ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גואד כחלול נגד מדינת ישראל :


בפני כבוד ה שופטת, סגנית הנשיא טל תדמור-זמיר

מבקש

גואד כחלול

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 8.10.18 בהעדר המבקש בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא ביטוח.

טענתו העיקרית של המבקש היא כי הוא לא ידע על מועד הדיון ולמיטב זכרונו מעולם לא קיבל הזמנה למשפט. מנגד, טוענת המשיבה כי מבקש זומן כדין, לא סיפק כל הסבר לאי הופעתו לדיון ולכן יש לדחות את הבקשה .

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם נתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין..."

הלכה היא כי בשלב דיוני זה, על המבקש הנטל להוכיח כי סיבת אי התייצבותו לדיון הייתה מוצדקת ולחילופין, כי נגרם לו עיוות דין בעצם הרשעתו.

ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מד"י, פ"ד נז (6) 793 (2003) נקבע כי על המבקש להעלות בבקשתו את כל טענותיו כולל אסמכתאות רלוונטיות ובע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם נקבע:

"בקשה לביטול פסק דין אין להגיש באופן סתמי וללא ביסוס הטענות המועלות בה.... בית המשפט המעיין בבקשת הביטול מוסמך לדחותה על סמך האמור בה בלבד; כך ייעשה בוודאי אם הטענות אינן מאומתות והבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין."

השיקולים השונים לביטול פס"ד נפרשו בשורה ארוכה של פסקי דין בבית המשפט העליון, בהם בין היתר פורטו מקרים בהם בית המשפט לא נעתר לבקשות לביטול פס"ד בהעדר עילה לביטולו.
כך לדוגמא טענות של שכחה, אובדן דו"ח, טעות של עו"ד ברישום ביומן, אי התייצבות מחמת טעות, אי התייצבות בשל מחלה עליה לא דווח לביהמ"ש טרם הדיון, אי התייצבות מחמת תיבות דואר פרוצות, אי התייצבות בשל אי הידיעה של העו"ד, לא היוו עילות לביטול פסה"ד, גם אם הושת על המבקש עונש לא קל. (ראה למשל רע"פ 9142/01 של כבוד השופט ת. אור, רע"פ 5377/03, רע"פ 8583/04, רע"פ 3690/03, רע"פ 1271/06, רע"פ 5569/07, רע"פ 4474/05, רע"פ 5958/07, רע"פ 2394/07, רע"פ 6383/07, רע"פ 1371/07, רע"פ 2282/07, רע"פ 6463/07, רע"פ 8445/07, רע"פ 9593/07, רע"פ 10319/07, רע"פ 10516/07, ע"פ 6859/07, רע"פ 683/07, רע"פ 1381/07, ב"ש 7099/06, רע"פ 1773/04).

בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מדינת ישראל (מחוזי ת"א) נקבע כי בקשות לביטול הכרעת דין תתקבלנה רק כאשר מתקיימות "נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי. "

מן הכלל אל הפרט -

לעניין אי ההתייצבות לדיון - המבקש טוען כי לא ידע על מועד הדיון, ורק עת פנה למשרד הרישוי לצורך קבלת ר ישיון נהיגה, התברר לו שניתן פסק דין בעניינו. אלא שבתיק בית המשפט (במערכת "נט המשפט") אישור מסירה שמלמד כי הזימון נמסר לידו. מילים אחרות – המבקש זומן כדין, ניתנה לו הזדמנות נאותה לקבל את יומו בבית המשפט והוא ויתר עליה .

טענות הנאשם כי ייתכן ומועד הדיון נעלם מעיניו נוכח הבעיות הרבות שבהן הוא שרוי וריבוי תיקים בלשכת הוצל"פ אינן יכולות להצדיק את אי התייצבותו לדיון, ודאי שאינן יכולות לשמש לביטול פסק הדין נגדו.

אשר לגרימת עיוות דין - כל שטען המבקש הוא שעצם אי קבלת יומו בבית המשפט מהווה הצדקה לביטול פסק הדין, בהפנותו לפסיקה. אין בכך די. על המבקש להראות כיצד זה הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין ואת זאת הוא לא עשה. טענתו של הנאשם לפיה הוא אמנם נהג כשאין ברשותו רישיון נהיגה, ברם הוא סבר לתומו שרישיונו תקף, אינה רלבנטית, שכן העבירה שיוחסה לו בתיק דנן היא עבירה של נהיגה בפסילה ולא עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

רבים הם המקרים בהם נאשמים המוזמנים כדין אינם מתייצבים לדיונים בעניינם והסיבות - שונות ומגוונות, אלא שבית המשפט אינו יכול לעבור על כך לסדר היום.

כי כך, ומשלא מצאתי בבקשה כל נימוק שמצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר המבקש, הריני דוחה את הבקשה וקובעת כי פסק הדין מיום 8.10.18 יעמוד בעינו.

המזכירות תעביר לצדדים העתק ההחלטה.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ט, 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גואד כחלול
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: