ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נגד מאיר דדון :

בפני כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

תובעים

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

נגד

הנתבע
מאיר דדון

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו, שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד:

החלטה

מבוא

לפני תובענה בסדר דין מקוצר אשר הגישה התובעת, ובקשת רשות להתגונן אשר הגיש הנתבע, בה טען כי עסקינן בתביעה נטולת בסיס שדינה להידחות.

רקע
עסקינן בתביעה בסדר דיו מקוצר אשר הגישה התובעת, חברת עמידר, בעילה כספית ובעילת פינוי כנגד הנתבע, הוא בנה של הדיירת החוזית אשר דרה בזמנו בנכס.

לטענת התובעת, ביום ה- 1/12/71 השכירה התובעת לגברת חנה אסור ז"ל את הנכס, אשר בהמשך, בבדיקות חוזרות ונשנות של חברת עמידר, הצהירה כי היא גרה בו בגפה. עם פטירת הדיירת החוזית, ומשהתברר לתובעת כי בנה של הדיירת עדיין גר בנכס, ומשוועדה מטעמה בחנה את הנושא וקבעה כי הבן אינו מהווה דייר חוזי, מוגשת תביעה זו לפינוי הנכס לאלתר ולתשלום כספי לתובעת. התובעת צרפה לתביעתה דו"חות ביקורי מעגל שביצעה לאורך השנים בנכס.

הנתבע הגיש בקשת רשות להגן , אשר בה טען כי התגורר יחד עם אמו המנוחה משנת 1995, ואף הגיש כבר באותה שנה בקשה למשרד הבינוי והשיכון להקניית זכויות חוזיות כדייר ממשיך. לאורך כך השנים, כך טען, ניסה להגיע להבנות עם התובעת, אך כל בקשותיו, כך לטענתו, עלו בתוהו וכן זכו להתעלמות או שלילה.
לטענתו, לא רק שהוא גר לאורך שנים בנכס אלא הוא עצמו זה שאף מצא את אמו, עת נפטרה בביתה, לפנות בוקר. לטענתו הוא מעולם לא עזב את בית אמו המנוחה, והציג בבקשתו את המסמכים הבאים על מנת להוכיח זאת: אישור כתובת ממרשם האוכלוסין, תעודת זהות, תלושי שכר , וחתימה של 20 דיירים בבניין המתגוררים בסמיכות אליו ויכולים להעיד כי הוא אכן גר שם.

עוד לטענתו, מי שקיים את ביקורי מעגל לאורך השנים היה נציג ממוצא אתיופי, אשר ספק אם ידע לתקשר עם אמו. אף ביחס לסכום הנתבע חלק הנתבע, וטען כי הוא גבוה ומתאים לשכר דירה בשוק החופשי.

לסיכום, לטענתו, הוא עונה על ההגדרה של דייר ממשיך ומבקש כי התביעה בגינו תדחה .

בהחלטתי מיום ה- 16/10/18, ולאור נימוקי המבקש בבקשתו למתן רשות להגן, הוריתי לתובעת, על מנת לחסוך בהוצאות, לעדכן את בית המשפט האמנם עומדת היא על תביעתה במתכונת זו של תובענה בסדר דין מקוצר, וזאת לאור טיעוני המבקש בדבר היותו דייר ממשיך.

התובעת, למרות ניסיונה העשיר בתביעות מסוג זה, עדכנה את בית המשפט שהיא ע ומדת על הגשת התובענה במתכונת זו של סדר דין מקוצר, כנגד דייר הטוען להיותו דייר ממשיך בנכס .

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות המבקש אשר פורטו בבקשתו במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד.
זאת ועוד, לנוכח התנהלות התובעת, והיות ועסקינן בתובענה אשר הוגשה במסלול שאינו מתאים לתובענות מסוג זה, ולאור סירובה המתמשך של התובעת לתקן זאת, מצאתי לנ כון להשית עליה הוצאות בגין החלטה זו. ולהלן נימוקי:

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לעשות שימוש בתקנה זו, לצורך ייעול וקיצור ההליך המשפטי, ובלבד שבית המשפט השתכנע כראוי על יסוד החומר שבפניו, שקיימת הצדקה ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד:

"... שלשם ייעול הדברים, חסכון זמן שיפוט והתדיינויות, שעה שמשוכנע בית המשפט או הרשם כי יש מקום למתן רשות להתגונן, יכול הוא ליתנה בלא דיון. כל כך, והרי לכל היותר יהא צורך במקרה כזה בבירור ממצה, אך לא נפגעו זכויות התובע "בשורה התחתונה" המהותית של התיק...כאן המקום לציין בהטעמה, כי סמכות זו לפי התקנה כמובן אינה בחינת מובן מאליו, שכן הכלל הוא חקירת המצהיר, ועל כן פשיטא גם שעל בית המשפט או הרשם להשתכנע כראוי כי החומר אשר לפניו מצדיק החלטה ללא דיון. מטרת התיקון לתקנה היא ייעול ההליכים, וכמובן על הייעול להשתקלל בין שאר הרכיבים". ( ראו רע"א 1264/08 , סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, כבוד השופט א. רובינשטיין (27.4.2008, פורסם במאגרים משפטיים).

בענייננו, ולאור טענות הצדדים, הרי שאין חולק ולא יכול להיות חולק, כי יש צורך בבירור עובדתי ראייתי על מנת להכריע בסכסוך, ואין די בטענות התובעת, ובדו"ח ביקורי מעגל אשר צרפה בכדי להוות אסמכתא מספקת לקבלת התביעה.

זאת ועוד, הרי שהאסמכתאות אשר צרף הנתבע לבקשתו, ובראשן חתימות 20 דיירים בבניין, ואסמכתאות נוספות אשר צרף למקום מגוריו, מטילות לכל הפחות ספק סביר בטיעוני התובעת ומצריכות ללא כל עוררין בירור עובדתי מעמיק.

לאחר שעיינתי בחומר אשר הונח בפני במסגרת כתב התביעה בסדר דין מקוצר והבקשה שבפני למתן רשות להגן, סבורה אני כי על מנת להכריע בתובענה זו יש לבררה לגופו של עניין, וכן עלי לשמוע הצדדים, ולא מן הנמנע כי אף לשמוע ראיות, היות ובשלב זה רב הנסתר על הנגלה.

די במסקנתי זו בכדי להוות סיבה מספקת לפיה אין מקום לקבל את התובענה אך בהסתמך על כתב התביעה בלבד, ובכדי לקבוע כי יש לאפשר לנתבע לקבל את יומ ו בבית המשפט.

יוזכר ויודגש- התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים, ובמסגרתה עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה.

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, ועל כך רא ו, בין היתר , האמור בספרו של המלומד יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 675 , מהדורה שביעית).

החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו(4) 193, 196 (1992); זוסמן בעמוד 678). כן נקבע, כי הזכות להגיש בקשת רשות להגן שקולה לזכות דיונית בעלת מימד חוקתי הנגזרת מזכות הפנייה לערכאות, שהינה זכות חוקתית ראשונה במעלה .

דברים אלו נכונים ביתר שאת בענייננו, עת לנתבע טענות מוצקות אשר מצריכות באופן תדיר בירור עובדתי, כפי שמותב זה נהג ונוהג לעשות בתיקים הרבים המונחים לפניו, ואשר התובעת הינה חלק מהם.

לאור כל האמור לעיל, כאשר בוחנת אנוכי את טענות הנתבע בבקשתו זו למתן רשות להגן, כמו גם את נסיבות התובענה שבפני, ולאור המבחנים למתן רשות להגן וההלכה הפסוקה בנושא, איני רואה כל סיכוי שלא הייתה ניתנת רשות להתגונן לנתבע, גם אם היה נערך דיון הלכה למעשה בבקשה זו, ולמעשה סבורה אני, כפי שאף התרעתי בפני התובעת, כי התובענה לא היתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה כתובענה בסדר דין מקוצר, היות ואין היא עונה על ההגדרה של תובענה כזו, אלא עליה היה להיות מוגשת מלכתחילה כתובענה אזרחית רגילה.

לאור האמור לעיל, הריני קובעת כלהלן:

על-יסוד תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכן מטעמים של ייעול ההליך הדיוני, ולאור מסקנתי כי טענות ההגנה הנטענות ראויות ומצריכות בירור עובדתי, מצאתי לנכון ליתן לנתבע רשות להתגונן, והכל מבלי שיש באמור בהחלטה זו, כדי לחוות את דעתי, ל גבי הסיכויים לקבלת טענותיו במסגרת הבירור שייערך בתובענה לגופו של עניין.

ישיבת קדם משפט תתקיים ביום ה- 30/6/19 בשעה 11:00. על בעלי הדין להתייצב לדיון באופן אישי.

לקראת ישיבת קדם המשפט הנני מורה כדלקמן:

בעלי הדין ישלימו ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים, אם יוחלפו ופרטים נוספים אם יידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 45 ימים מהיום.
כדי ליעל את קדם המשפט ולאפשר דיון ענייני, יש להגיש את בקשות הביניים בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
ב"כ בעלי הדין יבואו ביניהם בדברים ואם יעלה בידיהם להגיע להסדר, לרבות הסדר דיוני, יודיעו אותו בכתב קודם המועד שנקבע.

המזכירות תעדכן את הפרטים בתיק, ותשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.