ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יובל כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) מר יצחק גבאי
נציגת ציבור (מע סיקים) גב' ענבל רוור

התובע
1. יובל כהן
ע"י ב"כ: עו"ד אחמד דבאח
בהתאם למינוי מטעם הסיוע המשפטי
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד סהארה עבאסי

פסק דין

1. מר יובל כהן ("התובע") הגיש למוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע שאירע לו לטענתו ביום 27.5.15 במסגרת עבודתו כטכנאי בחברת בזק.

תביעתו נדחתה על ידי הנתבע בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי.
על כך התביעה שבפנינו.

2. לאירוע הנטען לא היו עדים. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בפנינו .
הנתבע הגיש את הודעת התובע לחוקר מיום 10.02.2016 וכן זימן לעדות את מר עדי ללוש, מנהלו של התובע בחברת בזק.

3. לאחר שבחנו את כלל הראיות שבתיק ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, מסקנתנו היא כי החלטת הנתבע בדין יסודה, ודין תביעה זו להידחות.
להלן נפרט את טעמינו לכך.

חוסר עקביות בגרסת התובע באשר לאירוע:

4. בטופס התביעה אשר הגיש התובע לנתבע צוין תאריך הפגיעה – 27.7.15 , אולם סעיף " פרטי הפגיעה" לרבות שעת הפגיעה ותיאור הפגיעה נותר ריק.

סעיף תאריך מסירת ההודעה למעביד על הפגיעה – נותר ריק אף הוא.

5. בחקירת התובע על ידי הנתבע ביום 10.02.2016 – כחצי שנה לאחר האירוע הנטען, כאשר נשאל התובע מה בדיוק ביצע ביום האירוע, הוא ענה:

"אותו יום עבדתי ברחוב קיבוץ גלויות הייתי צריך להתקין קו אינטרנט ואז הרמתי את הסולם הכפול ששוקל כעשרים קילו, והייתי צריך לסחוב אותו למרחק של כחמישים מטר כשהגעתי עם הסולם הרגשתי כאב קל בגב המשכתי לעבוד ורק אחרי שלושה ימים הכאב התגבר עם הזמן עד שלא יכולתי להמשיך לעבוד" (שורות 55-59).

האירוע מיוחס אם כן לסחיבת הסולם והכאב הופיע לאחר סחיבת הסולם .

6. בכתב התביעה לבית הדין טען התובע כי התאונה אירעה כאשר הרים סולם מהארץ להעמידו על עמוד בזק.
כאן מיוחס האירוע להרמת הסולם.

7. בתצהיר שהגיש לבית הדין, הרחיב התובע מעט את גרסתו וטען :

"בתאריך 27.07.2015 סמוך לשעה 11:00 בעת שביצעת עבודות ברחוב קיבוץ גלויות בנהריה הרמתי סולם במשקל של כ – 20 ק"ג לצורך הגעה לתיבה שנמצאת בגובה של 4.5 מטר. מיד עם ההרמה הרגשתי "הבזק" של כאב חד בגב. נחתי כ – 5 דקות ולאחר מכן המשכתי לעבוד כאשר הכאב היה נסבל וסיימתי את עבודתי באותו יום" (סעיף 7 לתצהיר התובע).

הנה כי כן, לגרסת התצהיר, אשר מאוחרת יותר ורחוקה יותר מיום האירוע הנטען, נתווספו שני עניינים: האחד – הכאב כבר לא "קל" כפי שתואר בהודעת התובע לחוקר אלא מתואר כ"הבזק" של כאב חד. בנוסף, התווסף עניין המנוחה בצמוד לאירוע הנטען, עניין אשר לא הוזכר כלל בהודעה.

8. בטופס ב"ל 250 מילא המעסיק כי הפגיעה הנטענת התרחשה ביום 27.7.15 בסביבות השעה 15:00, וכך מופיע בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, בניגוד לאמור בתצהיר התובע בנוגע לשעת הפגיעה 11:00.

9. בחקירתו הנגדית נשאל התובע מה היה ביום האירוע והשיב כי היה צריך לפתוח סולם להגיע לראש העמוד, לתיבה עצמה וכי "בשלב מסויים כשירדתי התחלתי להרגיש משהו קטן, כאבים קטנים בגב. עשיתי הפסקה של כמה דקות. המשכתי טיפה לעבוד..."

התובע נשאל מתי התחילו הכאבים וחזר על גרסתו זו:

"אחרי שירדתי מהסולם. הכאבים עצמם התחזקו, כשהרמתי את הסולם חזרה לאוטו אחרי שירדתי והעמסתי את הציוד לאוטו"

לתובע הוצגו גרסאותיו השונות והוא הבהיר:

"אני מבהיר שהכאבים היו בירידה מהסולם. כשאני מרים את הסולם, זה לא משנה אם זה לכיוון האוטו או לכיוון התיבה, זה היה לכיוון האוטו, אני שמתי אותו עליי, וכשהרמתי אותו לכיוון האוטו הרגשתי את הכאב ושם עשיתי את ההפסקה של 5 דקות"

לאחר שמוצגת לתובע הגרסה שבתביעה מעיד התובע:

"...גם כשהרמתי את הסולם לקיר כאב לי, אבל הכאב עצמו שגמר אותי היה בכיוון האוטו".

10. עינינו הרואות כי לתובע מספר רב של גרסאות בדבר אופן התרחשות האירוע: לאחר סחיבת סולם, לאחר הרמתו לעמוד, בעת הירידה בסולם ובעת הרמת הסולם לאוטו.

אופי הכאב שחש התובע ונטילת מנוחה לאחר האירוע אף הן גרסאות בלתי אחידות.
קיימת חוסר בהירות אף בנוגע לשעת הפגיעה.

דיווח מאוחר על האירוע – למעסיק ובתיעוד הרפואי

11. בטופס התביעה, את סעיף מועד מסירת ההודעה למעביד על הפגיעה – השאיר התובע ריק.

בהודעתו לחוקר טען התובע כי הודיע למעסיק על הפגיעה "אחרי שבוע וקצת" ובהמשך טען כי הודיע למעסיקו על הפגיעה ביום 30.07.2015.
את הסיבה להפרש בין הימים תלה התובע בכך שחשב שהכאב יעבור ורק ביום 30.07.2015, ומשהתגברו כאביו – הודיע למעסיקו על התאונה.

12. מר עדי ללוש, מנהלו של התובע טען כי התובע הודיע לו כי אינו מגיע לעבודה בגלל כאבי גב אבל את הקישור בין כאבי הגב לבין האירוע מיום 27.7 עשה התובע רק ביום 5.8 – כשבוע לאחר האירוע הנטען.

בטפסים אשר הגיש המעסיק נרשמה הסתייגות ביחס לטענות התובע.

13. עדותו של מר ללוש הינה עדות אובייקטיבית ומהימנה עלינו.

14. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי לראשונה ביום 31.7.15.
הרישום הרפואי ממועד זה הגדיר את הביקור כביקור רגיל וכך נכתב:

"מאתמול כאבים בגב מותני מימין... ללא סיפור חבלה כל שהיא". (ההדגשה הוספה)

15. התובע ביקר במיון בי"ח נהריה ביום 1.8.15 והתלונן על כאבי גב תחתון ללא כל תיאור של אירוע חבלתי.

16. בביקור נוסף בקופ"ח מיום 2.8.15, אצל רופאה אחרת, נכתב:

"3 ימים כאבי גב תחתון חזקים.. ללא חבלה...או חום.. עובד בבזק – פועל ומרים דברים כבדים". (ההדגשה הוספה)

17. ביום 5.8.15 ביקר התובע שוב בבית החולים בנהריה.
בסיכום הביקור צוין:

" סובל מכאבי גב...מזה שבוע ימים...לא סיפור של חבלה וללא חום".

בדיווח הסעודי נרשם כי "לדבריו כאבי גב ממושכים"

18. ברישומים הרפואיים לעיל אין כל אזכור של אירוע תאונתי ומועד הופעת הכאבים אינו תואם ליום האירוע.

19. כאשר בית הדין בא לקבוע אם אירע אירוע או לא, חשיבות הרישום הרפואי מקבלת משנה תוקף. על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לייחס משקל מיוחד למסמכים הרפואיים ולדברי הנפגע האמורים בהם, אשר סמוכים למועד האירוע הנטען מתוך הנחה שהנפגע יאמר דברים בכנות את שאירע וזאת על מנת לזכות בטיפול רפואי מתאים .

במקרה זה, התובע פנה לטיפול רפואי אולם לא מצא לנכון לציין את דבר האירוע בפני מספר רופאים, ואף המועד בו החלו הכאבים אינו תואם למועד האירוע הנטען.

20. לנוכח הסתירות בגרסת התובע, התיעוד הרפואי שאינו תומך אף הוא בגרסת התובע והדיווח המאוחר למעסיק על פי גרסתו, לא עלה בידי התובע לשכנענו בדבר קיומו של האירוע התאונתי הנטען ביום 27.7.15 ודין התביעה להידחות.

משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי איננו פוסקים צו להוצאות.

21. לצדדים הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, (07 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יצחק גבאי
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת

גב' ענבל רוור
נציגת מעסיקים


מעורבים
תובע: יובל כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: