ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרליז יבוא ושיווק מזון בע"מ נגד חברת מולטיגרף מכון הדפסה והכפלה בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשים

מרליז יבוא ושיווק מזון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישראלי

נגד

משיבים
חברת מולטיגרף מכון הדפסה והכפלה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישעיהו

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא מיום 21.8.18, בת"א 59628-03-16, כבוד השופטת כ' האפט, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה, ונדחתה תביעת המבקשת, ונקבע כי יש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין מושא ההליך, על ידי ביצוע התמחרות פנימית בין הצדדים. עוד נקבע כי המבקשת תשלם הוצאות המשיבה בסך של 20,000 ₪.
רקע ותמצית פסק הדין
עניינו של פסק הדין בחלקת מקרקעין בגודל של 57.26 מ"ר ברחוב דה פיג'וטו 12(א) בתל אביב המשמשת בחלקה חדר מדרגות המוליך לדירות המצויות בחלקות סמוכות. החלקה בבעלות שתיים. המשיבה בעלת 9/10 חלקים בה והמבקשת בעלת 1/10 חלקים בה. המשיבה עתרה בבקשה לפירוק השיתוף, בעוד המבקשת התנגדה לכך ודרשה כי יינתן צו מניעה הקובע לה זיקת הנאה, זכות שימוש בלתי הדירה, בחדר המדרגות.
בית משפט קמא לאחר ששמע את טענות הצדדים, קיבל את תביעת המשיבה וקבע כי יש לבצע פירוק שיתוף על ידי ביצוע התמחרות פנימית בין הצדדים.
במסגרת פסק דינו הכריע בית משפט קמא במספר טענות שהעלתה המבקשת וקבע כי יש לדחותן: בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי מי שהגיש את התביעה בשמה של המשיבה, מר לויאן, אינו מוסמך להגיש התביעה בשמה; עוד קבע בית המשפט קמא כי אין בעובדה כי מי שרכש את מניות המשיבה היה ער לשימוש אשר נעשה בחדר המדרגות, שכן השאלה אותה יש לבחון היא שאלת זכותה של המבקשת לעשות שימוש בחדר המדרגות.
עוד דחה בית משפט קמא טענה של המבקשת כי מששופץ הנכס וב וטל כתב האישום (אשר הוגש על ידי עיריית תל אביב בגין אי מילוי דרישה לתיקון מבנה מסוכן) נשמט הבסיס לפירוק שיתוף, וקבע כי זכותו של שותף לדרוש פירוק שיתוף בכל עת.
עוד נקבע כי לא מתקיימים החריגים המצדיקים דחיית בקשה לפירוק שיתוף לרבות תחולת הטענה כי הנכס משרת בעלים של נכסים נפרדים.
המבקשת אף העלתה הטענה בדבר קיומה של זיקת הנאה במקרקעין. הטענה נדחתה, שכן לא הוכח , כי המבקשת החזיקה במקרקעין 30 שנים רצופות כנדרש לפי סעיף 94(א) לחוק המקרקעין. עוד נקבע כי עולה מחוזה המכר כי קיימת מעלית למעבר לדירה בקומה א' ומשכך לא מתקיימת הנחיצות בשימוש בחדר המדרגות, לא כל שכן כאשר קיימת הטענה כי במקורן הדירות אינן אלא גלריות שנסגרו כך שלא היה כל צורך בגישה אליהן אלא מתוך החנות או החלל שבקומת הקרקע.
במאמר מוסגר צוין כי בהיעדר תביעה מצדדי ג' העושים שימוש בחדר המדרגות אין ביכולתו של בית המשפט להכריע בשאלת זיקת הנאה שהתגבשה, אם התגבשה כלפיהם.
על כן קבע בית משפט קמא, כי לא הוכח שימוש בחדר המדרגות מעל 30 שנה , לא בידי המבקש ולא בידי חליפי ו ולא על ידי הנכסים הסמוכים. על כן לא נוצרה בו זיקת הנאה מכוח התיישנות.
עוד קבע בית משפט קמא כי לא הוכח שניתן לחלק את הנכס בעין, באופן שיותיר לכל אחד מן הצדדים, בעלות עצמאית ונפרדת בנכס, או בחלקו בנכס. לעניין זה צוין כי המדובר בנכס המשתרע על שלוש קומות כשגרם מדרגות מחבר ביניהן. בהינתן גודל הנכס והאופן בו הוא בנוי והיות ולא הוכח כי ניתן לחלקו בעין באופן שקומה א' או קומה ב' תהיה נכס עצמאי, מבלי להיזקק לגישה מהקומה שמתחתיה או מחדר המדרגות, יש להורות על פירוק בדרך של מכירה. באשר לאופן ביצוע המכירה נקבע כי הדרך הצודקת והיעילה לפירוק השיתוף תהיה מכירת המקרקעין בהתמחרות פנימית כך תישמר לכל אחד מהצדדים הזכות להחזיק בנכס תוך מקסום מסוים של ערכו בעת המכירה, ולא ייווצר לאף אחד מהם מנוף בלתי סביר על רעהו.
באשר לתביעת המבקשת לקבלת פיצוי כספי מהמשיבה נקבע כי יש לדחותה שעה שזו לא הוכחה ואף עלה כי הסכום המבוקש כולו או חלקו נוגע לשכר טרחת עו"ד.
הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין
לטענת המבקשת גודלה של כל חלקה 81 הוא 57 מ"ר, וחלקה הגדול מהווה חדר מדרגות ישן, העומד על תילו ומשמש שנים רבות חללים שונים בחלקה 81 עצמה. בנוסף, חדר המדרגות משמש כחדר מדרגות יחיד ובלעדי לשבע דירות נוספות שלא בנויות על חלקה 81 , אלא בחלקות הצמודות לה. דירות אלו מצויות בבעלותה של המבקשת וצדדי ג', וכי מלבד חדר המדרגות לא בנויות בחלקה 81 דירות מגורים ולמעשה הוא תופס את רובו של שטח החלקה, עד ליציאה לגג בו מצוי חדרון. כאשר חדר המדרגות מהווה נתיב הגישה היחיד לכל הדירות.
המשיבה, ובעליה החדשים שרכשו השליטה בה בשנת 2015, הייתה ערה למצב העובדתי והמשפטי הקיים בחלקה מזה עשרות שנים.
לטענת המבקשת היה ותיחסם הגישה מתוך חדר המדרגות לאותן דירות יהפכו בעלי הדירות מבעלי נכסים בשווי רב לנכסים חסרי ערך.
לטענת המבקשת אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין וההתמחרות תתקיים, עלולה המשיבה להעביר את זכויותיה במקרקעין לצדדי ג' תמי לב, דבר אשר יוביל לכך שהערעור יאבד ממשמעותו והמבקשת עלולה למצוא את עצמה מול שוקת שבורה.
מנגד ונוכח העובדה כי מצבה הפיזי והמשפטי של החלקה לא השתנה בעשרות השנים האחרונות לא ייגרם כל נזק מעיכוב ביצוע פסק הדין, וכי אין בעיכוב הביצוע כדי למנוע מהמשיבה לעשות שימוש בנכס בדרך בה עשתה בהם שימוש ב- 48 השנים האחרונות.
תשובת המשיבה
המשיבה הגישה תשובתה לבקשה וטענה כי יש לדחותה.
לטענתה למבקשת אינטרס להותיר את המצב כפי שהוא כשהנכס פרוץ ועזוב לכל וזאת לטובת שימשו בנכס גובל בבעלותה.
עוד טוענת המשיבה כי אין בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כל טעם המניח את הדעת אשר יגרום נזק למבקשת היה ולא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, אשר כל תכליתה היא פירוק השיתוף בין הצדדים, לאור העבודה כי המבקשת היא הבעלים של 10% בלבד מהמקרקעין וכי אין בבקשה כל טעם אמיתי וממשי כי ייגרם לה נזק במסגרת התמחרות פנימית בין הצדדים.
לטענת המשיבה, המשך השיתוף במקרקעין יגרום לה נזק ניכר, בעוד שפירוק השותפות יביא תועלת כלכלית מרבית לכל בעלי הזכויות וכן שימוש מיטבי בנכס.
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו עא 5333/14 ‏ ‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום לקבל את בקשת המבקשת, שכן בבחינת מאזן הנוחות עולה כי זה נוטה לטובתה.
המבקשת טוענת בבקשתה, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי היענות לבקשה עלולה להוביל למצב בו ייחסם השימוש בחדר המדרגות באופן בו לא ניתן יהיה לעשות שימוש בדירה הבנויה מעל החנות, שכן מעלית המשא הפנימית מותקנת רק בתוך החנות ואין קשר בינה לבין הדירה שמעליה (סעיף 60 לבקשה) . לא מצאתי בתשובתה של המשיבה לבקשה התמודדות עם טענה זו, וזאת כאשר תשובתה לא נתמכה בתצהיר למרות שהועלו בה טענות עובדתיות רבות.
בנוסף, לא מצאתי בתשובתה של המבקשת התמודדות עם טענה נוספת של המבקשת לפיה ככל שהמבקשת תפסיד בהתמחרות, והמקרקעין יועברו לידי המשיבה, עלולה זו להעביר המקרקעין לידי צדדים שלישיים, נתון אשר עלול לייתר הדיון בערעור.
באשר לסיכויי הערעור, אזי ובהתאם לפסיקה "אין בית המשפט נכנס לפני ולפנים של סיכוי זה וביסוסו, ודי לפעמים בסיכויים לכאורה, כפי שמתגלים בבדיקה ראשונית של פסק הדין ונימוקי הערעור, כדי לצאת ידי החובה בנדון (ב"ש 978/84 שכון עובדים נ. מלובנציק, פ"ד ל"ח (4) 572, 576). די בכך שבית המשפט נוכח לדעת כי הערעור אינו משולל יסוד (ע"א 6146/00 הנ"ל)." [ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן (01.12.05) ]. עוד ציין בית המשפט העליון לעניין זה כי אין זה רצוי כי בשלב זה, של הבקשה לעיכוב ביצוע, ינקוט בית המשפט עמדה שהיא מעבר להתרשמות על פני הדברים [ראו ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב- יפו נ' בצלאל אהובה (27.9.00), סעיף 8 לפסק הדין].
בענייננו, ומבלי לקבוע מסמרות, עולה כי יש למבקשת טענות הראיות להישמע, ואין המדובר בערעור קלוש, אשר יש בו כדי להצדיק דחיית הבקשה על הסף.
נוכח האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, וקובעת כי פסק הדין יעוכב וזאת בכפוף להפקדת התחייבות עצמית וכן סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 22.11.18.
אם האמור בסעיף 26 לא יבוצע - יפקע עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ט, 15 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרליז יבוא ושיווק מזון בע"מ
נתבע: חברת מולטיגרף מכון הדפסה והכפלה בע"מ
שופט :
עורכי דין: