ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זהר סיטון נגד שלום שטרית :

בפני כבוד השופט גד ארנברג, סגן הנשיא

תובע

זהר סיטון

נ ג ד

נתבעים

1.שלום שטרית
2.אסתר שטרית

פסק דין

התובעת השכירה, ביחד עם גרושה, את דירתם לנתבעים. התובעת טוענת כי התנהלות הנתבעים גרמה לה נזקי ם בסך של כ-58,000 ₪ אותם היא תובעת בתביעה זו. ההתנהלות כוללת, לטענת התובעת:

1. אי תשלום שכ"ד למשך כחודש ימים מיום 4.8.16 ועד 2.9.16.

2. אי תשלום ועד בית, גז וארנונה.

3. פגיעה בדירה שהושארה כשהיא לא ראויה למגורים.

4. נטילת שלט למזגן ומזוזות מהדירה .

לטענת התובעת היא השכירה את דירתה לנתבעים לפי הסכם מיום 5.8.12 עד 4.8.13, עם אופציה לשנה נוספת. לאחר מכן הוארך ההסכם בשנה עם אופציה לשנה נוספת. הדירה הושכרה כאשר התובעת היתה נשואה, ואולם, לטענתה, מאז גירושיה בשנת 2014 הנתבעים החלו להפר את החוזה. התובעת טוענת כי כחודשים לפני תום תקופת השכירות האחרונה ניסתה לברר אצל הנתבעים אם יש להם כוונה להמשיך לשכור את הדירה ואולם אלה משכו אותה ולבסוף פינו את הדירה רק ביום 1.9.16 בשעות הלילה כך שלמעשה התגוררו בדירה כחודש מבלי לשלם דמי שכירות.

התובעת טוענת עוד כי הנתבעים השאירו את הדירה במצב שלא ניתן היה להשכיר אותה לשוכר אחר וכתוצאה מכך ומהצורך שלה לתקן את ההרס שהשאירו הנתבעים הדירה הושכרה שוב רק ביום 1.11.16 ולפיכך יש לחייב את הנתבעים ב- 2 חודשי שכירות נוספים וכן בהוצאות ועד הבית לחודשים אלה.

באשר למצב הדירה, הנתבעים הותירו אותה, לטענת התובעת, במצב שהצריך תיקונים בסכום של 24,470 ₪ כפי שנקבע בהצעת מחיר שקיבלה. התובעת טוענת עוד כי הנתבעים הותירו חובות אותם לא שילמו לוועד הבית ולחברת הגז.

הנתבעים טוענים כי מלבד סכום החוב שנותר לוועד הבית , שאותו הם מסכימים שהיה עליהם לשלם, יש לדחות את התביעה משום שהיא לא הוכחה. לטענת הנתבעים השכירות היתה עד יום 1.9.16 ובמועד זה עזבו את הדירה, לאחר ששילמו את מלוא דמי השכירות. מדובר בדירה במבנה בן כ- 30 שנים והדירה הוחזרה כפי שקיבלו אותה למעט בלאי סביר הנובע ממגוריהם בדירה משך כ- 4 שנים. הנתבעים טוענים כי כל עוד התובעת היתה נשואה והמגעים שלהם היו עם בעלה הכל התנהל על מי מנוחות. רק לאחר הפרידה מבעלה וכאשר התובעת היא זו שהתחילה להתנהל מולם התחילו בעיות שנבעו בין היתר גם מכך שהמבנה כולו בו נמצאת הדירה היה בשיפוץ והרחבה דבר שגרם להם אי נוחות רבה וגרם לכך שאנשי רבים הסתובבו להם "בין הרגליים". כמו כן הנתבעים טוענים כי ניסיונות של התובעת לחסוך בהוצאות גרמו לכך שתקלה במערכת האינסטלציה לא טופלה במהירות הראויה וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים נוספים.

הנתבעים טוענים כי התובעת מבקשת למעשה לעשות לדירה שיפוץ על חשבונם ותבעה גם עבור פריטים שלטענתה ניזוקו על ידם למרות שברור שאין להם נגיעה לכך או שלא היו קיימים בעת תחילת השכירות .

העידו מטעם התובעת היא ואביה וכן מי שנתן את הצעת המחיר לתיקונים. מטעם הנתבעים העידו שניהם.

התובעת חזרה על טענותיה כאשר לדבריה רק במהלך הדיון בתיק מצאה את הסכם השכירות המקורי ממנו עולה כי השכירות התחיל ביום 5.8.12 ולפיכך היא מסתייגת ב- 4.8. בכל שנה שלאחריה. בפועל הנתבעים עזבו ב- 1.9.16 בלילה לכן עליהם לשלם את הפרש השכירות של כחודש שלא שולמו. התובעת טענה כי כשמסרו (היא וגרושה) את הדירה לנתבעים היא היתה במצב טוב לאחר צביעה והנתבעים אף אישרו בחתימתם שהדירה לשביעות רצונם ואילו בהחזרת הדירה התברר שהנתבעים גרמו לה נזקים וחלקם בזדון. מאידך , התברר בחקירתה כי הצעת המחיר שהומצאה להוכחת הנזקים כוללת שיפוץ או תיקון של דברים שלא היו בזמן שהנתבעים התגוררו בדירה (רשתות בכל החלונות) וכן עלה כי התמונות שצורפו להוכחת הנזקים לא צולמו על ידה.

בחקירת נותן הצעת המחיר התברר גם שהצעת המחיר כללה פרטים שברור שאין לחייב בהם את הנתבעים. כמו כן נדרשו מחירים, שלא ברור אם בפועל אכן שולמו, עבור פינוי פסולת, במחיר מוגזם.

הנתבעת העידה כי כשקיבלו את הדירה היה בדירה שלט להפעלת המזגן אך לא ידעה לאמר מה קרה לו כשהדירה הוחזרה.

הנתבע התנהל לכל אורך הדיון בברוטליות ואף נאלצתי להוציאו מהאולם יותר מפעם אחת עקב התנהלותו הקלוקלת. מכל מקום, מעדותו עולה כי הוא לא הכחיש את החוב לוועד הבית . הוא אמנם טוען שהוא שילם אותו לאחר הגשת התביעה אך לא הביא ראיה לכך. הנתבע לא התכחש לחוב עבור גז אך טען שלא קיבל חשבון. וכן הסכים הנתבע שהוא חתם על כך שקיבל את הדירה לשביעות רצונו אך לטענתו החזיר אותה כפי שקיבלה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות באתי למסקנה כי מחד, יש לחייב את הנתבעים בתשלום עבור דמי השכירות מיום 5.8.16 עד יום 2.9.16 וכן יש לחייבם בתשלום לוועד הבית שלא שולם וחוב שנותר לחברת הגז. בנוסף יש לחייבם בסכום גלובלי (נמוך משמעותי מהסכום שבהצעת המחיר) בשל אופן החזרת הדירה על ידם. מאידך, התביעה מנופחת ונדרשו סכומי כסף העולים על הנזקים האמיתיים שגרמו הנתבעים.

כאמור, התובעת המציאה את חוזה השכירות המקורי, אמנם באיחור, ממנו עולה כי השכירות הסתיימה בכל שנה ביום 5.8. של אותה שנה. אין מחלוקת כי הנתבעים עזבו את הדירה ביום 1.9.16 ומסרו את המפתחות רק בלילה של ה- 1.9. בסביבות השעה 20:30 לפיכך עליהם לשלם את הפרש השכירות עבור אותם 28 ימים.

התובעת בקשה מהנתבעים פיצוי עבור שיפוצים וניקוי הבית בסכום של כ- 25,000 ₪ ואולם התברר שהסכום כולל שיפוץ של דברים שלא היו קיימים כאשר הנתבעים קיבלו את הדירה וכן כלל סכומים מוגזמים עבור חלק מהליקויים ובמיוחד בכל הקשור לפינוי הפסולת.

גם באשר לתשלום עבור הפינוי המאוחר אין מקום לחייב כפי שביקשה התובעת לפי הפיצוי המוסכם של 50 $ ליום איחור שכן עולה מההתכתבויות ששני הצדדים סברו שמועד הפינוי הוא 1.9., רק מאוחר יותר נמצא החוזה והתברר שהפינוי צריך היה להיעשות מוקדם יותר לכן יש לחייב את הפיצוי לפי דמי השכירות שבהסכם הינו 4,000 ₪.

התובעת טענה כי השכירה את הדירה רק כחודשיים לאחר מכן מחדש ואולם לא הומצאו ראיות לכך. התובעת אמנם טענה כך אך לא המציאה את הסכם השכירות או כל מסמך אחר המעיד על כך שהדירה הושכרה רק כעבור חודשיים.

אילו איפוא הסכומים שעל הנתבעים לשלם לתובעת:

א. שכירות ל- 28 יום 4,000 ₪
ב. אי תשלום ועד בית 400 ₪
ג. חוב לגז 180 ₪
ד. שלט מזגן 200 ₪
ה. תיקון מנעול תיבת דואר 70 ₪
ו. תיקום ליקויים 5,000 ₪
סה"כ 9,850 ₪

אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 9,850 ₪ וכן את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ (בהתחשב בסכום שנפסק לעומת סכום התביעה).

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה


מעורבים
תובע: זהר סיטון
נתבע: שלום שטרית
שופט :
עורכי דין: