ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין MOBIUS SOFTWARE LTD נגד רחל בן ארי :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת:

MOBIUS SOFTWARE LTD
ע"י ב"כ עו"ד יעקב שניטמן

נגד

המשיבה:

רחל בן ארי
ע"י עו"ד פישביין

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב –יפו (כבוד השופט יאיר חסדיאל) מיום 9.10.18 בת"ק 19972-04-18.

2. עניינה של התביעה בהסכם להזמנת שירותי בניית אתר אינטרנט תדמיתי ומכירתי בו ניתן לרכוש ספרי לימוד וקורסים אונליין כהכנה לבחינות בגרות של משרד החינוך.

כתב התביעה הוגש נגד הנתבע - מר יוליאן אויפה, בעליה של המבקשת.
בהחלטת בימ"ש קמא מיום 9.10.18 בימ"ש קמא הורה על החלפת הנתבע המקורי לחברה שבבעלותו מולה נערך ההסכם – היא המבקשת.

3. התובעת – המשיבה טענה בכתב התביעה כי השירותים סופקו ע"י הנתבעת באופן בלתי מקצועי וסופק לה מוצר לא תקין, תוך אי עמידה בתנאי ההסכם.

נטען כי ביום 12.3.17 קיבלה את האתר לבדיקה. האתר היה אמור להגיע בדיקת איכות כוללת, אך האתר לא היה ראוי לשימוש.
במטרה לסיים את הפרויקט ולטפל בתקלות, נקבע מועד סיום חדש ליום 1.3.18. לטענת התובעת, מבדיקות איכות מחודשים ספטמבר 2017 עד פברואר 2018 עולה כי האתר עדיין לא מוכן לשימוש ואינו תקין.
ביום 19.3.18 המתכנת של המבקשת הודיעה על הפסקת העבודה עד קבלת מלוא התשלום, לאחר ששולם מחצית הסכום – 5,500 דולר. ביום 27.3.18 המתכנת אף הוריד את האתר וחסם למשיבה גישה אליו.

הסעדים שהתבקשו:

  1. השבת סך של 19,500 ₪ (5,500 דולר) ששולמו.
  2. פיצוי בסך 14,150 ₪ בגין שעות עבודה של העלאת תכנים ובדיקות איכות של עובדי המשיבה, שעות עבודה של המשיבה בניסיון להבין את המערכת, אי מכירת ספרי לימוד וקורסים באתר ותשלום נוסף למאפיינת האתר בשל שעות פיקוח.

סה"כ הסעד הכספי המבוקש (בהתאם לתקרת הסכום בבימ"ש לתביעות קטנות) – 33,400 ₪.

בכתב ההגנה נטען כי המבקשת שיתפה פעולה עם המשיבה לאורך כל הדרך וביצעה כל מה שהתבקש ממנה.
נטען כי נעשו בדיקות מקיפות לפני שהאתר נמסר למשיבה אך המשיבה לא ביצעה את הבדיקות שהיה עליה לבצע לפי ההסכם.
לטענת המבקשת המשיבה נותרה חייבת לה סך של 6,100 דולר (21,880 ₪) בגין שירותים ופיתוח תוכנה בהתאם להסכם – 5,500 דולר הינו התשלום השלישי וסך של 600 דולר בגין שירותים ומוצרים נוספים אשר המשיבה קיבלה, בהתאם להסכם.
נטען כי יש לקזז מכל סכום בו תחויב המבקשת את הסכום דלעיל.

4. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 16.9.18 העיד ה המשיבה וכן העידו שתי עדות נוספות מטעמה – נועה טימור דוד (מעצבת חווית משתמש בעיצוב אתרים ואפליקציות אשר ליוותה את הכינה את תיק האיפיון ומסמכי העיצוב של המשיבה וליוותה אותה בפרויקט) ואשל פלג (עבדה בהעלאת תכנים בנוגע לפרויקט).
מטעם המבקשת העיד יוליאן אויפה- באותו שלב של ההליך, למעשה העיד כנתבע בעצמו.

בפסק הדין שניתן ביום 9.10.18 התקבלה התביעה בחלקה, כך שהמבקשת חויבה לשלם למשיב סך של 19,500 ₪ והוצאות משפט בסך 750 ₪.

5. פסה"ד שניתן בבימ"ש לתביעות קטנות:

בימ"ש קמא ייחס משקל מהותי לעדותה של גב' נועה טימור דוד מטעם המשיבה ומצא כי עדותה אמינה, גלויה ומקצועית.
צוין כי עדותן של העדות שהעידו מטעם המשיבה נתמכות בהתכתבויות שצורפו לכתב התביעה.
מנגד, בימ"ש קמא ציין כי התקשה ליתן אמון לעדותו של מר אויפה.

נקבע כי אין מחלוקת שבסופו של יום עבודות הקמת האתר שהוזמנו בינואר 2017 והיו אמורות להסתיים תוך חודשיים, נמשכו עד לחודש מרץ 2018, אז נותקו היחסים בין הצדדים וכיום המשיבה לא עושה כל שימוש באתר, שאף הורד מהאינטרנט.

בימ"ש קמא אימץ את גרסת התובעת ביחס להשתלשלות האירועים שהובילה לניתוק היחסים.

לאור האמור לעיל, בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה המשיבה זכאית להשבת התשלום ששולם על ידה - סך של 19,500 ₪.

התביעה נדחתה בנוגע לפיצוי הנוסף שנתבע בסך 14,150 ₪ בהעדר פירוט כדבעי ותמיכה באסמכתאות. כן צוין למעלה מן הצורך כי מעדות המשיבה ושתי העדות מטעמה עולה הרושם כי לפחות חלק מתשומות העבודה שהושקעו על ידן בפרויקט לא ירדו לטמיון, ונוצלו להקמת אתר באמצעות חברה אחרת.

6. בבקשת רשות ערעור נטען כי בימ"ש קמא שגה כאשר קיבל את עדות המשיבה ועובדיה, מבלי שהובאו כל ראיות ומסמכים התומכים בטענות המשיבה כי קיבלה מוצר לא תקין ומבלי שעמדה חוות דעת מקצועית ובוצעה בדיקת איכות .

נטען כי בימ"ש קמא התעלם מכך שבניית האתר הסתיימה בהתאם לאפיון ולהסכם וגם אם היו תקלות הן מינוריות, ניתן לפתור אותם במהרה , ואין בכ ך לשלול את מלוא התמורה.
לטענת המבקשת, בימ"ש קמא התעלם מטענות הקיזוז שהעלתה.
עוד נטען כי בימ"ש קמא קיבל את תביעת המשיבה נגד המבקשת שהיא חברה שמקום מושבה באוקראינה, ללא המצאה כדין ובימ"ש קמא הורה על שינוי שם הנתבע, מבלי לקבל את תגובת המבקשת וללא חיוב המשיבה בהוצאות.
כמו כן נטען כי טעה בימ"ש קמא משלא העביר את הדיון לסדר דין רגיל הואיל והועלו בה סוגיות רבות ומורכבות, ובמיוחד כאשר תביעה מקבילה הוגשה ע"י המבקשת נגד המשיבה (תא"מ 58505-06-18) וכי פסה"ד נעדר הנמקה ראויה.

עם הגשת בקשת רשות הערעור התבקש עיכוב ביצוע.
בהתאם להחלטת כבוד השופטת ברקאי הוגשו תגובה ותשובה לתגובה.
בסופו של דבר נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע.
בקשת רשות הערעור הועברה לטיפולי.

7. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

8. ההלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).
ראה גם רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (9.8.18) סעיף 6.

ענייננו אינו נכנס לגדר חריגים אלו.

מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת שבין הצדדים ולא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקשת או כי פסק הדין הוא בעל חשיבות למקרים אחרים הנדונים בבימ"ש לתביעות קטנות ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.

9. מסקנתו של בימ"ש קמא מבוססת על חומר הראיות, העדויות וממצאי מהימנות ואמינות כאשר באופן מובהק התקבלה גרסת המשיבה בנוגע להפרת ההסכם ע"י המבקשת ו באשר להשתלשלות האירועים שהוביל לניתוק היחסים בין הצדדים.

המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי המשיבה הפרה את ההסכם ביניהם וסיפקה לה מוצר שאינו עומד בתנאי ההסכם, באמצעות עדים וראיות; אין הכרח להוכיח את הפרת ההסכם באמצעות חוות דעת מומחה.

בימ"ש קמא ייחס משקל משמעותי לעדותה של נועה טימור דוד מטעם המשיבה אשר העידה כי היו הרבה דברים חסרים בקבצים שהתקבלו והרבה דברים שלא תאמו למסמך האפיון, התוצר שקיבלו כלל לא היה גמור, ניתנו הערות רבות שלא תוקנו וכל פעם שנפתרה בעיה משהו אחר לא היה בסדר. בימ"ש קמא מצא כי עדות זו אמינה, גלויה ומקצועית.
בימ"ש קמא ציטט גם מעדותה של אשל פלג שהעידה בנוגע לבעיות שהתגלו באתר התכנים.
נקבע כי עדויותיהן נתמכות בהתכתבויות שצורפו לכתב התביעה

מנגד, בימ"ש קמא התקשה ליתן אמון בעדותו של מר אויפה הואיל והתרשם כי הייתה מלאה בתירוצים שחלקם התגלה בעדותו "כאוויר חם".

עוד נקבע כי מההתכתבויות עולה כי המבקשת בחרה לנתק קשר עם המשיבה לאחר שבחודש מרץ 2018 הודיעה לה המשיבה בדבר ליקויים באתר שדורשים תיקון.
כמו כן צוין כי מר אויפה התקשה לספק לבימ"ש תשובות ברורות לרשימת הליקויים שהוכנה ע"י המשיבה ביום 18.3.18 (ת/1).

עסקינן בממצאי עובדה ומהימנות עדים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור.

ראה לעניין זה: ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פסקה 11 (28.7.2016), ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 10 (6.11.2016) וע"א 7863/16 גורדו נ' ימין (18.7.18).

בימ"ש קמא התייחס לסוגיית ביטול ההסכם.
בהקשר זה נקבע כי בחודש מרץ 2018, נותקו היחסים בין הצדדים וכיום המשיבה לא עושה כל שימוש באתר, שאף הורד מהאינטרנט.
נקבע כי המבקשת הפרה את ההסכם, ובהתאם נפסק לטובת המשיבה סעד של השבה.
בנסיבות אלה, אין מקום לקזז מסכום ההשבה את הסכומים להם טענה המבקשת בכתב ההגנה (6,100 דולר) ויש להשיב למשיבה את הסכום ששולם על ידה למבקשת.

בימ"ש קמא לא קיבל את התביעה במלואה, כי אם בחלקה.
טענות המשיבה בנוגע לפיצוי שנדרש, מעבר לסעד ההשבה, לא התקבלו בהעדר פירוט ותמיכה באסמכתאות.

ההכרעה לפיה יש לקבל את התביעה בחלקה, ניתנה על סמך התרשמות ישירה של הערכאה הדיונית מעדויות והראיות שהוצגו בפניה.

לא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בפסק דינו של בימ"ש קמא, ולפיכך פסה"ד יוותר על כנו.

10. לפני סיום, אתייחס לשתי טענות נוספות שהעלתה המבקשת:

א. בימ"ש קמא בהחלטה מיום 21.5.18 קבע כי כתב התביעה נמסר למר אויפה כדין.
בסעיף 59 לכתב ההגנה נכתב כי:
"יובהר שלאחר שהנתבעת שהתובעת הגישה את התביעה כנגד הנתבע, היא התבקשה לתקן את כתב התביעה ולהגיש את כתב התביעה הנ"ל כנגד הגורם הנכון ולא כנגד הנתבע, על כן יש לדחות את התביעה על הסף כנגד הנתבע וזאת בשל העדר עילת תביעה ומחמת חוסר יריבות בינו לבין הנתבע".

בהחלטת בימ"ש קמא מיום 16.9.18 שניתנה לאחר שהסתיים הדיון בבימ"ש לתביעות קטנות במסגרתו העיד מר אויפה, הבעלים של המבקשת, נקבע כי:
"מעיון בפרוטוקול הדיון לאחר שהסתיים, התחוור לבית המשפט כי לא נרשמו בו דברים שנאמרו על ידי התובעת, ולפיהם, לאחר שמיעת הערות בית המשפט, ולנוכח הטענות בכתב ההגנה היא מסכימה לבקשה שצוינה בסעיף 59 לכתב ההגנה, דהיינו כי זהות הנתבע בתיק תוחלף לחברה עימה התקשרה עימה בהסכם, וזאת במקום הנתבע המקורי, מר אויפה, בעליה של החברה.
אשר על כן, ובטרם מתן פסק דין, תודיע התובעת לבית המשפט בכתב בדבר הסכמתה כאמור".

בימ"ש קמא הורה על החלפת הנתבע בהחלטה מיום 9.10.18 לאחר שהמשיבה הודיעה לבימ"ש על הסכמתה.

בנסיבות שתוארו לעיל, איני סבורה כי נפל פגם באופן תיקון כתב התביעה המצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

ב. בקשה לאחד את ההליך בענייננו עם ההליך בתא"מ 58505-06-18 הוגשה במסגרת ההליך שמתנהל בתא"מ 58505-06-18 ונדחתה ע"י כבוד הש' טל לוי-מיכאלי בהחלטה מיום 2.9.28. משכך, בדין, קבע בימ"ש לתביעות קטנות כי משנדחתה בקשת האיחוד הדיון בפניו יתקיים כסדרו.

ג. באשר לטענת המבקשת ,כי בימ"ש קמא צריך היה להעביר את הדיון להליך בסדר דין רגיל בהתאם לסמכותו עפ"י סעיף 60 (ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 – לא מצאתי כי טענה זו הועלתה בפני בימ"ש קמא והמבקשת אף לא טענה כי עשתה כן. בנסיבות אלה, אין מקום לדון בטענה זו במסגרת הבקשה שלפני.

11. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. אמנם לא התבקשה תשובה לבקשת רשות הערעור אך התבקשה תשובה לבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות אלו אין מקום לפטור המבקשת לחלוטין מתשלום הוצאות.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 2000 ₪.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ט, 15 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: MOBIUS SOFTWARE LTD
נתבע: רחל בן ארי
שופט :
עורכי דין: