ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דן חן :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים
דן חן (עציר)

החלטה

לפני בקשת הנאשם לפסול עצמי מהמשך הדיון בעניינו.
המבקש עומד לדין בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה והעדר ביטוח.

בבקשתו מציין ב"כ המבקש כי מותב זה דן במהלך חודש 10/16 בתיק אחר של המבקש 9725-08-16 (להלן: "התיק הקודם"), בו יוחסו למבקש בין השאר עבירות זהות לעבירות כתב האישום הנוכחי.

לטענת ב"כ המבקש, בתיק הקודם הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, ממנו שוחרר המבקש רק לפני כ- 3 חודשים, פסילה ופסילה על תנאי. ב"כ המבקש מוסיף וטוען כי בגזר הדין הבעתי מורת רוח מהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים והדבר פורט בגזר הדין:

"למען הסר ספק אציין כי הסדר הטיעון אשר הונח בפניי חורג לקולא, ממתחם הענישה הראוי.
אלא, שנימוקו העיקרי הינו מצבו הרפואי האנוש של בן הנאשם, כפי מסמכים רפואיים שהונחו בפניי. למעשה מנימוקים אנושיים, ולאחר היסוס רב מצאתי לראות בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.
למען הסר ספק אציין כי בהעדר המצב הרפואי הקשה, היה הנאשם נידון לתקופת המאסר המקסימלית האפשרית בשל ריבוי הרשעותיו הקודמות.
כמו כן, מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית המשפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר."

כן ציין ב"כ המבקש כי כאשר בגזר הדין נכתבת אמירה כפי המצוטט לעיל, אמירה זו כובל ת אותו בעת קיום משא ומתן מו ל התביעה לצורך גיבוש הסדר טיעון בתיק הנוכחי.

ב"כ המבקש, טוען כי נכון הדבר שע"פ פסיקת ביהמ"ש העליון, עצם העובדה שמותב זה דן בעבר את המבקש איננה מקימה עילת פסלות, אך נוכח העובדה כי התיק הקודם הינו התיק האחרון של המבקש ובעטיו השתחרר לא מזמן ממאסר, לנוכח התחושה שקיבל הנאשם ממותב זה (שאף באה לידי ביטוי בגזר הדין), ולנוכח העובדה שהבקשה הוגשה כבר בדיון הראשון - סובר כי מטעמי מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון למותב אחר.
מוסיף הסנגור וטוען כי בנוסף, הסברתי בעל פה לנאשם משמעות האמירה אשר נכתבה בנימוקי גזר הדין.

ב"כ המשיבה השיבה כי אין קיימות נסיבות מיוחדות המקימות חשש למשוא פנים, בהפנותה להלכה הקובעת כי גם כאשר בית המשפט הכיר בעבר את בעל הדין או אף פסק בעניינו וגזר את דינו ,לא קמה באופן אוטומטי עילת פסלות, אלא יש לבחון חשש ממשי למשוא פנים.
בתיק הקודם נגזר דינו של המבקש לפני למעלה משנה ו-9 חודשים, וגם דברי ביהמ"ש אשר נאמרו בגזר הדין הינם חלק ממלאכת גזירת העונש, ביהמ"ש הביע עמדתו ביחס לתיק הקודם ולא הביע דעה שיש בה כדי להשליך על תיקים אחרים.

דיון

לאחר שעיינתי בטענות המבקש, בתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה.

סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי המבחן לפסלותו של שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. עיקר טענתו של המבקש לגבי קיומו של חשש שכזה מופנות כלפי אמירות מותב זה בדיון בעת מתן גזר הדין ולניסוחו של גזר הדין.

לנגד עיניי עיקרון בסיסי אשר נקבע בפסיקותיו של בית המשפט העליון לפיו הזכות לשבת במשפט היא גם החובה לעשות כן. (ראה ע"פ 2/95 מדינת ישראל נ. זינאתי פ"ד מט(1) 39,43. ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נגד יהודה פ"ד מ"ה(3) 790. ע"א 4160/96 אורי שחר נגד מושונוב).

כפי שנקבע לא אחת בפסיקת ביהמ"ש העליון, עצם חשיפתו של שופט להרשעות קודמות של הנאשם הנידון בפניו אינה פוסלת אותו כשלעצמה מליישב בדין, וכן אין בעובדה שהשופט דן בתיק אחר של אותו נאשם כדי להוות עילה לפסלות שופט.

אולם, בצד ההלכות הנ"ל, ביהמ"ש העליון אף קבע כי בנסיבות מיוחדות מאוד יש לחשוש גם למראית פני הצדק. ובמקרים הראויים על אף שמקצועיותו של השופט איננה מוטלת בספק, אין מקום להעמיד את השופט בפני מבחן ויש להעביר את הדיון למותב אחר.

ראה דבר כבוד הנשיא ברק בע"פ 286/01 גבריאל לידני נ' מדינת ישראל:
"לעיתים נדירות, הצטרפותן של מספר נסיבות עשויה להוביל למסקנה כי יש מקום להעברת הדיון בפני מותב אחר".

ודברי כבוד הש' טל בע"א 899/95 ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי:
"גם אם 'מראית פני הצדק' איננה מהווה שיקול לפי אמת המידה האובייקטיבית [...] שכן מראית פני הצדק היא ההשתקפות הסובייקטיבית של ההליך בלב בעל הדין ובלבות הציבור כולו [...] אין לומר ששיקול זה אינו קיים. גם במקום [שבו] אין יסוד דווקני לפסילת שופט, יש שראוי להעביר את הדיון להרכב אחר, שלא מן הדין אלא לפנים משורת הדין, מחמת מראית פני הצדק. מראית זו מהווה שיקול חשוב מבחינת האמון שהציבור רוחש למערכת המשפט, אמון שהוא תנאי ראשון במעלה לעצם קיומה".

יש לציין כי רק במקרים נדירים ביותר יביאו התבטאויותיו של שופט היושב לדין לכדי חשש ממשי למשוא פנים. הפסיקה קובעת שמקרים אלו מחייבים שהתבטאויות בית המשפט יהיו בעלות אופי מובהק ונחרץ, המלמד על נעילת דעתו של המותב על גזר הדין הראוי לנאשם.

לעיתים נדירות הצטרפותן של מספר נסיבות עשויה להוביל למסקנה כי יש מקום להעברת הדיון בפני מותב אחר. אני סבורה כי כזה הוא המקרה דנן.

ביהמ"ש העליון בע"פ 180/84 חאלדי נ' מדינת ישראל הביע עמדתו לפיה:
"1. [...]אין השופט צריך להביע דעה או רמז לדעה, מה, לדעתו, העונש המתאים או מה דעתו על ההסכם. על השופט להרחיק עצמו, ככל האפשר, מכל נקיטת עמדה להסכמי התביעה והסניגוריה, למעט ענין ההדגשה וההבהרה, שהוא אינו צד להסכם ואינו קשור בו ותו לא.

2. [...] על בית המשפט להיזהר מפני כל אמירה, ממנה יוכל בעל דין ללמוד, כי בית המשפט כבר אימץ החלטה בעניין, שעליו נסב הדיון, לפני ששמע את הטענות, וכי תהיינה אשר תהיינה הטענות, כלה ונחרצה עם בית המשפט לפעול בדרך עונשית פלונית."

ספק בעיניי האם התבטאויותיו של מותב זה, אכן מבססות חשש אובייקטיבי ומוחשי למשוא פנים. יחד עם זאת, יש מקום במקרה דנן להעביר את התיק לדיון בפני מותב אחר. זאת לפנים משורת הדין ומטעמים של "מראית פני הצדק".

לשיקולים אלה מצטרפת גם העובדה שההליך נמצא עדיין בשלביו הראשונים והבקשה הוגשה כבר בדיון הראשון, כך שהעברת הדיון למותב אחר לא תסרבל באופן ממשי את ההליך (ראו: ע"פ 286-01 גבריאל לידני הנ"ל , פסקה 7).

לפיכך כאמור לעיל הריני מקבלת הבקשה ופוסלת עצמי מלדון בתיק זה.

המזכירות תעביר התיק בדחיפות –לכבוד סגנית הנשיאה הש' אוסטפלד – נאווי לקביעת מותב חדש אשר ידון בתיק.
העתק החלטתי ישלח לצדדים המתבקשים לקיים מעקב אחריי תאריך הדיון הבא שייקבע.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דן חן
שופט :
עורכי דין: