ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אשר סעדי נגד אליצור אהרן :

בפני כבוד ה שופטת בלהה טולקובסקי

המבקש
אשר סעדי
ע"י ב"כ עוה"ד ר' קלימי
מטעם הסיוע המשפטי

נגד

המשיבים
1.אליצור אהרן
2.טובה אהרן
ע"י ב"כ עוה"ד א' בן-דוד

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור על פסק בוררות שניתן ביום 26.2.2018, על-ידי הבורר עו"ד שי רווה (להלן: "הבורר").

2. מדובר בתובענה לאכיפת הסכם שנחתם בין הצדדים בנוגע לנכס מקרקעין בראש העין (להלן: "ההסכם" ו - "הנכס"). המבקש ביחד עם בני משפחה נוספים היו בעלי זכות החכירה בנכס מכוח ירושה. הנכס נמכר למשיבים בשני חוזים נפרדים. ההסכם נושא התביעה מתייחס למכר זכויותיו של המבקש בנכס. בתמורה לזכויותיו בנכס המשיבים התחייבו לתת למבקש זכות מגורים בדירה שהייתה בנויה על הנכס (להלן: "הדירה המקורית") שהמשיבים התחייבו לשפצה, או יחידת דיור חדשה שהמשיבים יבנו למבקש בנכס, בשטח שלא יפחת מ - 50 מ"ר.
המשיבים נרשמו כבעלי הזכויות בנכס ועל פי הנטען לא קיימו את התחייבויותיהם כלפי המבקש.
על פי הנטען, בשל יחסי חברות בין המבקש למשיב 1, הסכים המבקש לעבור לדירה חלופית בה הוא מתגורר עד היום (להלן: "הדירה החלופית").
משפניותיו של המבקש למשיבים כי ימלאו התחייבויותיהם על פי ההסכם לא נעתרו, הגיש המבקש תובענה בדרך של המרצת פתיחה לאכיפת ההסכם.
הדיון בתובענה הועבר בהסכמת הצדדים, לבוררות.

3. בפתח הליכי הבוררות ב"כ הצדדים הגיעו לכלל הסכמה כי ניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב' לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות" או "החוק"). בהתאם נקבע כי הבורר יפסוק על פי הדין המהותי ויהיה כפוף לדיני הראיות.
עוד הוסכם כי פסק הבוררות יינתן על בסיס תצהירי עדות ראשית, ללא חקירות נגדיות (מבלי שוויתור על חקירה יהווה הסכמה לתוכן העדויות), וסיכומים בכתב, וכי ימונה שמאי לצורך שומת דמי השכירות בשני נכסים: הדירה החלופית והדירה הנזכרת בהסכם.

פסק הבוררות
4. בפסק הבוררות נקבע כי ההסכם אינו ניתן לביצוע כלשונו, וכי הסעדים שנתבעו על-ידי המבקש לצורך אכיפתו הם סעדים תיאורטיים.
הסעד המבוקש של בניית דירה חדשה אינו בר ביצוע שכן נכס המקרקעין נמכר על-ידי המשיבים ומצב הדברים השתנה לחלוטין.
הסעד של המשך מגורים בדירה המקורית, אינו בר ביצוע שכן המבקש פינה את הדירה האמורה.
הסעד המבוקש לגבי רישום הזכויות בנכס, רישום הערת אזהרה, משכון, שטר החוב וייפוי כוח נוטריוני לביצוע רישום הזכויות על פי ההסכם, אינם רלבנטיים ואינם ניתנים לביצוע.

עוד נקבע כי המבקש פינה את הדירה המקורית ועבר לגור בדירה החלופית. המבקש לא שילם ואינו משלם דמי שכירות. בעצם נוצרה מציאות חדשה בין הצדדים במסגרתה חלף מגורים בדירה המקורית, המבקש קיבל דירה חלופית תוך הבנה בין הצדדים כי ההסכם אינו ניתן לביצוע כלשונו. הצדדים לא ערכו חשבון מסודר לגבי ההתחשבנות הכספית. המבקש נכנס להליכי פשיטת רגל. המשיבים שלחו דרישה לפינויו מהדירה החלופית, ואז הוגשה התביעה לאכיפת ההסכם. מועד הגשת התביעה לכשעצמו מלמד כי התובענה הוגשה על רקע דרישת הפינוי. המחלוקת האמיתית בין הצדדים, בהתחשב בכך שהנכס נמכר והנסיבות השתנו, היא כספית ולכן הסכימו הצדדים לבצע הליך של שומת דמי שכירות ביחס לדירה שהמבקש אמור היה לקבל על פי ההסכם וביחס לדירה החלופית. עם זאת, הבוררות אינה עוסקת במחלוקת הכספית, והצדדים, לרבות המבקש, התנגדו לשינוי והרחבת חזית כך שלא ניתן לדון בטענות הכספיות.

בסיכומו של דיון נקבע כי המבקש יהיה רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה החלופית כסעד של "ביצוע בקירוב". מידת הצדק מחייבת כי המבקש לא יוכל להמשיך להתגורר בדירה החלופית לנצח, ללא תשלום, בעוד שאינו משלם את חובותיו תחת הגנה של הליך פשיטת הרגל. לפיכך, זכותו של המבקש להתגורר בדירה החלופית תהיה עד לחלוף 12 חודשים ממועד מתן פסק הבוררות.
הובהר כי הסעד האמור ניתן לתקופה קצובה ואין בו כדי לקבוע דבר לגבי ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים, וכל זכויות הצדדים בעניין זה שמורות להם.
אשר להוצאות - משהמבקש זכה בחלק זעום מתביעתו ורוב התביעה נדחתה, זכאים המשיבים לפסיקת הוצאות הבוררות. מתוך התחשבות במצבו של המבקש חויב המבקש לשלם למשיבים את עלויות שכר הבורר, ומעבר לכך לא נפסקו לחובתו הוצאות נוספות.

טענות המבקש
5. המבקש טוען כי יש ליתן רשות ערעור על פסק הבוררות ולהורות על השבת הדיון לבורר בצירוף הנחיות מתאימות, זאת מהטעמים הבאים:
שגה הבורר משקבע כי עסקת המכר בין הצדדים אינה ברת ביצוע והיא בגדר סעד תיאורטי. ברשות המשיבים נמצא חלק מסוים מהנכס שעליו ניתן להוסיף ולבנות ולכך עתר המבקש. מדובר בסעד מעשי שניתן לאכוף אותו.
פסק הבוררות אינו מנומק, והקביעה כי יש לדחות את רוב סעדי התביעה אינה מנומקת.
הבורר אימץ את גרסת המשיבים במקום לחשוף את האמת והסיק מסקנות שגויות בדבר שינוי ההסכמות החוזיות.
שגה הבורר משלא נתן משקל לעדותו של המתווך מר רחמים לוי ומשקבע כי עדות המשיבים אינה עומדת בסתירה לעדותו.
שגה הבורר בקביעתו כי הסעד של המשך מגורים בדירה המקורית אינו בר ביצוע וכי הסעדים של החזר הוצאות הובלה, רישום הזכויות בנכס, רישום הערת אזהרה, משכון וייפוי הכוח הנוטריוני אינם רלבנטיים.
קביעות הבורר מובילות למצב אבסורדי לפיו מי שהפר את ההסכם מקבל חסינות והגנה מפני תביעה לאכיפת הסכם.
שגה הבורר בקביעתו כי המבקש זכאי למגורים בדירה החלופית לתקופה קצובה ובקביעה כי המבקש זנח את טענותיו בגין נזקי ממון, עגמת נפש, פגיעה רגשית ופגיעה באוטונומיה. מכלול הנסיבות הצדיק מתן פיצוי בגין רכיבים אלו ושגה הבורר משלא פסק פיצויים לטובת המבקש.

תשובת המשיבים
6. המבקש פורס בבקשתו תשתית עובדתית מוטעית מעיקרה.
העובדות כהווייתן הובאו בפני הבורר ויש לדחות את טענות המבקש בדבר טעויות עובדתיות ומשפטיות בפסק הבוררות.
מדובר בפסק בוררות מנומק כדבעי.
הבורר קיבל את גרסתם העובדתית של המשיבים לאחר שבחן את הראיות בדבר השינויים המהותיים שחלו לאחר חתימת ההסכם.
הבורר לא דחה את הסעדים המבוקשים רק בשל היותם תיאורטיים אלא על רקע קבלת גרסת המשיבים ואף בחן את הסעדים הכספיים שכביכול ניתן היה לפסוק לזכות המשיב אלמלא ניסוח התביעה כהמרצת פתיחה שאינה כוללת סעד כספי וההתנגדות לשינוי חזית.
לגופם של דברים, הבורר קבע כי המשיב לא זכאי לסעדים המבוקשים וכי "בראיות שלפני לא מצאתי פגם בהתנהלות הנתבעים בהתחשב באירועים כפי שאירוע לאחר חתימת ההסכם. ייתכן שלתובע מגיעים כספים מהנתבעים וייתכן שההיפך הוא הנכון. איני נדרש להכרעה בנושא זה לצורך הבוררות שבפני..." (סעיף 50 לפסק הבוררות).
פסק הבורורת ניתן בהתאם לסמכויות שניתנו לבורר ונוכח ההתנגדות לשינוי חזית, כך שדין הערעור להידחות.

תגובת המערער לתשובת המשיבים
7. המבקש ביקש להגיש תגובה לנטען בתשובת המבקשים ובקשתו נעתרה.
בתגובתו מוסיף המבקש וטוען כי לא הוגשה ראיה למכר זכויות המשיבים בנכס. ככל שהזכויות בנכס נמכרו על-ידי המשיבים יש בכך משום הפרה של ההסכם. ההסכם לא בוטל, והצדדים פעלו על פיו.
המבקש לא קיבל דרישה לפנות את הדירה החלופית ושהותו בדירה זו היא תנאי מתנאי ההסכם.
הטענה כי ההסכם אינו בר ביצוע לא עלתה במסגרת הדיונים והיא מהווה הרחבת חזית. המשיבים הטעו את הבורר לחשוב כאילו מכירת הבית להבדיל מהמגרש לא אפשרה ביצוע ההסכם והבורר הגיע למסקנה שגויה מבלי לנמק.

דיון והכרעה
8. סעיף 29ב לחוק הבוררות קובע:
")א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.
(ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.
(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק".

9. האפשרות לערער לבית המשפט על טעות בפסק בוררות, מכוח סעיף 29ב' לחוק הבוררות , מוגבלת בשני מובנים. האחד, כי מדובר בערעור ברשות, והשני, כי רשות ערעור תינתן רק אם הטעות עליה מבקשים לערער עומדת בשלוש ה תנאים מצטברים הקבועים בסעיף 29ב(א) לחוק, כדלקמן: מדובר בטעות יסודית; הטעות היא ביישום הדין; יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין (רע"א 1242/15 מ. אדלר הנדסה בע"מ נ' קטן (12.4.2016); רע"א 6649/10 עו"ד יצחק אבישר נ' עו"ד שרונה גונן (6.5.2012) (להלן: " אבישר")). כדברי כבוד השופט סולברג, בעניין אבישר: "משמע, לא כל טעות מאפשרת לבטל את פסק הבורר, יש להראות כי עוצמת הטעות מחייבת את ביטולו. זאת בשל העובדה כי מדובר בטעות משפטית ביישום הדין, טעות שאינה שולית או זניחה, אלא יסודית, ותנאי חשוב נוסף הוא שאכן יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין".

10. ומן הכלל אל הפרט.
פסק הבוררות עוסק בתביעה לאכיפת הסכם שנדונה והוכרעה בהתאם להסדר הדיוני שהושג בפתח הליכי הבוררות.
המבקש אינו מצביע על טעות יסודית ביישום הדין המצדיקה מתן רשות ערעור על פסק הבוררות. טענות המבקש מופנות ברובן כנגד קביעות עובדתיות שנקבעו בפסק הבוררות. כלל הוא כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות. על אחת כמה וכמה שטענות כנגד קביעות עובדתיות אינן באות בגדר "טעות יסודית ביישום הדין" כמשמעה בסעיף 29ב(א) לחוק.

11. קביעת פסק הבוררות כי ההסכם אינו ניתן לביצוע ומשכך אין מקום למתן סעד של אכיפה כמו גם שורה של סעדים נוספים להם עתר המבקש, מבוססת על הקביעות העובדתיות שנקבעו על-ידי הבורר ואין לראות בהן משום טעות יסודית ביישום הדין אשר מצדיקה מתן רשות ערעור על פסק הבוררות (רע"א 3943/15 עו"ד גבריאל יניב נ' פרידמן (30.6.2015). כן ראו רע"א 154/18 לנדקו ישראל יזום וניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב (15.3.2018), שם נפסק: "... פרשנות חוזה מוטעית במסגרת פסק בוררות, למעט מקרים חריגים, אינה טעות יסודית ביישום הדין אשר מצדיקה מתן רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי. אשר על כן, אף אם נפלה שגיאה בפסק הבוררות בעניין זה, אין מדובר בטעות העומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 29ב' לחוק הבוררות".
למעלה מכך, בפסק הבוררות נקבע והובהר שאין בו כדי להכריע במחלוקת הכספית ובהתחשבנות בין הצדדים, זאת נוכח ההתנגדות להרחבת חזית (סעיפים 45 ו -48 לפסק הבוררות). עוד נקבע והודגש כי אין בקביעות פסק הבוררות " כדי לקבוע דבר וחצי דבר לגבי ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים לא רק לגבי הטענות האחרות שאינן קשורות למגורים אלא גם להתחשבנות הקשורה בהסכם ובדמי השכירות, וכל זכויות הצדדים שמורות להם" (סעיף 49 לפסק הבוררות). בנסיבות אלה, כאשר אין בפסק הבוררות כדי להכריע בטענות הכספיות, הרי שגם אם נפלה טעות ביישום הדין ובקביעה כי ההסכם אינו ניתן לביצוע ולאכיפה, ואיני אומרת שכך הוא, הרי שאין מדובר בטעות יסודית ביישום הדין העולה כדי עיוות דין שהרי הטענות הכספיות לא נדונו ואין בפסק הבוררות כדי למנוע את בירורן.

12. אשר לטענה כי פסק הבוררות אינו מנומק - כזכור, בורר יוצא ידי חובתו בהנמקה קצרה ועניינית. בעניין זה נפסק: " אין הכרח כי הבורר יכתוב פסק בוררות ארוך, מפורט ומנומק לעייפה. פעמים רבות ניתן להסתפק בהנמקה קצרה ועניינית שהיא בבחינת " מיפוי" של השיקולים שהובילו את הבורר להחלטתו" (רע"א 1714/08 עזבון המנוח אריה נוי ז"ל נ' חיימוביץ (1.5.2008), כן ראו ע"א 1325/92 קולקר נ' דיפלומט אופנועים, פ"ד מז(3) 87 (1993)).
פסק הבוררות עומד בחובת ההנמקה הנדרשת ואין בטענות המבקש בעניין זה כדי להקים את עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(6) לחוק הבוררות, או להצדיק מתן רשות ערעור על פסק הבוררות.

13. סיכומם של דברים, אין בידי המבקש להצביע על טעות יסודית ביישום הדין הגורמת לעיוות דין, לפיכך לא ראיתי ליתן רשות ערעור על פסק הבוררות.

הבקשה לרשות ערעור, נדחית.

לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ט, 18 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

בלהה טולקובסקי, שופטת


מעורבים
תובע: אשר סעדי
נתבע: אליצור אהרן
שופט :
עורכי דין: