ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרון יוסף נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופטת דניה דרורי

התובע:
שרון יוסף
ע"י ב"כ: עו"ד רמי אסחאק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי

החלטה

בהמשך להודעת הצדדים מיום 13.11.18 אני מורה על מינוי מומחה רפואי, וקובעת כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר עדי בירון, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.
המומחה יתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), ובכלל זה יפרט בחוות-דעתו את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן יצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקו הרפואי של התובע מטעם קופת חולים כללית.
ב. חומר רפואי אשר צורף לכתב התביעה ולתצהירו של התובע.
ג. חומר רפואי אשר צורף לכתב ההגנה.

3. התשתית העובדתית:
א. התובע, יליד 1950, נקלט לעבודה בחברת החשמל בסוף שנת 1978 והוכשר לתפקיד מהנדס משמרת.
ב. מ- 9/1981 ועד ל- 01/1991 שימש התובע כמהנדס משמרת בתחנת כוח חיפה. התובע ביצע את תפקידו בהיותו חשוף לרעש מזיק.
ג. מ-01/1991 ועד לשנת 1997 שימש התובע כמהנדס התפעול של תחנת כוח חיפה. גם בתקופה זו היה התובע חשוף לרעש מזיק.
ד. משנת 1997 ועד ל-10/2004 שימש התובע בתפקידי מטה ולא היה חשוף לרעש בתקופה זו.
ה. מ10/2004 ועד שנת 2015 שימש התובע כממונה על דמיין בתחנת כוח חגית,. בתקופה זו עבד הן במשרד והן בחדר הדמיין, בסמוך לאזור בו נמצא טורבו-גנרטור.

  1. חדר הדמיין הוא חדר נפרד שבנוי בתוך שטח תחנת כוח, במפלס בו נמצא הטורבו- גנרטור. הרעש של הטורבו גנרטור מורגש פחות בתוך החדר. בכל פעם שיוצאים ו/או נכנסים לחדר נחשפים לרעש חזק של הטורבו- גנרטור.
  2. משימות עבודה, הדרכה וקורסים התבצעו בחדר הדמיין בהתאם לצרכי המעסיקה, בתקופות שונות בתדירות שונה. בדרך כלל מדובר בקורס המתקיים פעם בחודש, ונמשך בין 5 ימים לחודש. בימי ההדרכה /קורס נמצא התובע יחד עם המתלמדים כ-8 שעות בחדר הדמיין.
  3. בזמן העבודה בתוך חדר הדמיין עבד התובע ללא מגני אוזניים.
  4. התובע מוגדר במערכת של חברת חשמל כעובד החשוף לרעש, והיה בפועל חשוף לרעש מזיק מ-2004 ועד ל 2015.

ו. בתקופה שבין השנים 2015 ועד 2017 שימש התובע כמהנדס הסיכונים, בנוסף לתפקידו כממונה על הדמיין.
1. בנוסף לתפקידיו בדמיין, נדרש התובע לבקר ב- 4 אתרים, בהם נכח בעיקר ביחידות הייצור. גם בתקופה זו נחשף התובע לרעש מזיק.

2. כחלק מתפקידו כמהנדס בטיחות, נדרש להגיע לתחנות כוח שונות, לבצע סיורים בשטחי התחנות, לרבות באזורים מרעישים בהם יש טורבינות/גנרטורים/משאבות. התובע היה מאתר תקלות, עורך ביקורות, משתתף בתרגילי חירום בשטח התחנה.
3. התובע ביקר בד"כ במספר אתרים ביום עבודה אחד. שעות הנוכחות באזורים מרעישים משתנה בהתאם לצרכי העבודה והמשימות: לפעמים חשיפה לרעש במשך ימים שלמים, ולפעמים במשך מספר שעות, ולפעמים חשיפה של שעות בודדות על פני מספר שבועות.
4. התובע נמצא באזורים מרעישים בהם רמת הרעש הייתה בד"כ בין 85 ל-95, לעיתים חריגה מעל 95, לעיתים רחוקות ביותר מעל 100.

ז. לאורך כל התקופה השתמש התובע באמצעי מגן ( אטמי אוזניים ו/או אוזניות מגן), למעט ב תקופה בה היה בתפקידי מטה ולא היה חשוף לרעש בשנים 1997 – 2004.
ח. ביום 31.3.17 פרש התובע לגמלאות.
ט. מועדי הופעה של הליקויים הנטענים, האבחנות והטיפול הרפואי הם כאמור בחומר הרפואי.

4. הוראת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן -החוק): סעיף זה קובע כך –
"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה –
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – הטינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכל כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה –
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

5. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. האם התובע סובל מליקוי שמיעה אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראות סעיף 84א(א) לחוק)?
המומחה מתבקש להבהיר, האם ליקוי השמיעה של התובע קשור בקשר סיבתי לחשיפה לרעש?
ב. האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 מחזורים בשניה), פחת בשיעור של 20 דציבל, לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84(א)(2) לחוק)?

ככל שימצא, כי התובע סובל מליקוי שמיעה ומתקיימים בו התנאים המפורטים לעיל בהוראות סעיף 84א(א) לחוק וסעיף 84א(א)(2) לחוק מתבקש המומחה ליתן חוות דעתו גם לענין הטינטון:

ג. האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב) לחוק)?
ד. האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק?
ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.
ה. האם עקב הטינטון, היו פניות חוזרות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק)? ככל שכן – מה מידת האותנטיות של פניות אלו?

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
מובהר כי על הצדדים להימנע מלפנות ישירות למומחה.
אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובה המוטלת על המומחה לדווח על כל מצב של ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים במתן חוות דעתו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 30.12.18 לשם מעקב אחר קבלת תשובות המומחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה.
המזכירות תשלח למומחה את המסמכים כמפורט בסעיף 2 להחלטה.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, (19 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שרון יוסף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: