ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברכה נחום נגד אורן קפש :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

ברכה נחום

נגד

הנתבע

אורן קפש

פסק דין

רקע
1. לפניי תביעה עיקרית ותביעה שכנגד, על רקע עבודות שרברבות (אינסטלציה) שביצע הנתבע בחצר ביתה של התובעת. מטעמי נוחות יכונו הצדדים בפסק הדין בהתאם למעמדם בתביעה העיקרית.

התביעה העיקרית
2. התובעת מבקשת לחייב את הנתבע להשיב לה סך של 1,000 ₪ מתוך סך של 1,250 ₪ ששילמה לו עבור העבודות שביצע עבורה. לטענתה, לאחר בירור עם אנשי מקצוע, נודע לה כי התשלום ששילמה לו בסך כולל של 1,250 ₪, מוגזם ומופרז ואינו תואם את היקף העבודה שביצע.

התביעה שכנגד
3. הנתבע טען כי ביצוע עבודתו היה כרוך במאמצים פיזיים רבים במשך זמן ארוך. למרות זאת, בשל גילה המבוגר של התובעת, הוא החליט להעניק לה הנחה משמעותית במחיר העבודות שביצע בביתה . הנתבע צירף ח וו"ד מטעמו שתומכת בגרסתו. לכן, הוא מבקש לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לו סך של 1,941 ₪ , ההפרש בן הסכום הנדרש לעבודה מסוג זה לסכום שגבה ממנה בפועל.

הדיון בתביעה
4. התקיים לפני דיון בו שמעתי ברוב קשב את טענות הצדדים, הצעתי לצדדים לשקול את האפשרות למינוי מומחה ניטרלי מטעם שניהם. אולם הצעתי לא התקבלה וכל אחד מהצדדים בחר להגיש חוו"ד נפרדת של מומחה מטעמו.

דיון והכרעה
5. כידוע, על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה".
"נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).

6. לאחר שעיינתי בכובד ראש בכתבי הטענות ובנספחיהם, בראיות, בתמונות ובחוות הדעת המומחים שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את 2 התביעות כפי שינומק להלן;

7. התובעת הזמינה את הנתבע לצורך ביצוע עבודות שונות בביתה. לאחר קבלת התשלום מהתובעת, ביצע הנתבע לכאורה, את התיקונים הנדרשים. לטענת התובעת, לאחר מכן נודע לה מפי אנשי מקצוע ש הנתבע גבה ממנה סכום מופרז ורימה אותה.

לעניין טענותיה של התובעת- הנתבעת שכנגד
8. אין זה סביר ואין זה הוגן בעיניי כי הלקוח יזמין את שירותיו של איש מקצוע, ישלם לו את שכרו ולאחר סיום ביצוע העבודה, יתחיל בעריכת בירורים עם בעלי מקצוע אחרים לגבי סבירות הסכום ששילם.
בנסיבות אלו, היה מצופה מהתובעת לכלכל את צעדיה בתבונה, לפנות מבעוד מועד למס' אנשי מקצוע ולבקש מהם הצעות מחיר לביצוע העבודות הנדרשות בביתה. לאחר מכן, היה על התובע ת לשקול בכובד ראש את ההצעות השונות שקיבלה ולהחליט בסיוע בני משפחה או חברים, מהי ההצעה הסבירה מבחינתה.

9. יש לזכור כי אין מדובר במדע מדויק וכל בעל מקצוע מעריך ומתמחר את שווי שירותיו לפי ראות עיניו, הבנתו והמחיר שהוא נוהג לגבות בדרך כלל עבור אותה עבודה מסוימת. הצדדים לא הביאו ראיות כלשהן לכך שהעבודות מושא התביעה הן שירות בר פיקוח לגביו קיימת אסדרה (רגולציה) הקובעת מחיר מרבי לגבי כל אחת מהעבודות מו שא התביעה.

10. אף אם נלך לשיטתה של התובעת אזי עפ"י חו"ד מטעמה עלות התיקון מסתכמת בסך של 585 ₪ ולא 250 ₪ בלבד כפי שטענה בכתב התביעה.

לעניין טענותיו של ה נתבע- התובע שכנגד
11. הנתבע - התובע שכנגד, מנמק את הגשת תביעתו בטענה כי העניק לתובעת הנחה במחיר העבודות, בשל היותה א ישה מבוגרת ו ברגע שהגישה נגדו את התביעה, הוא מבטל את ההנחה שהעניק לה ומבקש לגבות ממנה את המחיר האמיתי של העבודות.
ראשית, לא צורפה כל ראייה כי הנתבע נתן לתובעת הנחה במחיר העבודות. הנתבע לא הציג הצעות מחיר גבוהות יותר לביצוע העבודות שנתן לתובעת ולא הוכיח את טענתו כי הסכום הנתבע על ידו, הינו ההפרש הכספי בין המחיר האמיתי למחיר שנגבה מהתובעת בפועל לאחר הענקת ההנחה.
שנית, כל עוד לא הוכח אחרת, המדובר בהסכם שנכרת על בסיס רצונם הטוב והחופשי של 2 הצדדים. לא שוכנעתי כי ההסכם נעשה עקב "טעות" או "הטעייה" של מי מהצדדים כנגד משנהו. לכל היותר מדובר בטענה של טעות בכדאיות העסקה שאין בה כדי להצדיק ביטול הסכם או שינוי תנאיו. ראו סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

סיכום
12. כל אחד מהצדדים הגיש חוו"ד מומחה לתמיכה בגרסתו. התובעת הגיש חוו"ד של מהנדס שקבע ששווי העבודות מסתכם בסך כולל של 585 ₪ בלבד. בעוד שהנתבע הגיש חוו"ד של שמאי רכוש שקבע כי שווי העבודות שביצע מסתכם בסך של 2,890 ₪.(במעוגל)

13. איש מהצדדים לא ניצל את זכותו לבקש לזמן את המומחה מטעם הצד שכנגד כדי להיחקר בבימ"ש על חוות דעתו ולכן, יש לזקוף מחדל זה לחובת 2 הצדדים .

14. עיינתי בכובד ראש ב -2 חוות הדעת שהינן מקוטבות ורחוקות אחת מהשנייה . למרבה הצער, הצדדים לא קיבלו את הצעתי במהלך הדיון, לשכור מומחה אחד המוסכם על שניהם. לא שקלתי מינוי מומחה מטעם בימ"ש שכן עלות שכרו לא הייתה מידתית ביחס להיקף התביעות דנן.

15. לא מצאתי לנכון להעדיף חוו"ד אחת על פני האחרת כך שבמצב דברים זה, המשמעות היא שכפות המאזניים מאוזנות ואיש מבעלי הדין לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו בשיעור הסתברות של לפחות 51%. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

512937
5

בקשת רשות ערעור על פסק הדין , לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד בתוך 15 ימים מיום קבלתו .

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ט כסלו תש ע"ט 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברכה נחום
נתבע: אורן קפש
שופט :
עורכי דין: