע הועסק בתפקיד של עובד ייצור במחלקת המיגון במפעל.
התובע עבד במתכונת עבודה של חמישה ימים בשבוע, בממוצע כתשע שעות עבודה ביום (מתוכן שעה אחת להפסקה).
במסגרת עבודתו ביצע התובע שני תפקידים מובחנים. התפקיד הראשון היה לבצע איטום של מכסה על גבי תיבת ברזל. התפקיד השני היה הרכבה של לוחות מיגון, כאשר הרכבה זו מבוצעת ללא חומר אטימה. לכל אחד מהתפקידים הקדיש התובע 50% מתקופת העסקתו. התפקידים בוצעו לסירוגין.
באשר לתפקיד האיטום:

  1. האיטום של מכסה המתכת על גבי תיבת הברזל בוצע תוך שימוש בחומר איטום הקרוי CS-3204 CLASS B (PART A + B). האיטום מתבצע על גבי מריחת חומר על גבי ברגים והברגתם לתוך התיבה.
  2. כאשר התובע ביצע פעולה זו, הוא לבש כפפות לאטקס או ניטריל, וחבש משקפי מגן. היו מספר אירועים שבהם לא חבש התובע משקפי מגן.
  3. כאשר התובע נמצא ליד עמדת האיטום, הוא נחשף לחומר האיטום הנ"ל, וחש את ריחו של החומר.

באשר לתפקיד ההרכבה:

  1. תפקיד זה היה כרוך בהכנסת חומר נפץ ללוחות מיגון מברזל. החומר שאליו הוא נחשף התובע הוא חומר נפץ פלסטי. התובע חש את ריחו של חומר הנפץ כאשר עבד בתפקיד זה.
  2. כאשר התובע ביצע פעולה זו, הוא לבש כפפות לאטקס או ניטריל. התובע חבש משקפי מגן. היו מספר אירועים שבהם לא חבש התובע משקפי מגן.
  3. גליון הבטיחות המתייחס ליריעות המיגון העשויות חומר נפץ פלסטי (חנ"מ) – בהן נעשה שימוש בתפקיד ההרכבה – מצורף לעיון המומחה. יובהר כי גליון בטיחות זה מתייחס לתהליך ייצור אותן יריעות מיגון העשויות חומר נפץ פלסטי מחומרי גלם, ואילו התובע לא עסק בייצור זה. לכן גליון הבטיחות מחמיר ביחס לסיכונים אליהם נחשף התובע בפועל. לא קיים גליון בטיחות ליריעות המיגון כמוצר מוגמר, שהוא המוצר בו השתמש התובע בתפקיד ההרכבה.

במפעל שבו עבד התובע היתה קיימת עמדה שיועדה לניקוי כלי עבודה באמצעות כלים כימיים. בעמדה זו נעשה שימוש בחומר בשם HOT MELT ADHESIVE. התובע לא עבד בעמדה זו, ולא עסק בניקוי כלים עם חומרים כימיים מיוחדים. התובע כן חלף ליד עמדה זו, שלוש פעמים ביום בדרכו למקומות אחרים. המעבר בעמדה זו בכל פעם נמשך שניות בודדות.
במפעל שבו עבד התובע בוצעה בדיקת ניטור על ידי המבדקה הכימית בע"מ ביום 14.7.09. מתוך, בדיקת ניטור זו התחנות הרלוונטיות לעבודת התובע הן אלה המסומנות בסעיפים 1 ו-2 בלבד בבדיקת הניטור.
במפעל בו עבד התובע היתה בקרת אקלים, מאחר ויש שימוש בחומרי נפץ, באופן שגרם לכך שהיו 40% לחות וטמפרטורה מתחת 24 מעלות צלזיוס. האולם במפעל הוא בגודל 7X8 מטר, גובה תקרה חמישה מטרים. באולם היה מיזוג אוויר. בנוסף, דלתות האולם היו נפתחות כלפי חוץ, על מנת להוציא סחורה בתדירות דיי גבוהה, בערך פעם בשעה למשך רבע שעה עד עשרים דקות.
טרם החל התובע לעבד ברפאל, הופיעה אצלו אלרגיה, זאת, כעולה ממסמך רפואי מיום 9.5.14 של ד"ר שטייגר.
לטענת התובע, אביו סובל ממחלת נפש.
במהלך שירותו הצבאי של התובע שמע קולות במוחו, ומאז שמע מדי פעם קולות של אנשים שנמצאים רחוקים ממנו.
פנייתו הראשונה של התובע לטיפול פסיכיאטרי היתה בשנת 2015 – ראשית ביום 25.6.15, עת פנה לד"ר סאלח מוראד, שם ביקש התובע הערכת פסיכיאטר, מאחר ולדבריו קשה לו להסתדר במקום העבודה וקשה לו לקבל הוראות מאנשים. בהמשך, ביום 7.7.15, ביקר התובע אצל הפסיכאטר, ד"ר שטרייכר, וטופל על ידו באופן פרטי.

4. השאלות:
בהליך זה, טוען התובע כי הוא לוקה בליקוי נפשי ובליקוי בבלוטת התריס, וכי שני הליקויים נגרמו עקב חשיפה לחומרים בעת שעבד ברפאל. לצורך בירור התביעה, מונו שני מומחים-יועצים רפואיים: האחד בתחום הפסיכיאטרי, כדי לבחון את הטענה לליקוי נפשי. השני, בתחום הרפואה התעסוקתית, כדי לבחון את הטענה לליקוי בבלוטת התריס.
המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

א. האם סובל התובע מליקוי בבלוטת התריס?
ב. ככל והמומחה יקבע כי התובע סובל מליקוי בבלוטת התריס, ישיב האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והחומרים אליהם נחשף במהלכה לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודת ו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי ו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי ו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 20.2.19, לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין וכן יתר המסמכים המפורטים בסעיף 2 לעיל .

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, (19 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מידן שראל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: